כולם מדברים על זה. המספרים שקופצים בגוגל, הטבלאות שקופצות בכל פינה ברשת. רגע האמת של גיל 17, זה שהרבה בנים מחכים לו בציפייה (או בחרדה קלה). מה קורה שם למעלה? האם רכבת הצמיחה עדיין דוהרת קדימה במלוא הכוח, או שאולי היא כבר מתחילה לאותת על עצירות קרובות? אם נחתתם כאן, כנראה שהשאלה הזו מעסיקה אתכם או מישהו קרוב לכם. אז בואו נעשה סדר אחת ולתמיד. ניכנס לעומק. נפרק את המיתוסים מהעובדות. נבין מה *באמת* משפיע על הגובה שלכם בגיל הזה, מה אתם יכולים (ואולי לא יכולים) לעשות בקשר לזה, ומתי כדאי להרים גבה (לא שיעלה אתכם, כן?). התכוננו למסע מרתק אל תוך המדע של הצמיחה, בלי מילים מסובכות ובלי לוקשים. פשוט האמת, בפנים ובחוץ. קחו נשימה עמוקה, מתחילים.
גובה 17: המספר שעושה את ההבדל (או שלא?)
מה באמת קורה לגובה בגיל 17? המספרים שמספרים סיפור… אבל לא את כולו.
בואו נתחיל עם הדבר הכי מיידי: המספרים. כולם רוצים לדעת מה ה"ממוצע". זה כמו לדעת מה ציון הבגרות הממוצע – זה נותן קנה מידה, אבל זה לא אומר כלום עליכם אישית. אז מה אומר הממוצע בגיל 17 לבנים?
ברוב מדינות העולם המערבי, כולל ישראל, הגובה הממוצע לבנים בגיל 17 נע איפשהו באזור ה-175 סנטימטרים.
כן, בערך 175.
אבל רגע, לפני שאתם רצים למדוד או להתבאס/לשמוח:
- זה ממוצע! זה אומר שיש המון בנים גבוהים יותר והמון בנים נמוכים יותר.
- יש שונוּת ענקית. טווח הגבהים הנורמלי בגיל הזה הוא רחב במיוחד. אנחנו מדברים על טווח שיכול לנוע מ-165 ס"מ ועד 185 ס"מ ואפילו יותר, ועדיין להיחשב "נורמלי" מבחינה סטטיסטית.
- גנטיקה משחקת תפקיד אדיר. אם ההורים שלכם גבוהים, הסיכוי שתהיו גבוהים עולה משמעותית. ולהפך. נדבר על זה בהרחבה תכף.
- אוכלוסייה משפיעה. הגובה הממוצע יכול להשתנות קצת בין מדינות ובין קבוצות אתניות. נורווגים גבוהים יותר מאיטלקים, למשל (בממוצע, כן?).
אז המספר 175 ס"מ הוא רק נקודת התייחסות. אל תתייחסו אליו כאילו הוא חקוק בסלע. הסיפור הרבה יותר מעניין ועמוק מזה. בואו נצלול למה *באמת* קובע כמה תגיעו לגובה.
האם הגובה שלכם כתוב בכוכבים (או בגנים)? 3 גורמים קריטיים שמשפיעים.
אוקיי, אז הבנו שהממוצע הוא רק מספר. מה בעצם מנהל את כל העסק הזה של הצמיחה? למה דווקא אני הגעתי לגובה הזה ולא אחר? יש שלושה שחקנים מרכזיים על המגרש הזה, והם עובדים בשיתוף פעולה (או לפעמים בריב קטן).
מספר 1: הגנטיקה – התסריט הראשוני מההורים.
זה השחקן הראשי. הנתח הכי גדול בעוגת הגובה מגיע מה-DNA שלכם. קיבלתם מטען גנטי מההורים, והוא זה שמכתיב את הפוטנציאל המקסימלי שלכם. אם אבא ואמא גבוהים, הסיכויים שלכם להיות גבוהים מרקיעים שחקים. אם הם נמוכים יותר, גם הפוטנציאל שלכם עשוי להיות נמוך יותר.
יש נוסחה די פשוטה (וממש לא מדויקת לחלוטין, אבל נותנת כיוון) לחשב "גובה יעד" משפחתי:
לגברים: לוקחים את גובה האבא + גובה האמא + 13 ס"מ, ומחלקים ב-2.
המספר שתקבלו הוא בערך (אבל רק בערך!) אמצע טווח הגובה שאליו אתם צפויים להגיע. אבל זכרו, זו הערכה בלבד! יש המון גנים שונים מעורבים בגובה (מאות ואלפי גנים, לא רק כמה בודדים), והשילובים ביניהם הם אינסופיים. זו הסיבה שלפעמים ילד להורים לא סופר גבוהים יכול להיות ענק, ולהפך.
