טוב, בואו נדבר על משהו שאולי לא נמצא בראש רשימת הדברים הכי כיפיים לעשות ביום חופש, אבל הוא סופר-דופר חשוב לבריאות שלכן. כן, אנחנו מדברים על בדיקת פאפ. השם אולי נשמע קצת מיושן, קצת… רפואי מדי? אבל מאחורי השם הזה מסתתרת אחת הבדיקות הגאוניות והפשוטות שיכולות פשוטו כמשמעו להציל חיים. אז לפני שאתן מגלגלות עיניים וחושבות "אוי לא, עוד הרצאה על בריאות", תנו לנו צ'אנס. במאמר הזה אנחנו הולכים לפרק את בדיקת הפאפ לגורמים, להסביר בדיוק מה היא עושה, למה היא כל כך קריטית, מתי צריך לעשות אותה ואיך מבינים את התוצאות האלה שנראות לפעמים כמו כתב סתרים. המטרה? שתסיימו לקרוא ותרגישו שאתן שולטות בנושא, בלי פחדים מיותרים ועם כל הידע שצריך כדי לדאוג לעצמכן. כי ידע זה כוח, ובמקרה הזה – גם בריאות. אז קחו כוס קפה (או תה, מה שזורם לכן), שבו בנוח, ובואו נצא לדרך! מבטיחים שזה יהיה יותר מעניין ממה שאתן חושבות.
מה זו בכלל בדיקת פאפ? ולמה השם המוזר הזה?
אז נתחיל מהבסיס. בדיקת פאפ (Pap Smear או Pap Test באנגלית) היא בעצם בדיקת סקר פשוטה ומהירה שנועדה לאתר שינויים בתאים של צוואר הרחם. צוואר הרחם, למי שלא בטוחה, הוא החלק התחתון והצר של הרחם, שנפתח אל הנרתיק. הבדיקה הזו היא סוג של "מבט מקרוב" ברמת המיקרוסקופ על התאים באזור הזה.
ההיסטוריה הקצרה והמרתקת של ד"ר ג'ורג' פאפאניקולאו (ולמה קוראים לזה פאפ!)
את השם "פאפ" אנחנו חייבים לרופא יווני-אמריקאי בשם ג'ורג'יוס פאפאניקולאו (Georgios Papanikolaou). הבחור היה חלוץ בתחום הציטולוגיה (חקר התאים), ובשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 פיתח שיטה לצביעת תאים כדי שיהיה אפשר לזהות שינויים בהם תחת מיקרוסקופ. הוא גילה שבדיקה של תאים מצוואר הרחם יכולה לזהות שינויים טרום-סרטניים וסרטניים בשלב מוקדם מאוד. בהתחלה, הקהילה הרפואית הייתה קצת סקפטית (כרגיל עם רעיונות מהפכניים), אבל עם הזמן והוכחות מצטברות, הבדיקה שלו הפכה לסטנדרט עולמי. אז כן, "פאפ" זה פשוט קיצור של שם המשפחה של הרופא הגאון הזה. מגיע לו, לא?
איך זה עובד? המדע מאחורי המטוש (וזה לא כזה מסובך!)
בואו נדבר תכלס. במהלך הבדיקה, הרופא/ה משתמש/ת במכשיר קטן שנקרא ספֵּקוּלוּם (כן, זה עם השם המפחיד קצת, אבל הוא רק עוזר "לפתוח" בעדינות את קירות הנרתיק כדי לראות את צוואר הרחם). אחר כך, באמצעות מברשת קטנה או מין מקלון עדין (כמו מטוש גדול), אוספים בעדינות דגימת תאים מצוואר הרחם. זהו, החלק ה"פעיל" מבחינתכן הסתיים תוך שניות!
הדגימה הזו נשלחת למעבדה. שם, טכנאי/ת מעבדה מיומן/ת (ציטוטכנולוג/ית) מורח/ת את התאים על זכוכית נושאת (בשיטה הישנה) או מכניס/ה אותם לנוזל מיוחד (בשיטה החדשה יותר, שנקראת פאפ על מצע נוזלי או ThinPrep), צובע/ת אותם בצביעה מיוחדת (כן, צביעת פאפאניקולאו!) ובוחן/ת אותם תחת מיקרוסקופ. מה מחפשים? בעיקר תאים שנראים שונה מהרגיל – שינויים בצורה, בגודל, במבנה הגרעין שלהם. שינויים כאלה יכולים להצביע על תהליכים טרום-סרטניים או, במקרים נדירים יותר, סרטניים.
