רגע לפני שצוללים לעולם הקסום (ולפעמים המבלבל) של אמצעי מניעה, בואו נודה באמת: זה נושא שכולנו צריכים להכיר. כי בואו, החיים מלאים הפתעות, אבל תכנון משפחה? שם אנחנו רוצים להיות בשליטה. אם אי פעם מצאתם את עצמכם מול מדף בבית מרקחת עם מבט אבוד, או ניסיתם לפענח את כל האפשרויות שחברות מספרות עליהן בקפה – הגעתם למקום הנכון. הולכים לפרוש פה את כל הקלפים, בלי בולשיט ובלי ז'רגון רפואי מסובך מדי. נבין איך כל דבר עובד (בערך), למי הוא מתאים (או פחות), ולמה הבחירה הנכונה יכולה פשוט לשפר לכם את החיים. כן כן, זה עד כדי כך חשוב. אז קחו נשימה עמוקה, כי מסע הידע הזה הולך להיות מרתק וממש שימושי. מוכנים להפסיק לנחש ולהתחיל לדעת?
אוקיי, אז איך נמנעים מהפתעות? המדריך המלא לבלבול המתוק הזה
עולם אמצעי המניעה הוא לא חדש, בלשון המעטה. אנשים חיפשו דרכים לשלוט בפריון שלהם מאז ומעולם, החל מצמחי מרפא עתיקים (שעדיף לא לנסות בבית, תאמינו לי) ועד לטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש היום. מה שכיף בעידן המודרני זה שיש לנו מבחר עצום. ומה שקצת פחות כיף? המבחר העצום הזה לפעמים גורם לנו להרגיש שאנחנו צריכים תואר מתקדם כדי להבין מה לעזאזל קורה פה. אבל בשביל זה אנחנו פה. הולכים לעשות סדר בבלאגן ולראות מה באמת עומד מאחורי כל הגלולות, המדבקות, ההתקנים ושאר הדברים שהופכים את חיי המין שלנו (והחיים בכלל) לקצת יותר רגועים.
הבחירה הנכונה היא עניין סופר אישי. זה תלוי במצב הבריאותי שלכם, באורח החיים, במערכת היחסים, וכן, גם במידת הסבלנות שיש לכם לזכור לקחת כדורים כל יום באותה שעה (או לא). אין "אמצעי מניעה הכי טוב בעולם" שמתאים לכולם. יש את האמצעי הכי טוב בשבילכם, וזה מה שננסה לעזור לכם למצוא את הכיוון אליו.
בגדול, אפשר לחלק את אמצעי המניעה לקטגוריות עיקריות, וכל קטגוריה מציעה יתרונות וחסרונות משלה. בואו נתחיל לפרק אותן אחת אחת, כמו בלשי סקרנים שמחפשים את האמת מאחורי המיתוסים.
גלולות, מדבקות וטבעות: קסמים הורמונליים או רק כימיה פשוטה?
טוב, בואו נדבר על הדברים שרובנו שמענו עליהם קודם כל: אמצעי מניעה מבוססי הורמונים. הם כנראה הכי פופולריים, ולגמרי בצדק, כי כשמשתמשים בהם נכון, הם סופר יעילים. הרעיון מאחוריהם די גאוני בפשטותו: הם מכניסים לגוף הורמונים סינתטיים (בדרך כלל אסטרוגן ופרוגסטרון, או רק פרוגסטרון) שמדמים מצב הריון (בערך). הגוף מקבל את האיתות הזה ואומר לעצמו "אה, אנחנו עסוקים בלהיות בהריון, אין צורך לבשל ביציות חדשות או להכין את הרחם לאורחים".
איך זה עובד בפועל?
- מניעת ביוץ: זה המכניזם המרכזי. ההורמונים מונעים מהשחלה לשחרר ביצית מדי חודש. בלי ביצית, אין הפריה, אין הריון. פשוט גאוני.
- עיבוי רירית צוואר הרחם: ההורמונים גורמים לרירית בצוואר הרחם להיות סמיכה יותר ופחות חדירה. זה מקשה על הזרע לעבור ולהגיע לביצית (גם אם בטעות הייתה אחת כזו).
- שינוי רירית הרחם: הופכים את רירית הרחם (האנדומטריום) לפחות "נעימה" לקליטת הריון. גם אם הופרתה ביצית, יהיה לה קשה יותר להשתרש.
