אובדן חוש ריח וטעם אחרי קורונה? כך תחזיר אותם

זוכרים את הימים ההם? הימים שבהם הייתם יכולים להיכנס למאפייה ולשאוף עמוק את ניחוח הלחם הטרי? או אולי ליהנות מקפה בבוקר, ולהרגיש כל תו ותו של טעם מתפשט בחלל הפה? ואז, הגיעה הקורונה. והיא לא סתם הגיעה. היא החליטה, במעשה קונדס שובב, לשחק לנו בחושים.

פתאום, הלימון היה חסר טעם כמו אבן, והבושם האהוב התנדף יחד עם הזיכרונות. הרגשתם כאילו מישהו כיבה לכם את הריח והטעם, כמו מתג קטן שנלחץ בלי אזהרה? בטח הרגשתם.

אם אתם קוראים את זה, אתם כנראה יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. יכול להיות שאתם עדיין שם, במאבק לחפש את הריח האבוד של הוואניל, או את הטעם העשיר של השוקולד. ואולי כבר חזר לכם, אבל משהו עדיין מרגיש קצת שונה. קצת זר.

אז מה באמת קרה שם? האם זה עניין של מזל, של גנטיקה, או שמא יש דרכים אמיתיות להחזיר את הקסם הזה לחיינו? אל דאגה. אתם לא לבד בסיפור הזה. ועוד יותר טוב, אתם הולכים לקבל כאן את כל התשובות. ולא רק תשובות, אלא גם תובנות, קצת הומור, ובעיקר, הרבה תקווה.

כי מסתבר שהאף והלשון שלכם הם לא סתם קישוטים. הם שערים לעולם שלם. והיום, אנחנו פותחים את השער הזה יחד, כדי שתבינו הכל, אבל באמת הכל, על אובדן החושים שהשתולל פה. בואו נצלול פנימה. זה הולך להיות מרתק.

החושים שהתבלבלו: מה באמת קרה לריח ולטעם שלנו אחרי הקורונה?

כן, אנחנו יודעים, זה מרגיש כמו תעלול מרושע של הטבע. כאילו מישהו שם לכם כיסוי עיניים על האף וסתימה בפה, דווקא כשאתם הכי רוצים ליהנות מהחיים. אבל האמת היא, שיש כאן מנגנון ביולוגי מרתק, ולפעמים קצת מעצבן, שהקורונה פשוט ידעה לנצל.

היא לא סתם נכנסה, היא עשתה סוג של "השתלטות עוינת" על התאים שאחראים על התפיסה החושית שלנו. ולא, זה לא אתם, זה וירוס חכם במיוחד.

1. הקורונה VS. האף: מי ניצח בקרב הריח?

קודם כל, בואו נבהיר נקודה חשובה: הקורונה לא הורסת ישירות את תאי הריח שלנו. תארו לעצמכם את תאי הריח כ"חוטים" עצביים שרגישים לריחות שונים. הנגיף לא פוגע בחוטים עצמם, אלא ב"תחזוקה" שלהם.

יש תאים ספציפיים באף, שנקראים תאי תמיכה (Sustentacular Cells), שהם כמו העוזרים האישיים של תאי הריח. הם דואגים שהכל יעבוד חלק. מסתבר שלתאי התמיכה האלה יש קולטנים, שנקראים ACE2, שהם בדיוק הדלתות שהקורונה אוהבת לדפוק עליהן.

כשהנגיף נכנס דרך הדלתות האלה, הוא משבש את פעילות תאי התמיכה. בלי התחזוקה הנכונה, תאי הריח מתחילים "לדשדש", ואז, פוף! הריח נעלם או משתנה. לפעמים לגמרי, לפעמים רק חלקית. ולפעמים, זה הופך להיות סיפור מסובך יותר.

שאלות ותשובות מהירות:

• שאלה: האם הריח חוזר לכולם בסוף?
• תשובה: לרוב המכריע של האנשים, כן! אבל זה יכול לקחת זמן, ולפעמים הוא חוזר ב"גרסה משודרגת" (או פחות משודרגת, תלוי איך אתם רואים את זה).
• שאלה: האם אי פעם ארגיש שוב את הריח של קפה בבוקר?
• תשובה: בהחלט! זהו אחד הריחות הנפוצים ביותר שחוזרים, גם אם לפעמים הוא מגיע עם טוויסט קטן בהתחלה. סבלנות היא מילת המפתח.

