מה עדיף בונדורמין או נוקטורנו? התרופה שתפתיע אתכם לחלוטין

אז הלילה שוב לא היה חבר שלכם, אה?

השעון מתקתק, הראש עובד שעות נוספות, והמיטה מרגישה פתאום כמו שדה קרב במקום מקלט בטוח.

אתם לא לבד בסיפור הזה, בכלל לא.

אינסומניה, או בשמה העממי "אני פשוט לא נרדם לעזאזל!", הפכה להיות בת לוויה קצת יותר מדי צמודה להרבה מאיתנו.

ובעידן שבו גוגל הוא הרופא הראשון של כולנו, חיפוש קצר מוביל אותנו לכל מיני שמות מוכרים.

שני כוכבים, או אולי נגיד… שני שחקני חיזוק לילה שקטים, שקופצים לא מעט בתוצאות, הם בונדורמין ונוקטורנו.

זה נשמע כמו שמות של דמויות מסרט מתח ישן, לא? אבל האמת הרבה יותר פשוטה ומורכבת בו זמנית.

רגע לפני שאתם קופצים למסקנות או חס וחלילה מתחילים לחשוב על "מה מתאים לי", בואו נצלול פנימה.

בלי סודות, בלי סיבוכים מיותרים, רק האמת המעניינת (ואפילו קצת משעשעת) על שני הכדורים האלה.

המטרה שלנו כאן היא שתסיימו לקרוא את המאמר הזה ותרגישו שקיבלתם פנס שמכוון בדיוק על פינת השינה החשוכה הזו בחייכם.

תבינו את ההבדלים, את הניואנסים הקטנים, ובעיקר – תדעו מה לשאול את הרופא שלכם בפגישה הבאה.

כי כן, וזה ספוילר קטן: ההחלטה לא בידיים שלכם. אבל ההבנה? לגמרי לגמרי כן.

בואו נתחיל, מסע לתוך עולם השינה המורכב, והפעם – עם שני כדורים שהרבה מדברים עליהם.

למה אנחנו בכלל מדברים על זה? או: העולם לא מפסיק להסתובב בלילה?

בואו נודה באמת.

העולם המודרני בנוי כדי להפריע לנו לישון.

מסכים כחולים, דאגות על המחר, קפה של ארבע אחר הצהריים שהתברר כרעיון פחות מבריק…

והנה, מגיעים ללילה, עייפים, מותשים, אבל הרגע ששמים את הראש על הכרית הופך למסיבת מחשבות לא רצויה.

זה מתסכל.

זה משפיע על היום שאחרי: על הריכוז, על מצב הרוח, על היכולת לתפקד כמו בני אדם נורמליים.

אז כן, לפעמים צריך עזרה קטנה מבחוץ.

וכשהמצב הופך לכרוני, כששבוע אחר שבוע הלילות קצרים מדי והימים ארוכים מדי, נשקלת האפשרות של טיפול תרופתי.

וזה בדיוק המקום שבו בונדורמין ונוקטורנו נכנסים לתמונה.

הכירו את השחקנים הראשיים: מי נגד מי?

בעולם התרופות לשינה, יש כמה קבוצות גדולות.

ה"ותיקים" – כמו הבנזודיאזפינים, וה"חדשים" יותר – כמו ה-Z-Drugs.

בונדורמין (השם הגנרי הוא מידאזולם) ונוקטורנו (השם הגנרי הוא זולפידם) שייכים לשתי קבוצות קצת שונות, למרות שהמטרה הסופית דומה: להשכיב אתכם לישון.

בואו נראה מי הם באמת.

מספר 1: בונדורמין – הוותיק בשכונה?

בונדורמין הוא שם מותג מוכר בישראל לתרופה שנקראת מידאזולם.

מידאזולם שייך למשפחת הבנזודיאזפינים.

זו משפחה גדולה ומגוונת של תרופות שיש להן מגוון שימושים: הרגעה, נוגדי חרדה, נוגדי פרכוסים, וגם… לגרום לכם להירדם.

המידאזולם הספציפי הזה פותח להיות מהיר פעולה וקצר השפעה יחסית לבנזודיאזפינים אחרים.

הוא לא נרשם רק לשינה, אגב.

רופאים משתמשים בו גם לפני פרוצדורות רפואיות קצרות כדי להרגיע ולגרום לאמנזיה קלה (לא לזכור את הפרוצדורה).

אבל בהקשר שלנו – לשינה – בונדורמין מכוון בעיקר לעזור לכם להירדם.

