תופעות לוואי של רטינול שחובה להכיר ואיך להתגבר עליהן

בואו נדבר גלוי לרגע.
בטח שמעתם על הרטינול הזה שמבטיח לנו עור חלק, זוהר, צעיר יותר.
כמו איזה פלא קוסמטי בקופסה.
וכן, בואו נודה, יש בזה משהו.
החומר הזה בהחלט עושה דברים מדהימים.
מטפל בקמטים עדינים, בכתמי פיגמנטציה, באקנה… רשימה ארוכה.
אבל רגע, יש פה טוויסט.
לפעמים, רק לפעמים, הוא קצת… עצבני.
כן, הרטינול הזה, לפני שהוא הופך אתכם לכוכבים הוליוודיים, לפעמים שולח את העור שלכם למסע לא קל במיוחד.
אדמומיות, קילופים, יובש מרגיז.
נשמע מוכר?
אם אתם בדיוק מתחילים איתו, שוקלים להתחיל, או כבר באמצע ומנסים לפענח למה הפנים שלכם מרגישות כמו נייר זכוכית, אתם בדיוק במקום הנכון.
אנחנו הולכים לצלול פנימה, לראות מה בדיוק קורה שם מתחת לפני השטח, ולתת לכם את כל הכלים והטריקים הכי שווים שיש.
כדי שתוכלו להנות מהקסם של הרטינול, בלי כל הדרמה מסביב.
מוכנים?

רטינול: הסיפור הלא נעים שאיש לא סיפר לכם (ולמה זה דווקא טוב!)

אז מה לעזאזל קורה שם בעור? סיפור רטינול ב-3 פרקים (פלוס טוויסט!)

בטח שמעתם את המילה הזו, "רטינול", בכל פינה.
בסרטונים בטיקטוק, אצל המשפיעניות, אצל הקוסמטיקאית.
זה נשמע כמו מילת קסם, לא?
והאמת, יש סיבה טובה.
רטינול שייך למשפחת הרטינואידים, שהם נגזרות של ויטמין A.
אבל בואו נשים דברים על השולחן.
רטינול כשלעצמו הוא לא השחקן הראשי האמיתי.
הוא רק השליח.
השחקן האמיתי, החומר הפעיל שבסוף עושה את העבודה, הוא חומצה רטינואית (Retinoic Acid), או בשמה התרופתי טרטינואין.
ומה הקשר? הנה הטוויסט.

המסע המפרך של הרטינול בדרך להיות כוכב העור

כשאתם מורחים קרם עם רטינול על הפנים, הרטינול לא פועל ישירות.
העור שלכם צריך להמיר אותו.
זה כמו מסע קטן בתוך התאים.
קודם, הרטינול הופך לרטינלדהיד (Retinaldehyde), ואז, השלב הסופי, הוא הופך לחומצה רטינואית.
רק החומצה הרטינואית הזו יודעת לדבר עם התאים בעור.
היא נקשרת לקולטנים ספציפיים בגרעין התא ומשנה את הדרך בה התאים מתנהגים.
זה כמו שיחה סודית שמשנה את כל החוקים.

ולמה זה חשוב לדעת?
כי ככל שהחומר קרוב יותר לחומצה רטינואית, הוא חזק יותר.
ולרוב, גם יותר… עצבני.
טרטינואין (חומצה רטינואית) היא החזקה מכולם, ולכן דורשת מרשם רופא.
רטינלדהיד קצת פחות חזק ממנה, אבל יותר מרטינול.
ורטינול? הוא יותר עדין, כי לוקח לו שני שלבים להגיע לצורה הפעילה.
יש גם נגזרות אפילו יותר עדינות, כמו רטיניל פלמיטט (Retinyl Palmitate), שהן ממש נחמדות לעור, אבל פחות אפקטיביות.

אז כשאנחנו מדברים על תופעות לוואי, לרוב אנחנו מדברים על המפגש של העור עם החומצה הרטינואית – בין אם היא הגיעה ישירות (מרשם), או שהעור ייצר אותה לבד מרטינול או רטינלדהיד.