2. הקורונה VS. הלשון: מי שתק לכם את הטעם?

כשמדובר בטעם, הסיפור קצת שונה, אבל עדיין קשור. הקורונה יכולה להשפיע על חוש הטעם בשתי דרכים עיקריות:

• דרך הריח: רוב מה שאנחנו קוראים לו "טעם", הוא למעשה שילוב של טעם וריח. תחשבו על זה: כשאתם מצוננים, האוכל מרגיש תפל, נכון? זה כי האף שלכם סתום. אז אם הריח נעלם, גם ה"טעם" נעלם איתו.
• פגיעה ישירה בניצני טעם: אם כי פחות נפוץ מפגיעה בריח, ישנן עדויות שהקורונה יכולה להשפיע גם על ניצני הטעם בלשון. שוב, באמצעות אותם קולטני ACE2 שובבים. אבל גם כאן, הפגיעה היא לרוב זמנית.

אז בפועל, כשהטעם שלכם נעלם, רוב הסיכויים שזה בגלל שהאף שלכם שבת, לא כי הלשון שלכם פתחה בשביתה.

3. החברים החדשים שלא הזמנו: פרוסמיה ופנטוסמיה – מה זה ואיך חיים עם זה?

אם חשבתם שאובדן ריח וטעם זה הכל, תחשבו שוב. הקורונה, כדרכה, ידעה להשאיר לנו גם כמה "מזכרות" מיוחדות במינן.

3.1. כשבצל מריח כמו עוף שרוף: פרוסמיה (Parosmia)

זהו אחד הסיבוכים המעצבנים ביותר. אתם מתחילים להריח שוב, אבל הכל מריח… מוזר. עוף מריח כמו אשפה, בצל מריח כמו רקב, קפה מריח כמו צמיגים שרופים. זה לא שאין לכם ריח, זה שהמוח שלכם מפרש את הריחות באופן שגוי לחלוטין. זה קורה בגלל שתאי הריח מתחילים להתחדש, אבל הם לא חוזרים "על פי הספר". הם מתחברים בצורה קצת מבולגנת, ושולחים אותות מעוותים למוח. תארו לעצמכם את זה כמו כבלים שהתחברו לא נכון.

זה מתסכל? בטח שכן. זה מפתה להזמין אוכל מוכן שמריח "פחות נורא"? בהחלט. אבל גם זה, ברוב המקרים, חולף. זה דורש סבלנות, והרבה חוש הומור ציני כלפי מצבכם.

3.2. כשאתם מריחים דברים שאינם קיימים: פנטוסמיה (Phantosmia)

זה כבר נשמע קצת כמו סרט אימה, לא? אתם מריחים דברים שפשוט לא שם. ריח של שריפה, ריח של סיגריות, ריח מתוק מדי, ריח כימיקלי – והכל, בלי שום מקור חיצוני. זה קורה כשהמוח שלכם מייצר ריחות בעצמו, ללא גירוי חיצוני. זה פחות נפוץ מפרוסמיה, אבל לא פחות מטריד. זה כמו רעש לבן באוזניים, רק באף.

שאלות ותשובות מהירות:

• שאלה: האם פרוסמיה היא סימן שהריח שלי חוזר?
• תשובה: כן! למרות שהיא מאוד לא נעימה, פרוסמיה היא לרוב סימן חיובי שתאי הריח שלכם מתחילים להתאושש ולהתחבר מחדש. זהו שלב בתהליך.
• שאלה: מה אפשר לעשות כשכל דבר מריח נורא?
• תשובה: נסו לאכול מאכלים קרים, הם נוטים להיות פחות בעייתיים. התרכזו בטעמים בסיסיים (מתוק, מלוח, חמוץ, מר, אומאמי). ובטח, תרגול ריחות (עוד על זה בהמשך!) יכול לעזור.

4. זמן לצאת מהמיטה! כמה זמן לוקח לחושים לחזור, ואיך מזרזים את זה?

