תחושת מלאות ולחץ באוזן אחת: הסיבות שאסור לכם להתעלם מהן

נחשו מה? יש לכם הרגשה מוזרה כזאת באוזן. לא כאב אמיתי, לא דלקת שצועקת "הצילו!", אלא משהו אחר. מין תחושת מלאות מעצבנת כזו. כאילו דחפו לכם שם פקק בלתי נראה. לחץ עקשן שמסרב לזוז, ולפעמים גם שמיעה קצת מוזרה, או אפילו טנטון עדין (או לא כל כך עדין). והכי מעצבן? זה רק באוזן אחת.

ואתם כאן, מן הסתם, כי חיפשתם בגוגל "למה יש לי לחץ באוזן אחת" או משהו בסגנון. ראיתם כל מיני תוצאות, אבל שום דבר לא באמת עשה לכם סדר בבלגן. הכל נראה חלקי, שטחי, או סתם מלחיץ. ובכן, קחו נשימה עמוקה, כי הגעתם למקום הנכון. אנחנו הולכים לצלול יחד לתוך התעלומה הזו, להבין מאיפה היא מגיעה, למה דווקא אתם זכיתם בה, והכי חשוב – מה לעזאזל אפשר לעשות עם זה. אז בואו נתחיל, יש לנו אוזן אחת שדורשת תשומת לב.

אז מה לעזאזל קורה שם בפנים? המסע המופלא אל האוזן התיכונה

לפני שאנחנו צוללים לסיבות, בואו נדבר רגע על מי זה מי במסיבת האוזן. האוזן שלנו היא לא רק החלק שרואים מבחוץ (שזה, אגב, רק תחילת הסיפור). היא מערכת מורכבת, שחלק גדול ממנה מסתתר עמוק בפנים.

כשאנחנו מדברים על תחושת לחץ ומלאות, אנחנו לרוב מדברים על בעיה שמתרחשת באזור שנקרא האוזן התיכונה. זה חלל אוויר קטן מאחורי עור התוף. בחלל הזה יושבות עצמות השמע הקטנטנות שמעבירות צליל.

עכשיו, החלל הזה צריך להיות מאוורר. הוא צריך שיהיה בו לחץ אוויר שזהה ללחץ האוויר שמחוץ לגוף. מי אחראי על המשימה הממש חשובה הזו? צינור קטן ומתוחכם בשם חצוצרת השמע, או בשמה הלועזי והיותר ידוע, תעלת אוסטכיוס.

1.1 תעלת אוסטכיוס – המלכה הבלתי מעורערת (ולפעמים גם המעצבנת)

תעלת אוסטכיוס היא צינור מחבר. צד אחד שלה נפתח לאוזן התיכונה, והצד השני נפתח בחלק האחורי של האף והגרון (בחלק שנקרא הלוע האפי). תפקידה העיקרי הוא לאוורר את האוזן התיכונה ולאזן את הלחץ משני צידי עור התוף. בדרך כלל, היא סגורה, ונפתחת רק כשאנחנו בולעים או מפהקים. הפתיחה הזו מאפשרת כניסת אוויר לאוזן התיכונה וניקוז נוזלים.

תחשבו עליה בתור שסתום עדין במיוחד. כשהשסתום הזה עובד כמו שצריך – הכל טוב ויפה. אנחנו לא מרגישים כלום. אבל כשהוא נחסם, או לא נפתח כראוי, או נשאר פתוח מדי (כן, גם זה קורה, וזה לא כיף בכלל) – אז מתחילות הצרות.

וכשזה קורה, האוויר באוזן התיכונה נספג, נוצר שם לחץ שלילי (ואקום קטן), ועור התוף נמשך פנימה. וזה, חברים, ההסבר המכני הפשוט ביותר לתחושת המלאות והלחץ הזו. כאילו האוזן שלכם מנסה לשאוף אוויר ונתקלת בקיר.

למה דווקא אוזן אחת עושה לי בעיות? זה לא פייר!