הגנים נותנים את הפוטנציאל. הם קובעים את גבולות הגזרה. מה קורה בתוך הגבולות האלה? כאן נכנסים שאר השחקנים.
מספר 2: ההורמונים – המנצחים הגדולים על הצמיחה.
אה, ההורמונים. האלה שגורמים לכם להיראות כאילו אתם הולכים להתפוצץ מגיל ההתבגרות. הם גם אחראים על הרבה מסיפור הגובה. שניים מרכזיים כאן:
- הורמון גדילה (GH – Growth Hormone): כמו שהשם אומר, זה הדבר העיקרי. מיוצר בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) במוח, והוא נותן את האות לעצמות ולרקמות לצמוח. הוא הכי פעיל בזמן שינה עמוקה! רמז למה שנדבר עליו בהמשך…
- טסטוסטרון: ההורמון הגברי הראשי. עולה משמעותית בגיל ההתבגרות. הוא לא רק אחראי על הופעת שיער פנים ושינוי קול, אלא גם נותן דחיפה משמעותית לצמיחה לגובה (קפיצת הגדילה הגדולה של גיל ההתבגרות). הוא גם בסופו של דבר זה שגורם ללוחות הגדילה להיסגר, אבל על זה נדבר עוד מעט.
ההורמונים האלה צריכים להיות במינונים הנכונים ובתזמון הנכון כדי שהצמיחה תהיה אופטימלית *במסגרת הפוטנציאל הגנטי*. חוסר או עודף משמעותי יכולים להשפיע על הגובה הסופי.
מספר 3: תזונה, שינה ובריאות כללית – הדלק והתנאים האופטימליים.
תחשבו על הגוף שלכם כמכונית מרוץ סופר מתוחכמת. הגנים נותנים את המנוע ואת הפוטנציאל המהירות המקסימלית. ההורמונים זה המחשב ששולט מתי ואיך להשתמש בכוח הזה. אבל בלי דלק טוב, שמן איכותי ותחזוקה שוטפת – המכונית לא תגיע לפוטנציאל שלה.
כאן נכנסים התזונה, השינה והבריאות:
- תזונה: זה הדלק! הגוף הצומח צריך המון חומרי בניין. חלבון לבניית רקמות ושרירים, סידן וויטמין D לעצמות חזקות ובריאות (שזה הבסיס לגובה), ויטמינים ומינרלים שונים לתהליכים מטבוליים תקינים. תזונה לקויה או חסרים משמעותיים *יכולים* להגביל את הצמיחה, גם אם הפוטנציאל הגנטי גבוה. לא, לא צריך לאכול כמויות היסטריות של משהו ספציפי, פשוט לאכול בריא ומגוון.
- שינה: זו התחזוקה! זוכרים את הורמון הגדילה? רוב הייצור והשחרור שלו קורים דווקא בזמן שאתם ישנים, במיוחד בשלבים העמוקים של השינה. אם אתם לא ישנים מספיק, אתם פשוט פוגעים בייצור הורמון הגדילה. בגיל 17, הגוף עדיין זקוק ל-8-10 שעות שינה איכותיות בלילה. כן, אני יודע, בית ספר, חברים, מסכים… אבל אם הגובה חשוב לכם, שינה היא לא מותרות.
- בריאות כללית: מחלות כרוניות קשות, מחלות שפוגעות בספיגת מזון (כמו צליאק לא מאובחן), או טיפולים מסוימים (כמו מינונים גבוהים של סטרואידים) יכולים להפריע לצמיחה התקינה. רוב הדברים האלה נדירים, אבל חשוב לדעת שהם קיימים. מצד שני, פעילות גופנית סדירה דווקא *תומכת* בצמיחה בריאה ובחיזוק העצמות, אם כי היא לא תוסיף לכם סנטימטרים מעבר לפוטנציאל הגנטי.
אז… מתי מיתרי הצמיחה נפרדים לשלום?
הנה החלק הפחות מרגש (אם אתם מקווים לעוד הרבה צמיחה). הצמיחה לגובה מתרחשת בעצמות הארוכות של הגוף (רגליים, ידיים). בקצות העצמות האלה יש אזורים שנקראים "לוחות גדילה" או "לוחות אפיפיזריים". האזורים האלה מורכבים מסחוס, והם המקום שבו נוצרת עצם חדשה שמקפיצה את הגובה.