מספר 2: נוקטורנו – הכוכב העולה?

נוקטורנו הוא שם מותג לתרופה שנקראת זולפידם.

זולפידם שייך לקבוצה שנקראת Z-Drugs, או "לא-בנזודיאזפינים".

למרות שהם לא בנזודיאזפינים מבחינה כימית טהורה, הם פועלים על אותם קולטנים במוח שעליהם פועלים הבנזודיאזפינים (בעיקר קולטני GABA). זה קצת כמו להגיד ששני רכבים נראים שונה מבחוץ, אבל מגיעים לאותה תחנת דלק וממלאים את אותו הדבר.

היתרון העיקרי של ה-Z-Drugs (ונוקטורנו בתוכם) הוא שהם פותחו להיות ספציפיים יותר בהשפעתם על השינה, ופחות על הרגעה כללית או נוגדי חרדה, בהשוואה לבנזודיאזפינים רבים.

המטרה? לגרום לכם להירדם.

פחות או יותר, הוא גם מכוון בעיקר לבעיות של קשיי הירדמות ראשוניים.

ראש בראש: 3 סבבים מכריעים בקרב על השינה

עכשיו, בואו נשים אותם אחד מול השני.

זה לא דו קרב במובן של "מי טוב יותר באופן מוחלט", אלא "מי מתאים למה ולמי", ובעיקר – מה ההבדלים בפועל.

סבב 1: איך זה עובד בכלל? מנגנון הפעולה

שניהם פועלים על מערכת העצבים המרכזית כדי "להאט קצת את הקצב" ולאפשר למוח לעבור למצב שינה.

הם עושים זאת על ידי השפעה על מוליך עצבי מרכזי ומאוד חשוב שנקרא GABA (גאבא).

GABA הוא כמו ה"בלמים" של המוח. כשהוא פועל, הפעילות העצבית מואטת.

בונדורמין (מידאזולם) ונוקטורנו (זולפידם) שניהם נקשרים לקולטנים של GABA במוח ומגבירים את ההשפעה המעכבת שלו.

ההבדל העיקרי, כאמור, הוא שזולפידם (נוקטורנו) נחשב ספציפי יותר בתת-סוגי הקולטנים עליהם הוא פועל ביחס למידאזולם (בונדורמין).

הספציפיות הזו אמורה לתת לו פרופיל השפעה "נקי" יותר מבחינת השפעות אחרות שאינן שינה, כמו הרפיית שרירים או נוגדי חרדה חזקים, אם כי בפועל ההבדלים הקליניים לא תמיד דרמטיים עבור כולם.

בשורה התחתונה של הסבב הזה: שניהם עושים את העבודה על ידי הגברת השפעת ה"בלמים" במוח, אבל נוקטורנו עושה את זה בצורה שנחשבת קצת יותר ממוקדת למנגנוני השינה.

סבב 2: כמה מהר נרדמים וכמה זמן ישנים? מהירות ועמידות

זה אחד ההבדלים הקריטיים.

בונדורמין (מידאזולם) ידוע כבעל השפעה מהירה מאוד.

הוא נספג מהר ומגיע למוח מהר.

טווח ההשפעה שלו קצר יחסית (זמן מחצית חיים קצר), מה שאומר שהוא מתפנה מהגוף די מהר.

זה הופך אותו לאופציה טובה עבור מי שמתקשה להירדם אבל נוטה לישון ברציפות אחרי שנרדם.

המטרה היא להעביר אתכם את מחסום ההירדמות הראשוני.

נוקטורנו (זולפידם) גם הוא מהיר פעולה, אבל בדרך כלל קצת פחות מבונדורמין.

גם לו יש זמן מחצית חיים יחסית קצר, דומה או קצת ארוך יותר מבונדורמין, תלוי בפורמולציה (יש כדורים בשחרור מיידי ויש בשחרור מושהה).

הפורמולציה הסטנדרטית של נוקטורנו מכוונת גם היא בעיקר לקשיי הירדמות.

השורה התחתונה של הסבב הזה: שניהם מהירים, אבל בונדורמין נחשב לרוב הסוס המהיר יותר להתחלה.

שניהם יחסית קצרי טווח, מה שמפחית את הסיכון ל"האנגאובר" (תחושת טשטוש בבוקר), אבל גם פחות יעילים למי שמתעורר באמצע הלילה ולא מצליח לחזור לישון (לבעיה הזו יש תרופות אחרות או פורמולציות שונות של זולפידם). וזה חשוב!

סבב 3: הצד הפחות נעים: תופעות לוואי וסיכונים – סיפורי הבוקר שאחרי?

