רגע לפני שאתם קופצים למסקנות או רצים לסופר פארם הקרוב, בואו נצלול יחד למסע מרתק.
דמיינו לעצמכם צבא קטן, בלתי נראה, שחי בתוך הגוף שלנו, בעיקר במעיים.
צבא שמדבר עם מערכת החיסון שלנו בשפות סודיות, משפיע על המוח, על מצב הרוח, ואפילו… רגע, האם הוא יכול לדבר גם עם הריאות?
האם החיידקים הקטנטנים האלה, שאנחנו נוטים לפעמים לשטוף החוצה עם כל סבון אנטי-בקטריאלי אפשרי, מחזיקים בידיהם את המפתח להגן על הילדים שלנו מפני אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר – אסתמה?
בטח שמעתם על "פרוביוטיקה".
המילה הזו הפכה כמעט ללחש קסמים בעולם הבריאות והתזונה.
אבל מה באמת עומד מאחוריה?
ובעיקר, מה הקשר המסתורי, ולפעמים המבלבל, שלה להתפתחות אסתמה בילדים?
האם מתן תוסף פרוביוטי במהלך ההריון או בשנות החיים הראשונות יכול למנוע את שריקת הנשימה המפחידה הזו?
האם זה פשוט כמו שזה נשמע, או שיש כאן סיפור הרבה יותר מורכב?
אם אי פעם תהיתם אם לתת לילדכם יוגורט עם "חיידקים ידידותיים" או לקנות תוסף יקר, אם קראתם כותרות סותרות שרק בלבלו אתכם יותר, או אם אתם פשוט סקרנים להבין את אחד התחומים החמים והמבטיחים ביותר ברפואה כיום – הגעתם למקום הנכון.
הולכים לצלול לעומק.
להפריד בין מיתוס למציאות.
להבין מה המחקרים הכי עדכניים באמת אומרים, ולמה לפעמים קשה להגיע למסקנות חד משמעיות.
התכוננו למסע אינטלקטואלי (עם קורטוב של הומור, מבטיחים) שיספק לכם את התשובות שחיפשתם, וישאיר אתכם עם הבנה עמוקה על הקשר המרתק בין חיידקים קטנטנים וריאות גדולות (או לפעמים, פחות גדולות).
אז בואו נתחיל, עמוק לתוך המעי… ומשם לריאות.
האם המעי באמת יודע לדבר עם הריאות? הקשר המדהים שחשוב להכיר
במשך שנים, ראינו את הגוף שלנו כסדרה של איברים נפרדים, כל אחד עושה את העבודה שלו.
הריאות נושמות, הלב שואב, המעי מעכל.
סוג של "כל אחד לעצמו".
אבל בשנים האחרונות, המדע חושף בפנינו תמונה הרבה יותר מחוברת ומסקרנת.
מתברר שכל האיברים האלה מדברים ביניהם כל הזמן.
ובעיקר, מערכת החיסון, שהיא סוג של "מערכת תקשורת" של הגוף, מושפעת מאד מאד ממה שקורה במעיים.
הקשר הזה קיבל אפילו שם: "ציר המעי-ריאה" (Gut-Lung Axis).
כן, מסתבר שהחיידקים שחיים במעיים שלנו, המיקרוביום שלנו, יכולים לשלוח "מסרים" למערכת החיסון שמשפיעים על הריאות.
זה מטורף לחשוב על זה, נכון?
שמה שקורה בבטן יכול להשפיע על היכולת לנשום.
והקשר הזה הוא המפתח להבנה למה בכלל חושבים שפרוביוטיקה יכולה לעזור במניעת אסתמה.
אז מה לעזאזל הם הפרוביוטיקה האלה בכלל?
בואו נעשה סדר, כי יש הרבה בלבול שם בחוץ.
פרוביוטיקה הם, בפשטות, מיקרואורגניזמים חיים.
בעיקר חיידקים, אבל גם שמרים לפעמים.