ככל שמתבגרים, ההורמונים של גיל ההתבגרות (בעיקר טסטוסטרון אצל בנים) גורמים לסחוס הזה להתקשח ולהפוך לעצם. התהליך הזה נקרא "סגירת לוחות הגדילה". ברגע שהלוחות האלה נסגרים לחלוטין, אין יותר צמיחה משמעותית לגובה. סוף הסיפור, מבחינת הגובה האנכי לפחות.
אצל בנים, התהליך הזה קורה בדרך כלל בין גיל 17 ל-21.
בגיל 17, רוב הבנים כבר עברו את קפיצת הגדילה הגדולה של גיל ההתבגרות. חלקם סיימו לגמרי את הצמיחה, וחלקם עדיין צומחים, אבל בקצב הרבה יותר איטי. זה כבר לא 10-12 ס"מ בשנה כמו שהיה כמה שנים קודם. עכשיו זה אולי סנטימטרים בודדים לאורך שנתיים-שלוש.
איך יודעים אם הלוחות נסגרו? רק בצילום רנטגן של אזורי הגדילה, בדרך כלל מפרק כף היד או הברך. אבל ברוב המקרים, בגיל 17 אפשר להניח שהצמיחה העיקרית כבר מאחוריכם.
מיתוסים מול מציאות: האם אפשר *באמת* להוסיף עוד כמה סנטימטרים?
בואו נודה על האמת: כמעט כל מי שלא מרוצה מהגובה שלו שמע איזה טיפ קסם להוסיף כמה סנטימטרים. בדרך כלל זה קשור למשהו שקשור במתיחה או תלייה.
אז בואו נשים את זה על השולחן בצורה הכי ברורה שיש:
ברגע שלוחות הגדילה שלכם נסגרו (וזה קורה ברוב המקרים לקראת סוף גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 17-21), אי אפשר להוסיף סנטימטרים לגובה העצמות הארוכות באמצעות תרגילים, מתיחות, תזונה ספציפית, כדורים, או כל דבר אחר שמוכרים לכם.
כואב לי לומר את זה, אבל זו האמת. המיתוסים פשוט לא עובדים.
- מתיחות או תלייה: אתם יכולים להאריך את עמוד השדרה באופן זמני בכמה מילימטרים (אולי סנטימטר בודד במקרה הטוב) אחרי פעילות כזו, אבל זה חוזר לעצמו מהר מאוד. זה לא שינוי מבני של העצם.
- כדורים או תוספי מזון "לגובה": רובם חסרי תועלת לחלוטין. חלקם אפילו עלולים להיות מסוכנים. הגוף שלכם יודע לייצר הורמוני גדילה אם הוא מקבל את התנאים הנכונים, ואם לא – זה דורש אבחון וטיפול רפואי, לא כדורים מהאינטרנט.
- תזונה ספציפית: תזונה בריאה הכרחית *לצמיחה תקינה ומירבית במסגרת הפוטנציאל הגנטי*, אבל היא לא תגרום לכם לגדול *מעבר* לו אחרי שלוחות הגדילה נסגרו.
אז מה כן אפשר לעשות?
בגיל 17, אם לוחות הגדילה עדיין פתוחים חלקית (פחות שכיח אבל אפשרי):
- להמשיך לאכול בריא ומאוזן: כדי לספק לגוף את חומרי הגלם האחרונים לצמיחה אם היא עדיין מתרחשת.
- לישון מספיק: זוכרים את הורמון הגדילה? הוא עובד בזמן שאתם ישנים.
- להימנע מחומרים מזיקים: עישון, סמים ואלכוהול בכמויות גדולות בהחלט לא עוזרים לגוף, ובמיוחד לא לגוף צומח.
- לשמור על בריאות כללית: לטפל בכל בעיה רפואית שצצה.
אבל חשוב להבין: הדברים האלה ממקסמים את הפוטנציאל שכבר קיים בכם. הם לא מוסיפים פוטנציאל חדש או מאריכים את תקופת הצמיחה מעבר למה שהגנטיקה וההורמונים שלכם תכננו.
הבשורה הטובה? גם בלי לגדול עוד לגובה, אפשר לעשות הרבה כדי להיראות גבוהים יותר ולהרגיש טוב יותר עם הגובה שלכם. עמידה זקופה, יציבה טובה, בגדים מחמיאים, ובעיקר – ביטחון עצמי שבא מבפנים ולא ממספר על סרגל.
רגע, מתי כדאי בכל זאת לגשת לרופא? סימני אזהרה קטנים.
