השפעת ויטמין C ונוגדי חמצון על אסתמה: תגלית מפתיעה במיוחד

הנה לכם סיפור קטן, או יותר נכון, שאלה גדולה שתמיד מרחפת באוויר:
האם כל אותם בקבוקונים צבעוניים, קפסולות נוצצות וטבליות פלא, ובמיוחד אלו שמכילים ויטמין C וחבריו הטובים, יכולים באמת לעשות משהו רציני מול אתגרים נשימתיים כמו אסתמה?
תכינו את עצמכם למסע קצרצר לתוך עולם מורכב ומסקרן שמשלב בין מה שאנחנו מכניסים לגוף לבין האופן שבו הריאות שלנו מחליטות להתנהג.
זה לא עוד מאמר "עשה ואל תעשה" ששמעתם אלף פעם.
אנחנו הולכים לצלול קצת יותר עמוק, לראות מה המדע אומר (ולא אומר), ולנסות להבין אם יש סיכוי קטן, או גדול, שקצת ויטמין C בבוקר יכול לעזור לכם לנשום לרווחה.
יאללה, בואו נראה אם הריאות שלכם יגידו תודה.

נשימה כבדה? כנראה שהיא לא לבד שם בפנים!

אסתמה.
מילה קטנה עם משמעות גדולה למי שחי איתה.
היא לא סתם שיעול קטן או קושי חולף לנשום.
זו דלקת כרונית בדרכי הנשימה, שהופכת אותן לרגישות ומתכווצות בקלות בתגובה לגירויים שונים.
חשבו על צינור אוויר שהופך פתאום לקש דקיק.
לא כיף, נכון?

ומה קורה שם בפנים ברמה הכימית?
בגדול, כשיש דלקת כרונית, יש גם עסק לא נעים שנקרא "עקה חמצונית".
זה כמו שריפה קטנה שמתחוללת כל הזמן ברקמות.
הגוף מייצר כל מיני מולקולות תוקפניות (רדיקלים חופשיים, אם תרצו להיות מדויקים) שיכולות לפגוע בתאים.
ובריאות של אדם עם אסתמה, השריפה הזו יכולה להיות רצינית יותר, להחמיר את הדלקת, לגרום להתכווצות השרירים סביב דרכי הנשימה (ברונכוספאזם), ולהפוך את כל העסק לעוד יותר מסובך.

אז איפה נכנסים נוגדי החמצון לתמונה?
טוב ששאלתם.

נוגדי החמצון: האבירים על הסוס הלבן נגד הרדיקלים החופשיים?

נוגדי חמצון.
שם קצת דרמטי, לא?
בעצם, הם מולקולות שיש להן יכולת מופלאה לנטרל את אותם רדיקלים חופשיים זדוניים לפני שהם מספיקים לעשות יותר מדי נזק.
הם כמו כוח כיבוי אש תמידי בגוף שלנו.
ויש לנו הרבה כאלה באופן טבעי.
אנחנו גם מקבלים אותם מהמזון.
פירות וירקות בצבעים עזים הם בדרך כלל אלופים בתחום הזה.

וויטמין C, או חומצה אסקורבית, הוא אחד מהשחקנים המפורסמים ביותר בחבורה הזו.
הוא לא רק עוזר לנו לא להצטנן (מיתוס עתיק שדי התנפץ, אבל זה כבר נושא למאמר אחר), אלא הוא נוגד חמצון חזק בפני עצמו.
הוא פעיל מאוד בנוזלים המימיים של הגוף, כולל הנוזל שנמצא בריאות.

אבל ויטמין C הוא רק אחד מני רבים.
הרשימה ארוכה ומגוונת:

• ויטמין E: נוגד חמצון מסיס בשומן, חשוב להגנה על ממברנות התאים.
• בטא-קרוטן (שמתפרק בגוף לוויטמין A): עוד נוגד חמצון חשוב, תמצאו אותו בגזר, בטטה, דלעת.
• סלניום: מינרל שהוא חלק מאנזימים נוגדי חמצון.
• פלבנואידים: משפחה ענקית של תרכובות צמחיות, נותנות לפירות וירקות את הצבע שלהם (חשבו על אוכמניות, תה ירוק, שוקולד מריר).
• גלותתיון: נוגד חמצון מדהים שהגוף שלנו מייצר בעצמו.

כולם עובדים יחד, ברשת מורכבת, כדי לשמור על איזון ולמנוע נזק.