שאלה מצוינת. רוב הדברים שקורים לנו בגוף הם סימטריים, נכון? הצטננות משפיעה על שני הנחיריים, כאב ראש יכול להיות דו-צדדי. אז למה הלחץ המעצבן הזה מתיישב לו בכיף רק באוזן אחת?

הסיבה נעוצה לרוב בעובדה שהבעיה הבסיסית היא חד-צדדית. משהו קרה רק בצד אחד של מערכת האוזן-אף-גרון שלכם. הנה כמה סיבות נפוצות שיכולות להסביר את זה:

חסימה פיזית: שעווה שנתקעה עמוק מדי, גוף זר קטן שנכנס (כן, גם מבוגרים עושים את זה בטעות), או אפילו נפיחות מקומית.
דלקת או נפיחות מקומית: זיהום באוזן התיכונה (דלקת אוזניים קלאסית) לרוב מתחיל בצד אחד. נפיחות של תעלת אוסטכיוס מצד אחד בגלל אלרגיה או הצטננות.
בעיה מבנית: לעיתים רחוקות יותר, זה יכול להיות קשור למבנה אנטומי ייחודי בצד אחד, או גידול (לא להיבהל! לרוב שפירים) שיושב ליד פתח תעלת אוסטכיוס ולוחץ עליה.

בקיצור, הגוף שלנו לא תמיד עובד סימטרית לחלוטין. לפעמים תקלה מקומית בצד אחד מספיקה כדי לייצר את התחושה המוזרה הזו.

מי הן הסיבות העיקריות לגועל נפש הזה באוזן? 7+1 חשודים עיקריים

אוקיי, בואו נצלול לעומק. מה גורם לתעלת אוסטכיוס לא לעבוד כמו שצריך, או לייצר לחץ באוזן האחת שלכם?

2.1 בעיות לחץ חיצוני (לא הלחץ מהבוס, לחץ אוויר אמיתי!)

זו אולי הסיבה הכי נפוצה והכי פשוטה. שינויים מהירים בלחץ האוויר החיצוני יכולים לגרום לתעלת אוסטכיוס "להיתקע" ולא להצליח לאזן את הלחץ במהירות. זה קורה בדרך כלל ב:

טיסות: בעיקר בהמראה ונחיתה. מכירים את ההרגשה הזו? זה בדיוק זה.
צלילה: בין אם שנורקל או צלילה עמוקה יותר.
נסיעה בהרים או במעלית מהירה: כל שינוי גובה משמעותי.

למה דווקא באוזן אחת? יכול להיות שהתעלה בצד אחד קצת יותר "עצלנית" באותו רגע, או שהיא כבר הייתה קצת חסומה חלקית לפני שינוי הלחץ.

הפתרון המיידי: פיהוקים (מלאים ועמוקים!), בליעה (ללגום מים, ללעוס מסטיק), ואפילו שיטת ולסלווה (לסגור את האף והפה ולנסות לנשוף בעדינות – זהירות, לא חזק מדי!)

2.2 הצטננות, שפעת, או אלרגיה – הבלגן מהאף מטייל לאוזן

הסיבה מספר שתיים ברשימת ה"כי סביר שזה מה שיש לכם". כשיש לכם נזלת, גודש, או התקף אלרגיה רציני, הריריות בחלק האחורי של האף והגרון מתנפחות. ואיפה יושב הפתח של תעלת אוסטכיוס? בדיוק שם!

הנפיחות הזו יכולה לחסום את הפתח של התעלה, או להפריע לה להיפתח כמו שצריך. נוזלים וליחה מהאף והגרון גם יכולים להצטבר שם. כשהחסימה היא חד-צדדית (וזה בהחלט קורה כשצד אחד פשוט יותר מגורה או נפוח באותו רגע) – אתם מקבלים לחץ ומלאות באוזן אחת.