יש כל מיני סוגים ומינונים, וזה תלוי מה הרופא/ה החליטו שמתאים לכם. יש גלולות משולבות (אסטרוגן ופרוגסטרון), גלולות מיני (רק פרוגסטרון, מתאימות לפעמים למניקות או למי שיש להן רגישות לאסטרוגן), מדבקות שמשחררות הורמונים דרך העור, וטבעות וגינליות שמשחררות אותם מקומית.
1. הגלולה המשולבת: הכוכבת הישנה והטובה (עם טוויסטים חדשים)
זו אולי האמצעי הכי מוכר. לוקחים כדור כל יום, בערך באותה שעה. יש חבילות של 21 יום גלולות פעילות ואז 7 ימי הפסקה (או גלולות פלצבו), ויש חבילות לשימוש רציף או לתקופות ארוכות יותר כדי לדלג על מחזורים (כי למי יש כוח, נכון?).
יתרונות: יעילות גבוהה מאוד כשמשתמשים בה נכון (99%+), יכולה לשפר תסמיני PMS, להקל על כאבי מחזור, לסדר מחזורים לא סדירים, ולפעמים אפילו לשפר אקנה. נוחה יחסית לשימוש יומיומי קבוע.
חסרונות: דורשת זכירה יומיומית (ומי מאיתנו זוכר הכל? קשה!), עלולה לגרום לתופעות לוואי כמו בחילה, רגישות בשדיים, שינויים במצב הרוח (לפעמים, לא אצל כולם), ועלייה קלה בסיכון לקרישי דם (חשוב לדבר על זה עם הרופא, במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון אחרים).
2. גלולת המיני (POP – Progestogen-Only Pill): מי אמר שפרוגסטרון לבד לא מספיק?
אלו גלולות שמכילות רק פרוגסטרון. הן מתאימות לנשים שלא יכולות או לא רוצות לקחת אסטרוגן. הן עובדות בעיקר על עיבוי רירית צוואר הרחם ושינוי רירית הרחם, ולפעמים גם מונעות ביוץ (אבל לא תמיד כמו הגלולה המשולבת). חשוב לקחת אותן ממש באותה שעה כל יום, יש להן חלון זמן קצר יותר.
יתרונות: מתאימה לנשים מניקות, לנשים עם היסטוריה של קרישי דם או מיגרנות עם אאורה (קשורות לאסטרוגן). פחות תופעות לוואי הקשורות לאסטרוגן.
חסרונות: דורשת הקפדה קיצונית על שעת הלקיחה, עלולה לגרום לדימומים לא סדירים או להיעדר דימום בכלל (שזה לא מסוכן, אבל יכול להיות מבלבל). היעילות קצת יותר נמוכה בשימוש טיפוסי לעומת הגלולה המשולבת בגלל הרגישות לשעת הלקיחה.
3. המדבקה והטבעת: הורמונים שלא דרך הפה? בהחלט כן!
אם אתם שונאים לבלוע כדורים או פשוט שוכחים, יש פתרונות חלופיים שעדיין מבוססים על הורמונים. המדבקה מודבקת על העור (פעם בשבוע, בדרך כלל 3 שבועות ואז שבוע הפסקה), והטבעת מוכנסת לנרתיק (נשארת בפנים 3 שבועות ואז מוצאת לשבוע הפסקה). שתיהן משחררות את ההורמונים ישירות למחזור הדם.
יתרונות: נוחות – לא צריך לזכור כל יום. יעילות דומה לגלולות המשולבות. הטבעת ספציפית משחררת הורמונים במינון קצת יותר נמוך כי היא פועלת מקומית יותר.
חסרונות: המדבקה יכולה לפעמים להתנתק (לא נעים), והטבעת… ובכן, היא טבעת בפנים. רוב האנשים לא מרגישים אותה, אבל יש כאלה שזה מפריע להם או לבן/בת הזוג. תופעות לוואי דומות לגלולות המשולבות.
4. זריקות הורמונליות: שקט לשלושה חודשים? קנו אותי!
זריקת פרוגסטרון (כמו דפו-פרוברה) ניתנת פעם ב-3 חודשים ומספקת הגנה לכל התקופה הזו. היא סופר יעילה ולא דורשת שום זכירה יומיומית או שבועית.
יתרונות: נוחות מקסימלית מבחינת תדירות (פעם ב-3 חודשים!). יעילות גבוהה מאוד. מתאימה לנשים שלא יכולות לקחת אסטרוגן.