זה כואב? בואו נשבור את המיתוס אחת ולתמיד!
זו אולי השאלה שהכי מטרידה נשים רבות, ובצדק. אף אחת לא אוהבת בדיקות פולשניות, במיוחד באזורים אינטימיים. אז התשובה הכנה היא: לרוב הנשים, בדיקת פאפ לא כואבת. מה כן? ייתכן שתרגישו אי נוחות קלה או לחץ קצר כשהרופא/ה מחדיר/ה את הספקולום או כשאוספים את הדגימה. זה מאוד תלוי ברגישות האישית, במידת המתח (ככל שרגועים יותר, זה פחות מורגש) ובמיומנות של הבודק/ת.
חשוב לזכור: התחושה היא רגעית וחולפת מהר מאוד. אם אתן חשות כאב משמעותי, חשוב להגיד לרופא/ה. לפעמים שינוי תנוחה קטן או שימוש בספקולום בגודל אחר יכולים לעשות הבדל גדול. והכי חשוב – אל תתנו לחשש מאי נוחות רגעית למנוע מכן לעשות בדיקה שיכולה להציל חיים. כמה שניות של אי נוחות לעומת גילוי מוקדם? נראה לנו שהתשובה ברורה.
למה לעשות את זה בכלל? המטרות ה (לא כל כך) סודיות של בדיקת הפאפ
אוקיי, אז הבנו מה זה ואיך זה עובד, אבל למה בעצם צריך את כל ה"טררם" הזה? מה המטרה האמיתית של הדבר הזה שנקרא פאפ?
המטרה המרכזית: זיהוי מוקדם = הצלת חיים!
חד וחלק: המטרה העיקרית והחשובה ביותר של בדיקת פאפ היא איתור מוקדם של שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. למה זה קריטי? כי לסרטן צוואר הרחם, כמו לרוב סוגי הסרטן, לוקח זמן להתפתח. הוא לא מופיע "בום" יום אחד. הוא מתחיל משינויים קלים בתאים, שנקראים דיספלזיה או נגעים טרום-סרטניים (CIN – Cervical Intraepithelial Neoplasia בדרגות שונות). השינויים האלה, אם לא מאתרים ומטפלים בהם, יכולים במשך שנים להתפתח לסרטן פולשני.
בדיקת הפאפ "תופסת" את השינויים האלה בדיוק בשלב המוקדם הזה, כשהם עדיין לא סרטן, או כשהם סרטן בשלב מאוד מאוד התחלתי. ומה זה אומר? זה אומר שאפשר לטפל בהם בצורה פשוטה יחסית, למנוע מהם להפוך לסרטן מסוכן, ובכך פשוט למנוע את סרטן צוואר הרחם! מאז שהכניסו את בדיקת הפאפ לשימוש נרחב, התמותה מסרטן צוואר הרחם ירדה בצורה דרמטית במדינות המערב. זה לא פחות ממדהים.
מעבר לסרטן: מה עוד אפשר לגלות? (רמז: זה לא רק סרטן)
נכון, המיקוד העיקרי הוא מניעת סרטן צוואר הרחם, אבל בדיקת הפאפ יכולה לתת לנו עוד קצת מידע חשוב על הדרך. לפעמים, הבדיקה יכולה לרמוז על:
- זיהומים: כמו פטרת, טריכומונס (טפיל), או שינויים חיידקיים בנרתיק (כמו וגינוזיס חיידקי). חשוב לציין שבדיקת פאפ היא לא הבדיקה הייעודית לאבחון מחלות מין כמו כלמידיה או זיבה, אבל לפעמים היא יכולה לתת רמזים.
- דלקת: נוכחות של תאי דלקת יכולה להצביע על זיהום או גירוי.
- שינויים שפירים (לא סרטניים): כמו פוליפים או שינויים הקשורים לירידה ברמות האסטרוגן (אטרופיה) לאחר גיל המעבר.
- תאים בלוטיים לא טיפוסיים (AGC): אלו תאים שמקורם בתעלת צוואר הרחם או ברירית הרחם, ושינויים בהם דורשים בירור נוסף.