השאלה הגדולה שכולם רוצים לדעת את התשובה אליה: מתי זה נגמר? אז קודם כל, רוב האנשים יחוו חזרה מלאה או כמעט מלאה של הריח והטעם בתוך מספר שבועות עד חודשים. החדשות הטובות הן שהגוף שלנו יודע לתקן את עצמו, והוא די טוב בזה.

אבל יש מיעוט שבו זה יכול להימשך חודשים ארוכים, ולפעמים אפילו שנה ויותר. זה תלוי בהרבה גורמים, ואנחנו עדיין לומדים הכל על זה. אבל אל ייאוש! יש כמה דברים שאפשר ורצוי לעשות.

4.1. תרגיל בוקר לאף: אימון ריחות, זה עובד?

תארו לעצמכם שחוש הריח שלכם הוא שריר שנחלש. מה עושים כששריר נחלש? מאמנים אותו! אימון ריחות הוא בדיוק זה – פיזיותרפיה לאף שלכם. זה לא תרופת פלא שפועלת בן לילה, אבל זה בהחלט יכול לזרז את תהליך ההתאוששות.

איך עושים את זה?

• בחרו ארבעה ריחות בסיסיים: מנטה, לימון, ציפורן (או קינמון) ואקליפטוס (או קפה). תדאגו שיהיו לכם שמנים אתריים בריכוז גבוה, או פשוט חומרים טבעיים (קליפת לימון, מקל קינמון, עלי מנטה).
• הריחו כל ריח בנפרד: למשך 20 שניות. נסו להתמקד בריח, לדמיין אותו, להיזכר איך הוא אמור להריח.
• חזרו על התהליך פעמיים ביום: בבוקר ובערב, במשך מספר חודשים. עקביות היא המפתח.

זה אולי נשמע מוזר, אבל הרעיון הוא לאמן את המוח לזהות מחדש את הריחות. להגיש לו את ה"רמזים" שוב ושוב, עד שהוא יתחיל לזהות אותם.

שאלות ותשובות מהירות:

• שאלה: מתי כדאי להתחיל אימון ריחות?
• תשובה: מוקדם ככל האפשר! ברגע שאתם מבחינים באובדן או שינוי בריח, התחילו באימונים.
• שאלה: האם יש תרופות שיכולות לעזור?
• תשובה: כרגע אין "תרופת קסם" לאובדן ריח וטעם. ישנם מחקרים על סטרואידים מקומיים או ויטמינים מסוימים, אך ההמלצה העיקרית נשארת אימון ריחות.

4.2. מעבר למטבח: תזונה וטיפים יצירתיים לחוש הטעם

אובדן טעם יכול להוביל לחוסר תיאבון, וזה ממש לא כיף. אבל יש כמה טריקים שיכולים לעזור לכם ליהנות מהאוכל שוב:

• התמקדו במרקמים: אם הטעמים נעלמים, תנו עדיפות למאכלים בעלי מרקם מעניין – קראנצ'י, פריך, רך, לעיס. זה מפעיל חושים אחרים.
• השתמשו בטעמים בסיסיים חזקים: מליחות, חמיצות (לימון, חומץ), מתיקות (לא להגזים!) ואומאמי (פטריות, רוטב סויה) – אלו טעמים שפחות תלויים בריח.
• אכלו בטמפרטורות שונות: לפעמים מאכלים קרים או בטמפרטורת החדר מרגישים טוב יותר ממאכלים חמים, שנוטים לפלוט יותר אדי ריח בעייתיים.
• תבלינים, אבל בזהירות: ג'ינג'ר, צ'ילי, נענע – הם יכולים לתת תחושה בפה שאינה קשורה ישירות לריח או טעם, אלא לגירוי עצבי. זה יכול להחזיר קצת עניין לארוחה.

5. החיים ממשיכים: ללמוד לחיות (וליהנות!) גם כשהחושים קצת מסתתרים

האמת היא, שאובדן ריח וטעם זה לא רק עניין של לא ליהנות מסטייק טוב. זה משפיע על איכות חיים, על בטיחות, ועל המצב הנפשי. אבל, וזה אבל חשוב, אתם לא צריכים להיכנע לזה.