האם נוגדי חמצון באמת יכולים "להרגיע" את האסתמה? מה המחקרים מספרים לנו?

זו שאלת מיליון הדולר.
התיאוריה נשמעת מבטיחה, נכון?
אם אסתמה קשורה לעקה חמצונית ודלקת, ונוגדי חמצון נלחמים בזה, אז הגיוני שהם יעזרו.
אבל המציאות, כמו תמיד, קצת יותר מורכבת מתיאוריה יפה.

הסיפור המרתק של ויטמין C ואסתמה: הבטחות וקצת פחות דרמה בפועל

מחקרים רבים ניסו לבדוק את הקשר בין צריכת ויטמין C (דרך מזון או תוספים) לבין תפקוד ריאות, חומרת אסתמה, ותגובה לגירויים שגורמים להתקפים (כמו פעילות גופנית או חשיפה לאלרגנים).
התוצאות?
בואו נאמר שהן… לא אחידות.

חלק מהמחקרים מצאו קשר מעניין.
למשל, מחקרים מסוימים הראו שצריכה גבוהה יותר של ויטמין C, במיוחד בתזונה, קשורה לתפקוד ריאות טוב יותר בקרב אסתמטיים מסוימים.
גם יש עדויות לכך שנטילת ויטמין C לפני פעילות גופנית קשה יכולה להפחית את הסיכון להתקף אסתמה הנגרם ממאמץ ( exercise-induced bronchoconstriction ).
זה נתון די מרגש למי שפעילות גופנית היא טריגר משמעותי אצלו.

אבל… וזה אבל גדול.
לא כל המחקרים הראו את אותן תוצאות.
מחקרים אחרים, ובמיוחד ניסויים קליניים מבוקרים שבהם נתנו למשתתפים תוספי ויטמין C ובדקו את ההשפעה על הסימפטומים או תפקוד הריאות, הניבו תוצאות הרבה פחות דרמטיות.
בחלק מהמקרים לא נמצאה שום השפעה משמעותית בהשוואה לפלצבו (טיפול דמה).

למה ההבדלים האלה?
יש המון גורמים שיכולים להשפיע:

• מינון: כמה ויטמין C נתנו? 500 מ"ג? 1000 מ"ג? יותר?
• מקור הוויטמין: האם זה היה ממזון שלם או רק מתוסף? (רמז: מזון מכיל הרבה יותר מויטמין C בודד).
• סוג האסתמה: אסתמה היא לא מחלה אחת. יש לה תסמינים שונים, טריגרים שונים, וחומרות שונות. ייתכן שוויטמין C משפיע רק על סוגים מסוימים או במצבים ספציפיים.
• משך הטיפול: האם לקחו את התוסף במשך שבועות, חודשים או שנים?
• מצב הבריאות הכללי: האם המשתתפים סבלו מחסרים תזונתיים אחרים? האם היו להם מחלות רקע נוספות?

ובואו לא נשכח את המורכבות של נוגדי חמצון באופן כללי.
הם לא פועלים בוואקום.
הם חלק מרשת מורכבת מאוד בגוף.
לתת רק נוגד חמצון אחד במינון גבוה זה לא בהכרח שווה ערך לצריכה מגוונת ועשירה של נוגדי חמצון ממזון שלם.

ומה לגבי נוגדי חמצון אחרים? האם כדאי לעשות עליהם "וי"?

ויטמין E, סלניום, קרוטנואידים… גם הם נחקרו בהקשר של אסתמה.
שוב, התמונה מגוונת.

• מחקרים מסוימים קשרו צריכה גבוהה יותר של ויטמין E דרך המזון לתפקוד ריאות טוב יותר, במיוחד בילדים. אבל מחקרים עם תוספי ויטמין E הניבו תוצאות פחות מרשימות.
• לגבי בטא-קרוטן וקרוטנואידים אחרים, ישנן עדויות שצריכה גבוהה יותר שלהם מהמזון קשורה לסיכון מופחת לאסתמה, במיוחד בילדים. אבל שוב, תוספים בודדים פחות הראו השפעה קסומה.
• סלניום? חלק מהמחקרים הראו שרמות נמוכות של סלניום קשורות לחומרת אסתמה גדולה יותר, אבל מתן תוספי סלניום לא הוכיח באופן עקבי שיפור בסימפטומים.