אז נכון שהמטרה הראשית היא סרטן, אבל על הדרך אפשר לקבל עוד כמה תובנות בריאותיות חשובות.
פאפ + HPV: הצמד המנצח? מתי זה קורה?
בשנים האחרונות, יותר ויותר מדברים על שילוב של בדיקת פאפ עם בדיקה נוספת – בדיקת HPV. HPV הוא וירוס הפפילומה האנושי (Human Papillomavirus), וידוע היום שזנים מסוימים שלו הם הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם (וגם לסוגי סרטן אחרים). לא כל מי שנדבקת ב-HPV תפתח סרטן (למעשה, רוב הזיהומים חולפים מעצמם), אבל זיהוי של זני HPV בסיכון גבוה יכול לעזור להעריך את הסיכון העתידי.
ההמלצות כיום (והן עשויות להשתנות ולהתעדכן) הן לרוב לשלב את שתי הבדיקות (נקרא Co-testing) בנשים מגיל 30 ומעלה. אם שתי הבדיקות תקינות, אפשר לרווח את הבדיקות הבאות לחמש שנים. בחלק מהמקומות בעולם אף עוברים לבדיקת HPV כבדיקת סקר ראשונית, ובדיקת פאפ נעשית רק אם בדיקת ה-HPV חיובית לזנים מסוכנים. למה השילוב הזה טוב? כי הוא נותן תמונה מלאה יותר: הפאפ בודק את מצב התאים כרגע, וה-HPV בודק נוכחות של הנגיף שעלול לגרום לשינויים בעתיד. ביחד, הם נותנים הערכת סיכון מדויקת יותר.
מתי וכמה? פענוח לוח הזמנים של הפאפ שלכן
אוקיי, השתכנענו שזה חשוב. עכשיו השאלה היא – מתי מתחילים? כל כמה זמן? והאם יש גיל שבו אפשר להגיד "די, מספיק"? התשובות לא תמיד אחידות ומשתנות קצת בין מדינות וארגוני בריאות, אבל יש קווים מנחים כלליים.
גיל ההתחלה: מתי הפגישה הראשונה עם הפאפ?
בישראל, ההמלצה הכללית של משרד הבריאות וקופות החולים היא להתחיל בבדיקות פאפ מגיל 25. בעבר ההמלצה הייתה להתחיל מוקדם יותר (לפעמים אפילו מגיל 21 או 3 שנים לאחר תחילת קיום יחסי מין), אבל מחקרים הראו שבגילאים צעירים יותר, הרבה מהזיהומים ב-HPV והשינויים הקלים בתאים חולפים מעצמם, ובדיקות וטיפולים מיותרים עלולים לגרום יותר נזק מתועלת (כמו חרדה או פגיעה בצוואר הרחם שעלולה להשפיע על הריונות עתידיים). לכן, הוחלט לדחות את גיל ההתחלה ל-25.
התדירות המומלצת: כל שנה? כל שלוש? כל חמש? מישהו יכול להחליט כבר?!
כאן הדברים קצת יותר מורכבים ותלויים בגיל ובסוג הבדיקה:
- גילאי 25-29: ההמלצה היא בדרך כלל לבצע בדיקת פאפ (ללא HPV) אחת לשלוש שנים, כל עוד התוצאות תקינות.
- גילאי 30-65: כאן יש שתי אפשרויות עיקריות המקובלות:
- לבצע בדיקת פאפ בלבד אחת לשלוש שנים.
- לבצע בדיקה משולבת של פאפ ו-HPV (Co-testing) אחת לחמש שנים. (זו האפשרות המועדפת כיום במקומות רבים).
למה ההבדלים? כי בגיל מבוגר יותר, הסיכון שזיהום חדש ב-HPV יוביל לשינויים משמעותיים עולה מעט, והשילוב עם בדיקת HPV נותן ביטחון רב יותר ומאפשר לרווח את הבדיקות אם הכל תקין.
חשוב להדגיש: אלו הנחיות כלליות. הרופא/ה המטפל/ת עשוי/ה להמליץ על תדירות שונה בהתאם למצבכן האישי וההיסטוריה הרפואית שלכן.