אף תרופה לא מגיעה בלי פוטנציאל לתופעות לוואי, ובטח לא תרופות שמשפיעות על המוח.

שניהם עלולים לגרום:

• טשטוש או נמנום בבוקר (פחות שכיח עם הקצרים כמו אלה, אבל עדיין אפשרי, במיוחד במינונים גבוהים או אם לא מקבלים מספיק שעות שינה אחרי נטילת הכדור).
• סחרחורת.
• כאבי ראש.
• בעיות זיכרון (אמנזיה). זה יכול להיות קצר טווח אחרי נטילת הכדור, במיוחד אם לא הולכים לישון מיד. במקרים נדירים יותר, יכולה להיות אמנזיה רטרוגרדית (שכחה של מה שקרה לפני). זה נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל זה מנגנון ידוע.
• פעולות אוטומטיות מוזרות (Sleepwalking, driving while asleep – פחות שכיח, אבל סיכון קיים עם Z-Drugs כמו זולפידם. המוח חצי ישן חצי ער). זה נשמע מצחיק בסרטים, במציאות זה קצת מפחיד ומסוכן.

ועכשיו לסיכונים הגדולים יותר.

תלות והתמכרות: זו נקודה קריטית בשני המקרים, אם כי נהוג לחשוב שבנזודיאזפינים (בונדורמין) נוטים יותר לגרום לתלות פיזית והתמכרות בהשוואה ל-Z-Drugs (נוקטורנו), בשימוש ממושך.

עם זאת, גם נוקטורנו עלול לגרום לתלות משמעותית.

לכן ההמלצה הגורפת לשימוש בשני הכדורים הללו היא לפרקי זמן קצרים בלבד (בדרך כלל מספר שבועות לכל היותר).

שימוש ממושך עלול להוביל לצורך במינונים גבוהים יותר כדי להשיג אותה השפעה (סבילות), ולתסמיני גמילה לא נעימים אם מפסיקים פתאום (חרדה, נדודי שינה rebound, רעד, ועוד).

סיכון לנפילות: במיוחד אצל קשישים, התרופות הללו עלולות להגביר סיכון לנפילות ושברים עקב טשטוש ופגיעה בקואורדינציה.

אינטראקציה עם אלכוהול ותרופות אחרות: אסור לשלב אותן עם אלכוהול או תרופות אחרות שמדכאות את מערכת העצבים המרכזית.

השורה התחתונה של הסבב הזה: לשניהם סיכונים דומים של תלות ותופעות לוואי, אבל ההבדלים קיימים בניואנסים ובתדירות.

בונדורמין, בהיותו בנזודיאזפין, "נחשד" יותר בכל הקשור לתלות, וזולפידם "נחשד" יותר בכל הקשור להתנהגויות אוטומטיות בשינה.

אבל שוב, זה מאוד אישי.

אז מי מקבל מה ולמה? התאמה אישית והמלצות

אחרי שפירקנו לגורמים את שניהם, מגיעה השאלה הגדולה.

אז מה עדיף? בונדורמין או נוקטורנו?

התשובה, כמו ברוב הדברים בחיים וברפואה, היא: זה תלוי.

תלוי בסיבה הספציפית לנדודי השינה שלכם (רק קשיי הירדמות? גם יקיצות באמצע הלילה?).

תלוי במצב הבריאותי הכללי שלכם (מחלות כבד או כליות? בעיות נשימה?).

תלוי בתרופות אחרות שאתם נוטלים.

תלוי בהיסטוריה שלכם עם חומרים ממכרים (כולל אלכוהול).

תלוי בגיל שלכם (קשישים רגישים יותר לתופעות לוואי).

ותלוי גם בניסיון של הרופא שלכם עם התרופות הללו.

באופן כללי:

• אם הבעיה העיקרית היא הירדמות מהירה ובונדורמין נסבל היטב ו"עושה את העבודה" בלי תופעות לוואי בבוקר, ייתכן שזה יתאים.
• אם מחפשים אופציה שנחשבת ספציפית יותר לשינה ובעלת סיכון תיאורטי (לפחות בהתחלה) לפחות תלות פיזית מבנזודיאזפינים, נוקטורנו עשוי להיות בחירה.

אבל חשוב לזכור:

שניהם מיועדים לשימוש קצר טווח.

שניהם מחייבים מרשם רופא והחלטה רפואית מושכלת.

ושניהם אינם פתרון קסם לטווח ארוך.