חסרונות: עלולה לגרום לדימומים לא סדירים (לפעמים מפסיקים לגמרי, שזה יתרון לחלק מהנשים). יכולה לקחת קצת זמן עד שהפוריות חוזרת אחרי שמפסיקים להשתמש בה. בשימוש ארוך טווח (שנתיים+) עלולה להשפיע על צפיפות העצם (לכן לפעמים ממליצים על הפסקה או שינוי אמצעי אחרי תקופה).
קצת שאלות ותשובות (כי בטוח יש לכם):
האם גלולות גורמות לעלייה במשקל?
המממ, זו שאלה קלאסית. מחקרים הראו שרוב הנשים לא חוות עלייה משמעותית במשקל בגלל גלולות. לפעמים יש שינויים בתיאבון או אגירת נוזלים קלה בהתחלה, אבל זה לרוב חולף. אם אתם מודאגים, דברו עם הרופא/ה, ואולי שקלו אפשרויות אחרות.
כמה זמן לוקח לגלולות להתחיל לעבוד?
בדרך כלל, אם מתחילים לקחת אותן ביום הראשון של המחזור, הן יעילות מיד. אם מתחילים ביום אחר, לרוב ממליצים על שבוע של שימוש באמצעי מניעה נוסף (כמו קונדום) בשביל להיות בטוחים.
מה קורה אם שוכחים גלולה?
הו, השאלה הגורלית! זה תלוי בסוג הגלולה (משולבת או מיני) ובכמה גלולות שכחתם. לרוב, אם שוכחים גלולה אחת, לוקחים אותה מיד כשנזכרים וממשיכים כרגיל (לפעמים לוקחים שתיים ביום אחד). אם שוכחים יותר, הסיכון להריון עולה וצריך להשתמש באמצעי גיבוי ולהתייעץ עם הרופא/ה. חשוב לקרוא את העלון לצרכן!
התקנים תוך-רחמיים: פתרונות קטנים עם דרמה גדולה?
הגענו לאחת האופציות שהפכו לסופר פופולריות בשנים האחרונות, ולגמרי בצדק. התקנים תוך-רחמיים (IUDs – Intrauterine Devices) הם עניינים קטנטנים בצורת T, שמוחדרים לרחם ומספקים הגנה מפני הריון למשך שנים. כן, שנים! אנחנו מדברים על 3, 5, 10 שנים של שקט יחסי מול נושא אמצעי המניעה. זה קונספט מדהים, בואו נודה.
יש שני סוגים עיקריים:
1. התקן נחושת: בלי הורמונים בכלל?! כן, זה אפשרי.
התקן הנחושת הוא יצור קטן שעטוף בחוט נחושת. הוא לא משחרר הורמונים בכלל! איך הוא עובד? הנחושת יוצרת סביבה לא נעימה לזרע (היא מקשה עליו לנוע ולהגיע לביצית) וגם מונעת השתרשות של ביצית מופרית ברירית הרחם. הוא יכול לשמש גם כאמצעי מניעת חירום אם מוחדר תוך 5 ימים מיחסי מין לא מוגנים.
יתרונות: נטול הורמונים (מעולה למי שלא רוצה/יכולה להשתמש בהורמונים), יעיל מאוד (99%+) למשך שנים רבות (עד 10 שנים, תלוי בסוג), יכול לשמש כמניעת חירום.
חסרונות: עלול להגביר דימום ו/או כאבי מחזור (לרוב בחודשים הראשונים או בכלל, תלוי באישה). הסיכון לזיהום אגן קטן מאוד בעת ההחדרה, וסיכון קטן עוד יותר שההתקן יזוז או ייפלט מהרחם.
2. התקן הורמונלי: פרוגסטרון מקומי, יעילות שיא.
התקן הורמונלי (כמו מירנה, ג'יידס וכו') משחרר כמות קטנה של פרוגסטרון ישירות לרחם. זה לא אותו אפקט סיסטמי כמו גלולות. הפרוגסטרון מעבה את רירית צוואר הרחם, מדכא את רירית הרחם (מה שלרוב גורם להפחתה משמעותית בדימום הווסתי, ולעיתים אפילו להפסקתו המוחלטת – בונוס ענק לחלק מהנשים!), ולפעמים גם מונע ביוץ (אבל זה לא המכניזם העיקרי).