מצבים מיוחדים שמשנים את כללי המשחק (כי החיים לא תמיד פשוטים)
ישנם מצבים רפואיים מסוימים שדורשים בדיקות פאפ בתדירות גבוהה יותר או מעקב צמוד יותר, גם אם אתן מחוץ לטווח הגילאים הסטנדרטי. למשל:
- מערכת חיסונית מוחלשת: נשים עם HIV, מושתלות איברים, או כאלו שמקבלות טיפולים המדכאים את מערכת החיסון.
- היסטוריה של תוצאות פאפ לא תקינות או סרטן צוואר הרחם: נשים שעברו טיפולים לנגעים טרום-סרטניים או סרטניים יצטרכו מעקב תכוף יותר.
- חשיפה לתרופת DES ברחם: נשים שאמותיהן נטלו את התרופה דיאתילסטילבסטרול (DES) במהלך ההיריון נמצאות בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של סרטן בנרתיק ובצוואר הרחם.
במקרים כאלה, הרופא/ה יקבעו תוכנית מעקב אישית.
עד מתי? האם יש גיל פרישה רשמי מבדיקות פאפ?
כן, החדשות הטובות הן שבדרך כלל אפשר להפסיק לעשות בדיקות פאפ בסביבות גיל 65-70, אבל רק בתנאים מסוימים:
- אם היו לכן מספר בדיקות פאפ תקינות ברציפות בשנים האחרונות (בדרך כלל 3 בדיקות פאפ רצופות תקינות או 2 בדיקות משולבות (פאפ+HPV) תקינות ב-10 השנים האחרונות, כשהאחרונה ב-5 השנים האחרונות).
- אם אין לכן היסטוריה של נגעים טרום-סרטניים חמורים (CIN2 ומעלה) ב-20-25 השנים האחרונות.
נשים שעברו כריתת רחם מלאה (כולל צוואר הרחם) בשל סיבות שאינן קשורות לסרטן או לנגעים טרום-סרטניים, בדרך כלל לא צריכות להמשיך בבדיקות פאפ. עם זאת, אם כריתת הרחם נעשתה בגלל סרטן או טרום-סרטן, או אם צוואר הרחם לא הוסר, יש להמשיך במעקב לפי הנחיות הרופא/ה.
השורה התחתונה בעניין התדירות: אל תסתמכו רק על הזיכרון או על מה שחברה אמרה. דברו עם הרופא/ה שלכן, וודאו שאתן נמצאות בתוכנית מעקב שמתאימה לכן אישית.
הבדיקה עצמה: מה בדיוק צפוי לכן בחדר הרופא/ה? (בלי פאניקה!)
אז קבעתן תור. מצוין! עכשיו, מה קורה בפועל? איך מתכוננים? מה מרגישים? בואו נעבור על זה שלב אחרי שלב, כדי שתגיעו מוכנות ורגועות ככל האפשר.
הכנות קטנות, הבדל גדול: מה לעשות (ומה לא) לפני התור
כדי שהבדיקה תהיה מדויקת ככל האפשר ושהתאים שייאספו יהיו "נקיים" וקלים לפענוח, יש כמה דברים שכדאי להימנע מהם ב-48 השעות שלפני הבדיקה:
- יחסי מין: כן, מבאס, אבל עדיף להימנע.
- שימוש בטמפונים: השתמשו בתחבושות אם אתן צריכות.
- שטיפות וגינליות (Douching): באופן כללי לא מומלצות, ובמיוחד לא לפני פאפ. הן שוטפות את התאים שצריך לבדוק.
- שימוש בקרמים, קצפים, ג'לים או תרופות וגינליות (כולל קוטלי זרע): אלא אם הרופא/ה הנחה/ה אתכן אחרת.
מתי הכי טוב לקבוע? הזמן האידיאלי הוא באמצע המחזור החודשי, כלומר בערך 10-20 יום אחרי היום הראשון של הווסת. עדיף לא לבצע את הבדיקה בזמן הדימום הווסתי עצמו, כי הדם יכול להפריע לפענוח התאים. אם יש לכן דימום לא צפוי או זיהום נרתיקי פעיל, כדאי לדבר עם המרפאה לפני שמגיעים – אולי עדיף לדחות את הבדיקה.