מה עושים? מטפלים במקור: טיפות אף מכווצות (לא לטווח ארוך!), תרסיסי מלח, אנטיהיסטמינים אם זו אלרגיה, שטיפות אף (שטיפות סינוסים – נזכיר את זה עוד מעט). כל מה שעוזר לנקות ולפתוח את דרכי הנשימה העליונות.

2.3 הצטברות שעווה (פקק אוזן) – לפעמים הבעיה פשוט יושבת בכניסה

שעוות אוזניים (צרומן) היא דבר טבעי ובריא. היא מגינה על האוזן ומנקה אותה. בדרך כלל, היא מתייבשת ויוצאת החוצה מעצמה. אבל לפעמים, מכל מיני סיבות (אנטומיה צרה, שימוש במקלונים שרק דוחפים את השעווה פנימה, ייצור מוגבר), נוצר פקק שעווה שחוסם את תעלת האוזן החיצונית.

לכאורה, זה לא קשור לאוזן התיכונה ולתעלת אוסטכיוס, נכון? אז זהו, שפקק שעווה גדול יכול לגרום לתחושת מלאות ולעיתים גם לשינוי לחץ עדין שמשפיע על עור התוף ויוצר הרגשה דומה ללחץ פנימי. והוא כמובן כמעט תמיד חד-צדדי!

הפתרון? בשום פנים ואופן לא לנסות להוציא לבד עם מקלון! זה רק ידחף את זה יותר פנימה. גשו לרופא/ת אא"ג או אחות מוסמכת שיכולו לשטוף או לשאוב את הפקק. הקלה מיידית מובטחת (וזה גם רגע די מספק, אם נודה על האמת).

2.4 דלקת אוזן תיכונה (אוטיטיס מדיה) – כשהמסיבה באוזן יוצאת משליטה

דלקת אוזניים היא בדרך כלל סיפור כואב יותר מתחושת מלאות בלבד, אבל לפעמים בשלבים הראשונים, או בדלקת פחות אקוטית, התחושה העיקרית היא דווקא מלאות ולחץ, יחד עם ירידה בשמיעה. בדלקת, נוזל (ולפעמים מוגלה) מצטבר באוזן התיכונה, והצטברות הזו יוצרת לחץ על עור התוף.

דלקת אוזן תיכונה יכולה להיות ויראלית או חיידקית, והיא לרוב מתחילה אחרי הצטננות או שפעת (שוב, הכל קשור שם למעלה). והיא בהחלט יכולה להופיע באוזן אחת בלבד.

מה עושים? חייבים לגשת לרופא/ת אא"ג כדי שיאבחנו את הדלקת ויחליטו על טיפול (לפעמים זה רק מעקב, לפעמים טיפול תומך, ולפעמים אנטיביוטיקה). לא לשחק עם זה!

2.5 דלקת כרונית של הסינוסים (סינוסיטיס) – החברים הרחוקים שמשפיעים על האוזן

הסינוסים נמצאים קרוב מאוד לאף ולחלק האחורי של הגרון. כשהם במצב דלקתי כרוני, הנפיחות והגודש יכולים להשפיע גם על תעלת אוסטכיוס ועל הניקוז באזור. אם הדלקת הסינוסים ממוקדת יותר בצד אחד של הפנים, היא בהחלט יכולה לייצר בעיה חד-צדדית גם באוזן.

טיפול: דורש אבחון וטיפול על ידי אא"ג, שיכול לכלול שטיפות מלח אגרסיביות יותר, תרסיסי סטרואידים לאף, ולפעמים אפילו התערבות כירורגית קלה במקרים עקשניים במיוחד.

2.6 בעיות מפרק הלסת (TMJ Disorder) – הלסת לוחצת על האוזן? אולי.