למה לעזאזל העור שלי מגיב ככה?! 3 סיבות עיקריות (שלא תמיד מדברים עליהן)

טוב, הבנו שהחומצה הרטינואית מדברת עם התאים.
אבל מה היא אומרת להם שגורם לכל הבלגן הזה?
הנה כמה מההוראות שהיא נותנת, שמסבירות את תופעות הלוואי הראשוניות:

1. "קדימה, קצב! תתחלקו מהר יותר!"

החומצה הרטינואית מאיצה את קצב התחדשות התאים באפידרמיס (שכבת העור העליונה).
במקום שהתאים יעלו לאט לאט לפני השטח ויתחלפו ברוגע, פתאום יש בלאגן.
תאים צעירים מגיעים למעלה מהר מדי, לפני שהם הספיקו להשלים את תהליך ההתמיינות שלהם כמו שצריך.
התוצאה? תאים על פני השטח שלא "יושבים" טוב אחד על השני.
זה גורם ליובש, קילוף, ומראה עור מחוספס.
זה כמו לנסות לבנות קיר מלבנים לפני שהן התייבשו לגמרי.

וזה, חברים, זה הקילוף המפורסם.
לא נעים, אבל סימן שהעור מתחיל לעבוד במשמרת כפולה.

2. "תורידו את ההגנות!"

שכבת הקרנית (Stratum Corneum), השכבה הכי חיצונית של העור, היא המחסום ההגנתי שלנו.
היא כמו חומה קטנה שמונעת כניסת מזיקים ויציאת לחות.
רטינואידים יכולים לגרום להידקקות זמנית של השכבה הזו.
זה הופך את העור לפגיע יותר.
פתאום דברים שמורחים עליו נכנסים בקלות רבה יותר (כמו מוצרים אחרים, או סתם… חיידקים).
ולחות? בורחת החוצה מהר יותר.
זה מוביל לרגישות יתר, צריבה, אדמומיות כשהוא בא במגע עם דברים שבדרך כלל לא מפריעים, ויובש מוגבר כי הלחות מתנדפת.

3. "בואו נעשה קצת ניקוי אביב עמוק!"

אצל חלק מהאנשים, במיוחד אלו עם נטייה לאקנה, רטינול יכול לגרום ל"פליטת פצעונים" (Purging).
רטינואידים מגבירים את קצב חידוש התאים גם בתוך הנקבוביות.
זה גורם לכל הלכלוך, השומן ותאי העור המתים שתקועים בפנים להידחף החוצה.
זה כמו שפץ יסודי שמוציא את כל הג'יפה מהמסתורים.
זה יכול להתבטא בהחמרה זמנית של האקנה, עם פצעונים חדשים שצצים.
מבאס? לגמרי.
סימן שזה עובד ושהעור מתנקה מבפנים? בהחלט!

טבלת יאוש? לא אצלנו! 7 טריקים סודיים (וחשובים!) למעבר חלק עם רטינול

אוקיי, אז יש תופעות לוואי.
יובש, קילוף, אדמומיות, רגישות.
נשמע כמו מתכון לאסון?
ממש לא!
הסוד הוא להיות חכמים, סבלניים, ולהשתמש ברטינול נכון.
הנה כמה טריקים מהשרוול:

• התחילו לאט לאט לאט: זה הסעיף הכי חשוב ברשימה.
  העור שלכם צריך זמן להתרגל.
  כמו ללכת לחדר כושר אחרי שנה בבטן רכה.
  התחילו עם ריכוז נמוך (0.25% או 0.3% רטינול זה אחלה התחלה).
  ובטח שלא כל ערב!
  פעמיים-שלוש בשבוע זה מספיק בהתחלה.
  בהדרגה, אם העור מסתדר, אפשר להעלות ריכוז ו/או תדירות.
  אבל רק אם הוא מבקש יפה (כלומר, לא מגיב בדרמה).
• שיטת ה"סנדוויץ'" הקדושה: שיטה גאונית לפנים רגישות.
  מורחים שכבה דקה של קרם לחות.
  אז מורחים את הרטינול (כמות בגודל אפון!).
  ואז, מורחים עוד שכבה של קרם לחות מעל.
  שכבת הלחות הראשונה בונה בסיס מגן, ושכבת הלחות השנייה מרגיעה ונועלת לחות.
  זה כמו לתת לרטינול חיבוק גדול ורך.
• "בּאפֵרינג" (Buffering) – המפתח לשלום בית עם הרטינול: דומה לסנדוויץ', אבל טיפה שונה.
  מערבבים כמות קטנה של רטינול עם קרם הלחות בכף היד, ואז מורחים הכל ביחד.
  זה "מדלל" את עוצמת הרטינול ומפחית את הגירוי הראשוני.
  אפשר גם פשוט למרוח קרם לחות *לפני* הרטינול ולחכות שיתייבש קצת.
• לחות, לחות, לחות ועוד קצת לחות: כשהעור יבש ומתקלף, הוא זועק ללחות.
  השתמשו בקרם לחות עשיר ומרגיע.
  חפשו רכיבים כמו חומצה היאלורונית, סרמידים, גליצרין, ניאצינאמיד (שגם מרגיע וגם מחזק את מחסום העור).
  במהלך היום ובערבים בהם אתם לא משתמשים ברטינול – תתפרעו עם הלחות!
• הגנה מהשמש – קו אדום!: רטינול הופך את העור לרגיש יותר לשמש.
  אז כן, אתם פתאום צריכים להיות חברים הכי טובים של קרם ההגנה.
  SPF 30 לפחות, ועדיף 50.
  ולמרוח כל יום, בלי תירוצים.
  לא רק בקיץ, לא רק כשיש שמש ישירה.
  כל יום! השמש והרטינול יחד זה מתכון לצרות (כתמים, נזק).
• הקשיבו לעור שלכם: העור שלכם מדבר אליכם.
  אם הוא צורב, אדום וכואב – הוא צועק!
  אל תהיו גיבורים.
  קחו הפסקה של יום-יומיים.
  תנו לו להירגע.
  אפשר למרוח רק קרם לחות ומרכיבים מרגיעים.
  חזרו להשתמש ברטינול בתדירות נמוכה יותר.
• פשטות מנצחת: כשאתם מתחילים עם רטינול, זה לא הזמן להכניס לשגרה עוד מיליון סרומים פעילים.
  חומצות (AHA/BHA), ויטמין C בריכוזים גבוהים, סקראבים גרגרים – כל אלה יכולים להחמיר את הגירוי.
  שגרה פשוטה (ניקוי עדין, רטינול/לחות בערב, ניקוי עדין, סרום לחות/מרגיע, קרם הגנה בבוקר) היא המפתח.

שאלות בוערות ששמעתי (ולא התאפקתי לענות):

בטח יש לכם עוד כמה דברים על קצה הלשון.
הנה כמה שאלות שצצות שוב ושוב, עם תשובות מהירות:

האם קילוף ויובש הם חובה? זה אומר שזה עובד?

לא חובה! אם התחלתם לאט, בריכוז נמוך ובתדירות נמוכה, ייתכן שהעור שלכם יתרגל כמעט בלי תופעות לוואי בכלל. קילוף ויובש יכולים להיות סימן ש"זה עובד", אבל הם בעיקר סימן שהעור עובר שינוי וקצת בהלם. המטרה היא להגיע למצב שהעור רגוע ועדיין לקבל את כל היתרונות.

כמה זמן לוקח עד שהתופעות האלה עוברות?

זה משתנה מאוד מאדם לאדם ומריכוז לריכוז. לרוב, תופעות הלוואי הראשוניות נרגעות משמעותית תוך 2-4 שבועות של שימוש קבוע (אבל לא יומיומי בהתחלה!). הסבלנות משתלמת!

האם מותר להשתמש ברטינול בקיץ?

חד משמעית כן! אין שום מניעה להשתמש ברטינול בקיץ, או בכל עונה אחרת. התנאי הוא הגנה מוגברת וקפדנית מהשמש. אם אתם יודעים שתבלו שעות ארוכות בשמש ישירה בלי יכולת חידוש הגנה, אולי עדיף להוריד תדירות או לעצור זמנית, אבל באופן עקרוני – השמש היא האויב, לא העונה.

יש הבדל בין רטינול לבין חומרים אחרים כמו רטינלדהיד או גרנאקטיב רטינואיד?