5.1. בטיחות קודם כל: למה האף שלנו חשוב יותר ממה שחשבנו?

תארו לכם שאתם לא מריחים דליפת גז. או עשן. או אוכל שהתקלקל במקרר. חוש הריח הוא לא רק לתענוג, הוא מנגנון בטיחות חיוני. אם אתם סובלים מאובדן ריח ממושך, כדאי לשקול כמה אמצעי זהירות:

• גלאי עשן וגלאי גז: ודאו שהם תקינים ועובדים. זו השקעה קטנה שיכולה להציל חיים.
• בדיקת תאריכי תפוגה: הקפידו לבדוק תמיד את תאריכי התפוגה של מוצרי מזון, ואל תסמכו רק על הריח.
• שמרו על היגיינה: בגלל שאתם לא מריחים ריחות גוף, הקפידו על היגיינה אישית טובה יותר.

5.2. לחפש את השמחה במקומות חדשים: האם אפשר ליהנות מהחיים גם בלי ריח וטעם מושלמים?

בהחלט! זה דורש שינוי פרספקטיבה, וקצת יצירתיות. הנה כמה רעיונות:

• התמקדו בחושים אחרים: ראייה (אוכל יפה, נופים), שמיעה (מוזיקה, ציוץ ציפורים), מגע (בדים נעימים, חיבוקים). העולם מלא חוויות מעבר לריח וטעם.
• נסו דברים חדשים: זה זמן מצוין להתנסות במאכלים, תרבויות וחוויות שמעולם לא חשבתם עליהם. אולי תגלו אהבה חדשה למרקמים או לטעמים שונים.
• חפשו את הקטן והמשמח: לפעמים, ניצוץ של ריח שחוזר, אפילו לדקה, או טעם מסוים שמצליח לפרוץ דרך – יכולים להיות רגעים קטנים של אושר טהור. תוקירו אותם.

שאלות ותשובות מהירות:

• שאלה: האם מצב הרוח משפיע על חוש הריח והטעם?
• תשובה: כן, בהחלט! מתח ודיכאון יכולים להחמיר את התחושה של אובדן חושים. טיפול בבריאות הנפש הוא חלק חשוב בתהליך ההתאוששות הכולל.
• שאלה: האם יש קבוצות תמיכה לאנשים עם אובדן ריח?
• תשובה: בהחלט! ישנן קבוצות תמיכה מקוונות ולא מקוונות רבות שבהן תוכלו לחלוק חוויות, לקבל טיפים ולהרגיש פחות לבד. אל תהססו לחפש אותן.
• שאלה: האם זה אומר שלא ארגיש שוב את הריח של הגשם או הדשא הקצוץ?
• תשובה: לא בהכרח! לרוב, ריחות "טבעיים" וקצת יותר מורכבים הם מהריחות שחוזרים אחרונים, אבל הם חוזרים. זה דורש סבלנות והתמדה.

6. מסע אל עולם חדש: הסוף הוא רק התחלה, אבל בריח אחר

אז מה למדנו? למדנו שאובדן ריח וטעם אחרי קורונה, כמה שזה מתסכל, הוא תופעה רחבת היקף עם הסברים ביולוגיים. למדנו שזה לא אתם, זה הוירוס. למדנו שרוב האנשים מתאוששים, גם אם זה לוקח זמן.

והכי חשוב, למדנו שאפשר לעשות משהו בנידון. שאפשר לאמן את האף, להיות יצירתיים במטבח, ולשמור על הבטיחות. למדנו שאפשר למצוא שמחה וטעם בחיים, גם כשהחושים שלנו קצת… משחקים מחבואים.

הדרך חזרה לריח ולטעם יכולה להיות מסע אישי, לפעמים עם עליות ומורדות, אבל היא בהחלט אפשרית. תנו לעצמכם זמן, תנו לעצמכם תקווה, ואל תפסיקו לנסות. כי העולם מלא בריחות וטעמים, וגם אם הם לפעמים מתחבאים, הם תמיד שם, מחכים שתגלו אותם מחדש. או שתגלו גרסאות חדשות שלהם, וגם זה סוג של קסם.