שלב אחר שלב: מה קורה שם בפנים? (הגרסה הלא מפחידה)
- התארגנות: תתבקשו להתפשט מהמותניים ומטה (לפעמים תקבלו חלוק נייר). תשכבו על מיטת הבדיקה הגניקולוגית, עם הרגליים מונחות על תומכים מיוחדים (כן, התנוחה הזו…). נסו להרפות את שרירי הבטן והאגן ככל האפשר.
- החדרת הספקולום: הרופא/ה יחדיר/תחדיר בעדינות לנרתיק מכשיר שנקרא ספקולום. הוא עשוי ממתכת או פלסטיק, ותפקידו "להחזיק" את קירות הנרתיק פתוחים כדי שניתן יהיה לראות היטב את צוואר הרחם. ייתכן שתרגישו לחץ קל או תחושת קרירות אם הספקולום ממתכת. נשמו עמוק והרפו.
- לקיחת הדגימה: הרופא/ה ישתמש/ת במברשת קטנה או במרית פלסטיק (ספטולה) או בשילוב של שניהם כדי "לגרד" בעדינות רבה תאים מפני השטח של צוואר הרחם ומתוך תעלת צוואר הרחם. זה השלב שבו אוספים את הדגימה. התחושה היא בדרך כלל של גירוד קל או שפשוף, ולרוב היא לא כואבת ונמשכת שניות בודדות.
- סיום: זהו! הרופא/ה יוציא/תוציא את הספקולום. הבדיקה עצמה הסתיימה. הדגימה תישלח למעבדה.
כמה זמן כל הסיפור הזה לוקח? (ספוילר: פחות ממה שאתן חושבות!)
כל התהליך בחדר הבדיקה, מרגע שאתן שוכבות על המיטה ועד שהרופא/ה אומר/ת "סיימנו", לוקח בדרך כלל דקות ספורות בלבד. לקיחת הדגימה עצמה היא עניין של שניות. אז גם אם זה לא הבילוי המועדף עליכן, לפחות זה נגמר מהר!
אחרי הבדיקה, אתן יכולות לחזור מיד לפעילות רגילה. ייתכן שתבחינו בהכתמה קלה או דימום קל מאוד לאחר הבדיקה – זה נורמלי ונובע מהמגע עם צוואר הרחם. אם יש דימום משמעותי או כאבים שנמשכים, כמובן שצריך לפנות לרופא/ה.
פענוח התוצאות: קיבלתן מכתב מהקופה, מה לעזאזל כתוב שם?!
אז עשיתן את הבדיקה, חיכיתן כמה שבועות (הזמן משתנה בין קופות החולים והמעבדות), והגיע המכתב המיוחל (או ההודעה באפליקציה). פותחות בחשש קל… מה אומרות כל המילים והקיצורים האלה? בואו נעשה סדר.
"תקין" או "שלילי לנגע תוך-אפיתליאלי או ממאירות": אפשר לנשום לרווחה (בינתיים)
זו התוצאה שכולנו מקוות לה! משמעותה היא שלא נמצאו תאים טרום-סרטניים או סרטניים בדגימה שנבדקה. זה אומר שהכל בסדר כרגע, ואתן יכולות להמשיך במעקב השגרתי המומלץ לכן (כל 3 או 5 שנים, זוכרות?). שימו לב שלפעמים הדו"ח יציין גם "נמצאו שינויים ריאקטיביים" או "דלקת" – זה בדרך כלל לא מדאיג ומצביע על תגובה של התאים לגירוי כלשהו, ולא על משהו טרום-סרטני. הרופא/ה יסביר/תסביר לכן אם יש צורך בטיפול כלשהו (למשל, אם יש חשד לזיהום).
"דגימה לא מספקת לבדיקה" או "בלתי מספקת": מה זה אומר ולמה זה קורה?
לפעמים, התשובה שתקבלו היא שהדגימה לא הייתה טובה מספיק כדי לתת תוצאה אמינה. זה קצת מבאס, כי זה אומר שצריך לחזור על הבדיקה (בדרך כלל תוך כמה חודשים). למה זה קורה? יכולות להיות כמה סיבות:
- לא נאספו מספיק תאים.
- התאים הוסתרו על ידי דם, ריר או תאי דלקת רבים מדי.
- טעות טכנית בעיבוד הדגימה.
זה לא אומר שיש בעיה, רק שהבדיקה הספציפית הזו לא הצליחה. אל דאגה, פשוט צריך לקבוע תור חדש ולנסות שוב.