כן, ויש הבדל משמעותי! כפי שדיברנו, ההבדל הוא במסע שהחומר צריך לעבור בעור כדי להפוך לחומצה רטינואית. טרטינואין (חומצה רטינואית) היא החזקה ביותר ודורשת מרשם. רטינלדהיד חזק יותר מרטינול ופחות מעצבן מטרטינואין לרוב. גרנאקטיב רטינואיד (או Hydroxypinacolone Retinoate – HPR) היא נגזרת סינתטית חדשה יותר שלפעמים נחשבת לעדינה יותר, כי היא נקשרת ישירות לקולטנים בלי לעבור המרה לחומצה רטינואית. הבחירה תלויה בעור שלכם, ברגישות שלו, ובמה שאתם מנסים להשיג.

מתי כדאי להפסיק לגמרי?

אם אתם סובלים מכאב משמעותי, צריבה בלתי נסבלת, או תגובה אלרגית ברורה (פריחה, נפיחות), עצרו מיד וגשו לרופא עור. יובש קל או קילוף עדין זה חלק מהתהליך הראשוני, אבל לא צריך לסבול. אם ניסיתם את כל הטריקים (התחלה איטית, סנדוויץ', לחות) ועדיין סובלים מאוד, ייתכן שהריכוז גבוה מדי עבורכם, או שרטינול פשוט לא מתאים לעור שלכם כרגע. התייעצות עם איש מקצוע היא תמיד רעיון טוב.

האם מותר למרוח רטינול מתחת לעיניים?

אזור העיניים עדין ורגיש במיוחד. יש מוצרי רטינול שפותחו במיוחד לאזור זה בריכוזים נמוכים ובתכשירים מותאמים (קרמים עשירים יותר). אם אתם משתמשים במוצר רטינול רגיל, עדיף להיזהר ולא למרוח קרוב מדי לקו הריסים התחתון או העליון. מעט רחוק יותר, בזהירות ובהדרגה, זה אפשרי לרוב האנשים, אבל הקשיבו היטב לאזור הזה.

האם יש מצבים רפואיים בהם אסור להשתמש ברטינואידים?

כן. נשים בהריון או מניקות אסור להן להשתמש ברטינואידים, במיוחד אלו הדורשים מרשם. במקרים של מחלות עור מסוימות או טיפולים רפואיים ספציפיים, יש להיוועץ ברופא עור לפני השימוש. תמיד כדאי ליידע את הרופא שלכם על כל תרופה או תכשיר שאתם משתמשים בו.

טיפים למתקדמים (או לאמיצים במיוחד!)

אז התגברתם על השלב הראשוני?
העור התרגל?
נפלא!
הנה עוד כמה דברים שאפשר לחשוב עליהם:

• לשלב עם מרכיבים מרגיעים: ניאצינאמיד, סנטלה (Cica), חומצה היאלורונית, פפטידים. כל אלה חברים טובים של הרטינול ויכולים לעזור להרגיע ולשקם את העור בזמן השימוש.
• להעלות ריכוז או תדירות (רק אם צריך!): אם אתם משתמשים בריכוז נמוך מדי ערב כבר חודשים ומרגישים שההתקדמות נעצרה, אולי זה הזמן לשקול לעבור לריכוז קצת יותר גבוה. אבל שוב, בהדרגה ובזהירות!
• טקסטורות שונות: סרומים, קרמים, ג'לים. לפעמים שינוי בטקסטורה יכול לעזור. קרם לרוב יהיה עשיר יותר ומרגיע יותר מג'ל או סרום.

בסוף הכל מסתכם בדבר אחד…

להשתמש ברטינול זה לא ספרינט, זו ריצת מרתון.
זה דורש סבלנות.
זה דורש הקשבה לעור.
וזה דורש שימוש נכון.
תופעות הלוואי הראשוניות הן לרוב זמניות וחלק מה"הסתגלות" של העור.
אל תתייאשו מהר מדי!
אם תתנהגו אליו בעדינות, תעניקו לו לחות בשפע ותגנו עליו מהשמש, הוא ככל הנראה יתרגל ובסוף תראו את התוצאות שכולם מדברים עליהן.
עור חלק יותר, אחיד יותר, קורן יותר.
וזה, חברים, שווה את המאמץ הקטן בהתחלה.
אז קדימה, חבקו את הרטינול (בזהירות!) ותיהנו מהדרך!