נזלת אלרגית עונתית מתי מתחילה ואיך תדעו שאתם סובלים מזה?

אה, האביב!

ציפורים מצייצות, השמש מלטפת, הכל ירוק ויפה… ובדיוק אז, כשאתם מתכננים את הטיול הבא בטבע או פיקניק בפארק, האף שלכם מתחיל לדגדג.

העיניים שורפות, הצינון שתקף אתכם פתאום מרגיש כמו שיא השיאים של הנזלת, והשפעת ההיא שחשבתם שנפטרתם ממנה – חזרה עם ריבית דריבית.

רק שזאת לא שפעת, חברים.

זאת "קדחת השחת", או בשמה הרשמי והקצת פחות דרמטי, "נזלת אלרגית עונתית".

ותאמינו לי, אתם לא לבד במערכה הזאת מול הטבע הפורח.

המאמר הזה הולך להיות המדריך המעמיק שלכם, כזה שיעזור לכם להבין בדיוק מתי הבלגן הזה מתחיל, למה הוא קורה דווקא לכם (ובמיוחד בעונה הזו), ואיך לעבור את התקופה הזאת במינימום סבל ומקסימוש נשימה חופשית.

אם אתם עייפים מלחפש כל פעם מחדש "מתי מתחילה אלרגיית האביב?" או "למה האף שלי נוזל כמו ברז דולף במרץ?", הגעתם למקום הנכון.

אנחנו הולכים לצלול לעומק, אבל בכיף ובקלות, ולצאת מכאן עם הבנה מושלמת וידע שיעזור לכם להתכונן מראש ולשלוט בסיטואציה, במקום שהיא תשלוט בכם.

בואו נתחיל לפרק את זה.

אז מתי בעצם מתחיל המופע המרכזי של הגירודים וההתעטשויות? השעון הביולוגי של האלרגיה

השאלה הגדולה ביותר, והכי מתסכלת, היא הרי מתי זה קורה.

זה מרגיש לפעמים כאילו הטבע עושה דווקא. בדיוק כשהכל מתחיל להיות נעים וכיפי בחוץ, הגוף שלכם מחליט לפתוח במלחמת חורמה נגד האוויר הצלול.

אז מה עומד מאחורי התזמון המדויק הזה?

התשובה טמונה בחקלאות, או ליתר דיוק – באבקה (פולין).

כן כן, אותם גרגרים מיקרוסקופיים שנושאים את החיים הצמחיים הלאה הם האשמים העיקריים.

כל עונה בשנה מביאה איתה פריחה של צמחים שונים, ולכל צמח יש לוח זמנים משלו לשחרור האבקה.

נזלת אלרגית עונתית קורית כשהגוף שלכם מזהה בטעות את האבקה הזו כפולש זר ומסוכן, ומפעיל מערכת חיסונית מוגזמת לחלוטין כדי "להילחם" בה.

התגובה הזו היא שגורמת לכל הסימפטומים המעצבנים שאנחנו מכירים כל כך טוב.

3 עונות אלרגיה עיקריות בישראל (ולמה זה קצת יותר מסובך מזה)

ברוב העולם, ובמיוחד באקלים ממוזג, יש חלוקה די ברורה לעונות אבקה:

• אביב: בעיקר אבקני עצים (אלון, זית, ברוש וכו').
• קיץ: בעיקר אבקני דשאים.
• סתיו: בעיקר אבקני עשבים שוטים (למשל אמברוסיה, אם כי פחות נפוץ בארץ כמו בצפון אמריקה).

אבל בישראל?

הסיפור קצת יותר מורכב ומעניין (או מעצבן, תלוי את מי שואלים).

האקלים המגוון שלנו, עם אזורים ים תיכוניים, מדבריים ומעברים ביניהם, יוצר לוח זמנים לפריחה שהוא די מורכב.

יש צמחים שפורחים כמעט כל השנה, ויש תקופות שיש בהן חפיפה של כמה סוגי אבקנים.

ובכל זאת, אפשר לזהות כמה תקופות שיא עיקריות:

1. תקופת האביב המוקדמת (פברואר-אפריל): כשהעצים מתעוררים לחיים… ולגירודים

זו כנראה התקופה הקלאסית ביותר שרוב האנשים חושבים עליה כשהם מדברים על "אלרגיית האביב".

היא מתחילה לפעמים כבר בסוף החורף, תלוי כמה קר וגשום היה.

ברגע שהטמפרטורות מתחילות לעלות והשמש יוצאת קצת יותר, העצים הראשונים מתחילים לפרוח.

האבקנים העיקריים בתקופה זו הם של עצים כמו אלון, זית (כן, גם הזית האהוב יכול לגרום לכם לסבל!), ברוש, אורן, ועוד כמה חברים ירוקים.