ASC-US, LSIL, HSIL, AGC… פירוש ראשי התיבות המפחידים למראה (אבל לא תמיד כאלה נוראיים)
כאן נכנסים לתוצאות ה"לא תקינות". חשוב מאוד להבין: רוב התוצאות הלא תקינות בפאפ אינן מעידות על סרטן! הן מצביעות על שינויים בתאים שדורשים מעקב או בירור נוסף. הנה פירוש הקיצורים הנפוצים (מדורגים בערך מהקל אל החמור יותר):
- ASC-US (Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance): זה אומר שנמצאו תאים שטוחים (קשקשיים) שנראים קצת חריגים, אבל השינוי לא מספיק ברור כדי להגדיר אותו כדיספלזיה (טרום-סרטן). זו התוצאה הלא תקינה הנפוצה ביותר. מה עושים? בדרך כלל ההמלצה היא לבצע בדיקת HPV. אם ה-HPV שלילי לזנים מסוכנים, הסיכון נמוך מאוד וניתן לחזור למעקב רגיל או לחזור על הפאפ אחרי שנה. אם ה-HPV חיובי, או אם אתן מעל גיל מסוים, תופנו לבדיקה נוספת שנקראת קולפוסקופיה (נסביר עליה בהמשך).
- LSIL (Low-grade Squamous Intraepithelial Lesion): זה אומר שנמצאו שינויים קלים בתאים, המוגדרים כדיספלזיה בדרגה נמוכה (או CIN 1). שינויים אלה נגרמים לרוב מזיהום ב-HPV, ובמרבית המקרים (במיוחד אצל נשים צעירות) הם חולפים מעצמם ללא טיפול. הטיפול תלוי בגיל ובנסיבות, אבל לרוב ההמלצה היא מעקב צמוד יותר (למשל, פאפ חוזר אחרי שנה) או קולפוסקופיה.
- ASC-H (Atypical Squamous Cells, cannot exclude HSIL): דומה ל-ASC-US, אבל כאן אי אפשר לשלול בוודאות שמדובר בשינויים חמורים יותר (HSIL). תוצאה זו תמיד מחייבת המשך בירור באמצעות קולפוסקופיה.
- HSIL (High-grade Squamous Intraepithelial Lesion): זה אומר שנמצאו שינויים משמעותיים יותר בתאים, המוגדרים כדיספלזיה בדרגה בינונית או גבוהה (CIN 2 או CIN 3). שינויים אלה נחשבים למצב טרום-סרטני אמיתי, עם סיכון גבוה יותר להתפתחות לסרטן אם לא יטופלו. תוצאה זו מחייבת קולפוסקופיה ונטילת ביופסיה, ולרוב גם טיפול להסרת האזור הנגוע בצוואר הרחם.
- AGC (Atypical Glandular Cells): אלו תאים שמקורם בבלוטות הנמצאות בתעלת צוואר הרחם או ברירית הרחם. תאים א-טיפיים מסוג זה הם פחות נפוצים, אבל דורשים בירור קפדני יותר (קולפוסקופיה, לעיתים גם ביופסיה של רירית הרחם), כי הם יכולים להצביע על בעיה בצוואר הרחם או ברחם עצמו.
- AIS (Adenocarcinoma in situ): מצב טרום-סרטני של תאי הבלוטות. מחייב בירור וטיפול.
- תאים סרטניים (Squamous cell carcinoma או Adenocarcinoma): במקרים נדירים יחסית, בדיקת הפאפ יכולה לזהות תאים שכבר הפכו סרטניים. במקרה כזה, כמובן, יש צורך בבירור מיידי ומקיף אצל גניקולוג/ית אונקולוג/ית כדי לקבוע את שלב המחלה ולהתחיל טיפול מתאים.
תוצאה לא תקינה ≠ סרטן! (בואו נדגיש את זה שוב!)
חשוב לנו לחזור על זה: אם קיבלתן תוצאת פאפ לא תקינה, אל תיכנסו לפאניקה! ברוב המכריע של המקרים, לא מדובר בסרטן. מדובר באיתות שהגוף שולח, שדורש תשומת לב נוספת.