יתרונות: יעילות מטורפת (מעל 99.8%!), ארוך טווח (3-5 שנים, תלוי בסוג), מפחית ולעיתים מעלים לחלוטין דימום וסתי וכאבי מחזור (התקן הורמונלי מאושר גם לטיפול בדימום וסתי מוגבר), כמות הורמונים נמוכה מאוד בהשוואה לגלולות.
חסרונות: ההחדרה דורשת ביקור אצל רופא/ת נשים ולפעמים יכולה להיות לא נעימה או כואבת קלות (אבל זה עניין של כמה דקות). עלולות להיות תופעות לוואי מקומיות קלות כמו כתמים או שינויים במצב הרוח בהתחלה. נדיר שההתקן זז או נפלט.
עוד כמה שאלות בוערות:
האם החדרת התקן כואבת?
זה מאוד אינדיבידואלי. לחלק מהנשים זה מרגיש כמו התכווצות חזקה או כאב מחזור לזמן קצר. אחרות בקושי מרגישות. אפשר לקחת משכך כאבים לפני ההחדרה. חשוב שהרופא/ה יהיו עדינים ומקצועיים.
האם ההתקן מורגש בזמן יחסי מין?
לרוב לא. אתם או בן/בת הזוג לא אמורים להרגיש את ההתקן עצמו. לפעמים חוטי ההתקן (שנשארים בצוואר הרחם לבדיקה והוצאה) יכולים להיות מורגשים על ידי בן/בת הזוג, אבל לרוב אפשר לקצר אותם אם זה מפריע.
האם התקן תוך-רחמי מתאים לנשים שלא ילדו?
כן, בהחלט! במשך שנים היה מיתוס שהתקנים מתאימים רק לנשים אחרי לידה, אבל זה פשוט לא נכון. התקנים מודרניים (במיוחד ההתקנים ההורמונליים הקטנים יותר) מתאימים ובטוחים גם לנשים שלא ילדו, ויכולים להיות פתרון ארוך טווח מעולה עבורן.
הגנה רגעית: כשאתם צריכים גיבוי של הרגע האחרון (אבל עדיף שלא)
בואו נדבר על קונדומים ודיאפרגמות – אמצעי מניעה שעובדים פיזית, כמו מחסום. הם לא דורשים מרשם רופא (בדרך כלל) וזמינים "און דימנד". היתרון הגדול שלהם? הם היחידים (מלבד הימנעות מוחלטת ממין, כמובן) שמגנים גם מפני מחלות מין!
1. קונדום: החבר הכי טוב שלכם ביחסי מין מזדמנים (ולא רק)
יש קונדומים לגברים (גומי, לטקס לרוב, נמתח על הפין) וקונדומים לנשים (שמוחדר לנרתיק). הם פשוט אוספים את הזרע ומונעים ממנו להגיע לרחם. פשוט, נכון? אבל היעילות שלהם תלויה בטירוף בשימוש נכון ועקבי. בשימוש מושלם הם סופר יעילים, בשימוש טיפוסי… פחות.
יתרונות: זמינים, זולים יחסית, מגנים גם ממחלות מין, אין להם תופעות לוואי סיסטמיות.
חסרונות: היעילות בשימוש טיפוסי נמוכה יותר מאמצעים הורמונליים או התקנים (יש סיכון להחלקה, קריעה, או שימוש לא נכון), דורשים עצירה ושימוש בזמן יחסי המין, חלק מהאנשים מדווחים שהם מפריעים לתחושה.
2. דיאפרגמה וכיפה צווארית: מחסומים קצת יותר מורכבים
אלו כיפות סיליקון או לטקס שמוחדרות לנרתיק לפני יחסי מין כדי לכסות את צוואר הרחם ולחסום את הזרע. הן דורשות התאמה ראשונית על ידי רופא/ה ושימוש בשילוב עם קוטל זרע. הן פחות נפוצות היום.
יתרונות: ללא הורמונים, בשליטת המשתמשת.
חסרונות: דורשות התאמה, הכנה לפני יחסי מין, שימוש עם קוטל זרע (שעלול לגרום לגירוי אצל חלק מהנשים), יעילות נמוכה יותר בשימוש טיפוסי לעומת רוב האמצעים האחרים.
זהו, החלטתם שדי? הפתרונות הקבועים שנשמעים מפחיד אבל אולי פשוט מצוינים
אם אתם לגמרי בטוחים שסיימתם (או אף פעם לא התחלתם) עם נושא הבאת ילדים לעולם, יש גם פתרונות קבועים או כמעט קבועים. זה צעד משמעותי, ולכן חשוב להיות שלמים איתו במאה אחוז. והכי חשוב – להתייעץ עם רופא/ה שוב ושוב.