כשהם ניתנים בכמויות מספיקות, הם יכולים להקנות יתרון בריאותי למארח (כלומר, לנו).
שימו לב לדגשים: חיים (לא סתם חיידקים מתים), בכמות מספיקה (לא טיפה בים), יתרון בריאותי מוכח (לא סתם "אולי זה יעשה משהו טוב").
הם נמצאים במזונות מסוימים שעברו התססה כמו יוגורט, כרוב כבוש (לא מפוסטר), קימצ'י, וגם, כמובן, בתוספי תזונה מרוכזים.
הם בעצם באים "לתגבר" את הצבא הטוב שחי אצלנו במעיים.
התיאוריה המלוכלכת שמסבירה הכל? היגיינה והחיידקים הנעלמים
אחת התיאוריות המובילות שמנסות להסביר למה יש עלייה כל כך גדולה במחלות אלרגיות ואסתמה בעולם המערבי נקראת "היגיינת יתר" או "היפותזת ההיגיינה".
הרעיון הוא די פשוט, ואפילו קצת ציני: אנחנו נקיים מדי.
בעבר, ובחברות מסורתיות גם היום, ילדים נחשפו להמון חיידקים, טפילים, וירוסים מהסביבה.
החשיפה הזו "חינכה" את מערכת החיסון שלהם.
לימדה אותה מתי להגיב בעוצמה (נגד פולשים מסוכנים) ומתי להישאר רגועה (נגד דברים תמימים כמו אבקני פרחים או… אוכל).
כיום, עם הדגש על היגיינה, פחות מחלות ילדות, פחות חשיפה "טבעית" למיקרובים מגוונים, נראה שמערכת החיסון שלנו לא מקבלת את ה"אימון" שהיא צריכה.
היא נשארת קצת מבולבלת, ואז כשהיא פוגשת משהו תמים, כמו חלבון בחלב או קרדית אבק, היא מגיבה כאילו זה האיום הכי גדול בעולם.
התגובה המוגזמת הזו יכולה להתבטא באלרגיות, אקזמה, וכמובן, אסתמה.
ופה הפרוביוטיקה נכנסת לתמונה.
ההיפותזה היא שמתן פרוביוטיקה בשלבים קריטיים של התפתחות מערכת החיסון (בזמן ההריון, בינקות) יכולה לחקות חלק מהחשיפה החיידקית ה"טבעית" שאבדה לנו.
לעזור ל"חנך" את מערכת החיסון, ולגרום לה להיות יותר סובלנית ופחות תגובתית יתר על המידה לאלרגנים.
נשמע הגיוני, נכון?
אבל כמו בחיים, התיאוריה זה דבר אחד, והמציאות… טוב, המציאות תמיד יותר מסובכת.
זום-אין על המחקרים: מה באמת ראו החוקרים במיקרוסקופ?
עשרות, אולי מאות, מחקרים ניסו לבדוק את הקשר הזה.
ניסויים קליניים גדולים (RCTs – Randomised Controlled Trials) נערכו ברחבי העולם.
חוקרים נתנו פרוביוטיקה לנשים בהריון, לאמהות מיניקות, או ישירות לתינוקות בשנות חייהם הראשונות.
ואז הם עקבו אחריהם במשך שנים, לעיתים אפילו עד גיל בית הספר, ובדקו: האם פחות ילדים בקבוצת הפרוביוטיקה פיתחו אסתמה או צפצופים בנשימה?
התוצאות?
ובכן… זה מסובך.
הבלגן הגדול במחקרים – ולמה אי אפשר לסמוך על כל כותרת
אם תחפשו בגוגל, תמצאו מחקרים שמראים שפרוביוטיקה עזרה.
ותמצאו מחקרים שמראים שהיא לא עשתה כלום.
ותמצאו אפילו מחקרים קטנים שהראו השפעה שלילית (למרות שזה הרבה פחות שכיח ומצריך הסתכלות ביקורתית).
אז מה הסיפור?