השלב הבא אחרי תוצאה לא תקינה (למעט ASC-US עם HPV שלילי) הוא בדרך כלל קולפוסקופיה. זו בדיקה שבה הרופא/ה מסתכל/ת על צוואר הרחם בהגדלה, באמצעות מכשיר דמוי מיקרוסקופ (קולפוסקופ). במהלך הבדיקה, צובעים את צוואר הרחם בחומצה אצטית (כן, כמו חומץ מדולל) ולפעמים גם בתמיסת יוד (לוגול), שעוזרות להדגיש אזורים חשודים. אם הרופא/ה מזהה אזור כזה, הוא/היא יקחו משם דגימת רקמה קטנה (ביופסיה) לבדיקה במעבדה הפתולוגית. הביופסיה היא זו שתיתן את האבחנה הסופית והמדויקת לגבי חומרת השינויים בתאים.
גם אם הביופסיה מאשרת שיש נגע טרום-סרטני (כמו HSIL/CIN2-3), יש טיפולים יעילים ובטוחים להסרת האזור הנגוע (כמו קוניזציה או צריבה בלייזר). המטרה היא לטפל בבעיה לפני שהיא הופכת לסרטן.
שאלות ותשובות נפוצות (כי בטוח יש לכן עוד כמה בראש)
1. שאלה: היי, רגע, בדיקת פאפ בודקת גם מחלות מין?
תשובה: לא בדיוק. המטרה העיקרית של פאפ היא לאתר שינויים בתאים שקשורים לסרטן צוואר הרחם. היא לא הבדיקה הסטנדרטית לאבחון מחלות מין כמו כלמידיה, זיבה, הרפס או עגבת. עם זאת, לפעמים הבדיקה יכולה לזהות סימנים של זיהומים מסוימים (כמו טריכומונס או פטרת) או דלקת, שיכולים להיות קשורים גם למחלות המועברות במגע מיני. אם יש לכן חשש ספציפי למחלת מין, צריך לבקש בדיקות ייעודיות לכך.
2. שאלה: אני בהריון, האם אני עדיין צריכה / יכולה לעשות בדיקת פאפ?
תשובה: כן! בדרך כלל בטוח ואף מומלץ לבצע בדיקת פאפ בתחילת ההריון (בדרך כלל בביקור הראשון אצל הרופא/ה) אם הגיע הזמן לבדיקה השגרתית שלכן. זה חשוב כי שינויים הורמונליים בהריון יכולים להשפיע על תאי צוואר הרחם, וגם כדי לשלול בעיות קיימות. הבדיקה עצמה לא מסכנת את ההריון. אם מתגלה תוצאה לא תקינה, המשך הבירור (כמו קולפוסקופיה) יכול להתבצע גם בהריון, אם כי טיפולים נדחים בדרך כלל לאחר הלידה.
3. שאלה: קיבלתי את כל החיסונים נגד HPV, אני עדיין צריכה בדיקות פאפ?
תשובה: בהחלט כן! החיסון נגד HPV הוא פריצת דרך מדהימה והוא מגן מפני הזנים הנפוצים ביותר של הנגיף שגורמים לסרטן צוואר הרחם (ולבעיות אחרות כמו יבלות). אבל, הוא לא מכסה 100% מהזנים המסוכנים. לכן, גם נשים שחוסנו צריכות להמשיך בבדיקות סקר פאפ (או פאפ+HPV) לפי ההנחיות המקובלות לגילן. החיסון מפחית מאוד את הסיכון, אבל לא מבטל אותו לחלוטין.
4. שאלה: מה ההבדל בין פאפ "רגיל" לפאפ על מצע נוזלי (ThinPrep)? זה משנה?
תשובה: פאפ "רגיל" (השיטה הקונבנציונלית) כולל מריחה ישירה של הדגימה על זכוכית נושאת. פאפ על מצע נוזלי (Liquid-Based Cytology, כמו ThinPrep או SurePath) כולל שטיפה של המברשת עם הדגימה לתוך מיכל עם נוזל שימור מיוחד. במעבדה, הנוזל עובר סינון ועיבוד ליצירת שכבה דקה ואחידה של תאים על הזכוכית. היתרונות של שיטת המצע הנוזלי הם שהיא יכולה להפחית את כמות הדגימות ה"לא מספקות" (כי היא מסננת דם וריר), והיא מאפשרת לבצע מאותה דגימה גם בדיקת HPV (אם צריך). מבחינת דיוק בזיהוי שינויים בתאים, שתי השיטות נחשבות טובות, אם כי יש מחקרים שמראים יתרון קל לשיטה הנוזלית. בישראל, רוב קופות החולים משתמשות כיום בשיטת המצע הנוזלי.