ריכוזי האבקה האלה יכולים להיות גבוהים למדי, במיוחד בימים יבשים ושטופי שמש עם רוח קלה שמפזרת אותם למרחקים.

אם אתם מתחילים להתעטש בלי הפסקה כבר בפברואר או מרץ, סביר להניח שאלו הם האשמים.

2. תקופת האביב המאוחרת והקיץ (מאי-יולי): ברוכים הבאים לעולם הדשאים!

אחרי שגל האבקנים של העצים מתחיל לשכוך, מגיע הגל הבא – אבקני הדשאים.

יש המון סוגים של דשאים (שבטבטים, שיפון בר, וכו'), והם משחררים אבקה בכמויות גדולות, במיוחד באזורים כפריים או בפארקים ושטחים פתוחים.

התקופה הזו יכולה להיות קשה במיוחד עבור מי שאלרגי לדשא, וזה לא בהכרח קשור אם יש לכם דשא בגינה או לא – האבקה נישאת ברוח למרחקים.

שימו לב, גם גידולים חקלאיים מסוימים ששייכים למשפחת הדגנים יכולים לתרום את חלקם לחגיגת האבקנים הזו.

3. סוף הקיץ והסתיו (אוגוסט-נובמבר): לא נגמר עד שנגמר (כמעט)

אומנם הגלים הגדולים ביותר הם באביב ובקיץ, אבל גם לקראת סוף הקיץ ותחילת הסתיו יכולה להיות פריחה של עשבים שוטים מסוימים.

בישראל, לעומת צפון אמריקה למשל, ריכוזי האבקה האלה בדרך כלל פחות דרמטיים, אבל עדיין יכולים לגרום לסימפטומים אצל מי שרגיש במיוחד.

לפעמים, מזג האוויר המשתנה בסתיו (מעבר מיובש ללחות) יכול גם הוא להשפיע על תופעות אלרגיות שונות (אבל זה כבר פחות קשור ישירות לאבקה העונתית).

אבל רגע, זה רק אבקה? מה עוד גורם לאלרגיה עונתית להתחיל?

נכון, אבקה היא השחקן הראשי בנזלת האלרגית העונתית, אבל יש עוד כמה גורמים שיכולים להשפיע על התזמון ועל חומרת הסימפטומים:

• מזג אוויר: ימים יבשים, חמים וסוערים (רוחות חזקות) מעלים את ריכוז האבקה באוויר. ימים גשומים דווקא שוטפים את האוויר ומנקים אותו מאבקנים. לחות גבוהה יכולה להגביר פריחה של עובשים, שגם הם אלרגן נפוץ (אבל פחות עונתי קלאסי).
• זיהום אוויר: זיהום אוויר יכול להחמיר את התגובה האלרגית לגורמים אחרים. הוא יכול גם לפגוע בריריות האף ולהפוך אותן לרגישות יותר.
• שינויי אקלים: כן, ההתחממות הגלובלית משפיעה גם על האלרגיות שלנו. שינויים בטמפרטורה ובתבניות גשם משנים את מועדי הפריחה ואת כמויות האבקה שמשתחררות. עונות האבקה הופכות להיות ארוכות יותר, והכמויות גדולות יותר. כיף, נכון?
• מיקום גאוגרפי: כמו שאמרנו, בישראל יש מגוון אזורים. באזורים חקלאיים יהיו סוגי אבקנים מסוימים, באזורים עירוניים אחרים (אבקנים של עצי נוי בעיר), וליד הים אולי בכלל משהו שונה. מי שגר בקרבת ריכוזי פריחה מסוימים יסבול מהם יותר.

שאלות בוערות ותשובות (בלי פלפולים מיותרים)

הנה כמה שאלות נפוצות שאתם בטח שואלים את עצמכם:

מתי הכי גרוע?

זה משתנה. בדרך כלל, בשעות הבוקר המאוחרות וצהריים יש יותר אבקה באוויר. אבל בגלל שהאבקה נישאת ברוח, גם אם יצאתם רק בערב, אתם עדיין חשופים אליה.

האם זה מתחיל באותו תאריך כל שנה?

לא בהכרח. זה תלוי מאוד במזג האוויר. שנה גשומה וחמה יכולה להקדים את הפריחה, ושנה קרה ויבשה יכולה לדחות אותה. הגוף שלכם יגיב כשהאבקה תגיע לריכוז מספיק גבוה כדי לעורר תגובה.

האם האלרגיה יכולה פתאום להתחיל לי בגיל מאוחר?

כן, בהחלט. אלרגיות יכולות להתפתח בכל גיל. חשיפה חוזרת לאלרגן לאורך זמן יכולה לגרום למערכת החיסון לפתח רגישות.

האם יש דרך לדעת מראש מתי תהיה "התקפה"?