מפרק הלסת (TemproMandibular Joint – TMJ) יושב בדיוק ליד תעלת האוזן החיצונית. בעיות במפרק הזה, כמו חריקת שיניים (ברוקסיזם), נעילת לסת, או דלקת במפרק, יכולות לגרום לכאב מקומי שמוקרן לאוזן, ולעיתים גם לתחושת מלאות או לחץ. ההשפעה הזו לרוב חד-צדדית כי הבעיה במפרק הלסת לרוב בולטת יותר בצד אחד.

טיפול: דורש אבחון על ידי רופא שיניים או מומחה לפה ולסת, ולעיתים גם שיתוף פעולה עם פיזיותרפיסט או מטפל בכאב. הטיפול יכול לכלול סד לילה, תרגילים ללסת, ובמקרים קשים יותר, טיפול תרופתי.

2.7 בעיות נדירות יותר (אבל לא כאלו שצריך להיכנס לפאניקה בגללן!)

יש גם סיבות פחות שכיחות לתחושת מלאות או לחץ באוזן אחת, אבל חשוב להכיר אותן כדי לא לפספס כלום. נדגיש שוב: אלו הרבה פחות סבירות מהסיבות שציינו למעלה, ולרוב יופיעו יחד עם תסמינים נוספים.

מנייר (Meniere's Disease): מחלה שמאפיינת לרוב בהתקפים של ורטיגו (סחרחורת חזקה), ירידה בשמיעה (לרוב נמוכים), טנטון, ותחושת מלאות באוזן אחת. הסיבה המדויקת לא ידועה, וקשורה לבעיה בנוזלים באוזן הפנימית.
מיגרנה וסטיבולרית (Vestibular Migraine): סוג של מיגרנה שפוגעת במערכת שיווי המשקל. יכולה לגרום לוורטיגו, רגישות לתנועה, ולפעמים גם תחושות לחץ או מלאות באוזן, לרוב חד-צדדית.
אקוסטיק נוירומה (Acoustic Neuroma): גידול שפיר (לא סרטני) שגדל על העצב שמעביר מידע שמיעתי ושיווי משקל מהאוזן למוח. גדל לאט מאוד, וגורם לרוב לירידה הדרגתית בשמיעה באוזן אחת, טנטון, ולעיתים גם ללחץ או מלאות. זה מאוד נדיר ודורש בירור נוירולוגי ואא"ג יסודי.

אל תיבהלו! אם אתם חווים רק מלאות, הסיכויים שזה אחד מהדברים הנדירים האלו הם נמוכים מאוד. אבל אם יש תסמינים נוספים כמו ורטיגו חזק, ירידה משמעותית בשמיעה, או שינויים נוירולוגיים אחרים – זה בהחלט דורש בדיקת רופא.

מה אני יכול לעשות בעצמי? (מעבר ללפנטז על לשלוף משהו מהאוזן)

טוב, אז עברנו על הרשימה. אם אתם באמצע טיסה או מצוננים קשות, אולי יש לכם כיוון. אבל מה אם זה לא ברור? ומה אפשר לעשות עוד היום?

קודם כל, תרגעו. ברוב המקרים, זו בעיה שפירה שחולפת. הנה כמה דברים שאתם יכולים לנסות:

פיהוקים ובליעות: כמו בטיסה. לפתוח את הפה לרווחה ולפהק בכוונה. לבלוע רוק או לשתות מים קטנים. זה עוזר לפתוח את תעלת אוסטכיוס.
לעיסת מסטיק: פעולת הלעיסה והבליעה המוגברת עוזרת גם היא בפתיחת התעלה.
מכשירי שטיפה ביתיים (עם זהירות!): אם יש לכם חשד שמדובר בשעווה, יש תכשירים טיפות שמיועדים לריכוך שעווה. אבל: לא להכניס כלום לאוזן אם יש סיכוי לקרע בעור התוף (כאב חזק, הפרשה). ואם זה לא עוזר תוך יום-יומיים, לרוץ לאא"ג.
תרסיסי מלח לאף: אם אתם מרגישים גודש באף, שטיפה עם מי מלח יכולה לעזור לפתוח את האזור של פתח תעלת אוסטכיוס. יש תרסיסים מוכנים, ואפשר גם להשתמש במכשיר שטיפת סינוסים (Neti Pot או בקבוק ייעודי).
אנטיהיסטמינים או כדורים נגד גודש: אם אתם חושדים שזו אלרגיה או הצטננות, תכשירים אלו יכולים להפחית את הנפיחות באף ובלוע, ועל ידי כך לעזור לפתוח את תעלת אוסטכיוס. חשוב: להתייעץ עם רופא או רוקח לפני שימוש, במיוחד אם יש לכם מחלות רקע או נוטלים תרופות אחרות. וכדורים נגד גודש (Decongestants) לא מומלצים לשימוש ממושך או לאנשים עם לחץ דם גבוה או בעיות לב.
אדים חמים: מקלחת אדים או שאיפת אדים חמים (זהירות לא להתקרב מדי למים רותחים!) יכולים לעזור לפתוח דרכי הנשימה ולהקל על הגודש.

אל תעשו:

לא להכניס כלום לאוזן! לא מקלונים, לא סיכות, לא מפתחות. שום דבר שיכול לדחוף שעווה פנימה או לפצוע את עור התוף.
לא לשפוך שמן זית חם לאוזן (מיתוס ישן ולא בטוח).
לא לנסות "לפתוח" את האוזן בלחץ חזק מדי בשיטת ולסלווה – זה יכול לפגוע בעור התוף.

מתי כדאי לקפוץ לבדיקת אא"ג? 5 סימני אזהרה (שכדאי לשים לב אליהם)

רוב הזמן, תחושת המלאות באוזן אחת חולפת מעצמה תוך כמה ימים או שבועות. אבל יש מצבים שבהם חשוב לא למרוח את הזמן ולגשת לרופא/ת אא"ג לבדיקה מסודרת. הנה כמה סימנים:

כאב חזק: אם התחושה מתפתחת לכאב משמעותי, זה יכול להיות סימן לדלקת אוזניים פעילה.
ירידה משמעותית בשמיעה: אם בנוסף למלאות אתם מרגישים שהשמיעה באוזן הזו ממש פחות טובה באופן פתאומי או שמחמיר, זה מצריך בירור מיידי.
הפרשה מהאוזן: נוזל שיוצא מהאוזן הוא סימן כמעט ודאי לבעיה (קרע בעור התוף, דלקת).
סחרחורת (ורטיגו): במיוחד אם מדובר בסחרחורת סיבובית חזקה, יחד עם הלחץ והמלאות, זה יכול להצביע על בעיה באוזן הפנימית (כמו מחלת מנייר, למשל).
מלאות שלא חולפת: אם התחושה נמשכת מעבר לשבוע-שבועיים ואינה קשורה להצטננות חולפת או טיסה, כדאי לבדוק למה.

גם אם אתם סתם מודאגים, תמיד עדיף לגשת לרופא ולקבל אבחון מקצועי. שקט נפשי שווה המון!

שאלות שוודאי עלו לכם בראש (ותשובות קצרות וברורות)

ש: האם זה יכול להיות קשור ללחץ דם?
ת: בדרך כלל לא ישירות. לחץ דם גבוה בפני עצמו אינו גורם ללחץ או מלאות באוזן אחת. עם זאת, תרופות מסוימות ללחץ דם או מצבים שקשורים לכלי דם נדירים יכולים לעיתים לגרום לתסמינים אוזניים (כמו טנטון פועם), אבל זו לא הסיבה השכיחה למלאות חד-צדדית.

ש: האם מתח נפשי יכול לגרום לזה?
ת: לחץ ומתח נפשי לא גורמים ישירות לחסימה פיזית של תעלת אוסטכיוס או דלקת. עם זאת, מתח יכול להחמיר תסמינים קיימים, להגביר חריקת שיניים (שמשפיעה על מפרק הלסת), או לגרום לרגישות מוגברת לתחושות גופניות. אז בעקיפין, כן, זה יכול להשפיע על החוויה.