שאלות בוערות? 7 תשובות שכדאי להכיר

אחרי כל ההסברים, בטח נותרו לכם כמה סימני שאלה מרחפים מעל הכרית.

הנה כמה שאלות נפוצות ותשובות קצרות (אבל מחכימות).

שאלה 1: האם אפשר פשוט לקחת אותם "לפי הצורך"?

תשובה: כן, זה השימוש המומלץ לרוב. לקחת רק בלילות שבהם באמת קשה להירדם, ולא כל לילה באופן קבוע. זה עוזר להפחית את הסיכון לפיתוח סבילות ותלות.

שאלה 2: מה קורה אם אני לוקח אותם הרבה זמן?

תשובה: שימוש ממושך (מעבר למספר שבועות) מעלה משמעותית את הסיכון לתלות פיזית ונפשית, סבילות (הצורך להגדיל מינון), ותסמיני גמילה בהפסקה. הרופאים מנסים להימנע מזה ככל האפשר.

שאלה 3: האם אחד מהם "טבעי" יותר או "בטוח" יותר?

תשובה: לא. שניהם תרופות סינתטיות המשפיעות על המוח ויש להן פוטנציאל לתופעות לוואי וסיכונים. אין הבדל ב"טבעיות". ההבדל ב"בטיחות" הוא יחסי ותלוי במצב האישי ובמשך השימוש.

שאלה 4: האם אפשר לשלב אותם עם אלכוהול?

תשובה: בשום אופן לא! שילוב של תרופות שינה עם אלכוהול עלול להיות מסוכן ביותר, לדכא את מערכת הנשימה ולהיות קטלני. גם כמות קטנה של אלכוהול יכולה להגביר משמעותית את הטשטוש ותופעות הלוואי.

שאלה 5: מה עושים אם הכדור לא עבד בלילה מסוים? לוקחים עוד אחד?

תשובה: לא! נטילת מינון נוסף ללא הנחיה מפורשת מרופא מסוכנת ועלולה להגביר את הסיכון לתופעות לוואי קשות בבוקר (טשטוש, אמנזיה, פגיעה בשיקול דעת) ואף מסוכנת יותר. אם הכדור לא עבד, לא לוקחים עוד.

שאלה 6: מה ההבדל בעלות בין השניים?

תשובה: עלות התרופות משתנה בין קופות חולים, ביטוחים ותקופות זמן. באופן כללי, תרופות גנריות (מידאזולם או זולפידם, ללא שם מותג) עשויות להיות זולות יותר. זה פקטור פחות משמעותי בהחלטה הרפואית לעומת היעילות והבטיחות עבור המטופל הספציפי.

שאלה 7: האם יש דרכים אחרות לטפל בנדודי שינה חוץ מכדורים?

תשובה: בהחלט! זה אולי החלק הכי חשוב. טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I) נחשב לטיפול קו ראשון ויעיל ביותר לנדודי שינה כרוניים, עם תוצאות שנשמרות לאורך זמן. שיפור היגיינת שינה (סביבת שינה, שעות קבועות, הימנעות ממסכים לפני שינה ועוד) גם הוא קריטי. תרופות הן לרוב פתרון לטווח קצר בלבד.

בשורה התחתונה: לישון טוב, עם חיוך

בונדורמין ונוקטורנו הם שני כלים שיכולים לעזור במצבים מסוימים של קשיי הירדמות.

שניהם מהירים יחסית, יחסית קצרי טווח, ובעלי מנגנון פעולה דומה על קולטני GABA במוח.

ההבדלים ביניהם קיימים בניואנסים של מהירות הפעולה, ספציפיות ההשפעה, ופוטנציאל תיאורטי שונה במקצת לתופעות לוואי ותלות (אם כי שניהם מסוכנים בשימוש לא נכון).

אבל הנקודה הכי חשובה לזכור היא זו:

הם לא סוכריות.

הם תרופות שיש להן מקום בטיפול בנדודי שינה, אבל אך ורק תחת פיקוח רפואי.

ההחלטה איזה כדור, אם בכלל, מתאים לכם, צריכה להתקבל יחד עם הרופא המטפל שלכם.

אל תהססו לשאול שאלות, להביע חששות, ולדון באפשרויות טיפול אחרות, לא תרופתיות, שיכולות לתת פתרון בר קיימא יותר לבעיות השינה שלכם.

כי המטרה האמיתית היא לא רק להירדם הלילה.

המטרה היא לישון טוב, לישון בריא, ולקום בבוקר רעננים וחייכנים.

זה בהחלט אפשרי!