הקשר המשותף שעולה מהמחקרים האלה הוא שצריכה עשירה של נוגדי חמצון דרך תזונה מגוונת ועשירה בפירות וירקות נראית מבטיחה יותר מאשר נטילת תוסף בודד.
זה כאילו שהגוף מבין טוב יותר איך להשתמש בכל החבורה ביחד, במינונים המאוזנים שהטבע סידר לנו באוכל.

רגע, אז כדאי לקחת תוספים או לא? שאלות בוערות ותשובות מהירות (וקצת ציניות)

הנה כמה שאלות שקופצות לראש כשמדברים על נוגדי חמצון ואסתמה, והתשובות הכי כנות (וידידותיות) שאפשר לתת כרגע:

1. אז ויטמין C הוא תרופת פלא לאסתמה?

ובכן, לא.
אם ציפיתם לזה, צר לי לאכזב.
הוא לא תרופת פלא.
הוא נוגד חמצון חשוב שיכול לעזור למערכת הכללית של הגוף להתמודד עם עקה חמצונית, שזה חשוב באופן כללי, וייתכן שיש לו תפקיד מסוים בהקלה על סימפטומים ספציפיים אצל אנשים מסוימים (כמו אסתמה ממאמץ).
אבל הוא לא תחליף לטיפול התרופתי הקונבנציונלי באסתמה.
בטח לא!

2. האם כדאי לי, כחולה אסתמה, לרוץ לקנות תוסף ויטמין C במינון סופר-על?

לרוץ? אולי למכולת לקנות תפוזים ופלפלים אדומים.
לגבי תוספים – אם התזונה שלך גרועה במיוחד וחסרים לך ויטמינים ומינרלים באופן כללי, ייתכן שתוסף מולטי-ויטמין או ויטמין C בסיסי יכול לעזור למלא חסרים.
אבל מינונים מגה-גבוהים לא הוכחו כיעילים יותר (ולפעמים יכולים אפילו להפריע לספיגת נוגדי חמצון אחרים).
תמיד עדיף לדבר עם הרופא שלך או דיאטן קליני לפני שמתחילים עם תוספים במינונים גבוהים.

3. מה עדיף – תוסף ויטמין C או לאכול תפוזים ופלפלים?

חד משמעית – לאכול תפוזים ופלפלים (וגם קיווי, ברוקולי, תותים… הרשימה ארוכה וצבעונית).
מזון שלם מספק לא רק ויטמין C, אלא גם סיבים, ויטמינים אחרים, מינרלים, ואלפי תרכובות צמחיות נוספות (אלו שהזכרנו קודם, הפלבנואידים ושאר החברים).
כל החבורה הזו עובדת יחד בצורה סינרגטית, יעילה יותר ככל הנראה מאשר מולקולה בודדת בגלולה.

4. האם יש מצבים שבהם תוסף ויטמין C כן יכול להיות לעזר?

ייתכן שכן, במיוחד במקרים של אסתמה הנגרמת ממאמץ, כפי שהזכרנו.
יש מחקרים שמראים שנטילת 500-1000 מ"ג ויטמין C כשעה לפני פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון להתכווצות דרכי הנשימה.
גם אנשים עם חסרים תזונתיים משמעותיים יכולים להפיק תועלת מתוסף, אבל זה פחות קשור ספציפית לאסתמה ויותר לבריאות כללית.

5. האם נוגדי חמצון אחרים (כמו ויטמין E או סלניום) יעילים יותר מויטמין C לאסתמה?

כרגע, אין מספיק הוכחות חד משמעיות להמליץ עליהם כטיפול ייעודי לאסתמה, בטח לא כתוספים בודדים.
שוב, התמונה הכי טובה מגיעה מצריכה תזונתית עשירה במגוון נוגדי חמצון.
הגוף כנראה יודע טוב יותר מאיתנו איזה שילוב ובאיזה מינונים הוא צריך.

6. האם יש סכנות בנטילת תוספי נוגדי חמצון לאסתמה?

בדרך כלל, ויטמין C במינונים סבירים (עד 1000-2000 מ"ג ליום) נחשב בטוח יחסית, אם כי מינונים גבוהים מאוד עלולים לגרום לבעיות עיכול אצל אנשים מסוימים.
עם זאת, יש חשש שנטילת תוספים של נוגדי חמצון בודדים במינונים גבוהים מאוד לאורך זמן עלולה, באופן פרדוקסלי, להפריע למערכת נוגדי החמצון הטבעית של הגוף או אפילו לפעול כ"פרו-חמצון" (כלומר, לגרום לנזק חמצוני) בתנאים מסוימים.
בקיצור – יותר מדי זה לא תמיד יותר טוב.