- לא כל הפרוביוטיקה נבראה שווה: יש אלפי זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים. כל זן מתנהג אחרת, משפיע על הגוף בצורה קצת שונה. זה לא כמו לקחת ויטמין C. זה כמו לבחור מתוך גן חיות שלם של יצורים מיקרוסקופיים! רוב המחקרים השתמשו בזנים שונים, או שילובים שונים של זנים. זה קצת כמו להשוות בין תפוחים לתפוזים ואז להתפלא למה הם לא נראים אותו דבר.
- מינון ותזמון: כמה נתנו? מתי התחילו לתת? מתי הפסיקו? האם זה היה בזמן ההריון, בינקות המוקדמת, או בשלב מאוחר יותר? לכל אלה יכולה להיות השפעה קריטית. המעי והמערכת החיסון של עובר, יונק ותינוק בן שנה נראים שונה לגמרי.
- אוכלוסיית המחקר: האם המחקר נעשה באוכלוסייה בסיכון גבוה לאלרגיה? (למשל, ילדים שהורים שלהם אלרגיים). או באוכלוסייה כללית? האם הם גרו בעיר או בכפר? האם הם נולדו בלידה רגילה או קיסרית? כל הגורמים האלה משפיעים על המיקרוביום הטבעי של התינוק ויכולים להשפיע על האפקטיביות של הפרוביוטיקה.
- הגדרה של אסתמה/צפצופים: איך החוקרים הגדירו אסתמה? האם על פי אבחנה של רופא? האם על פי שאלונים להורים על צפצופים? אסתמה בגיל הרך קשה מאד לאבחון חד משמעי, ולעיתים קרובות צפצופים חולפים עם הגיל. ההגדרה יכולה לשנות את התוצאות דרמטית.
- משך המעקב: האם עקבו אחרי הילדים שנה? שלוש שנים? שמונה שנים? אסתמה היא מחלה כרונית שמתפתחת לאורך זמן. מחקרים קצרים מדי עלולים לפספס השפעה ארוכת טווח (או להראות השפעה זמנית שחולפת).
אז כן, המחקרים מראים תמונה מורכבת.
מטא-אנליזות (מחקרים שמסכמים תוצאות של הרבה מחקרים קטנים יותר) ניסו לפענח את הבלגן הזה.
חלק מהמטא-אנליזות מצאו שפרוביוטיקה שניתנה במהלך ההריון או בשנות החיים הראשונות אכן הפחיתה את הסיכון לפתח אסתמה או צפצופים בנשימה, בעיקר באוכלוסיות בסיכון גבוה.
אחרות היו פחות חד משמעיות, או הצביעו על השפעה חלשה יחסית.
נקודה מעניינת שעולה היא שייתכן שההשפעה חזקה יותר על מניעת צפצופים בשנים הראשונות, שהם לא בהכרח אסתמה ארוכת טווח, ופחות חזקה על מניעת אסתמה אמיתית שמאובחנת בגיל מאוחר יותר.
ויש גם רמזים לכך ששילובים ספציפיים של זנים (למשל, חיידקי לקטובצילוס וביפידובקטריום מסוימים) עשויים להיות יעילים יותר מאחרים.
מיליארדי חיידקים, איזו שושלת היא המנצחת?
כיום, נראה שהעדויות החזקות ביותר הן עבור זנים ספציפיים, לא סתם "כל פרוביוטיקה".
זני Lactobacillus ו-Bifidobacterium הם אלה שנחקרו הכי הרבה בהקשר של אלרגיה ואסתמה.
אבל גם בתוך המשפחות האלה, יש הבדלים.
הזן הספציפי חשוב.
למשל, הזן Lactobacillus rhamnosus GG (LGG) הוא אחד הזנים שנחקרו הכי הרבה והראה תוצאות מבטיחות בחלק מהמחקרים למניעת מחלות אלרגיות, אם כי לא כולם מצאו השפעה מובהקת על אסתמה ספציפית.
גם זנים ממשפחת ה-Bifidobacterium, כמו Bifidobacterium lactis, נראים מבטיחים.