1. קשירת חצוצרות (נשים): הצעד הבלתי הפיך?
הליך כירורגי שבו חוסמים או חותכים את החצוצרות, מה שמונע מהביצית להגיע לרחם ומהזרע להגיע לביצית. לרוב נעשה בהרדמה כללית. נחשב לרוב לפתרון קבוע ובלתי הפיך.
יתרונות: יעילות גבוהה ביותר (קרוב ל-100%). חד פעמי, לא דורש שום התעסקות יומיומית/שבועית/חודשית. לא משפיע על רמות ההורמונים הטבעיות של הגוף.
חסרונות: הליך כירורגי (עם הסיכונים הנלווים לכל ניתוח), נחשב בלתי הפיך (למרות שיש ניתוחים לתיקון, הם לא תמיד מצליחים). לא מגן ממחלות מין.
2. וזקטומי (גברים): פשוט ומהיר, למה לא?
הליך כירורגי קטן ומהיר (לרוב בהרדמה מקומית) לגברים, בו חוסמים או חותכים את הצינוריות שמובילות את הזרע מהאשכים לנוזל הזרע. הגוף עדיין מייצר זרע והגבר עדיין פולט נוזל זרע, פשוט אין בו זרעונים. נחשב לפתרון קבוע.
יתרונות: יעילות גבוהה ביותר (קרוב ל-100%, דורש בדיקת זרע לוודא שההליך הצליח). הליך פשוט ופחות פולשני מקשירת חצוצרות. חד פעמי. לא משפיע על ייצור הורמונים או על התפקוד המיני.
חסרונות: נחשב בלתי הפיך (ניתוחים לחיבור מחדש מורכבים ולא תמיד מצליחים). לא מגן ממחלות מין. דורש שימוש באמצעי מניעה נוסף עד שמתקבל אישור בבדיקת זרע שאין יותר זרעונים (לרוב לוקח כמה חודשים)..
ועוד כמה דברים ששואלים עליהם:
האם קשירת חצוצרות או וזקטומי משפיעים על התפקוד המיני או החשק המיני?
ממש לא. ההליכים האלה לא משפיעים על ייצור הורמוני המין, ולכן לא אמורים להשפיע על החשק המיני או היכולת לקיים יחסי מין. למעשה, עבור זוגות רבים, הידיעה שאין סיכון להריון יכולה דווקא לשפר את חיי המין ולהפוך אותם ליותר ספונטניים ומהנים.
מה לגבי "מניעת חירום" או "גלולת היום שאחרי"?
זה לא אמצעי מניעה קבוע או רגיל, אלא "תוכנית ב'". זה מיועד לשימוש אחרי יחסי מין לא מוגנים, כשקונדום נקרע, או כששכחתם הרבה גלולות. זה פתרון למצבי חירום בלבד, ולא תחליף לאמצעי מניעה סדיר. חשוב לדעת שהוא קיים ואיך להשתמש בו נכון אם צריך, אבל עדיף לא להגיע למצב הזה.
האם שיטות טבעיות כמו מעקב ביוץ או שיטת ימי הפוריות הן יעילות?
האמת? בשימוש מושלם, כשהכל מחושב לפי הספר, הן יכולות להיות *יעילות תיאורטית*. אבל בשימוש טיפוסי (כשקצת שוכחים, קצת מפספסים, או שיש מחזורים לא סדירים), היעילות שלהן נמוכה משמעותית לעומת אמצעים אחרים. הן דורשות הרבה מאוד משמעת, הבנה עמוקה של הגוף, ולעיתים הימנעות ממין בתקופות פוריות. לא מתאים לכל אחת, ובטח לא למי שמחפשת שקט נפשי אמיתי מהריון לא מתוכנן. הן גם לא מגנות ממחלות מין.
אז מה הכי מתאים לי? המלכוד 22 שכולם שואלים עליו (ובצדק!)
אחרי כל הסקירה הזו, השאלה הגדולה עדיין מרחפת באוויר: מכל השפע הזה, מה הכי נכון בשבילי? כמו שאמרנו בהתחלה, אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הבחירה צריכה להיות מושכלת, כזו שלוקחת בחשבון את החיים שלכם, את הגוף שלכם, ואת התוכניות שלכם לעתיד הקרוב והרחוק.
כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם:
- מצב בריאותי: האם יש לכם בעיות רפואיות רקע? לוקחים תרופות קבועות? יש לכם היסטוריה של קרישי דם, מיגרנות, מחלות לב, סרטן שד? כל אלו יכולים להשפיע על ההתאמה של אמצעים מסוימים.
- תדירות יחסי מין: האם אתם ביחסים קבועים או מזדמנים? זה משפיע על הצורך בהגנה ממחלות מין (קונדום!), ועל מידת ההתעסקות היומיומית שאתם מוכנים לקחת על עצמכם.
- תוכניות פוריות עתידיות: האם אתם מתכננים הריון בקרוב (בשנה-שנתיים הקרובות) או בעתיד הרחוק יותר? או בכלל לא? זה קריטי בבחירה בין אמצעים ארוכי טווח או קבועים לבין זמניים.
- נוחות ומשמעת: כמה טובים אתם בלזכור לקחת כדור כל יום? או להשתמש במחסום בכל פעם? אם אתם שכחנים או פשוט מעדיפים ראש שקט, אולי התקן תוך-רחמי או זריקה יהיו יותר מתאימים.
- תופעות לוואי פוטנציאליות: האם יש משהו שאתם חוששים ממנו במיוחד? דימומים לא סדירים? שינויים במצב רוח? חשוב לדבר על זה בפתיחות.
- עלות: אמצעי מניעה עולים כסף, חלקם יותר וחלקם פחות. שווה לבדוק את ההחזרים בקופת החולים שלכם. התקנים הם הוצאה גדולה יותר בהתחלה אבל זולים מאוד לאורך שנים. גלולות זו הוצאה חודשית קבועה.
והכי חשוב: לכו לדבר עם רופא/ת נשים! אני יודע, למי יש כוח לקבוע תור? אבל זה קריטי. רופא/ת הנשים הוא/היא האדם הכי מתאים לעזור לכם לפענח את הכל, לשמוע על ההיסטוריה הרפואית שלכם, לענות על כל השאלות (כולל אלו שקצת מביך לשאול) ולעזור לכם לבחור את האמצעי המתאים ביותר. אל תתביישו לשאול הכל, לחפור, ולבקש הסבר על כל אופציה ואופציה.
הבחירה היא לא חתונה קתולית (אלא אם בחרתם באמת בהליך קבוע ובלתי הפיך, ואפילו אז לפעמים יש אפשרויות). אפשר לנסות משהו, ואם הוא לא מתאים, להחליף. העיקר לא להישאר במצב של חוסר וודאות או שימוש באמצעי שפשוט לא עובד טוב בשבילכם.
שאלות אחרונות לסיום (כי תמיד יש):
האם כל אמצעי המניעה ההורמונליים מסוכנים?
ממש לא. כמו לכל תרופה, גם לאמצעי מניעה הורמונליים יש סיכונים ותופעות לוואי פוטנציאליים, אבל עבור רוב הנשים הבריאות היתרונות של מניעת הריון ותופעות אחרות (כמו הקלה על כאבי מחזור) עולים על הסיכונים. הסיכון לקרישי דם, למשל, קיים אבל נמוך משמעותית מהסיכון לקרישי דם בזמן הריון או אחרי לידה. חשוב שהרופא/ה יעריכו את גורמי הסיכון האישיים שלכם.
האם אמצעי מניעה משפיעים על הפוריות לטווח ארוך?
בדרך כלל לא. רוב אמצעי המניעה, כולל גלולות והתקנים תוך-רחמיים, לא פוגעים בפוריות העתידית. לאחר הפסקת השימוש, הפוריות חוזרת לרמה שהייתה אמורה להיות בה בהתאם לגילכם. במקרה של הזריקה (דפו-פרוברה), לפעמים לוקח כמה חודשים עד שהפוריות חוזרת, אבל היא חוזרת.
אז הנה לכם, סקירה סופר מקיפה (ויש לקוות – סופר מעניינת!) על עולם אמצעי המניעה. ראינו שיש המון אופציות, מגלולות יומיומיות ועד פתרונות לעשור ויותר. המטרה היא לא לבלבל אתכם עוד יותר, אלא לתת לכם את הידע הבסיסי כדי שתוכלו לנהל שיחה מושכלת עם הרופא/ה שלכם. תזכרו, הגוף שלכם, החיים שלכם, הבחירות שלכם. תבחרו בחוכמה, בביטחון ועם הרבה ידע. מגיע לכם שקט נפשי בכל מה שקשור לנושא הזה. בהצלחה!