5. שאלה: האם גברים יכולים / צריכים לעשות בדיקת פאפ?
תשובה: (עם קריצה 😉) לא, בדיקת פאפ ספציפית נועדה לבדוק את תאי צוואר הרחם, איבר שקיים רק אצל נשים. גברים אמנם יכולים להידבק ולהעביר HPV, והנגיף יכול לגרום אצלם לסרטן הפין, פי הטבעת, או ראש-צוואר, אבל אין להם בדיקת סקר מקבילה לפאפ המומלצת באופן שגרתי. ישנן בדיקות "פאפ אנאלי" לקבוצות סיכון מסוימות (כמו גברים המקיימים יחסי מין עם גברים או אנשים עם HIV), אבל זה לא הליך סטנדרטי לכלל האוכלוסייה הגברית.
6. שאלה: האם תוצאות בדיקת הפאפ שלי חסויות? מי רואה אותן?
תשובה: כן, בהחלט. כמו כל מידע רפואי, תוצאות בדיקת הפאפ שלך הן חסויות תחת חוק זכויות החולה. רק את, הרופא/ה המטפל/ת שלך, והצוות הרפואי הרלוונטי (כמו צוות המעבדה והמרפאה) אמורים לראות את התוצאות. הן לא אמורות להיות מועברות לאף גורם אחר ללא הסכמתך המפורשת.
7. שאלה: האם בדיקת פאפ מכוסה על ידי קופת החולים? צריך לשלם?
תשובה: בישראל, בדיקת פאפ כלולה בסל הבריאות לנשים בגילאי 25-65 בתדירות המומלצת (כל 3 שנים, או כל 5 שנים בשילוב HPV מגיל 30). כלומר, אם את עומדת בקריטריונים האלה, הבדיקה אמורה להיות ללא עלות או בעלות השתתפות עצמית נמוכה מאוד (תלוי בקופה ובסוג הביטוח המשלים שלך). אם את צריכה בדיקות בתדירות גבוהה יותר (למשל, עקב תוצאה לא תקינה או מצב רפואי מיוחד), גם בדיקות אלו בדרך כלל מכוסות. תמיד כדאי לבדוק מול הקופה שלך את הזכאות המדויקת.
לסיכום: למה הפאפ הוא החבר הכי טוב שלכן (גם אם הוא קצת מציק לפעמים)
אז עברנו דרך ארוכה: מההיסטוריה של ד"ר פאפ, דרך המדע הקטן שמאחורי המטוש, הבנו למה זה כל כך חשוב, מתי לעשות את זה, מה קורה בבדיקה עצמה ואיך לקרוא את התוצאות בלי להזיע.
בשורה התחתונה, בדיקת פאפ היא אולי לא הדבר הכי מרגש ביומן שלכן, ואולי היא כרוכה בכמה דקות של אי נוחות, אבל היא כלי מדהים ועוצמתי בידיים שלנו. היא מאפשרת לנו לתפוס את האויב (סרטן צוואר הרחם) כשהוא עוד קטן ולא מזיק, לטפל בו בקלות יחסית, ולמנוע מחלה קשה ומסכנת חיים. זה לא פחות מנס רפואי קטן שאנחנו מקבלות כמעט כמובן מאליו.
אז אל תוותרו עליה. אל תדחו אותה. דברו עם הרופא/ה שלכן, הבינו מהי תדירות הבדיקה המומלצת עבורכן, ופשוט תעשו את זה. זו השקעה קטנה של זמן ומאמץ שיכולה לתת לכן שקט נפשי לאורך שנים, והכי חשוב – לשמור על הבריאות שלכן.
כי בסופו של יום, לדאוג לעצמכן זו לא מותרות, זו חובה. ובדיקת הפאפ היא חלק חשוב מאוד מהדאגה הזו. אז בפעם הבאה שהתזכורת מהקופה קופצת, אל תתעלמו. קבעו תור, לכו להיבדק, והמשיכו לחיות את החיים במלואם ובבריאות טובה. מגיע לכן!