ישנם שירותי ניטור אבקנים (כמו של משרד הבריאות בישראל או שירותים אחרים) שמספקים תחזיות לריכוזי אבקנים לפי אזורים. זה יכול לתת לכם אינדיקציה טובה ולהיערך בהתאם.

אני אלרגי רק לדשאים. מתי אני אמור להתחיל לסבול?

אם אתם אלרגיים ספציפית לאבקני דשאים, סביר להניח שהסימפטומים שלכם יתחילו מאוחר יותר מאשר מי שאלרגי לעצים – לרוב באזור מאי-יולי. אבל אבחון מדויק אצל אלרגולוג יכול לאשר למה בדיוק אתם אלרגיים ולתת הערכה טובה יותר.

האם זה עובר מעצמו?

הסימפטומים העונתיים עוברים בדרך כלל כשתקופת הפריחה של הצמח האלרגני הספציפי מסתיימת וריכוז האבקה יורד. האלרגיה עצמה (הרגישות של מערכת החיסון) בדרך כלל לא עוברת מעצמה, אלא אם כן עוברים טיפולים ספציפיים כמו אימונותרפיה (זריקות או כדורים לחיסון).

אם אני עובר דירה, האם האלרגיה תיעלם?

תלוי לאן אתם עוברים ולמה אתם אלרגיים. אם אתם אלרגיים לעץ מסוים שנפוץ באזור הנוכחי שלכם ועוברים לאזור שבו העץ הזה פחות נפוץ, הסימפטומים יכולים לפחות. אבל אם אתם אלרגיים לכמה דברים או עוברים לאזור עם אלרגנים אחרים, אולי פשוט תחליפו סוג של אלרגיה.

להתכונן למתקפה: איך להקדים תרופה ל"שחת"

הבנה מתי בערך מתחילה האלרגיה שלכם היא הצעד הראשון.

הצעד השני הוא להבין איך אפשר להתמודד עם זה, או אפילו למנוע את ההתקפה הראשונית.

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הזאת בצורה קלה יותר:

7 דרכים פרקטיות לנשום קצת יותר טוב

אף אחד לא אוהב לסבול. ובמיוחד לא כשכל מה שרציתם זה לצאת וליהנות מהאביב.

אז הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות:

1. מעקב אחרי תחזית האבקה: כמו שציינו, תכירו את האויב. בדקו את התחזיות היומיות לריכוזי אבקה באזור שלכם. בימים עם ריכוז גבוה במיוחד, נסו לצמצם את זמן השהייה בחוץ, במיוחד בשעות השיא.
2. סגרו חלונות ודלתות: כשריכוז האבקה בחוץ גבוה, עדיף לשמור את החלונות בבית וברכב סגורים כדי למנוע חדירת אבקנים פנימה. השתמשו במיזוג אוויר עם מסננים טובים.
3. נקו את האוויר בבית: שקלו להשתמש במטהר אוויר (HEPA filter) בחדרים שבהם אתם מבלים הכי הרבה זמן, כמו חדר השינה. המסננים האלה יכולים ללכוד אבקנים וחלקיקים קטנים אחרים.
4. החליפו בגדים והתקלחו אחרי שחזרתם מבחוץ: אבקנים נוטים להידבק לבגדים, לשיער ולעור. כשתחזרו הביתה, הסירו את הבגדים החיצוניים (רצוי לא בחדר השינה) ושימו אותם בכביסה. מקלחת יכולה להסיר אבקנים שהצטברו על העור והשיער.
5. כבסו את המצעים בתדירות גבוהה: אבקנים יכולים להגיע גם למיטה. כביסה תדירה של המצעים במים חמים יכולה לעזור להפחית את החשיפה אליהם במהלך הלילה.
6. הימנעו מתליית כביסה בחוץ: אבקנים ישמחו מאוד להידבק לכביסה שלכם בזמן שהיא מתייבשת באוויר הפתוח. השתמשו במייבש כביסה במקום זאת במהלך עונת האלרגיה.
7. שטיפות אף עם מי מלח: זה אולי נשמע קצת מוזר או לא נעים, אבל שטיפה סדירה של חללי האף עם תמיסת מי מלח (סליין) יכולה לעזור לשטוף החוצה אבקנים וחומרים מגרים אחרים ולהקל על הגודש והנזלת. יש ערכות ייעודיות לזה בבתי המרקחת.

כשהמצב כבר בלתי נסבל: טיפולים תרופתיים ורפואיים

לפעמים, שינויים באורח החיים והימנעות פשוט לא מספיקים.

הסימפטומים יכולים להיות כל כך קשים שהם משבשים את שגרת היום יום, פוגעים בשינה ובאיכות החיים באופן משמעותי.

בשלב הזה, הגיע הזמן לפנות לעזרה מקצועית.

יש מגוון רחב של טיפולים תרופתיים שיכולים להקל מאוד על הסימפטומים.