7. אז מה השורה התחתונה? לזרוק את התוספים ולקנות ארגז ירקות?

לזרוק? לא בהכרח, אם יש לך סיבה ספציפית לקחת אותם (כמו המלצה רפואית לחסר).
אבל לקנות ארגז ירקות ופירות? בהחלט!
זו ההשקעה הבריאותית הכי טובה שאתם יכולים לעשות, לא רק לאסתמה אלא לבריאות כללית.
תזונה עשירה בנוגדי חמצון היא בסיס איתן.
תוספים הם… ובכן, תוספים.

תזונה צבעונית: הפתרון האלגנטי והטעים ביותר?

אם יש משהו אחד ברור מכל המחקרים האלה, זה שהדרך הכי יעילה (והכי כיפית, בואו נודה באמת) להכניס נוגדי חמצון לגוף היא דרך האוכל.
דיאטה עשירה בפירות, ירקות, קטניות, אגוזים וזרעים מספקת סינרגיה מדהימה של ויטמינים, מינרלים, ושלל תרכובות צמחיות שפועלות יחד.

לחשוב על זה ככה:

• במקום גלולת ויטמין C בודדה, תאכלו קיווי שמכיל המון ויטמין C, סיבים תזונתיים, ויטמין K, ויטמין E, וגם פלבנואידים.
• במקום גלולת בטא-קרוטן, תאכלו בטטה שנאפית בתנור – היא תיתן לכם בטא-קרוטן, סיבים, ויטמינים מקבוצה B, ומינרלים.
• במקום תוסף ויטמין E, תיהנו מאבוקדו או שקדים, שמספקים גם שומנים בריאים, סיבים ועוד.

זו גישה הוליסטית יותר.
פחות מתמקדת במולקולה אחת ויותר במטריצה התזונתית השלמה.
ובואו נודה, זו גם גישה הרבה יותר טעימה.
מי צריך לבלוע כדורים כשאפשר ליהנות מסלט צבעוני או שייק פירות מרענן?

הקשר בין תזונה עשירה בנוגדי חמצון לבין בריאות ריאות טובה יותר נתמך על ידי עדויות רבות, לא רק בהקשר של אסתמה אלא גם של מחלות ריאה אחרות.
זה לא פתרון קסם שיבטל את הצורך בטיפול תרופתי (שוב, לא לשכוח את זה!), אבל זה בהחלט יכול להיות חלק חשוב ומשלים מגישה כוללת לניהול אסתמה ובריאות כללית.

סיכום: האם ויטמין C וחבריו יעשו לכם נשימה קלילה? (זה מסובך, וזה טוב!)

אז איפה אנחנו עומדים?
האם ויטמין C ונוגדי חמצון אחרים הם "התשובה" לאסתמה?
כנראה שלא התשובה היחידה והמוחלטת, ובהחלט לא תחליף למשאפים ותרופות אחרות שהרופא שלכם רשם.

אבל?
יש עדויות מעניינות, בעיקר ממחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים על מנגנונים ביולוגיים, שצריכה גבוהה יותר של נוגדי חמצון, בעיקר דרך תזונה עשירה ומגוונת, יכולה לתרום לבריאות הריאות ולסייע בהתמודדות עם העקה החמצונית והדלקת הקיימות באסתמה.
יש גם נקודות אור ספציפיות כמו הפוטנציאל של ויטמין C להקל על אסתמה ממאמץ.

במקום לחפש את גלולת הקסם הבודדת, אולי עדיף להסתכל על התמונה הגדולה:
להזין את הגוף במגוון רחב של נוגדי חמצון מכל הצבעים והצורות שיש לטבע להציע.
לאכול יותר פירות, ירקות, קטניות, אגוזים.
לשתות תה ירוק.
לשלב שוקולד מריר (במידה, כן?).

זו לא רק אסטרטגיה טובה לבריאות הריאות, אלא לבריאות כל הגוף.
פחות קסם, יותר מדע (ועדיין עם קצת מסתורין, כי אנחנו מדברים על הגוף האנושי שהוא פלא בפני עצמו).
אז בפעם הבאה שאתם חושבים על אסתמה ותזונה, זכרו את החבורה הצבעונית של נוגדי החמצון, והעדיפו את הדרך הטעימה והמגוונת להכניס אותם לגוף.
הריאות שלכם (וגם שאר הגוף) כנראה יודו לכם.