העתיד כנראה טמון ביכולת שלנו לזהות את הזנים או השילובים המדויקים ביותר, במינון הנכון ובתזמון האופטימלי, עבור אוכלוסיות בסיכון ספציפי.
זה לא יהיה פתרון "וואן סייז פיטס אול".
מה עושים עם כל המידע הזה בפועל? 3 מסקנות מעשיות (ופחות או יותר נחרצות)
אז אחרי כל הצלילה הזו לתוך עולם החיידקים והריאות, מה הורה סביר יכול לעשות עם המידע הזה?
הנה כמה נקודות למחשבה, שכמובן לא מהוות תחליף לייעוץ רפואי אישי:
- פרוביוטיקה היא לא תרופת פלא ולא תחליף לטיפול רפואי: חשוב לזכור שהפרוביוטיקה, גם אם היא יעילה במניעה, היא חלק מפאזל הרבה יותר גדול. היא לא תטפל באסתמה פעילה ולא תחליף משאפים וטיפולים קונבנציונליים כשהם נדרשים. היא נחשבת לכלי פוטנציאלי בגישה מניעתית.
- העדויות חיוביות, אבל לא גורפות, ותלויות בזנים ספציפיים: יש יותר ויותר עדויות לכך שלפרוביוטיקה יש תפקיד בהשפעה על מערכת החיסון וייתכן שהיא מפחיתה סיכון לאלרגיות וצפצופים מוקדמים, ואולי גם אסתמה בגיל מאוחר יותר, בעיקר באוכלוסיות בסיכון. אבל זה לא עובד עם כל פרוביוטיקה. אם שוקלים שימוש, כדאי לחפש מוצרים שמכילים את הזנים שנחקרו בהקשר הזה (Lactobacillus rhamnosus GG, Bifidobacterium lactis זנים ספציפיים כמו HN019 או Bb-12, ועוד). וגם אז, התוצאות לא מובטחות.
- התייעצו עם גורם רפואי: לפני שרצים לקנות תוספים, במיוחד עבור תינוקות וילדים, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או אלרגולוג. הם מכירים את ההיסטוריה הרפואית של הילד ויכולים לתת המלצה מותאמת אישית, תוך התחשבות בגורמי הסיכון הספציפיים ובהתפתחויות המחקר העדכניות ביותר.
בסופו של דבר, המטרה היא לבנות מערכת חיסון בריאה ומאוזנת.
פרוביוטיקה יכולה להיות כלי אחד בארסנל, לצד גורמים חשובים לא פחות כמו תזונה מגוונת (שגם היא "מאכילה" את החיידקים הטובים), חשיפה טבעית מסוימת לסביבה (בלי להגזים, כן?), והפחתת חשיפה לעישון ולמזהמים סביבתיים אחרים.
שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ותשובות קצרות מהשטח):
שאלה: האם זה בטוח לתת פרוביוטיקה לתינוקות קטנים?
תשובה: באופן כללי, פרוביוטיקה נחשבת בטוחה למרבית התינוקות והילדים הבריאים כאשר ניתנת במינונים המומלצים. תופעות לוואי הן בדרך כלל קלות (כמו גזים בהתחלה). אולם, תמיד חשוב להתייעץ עם רופא, במיוחד בתינוקות פגים, עם מערכת חיסון מוחלשת, או עם מצבים רפואיים כרוניים.
שאלה: מאיזה גיל אפשר להתחיל לתת?
תשובה: חלק מהמחקרים התחילו לתת לנשים בהריון או מיד לאחר הלידה. יש פורמולות לתינוקות וטיפות פרוביוטיקה המיועדות לשימוש מגיל אפס. התזמון האופטימלי עדיין נחקר, אבל נראה שהשנים הראשונות לחיים הן קריטיות.
שאלה: האם פרוביוטיקה ביוגורט מספיקה?