חשוב להתייעץ עם רופא/ה, בדרך כלל רופא/ת המשפחה או רופא/ת אלרגיה ואימונולוגיה קלינית, כדי לקבל אבחון מדויק ותוכנית טיפול מותאמת אישית.

הארסנל התרופתי נגד קדחת השחת (רמז: יש הרבה אפשרויות!)

הנה כמה מהטיפולים הנפוצים ביותר:

• תרסיסי אף סטרואידליים: אלה נחשבים בדרך כלל קו הטיפול הראשון והיעיל ביותר לנזלת אלרגית. הם פועלים מקומית באף כדי להפחית דלקת ונפיחות. חשוב להשתמש בהם באופן קבוע, אפילו לפני שהסימפטומים מתחילים, כדי לקבל את האפקט המרבי.
• אנטיהיסטמינים: מגיעים בצורת כדורים, סירופים, טיפות עיניים ותרסיסי אף. הם חוסמים את פעולת ההיסטמין, חומר שהגוף משחרר בתגובה לאלרגן וגורם לגירוד, התעטשויות ונזלת. אנטיהיסטמינים מהדור החדש פחות מרדימים מאשר אלה של פעם.
• טיפות עיניים: להקלה על גירוד, אדמומיות ודמעת בעיניים. יש סוגים שונים, חלקם עם אנטיהיסטמינים וחלקם מייצבי תאי מאסט.
• תרסיסי אף מכווצי כלי דם: יכולים להקל על גודש באף באופן מהיר, אבל אסור להשתמש בהם יותר מכמה ימים רצופים, כי שימוש יתר עלול לגרום לגודש חוזר (ריבאונד) ולהחמיר את המצב. השתמשו בזהירות ורק בהתאם להוראות רופא/רוקח.
• מעכבי לוקוטריאנים (כמו מונטלוקאסט): תרופה במרשם שיכולה לעזור במקרים מסוימים, במיוחד כשיש גם אסתמה אלרגית. היא פועלת על מסלול דלקתי אחר מזה של אנטיהיסטמינים.
• אימונותרפיה (טיפולי חיסון לאלרגיה): זהו טיפול ארוך טווח (בדרך כלל 3-5 שנים) שמטרתו "לחנך מחדש" את מערכת החיסון כך שלא תגיב בצורה מוגזמת לאלרגן הספציפי (למשל, אבקני דשא או עץ). זה נעשה על ידי חשיפה הדרגתית לכמויות קטנות של האלרגן, או בזריקות תת-עוריות או בכדורים תת-לשוניים. זהו הטיפול היחיד שיכול לשנות את מהלך המחלה האלרגית ולא רק להקל על הסימפטומים. מתאים למקרים קשים שלא מגיבים טוב לטיפולים אחרים.

הכי חשוב?

לא לסבול בשקט!

יש פתרונות, וחבל שמערכת חיסון קצת מבולבלת תפריע לכם ליהנות מהחיים, ובמיוחד מהעונות היפות של השנה.

סיכום: לא סוף העולם (אבל תחילת האביב…)

אז בואו נסכם את הכל: נזלת אלרגית עונתית, או קדחת השחת, היא תופעה מעצבנת, נכון, אבל היא גם צפויה במידה רבה.

היא מתחילה כשתקופות הפריחה של צמחים מסוימים מתחילות, בעיקר באביב המוקדם (עצים) ובאביב המאוחר/קיץ (דשאים).

התזמון המדויק יכול להשתנות משנה לשנה בהתאם למזג האוויר, אבל אם אתם יודעים למה אתם אלרגיים (ואם לא, אבחון יכול לעזור), אתם יכולים לצפות מתי בערך להתחיל להרגיש את הסימפטומים.

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות!

החל מצעדים פשוטים כמו מעקב אחרי תחזיות אבקה וסגירת חלונות, דרך שטיפות אף ועד מגוון רחב של טיפולים תרופתיים יעילים (תרסיסי אף, כדורים, טיפות), ועד לאימונותרפיה שיכולה לשנות את התמונה לטווח ארוך.

זכרו, המטרה היא לא "להילחם באביב" אלא לחיות איתו בשלום, או לפחות בהפסקת אש מכובדת.

אל תהססו לפנות לרופא/ה. הם שם כדי לעזור לכם למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורכם.

עם קצת ידע, היערכות מתאימה והטיפול הנכון, אין סיבה שהאלרגיה תהפוך את העונות היפות ביותר בשנה לסיוט מתמשך.

אז קחו נשימה עמוקה (אם אתם יכולים!), התכוננו, ודעו שגם אם האף נוזל קצת יותר מהרגיל, אתם מצוידים בכל הידע שצריך כדי לעבור את זה.

תהנו מהשמש והפריחה, כמה שאפשר!

בלי התעטשויות מיותרות, כמובן.