ש: האם זה יכול להיות גידול במוח?
ת: ברוב המכריע של המקרים – חד משמעית לא! אקוסטיק נוירומה הוא גידול על עצב השמיעה, לא במוח עצמו (למרות שהוא צמוד לו). הוא מאוד נדיר וגורם לרוב לירידה הדרגתית בשמיעה. תחושת מלאות ללא ירידה משמעותית בשמיעה או תסמינים נוירולוגיים אחרים כמעט אף פעם אינה סימן לגידול.

ש: כמה זמן התחושה הזו אמורה להימשך?
ת: אם זה קשור לשינוי לחץ (טיסה, צלילה), זה אמור לחלוף תוך שעות ספורות. אם זה קשור להצטננות או אלרגיה, זה יכול להימשך כמה ימים או אפילו שבוע-שבועיים, עד שהנפיחות יורדת. אם זה נמשך מעבר לכך, או מחמיר, כדאי לבדוק.

ש: האם יש קשר בין זה לכאבי ראש?
ת: לפעמים כן. בעיות באוזן התיכונה או דלקת סינוסים יכולות להקרין כאב לראש או לפנים. כמו כן, מיגרנה וסטיבולרית, כאמור, כוללת גם תסמינים אוזניים וגם כאבי ראש (או תסמיני מיגרנה אחרים).

ש: שמעתי על שטיפות אוזניים אצל אא"ג, זה כואב?
ת: בדרך כלל לא. זה עשוי להיות קצת לא נעים או מעט מפתיע כשהמים נכנסים, ולעיתים מרגישים קצת סחרחורת קלה רגעית אם המים לא בטמפרטורת הגוף. אבל זה הליך מהיר ויעיל להוצאת פקק שעווה, והקלה מיידית בדרך כלל מפצה על אי הנוחות הקלה.

ש: האם ניתן למנוע את זה?
ת: אם זה קשור לטיסות, אפשר לנסות להשתמש בתרסיס אף מכווץ לפני ההמראה והנחיתה, ולבלוע/לפהק הרבה. אם זה קשור לאלרגיה, טיפול קבוע באלרגיה יכול למנוע. שמירה על היגיינת אוזניים (בלי מקלונים!) עוזרת במניעת פקקי שעווה. בחלק מהמקרים, כמו שינויי לחץ או הצטננות אקראית, זה פשוט קורה וצריך להתמודד עם זה.

לסיכום: האוזן מדברת, ואנחנו מקשיבים (או לומדים להקשיב)

אז הנה זה. המסע שלנו לתוך האוזן האחת והבעייתית הזו. ראינו שיש לא מעט סיבות שיכולות לייצר את תחושת המלאות והלחץ המעצבנת הזו, ורובן המכריע שפירות ופתירות.

הגוף שלנו הוא מערכת מדהימה, אבל לפעמים חלקים ממנה פשוט "מתעייפים" או "מתלכלכים" או מושפעים מדברים שקורים בסביבה (כמו נזלת, אלרגיה, או שינוי גובה). האוזן היא מקום עדין במיוחד, וקשורה למערכות אחרות בפנים – האף, הגרון, הלסת. לכן, בעיה באחד האזורים האלה יכולה להשפיע גם עליה.

זכרו, קודם כל נסו את הטיפים הפשוטים. פיהוקים, בליעות, אולי שטיפה עדינה של האף. לרוב, זה יעבור לבד. אבל אם זה מלווה בתסמינים אחרים כמו כאב חזק, ירידה בשמיעה, סחרחורת, או אם זה פשוט לא עובר אחרי תקופה סבירה – אל תהססו לגשת לרופא/ת אא"ג. הם שם בשביל זה. הם יציצו, יאבחנו, ויתנו לכם את הטיפול המתאים. האוזן שלכם תודה לכם. והשקט, או לכל הפחות התחושה הרגילה, יחזור במהרה.