תשובה: יוגורט המכיל "חיידקים חיים ופעילים" הוא מקור טוב לפרוביוטיקה, וגם חלק מתזונה בריאה. אולם, הכמות והזנים הספציפיים יכולים להשתנות מאד בין מוצרים. בתוספים, הכמות בדרך כלל גבוהה ומבוקרת יותר, ולעיתים קרובות כוללת זנים שנחקרו ספציפית להשפעות בריאותיות מסוימות. זה לא בהכרח "מספיק" למניעת אסתמה על פי המחקרים, שרובם בדקו תוספים.
שאלה: כמה זמן צריך לקחת?
תשובה: המחקרים המניעתיים על אסתמה נתנו פרוביוטיקה במשך מספר חודשים (במהלך הריון או ינקות). ההשפעה המצופה היא על "חינוך" מערכת החיסון בשלב ההתפתחותי הקריטי. אין כרגע המלצה גורפת לכמה זמן בדיוק יש לקחת פרוביוטיקה למניעת אסתמה, והדבר תלוי גם במוצר ובזנים הספציפיים.
שאלה: האם יש סיכון כלשהו בנטילת פרוביוטיקה?
תשובה: הסיכון נמוך מאד עבור רוב האנשים הבריאים. במקרים נדירים ביותר ובאוכלוסיות בסיכון (כמו מדוכאי חיסון), תיאורטית יכולה להיות סכנה של זיהום חיידקי (כי זה בכל זאת חיידקים חיים). לכן ההתייעצות עם רופא חשובה.
שאלה: האם יש זנים פרוביוטיים שכדאי להימנע מהם?
תשובה: אין זנים "מסוכנים" שניתנים כפרוביוטיקה באופן נפוץ. העניין הוא יותר להתמקד בזנים שיש להם עדות מחקרית מסוימת להשפעה הרצויה, ולא לצפות לתוצאות מזנים שלא נחקרו בהקשר של אסתמה.
שאלה: האם פרוביוטיקה מטפלת באסתמה קיימת?
תשובה: המחקרים הממוקדים במניעה. אין כיום עדות חזקה שפרוביוטיקה יכולה לטפל באסתמה שכבר קיימת או להחליף את הטיפול המקובל בה. היא יכולה לסייע אולי בהפחתת דלקת כללית, אבל לא נחשבת כטיפול למחלה עצמה.
לסיכום: החיידקים הקטנים והתקווה הגדולה
הקשר בין המיקרוביום שלנו לבריאות הריאות, ובפרט לאסתמה בילדות, הוא אחד התחומים המרתקים והמבטיחים ביותר ברפואה כיום.
המחקר מצביע על כך שלפרוביוטיקה, או ליתר דיוק לזנים ספציפיים של פרוביוטיקה שניתנים בזמן ובמינון הנכון, יש פוטנציאל להשפיע לטובה על התפתחות מערכת החיסון ולהפחית את הסיכון למחלות אלרגיות ואסתמה, בעיקר אצל מי שנמצא בסיכון מוגבר.
אנחנו עדיין לא בפסגה של ההבנה הזו.
יש צורך בעוד מחקרים, שיבדקו זנים ספציפיים, שילובים, מינונים ותזמונים שונים, באוכלוסיות שונות, עם מעקב ארוך טווח.
אבל הכיוון נראה מבטיח.
בנתיים, עבור הורים ששוקלים את הנושא, חשוב לזכור את מורכבות התמונה.
להתמקד במוצרים איכותיים המכילים זנים שנחקרו, לא להסתמך על פרוביוטיקה כפתרון קסם יחיד, ותמיד, אבל תמיד, להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי שמכיר את התמונה המלאה.
עולם החיידקים שלנו הוא עולם שלם בתוך עולם, ויש לו עוד המון סודות לגלות לנו על בריאותנו.
המסע הזה רק התחיל, והוא לגמרי שווה מעקב.
ומי יודע, אולי בעתיד, בקבוקון קטן של חיידקים ידידותיים יהפוך לחלק מההמלצות הרוטיניות למניעת אסתמה.
התקווה בהחלט שם.