אז רוב השונות בגובה בגיל 17 היא נורמלית לחלוטין. אבל יש מקרים נדירים שבהם כדאי כן להתייעץ עם רופא. לא כדי לקבל זריקות קסם (הורמון גדילה ניתן רק במקרים של חסר מאובחן ורק עד סגירת לוחות הגדילה), אלא כדי לוודא שאין בעיה רפואית בסיסית שמשפיעה על הצמיחה.
מתי כדאי לשקול פנייה לרופא?
- אם הגובה שלכם חורג בצורה קיצונית מטווח הגובה הצפוי לפי הגנטיקה שלכם (למשל, אתם נמוכים בהרבה משני ההורים וקרובי המשפחה).
- אם הייתה עצירה פתאומית בצמיחה לפני גיל ההתבגרות או במהלכה, או קצב צמיחה מאוד איטי לאורך זמן.
- אם יש סימנים לגיל התבגרות מאוחר מאוד (מעל גיל 14 אין שום סימן התבגרות כמו שיעור באזורים מסוימים, שינוי קול וכו'). הורמוני המין גם הם חשובים לצמיחה, ועיכוב קיצוני בהם יכול להשפיע.
- אם יש בעיות בריאותיות ידועות שעלולות להשפיע על הצמיחה.
ברוב המקרים, רופא המשפחה יעשה הערכה ראשונית ויכול להפנות לרופא אנדוקרינולוג ילדים אם יש חשד לבעיה. אבל שוב, חשוב להדגיש: רוב ה"שונות" בגובה היא פשוט חלק מהמגוון האנושי הטבעי והיפה.
שאלות שכולם שואלים (ואנחנו עונים בכיף).
הנה כמה שאלות נפוצות שקופצות כשמדברים על גובה בגיל 17:
האם פעילות גופנית כמו כדורסל או שחייה מעלה את הגובה?
לא. פעילות גופנית מצוינת לבריאות הכללית ולחיזוק העצמות, מה שתומך בצמיחה בריאה, אבל היא לא גורמת לכם לגדול מעבר לפוטנציאל הגנטי שלכם. שחקני כדורסל גבוהים כי הם נבחרו לכך בזכות הגובה שלהם, לא כי הכדורסל הגדיל אותם.
האם יש הבדל משמעותי בין בנים לבנות בקצב ובזמן הצמיחה?
כן, בהחלט. בנות מתחילות את קפיצת הגדילה מוקדם יותר (סביב גיל 10-12) ומסיימות אותה מוקדם יותר (סביב גיל 14-16). בנים מתחילים מאוחר יותר (סביב גיל 12-14) וממשיכים לצמוח עד גיל מאוחר יותר (17-21), ולכן הם גם מגיעים לגובה ממוצע סופי גבוה יותר מבנות.
האם תזונה לקויה בילדות יכולה לפגוע בגובה הסופי?
במקרים של תת-תזונה חמור או חוסרים תזונתיים קשים לאורך זמן, כן, זה בהחלט יכול להגביל את הצמיחה וליתר לגובה סופי נמוך מהפוטנציאל הגנטי. לכן תזונה בריאה מגיל צעיר חשובה מאוד.
האם שינה מאוחרת קבועה פוגעת בגובה?
שינה מאוחרת כשלעצמה לא פוגעת, אבל שינה לא מספיקה *בכלל* כן. הורמון הגדילה מופרש בעיקר בזמן שינה עמוקה. אם אתם ישנים רק 4-5 שעות בלילה, אתם פשוט מפספסים חלק ניכר מהזמן שבו הגוף אמור לעשות את עבודת הצמיחה שלו.
האם מתח או לחץ נפשי יכולים להשפיע על הגובה?
לחץ כרוני ומתח נפשי קיצוניים עלולים להשפיע על מערכות הורמונליות שונות בגוף, ובעקיפין, במקרים מאוד קיצוניים, גם על הצמיחה. אבל "לחץ רגיל" של בחינות או קצת דרמה חברתית בדרך כלל לא ישפיעו על הגובה הסופי.
מה לגבי ניתוחים להארכת גפיים?
קיימים ניתוחים כאלה, אבל הם מורכבים, כואבים, יקרים מאוד, ובעלי סיכונים משמעותיים (זיהומים, בעיות בריפוי עצם, פגיעה בעצבים וכל כלי הדם). בדרך כלל הם מבוצעים רק במקרים של הבדלים משמעותיים באורך הרגליים או ננסיות קיצונית מאוד שמקשה על תפקוד יומיומי, ולא כאמצעי קוסמטי להוספת כמה סנטימטרים. זו לא אופציה שגרתית או קלה.
אם אני נמוך בגיל 17, זה אומר שאני אשאר נמוך לנצח?
לאו דווקא. אם עדיין לא עברתם את קפיצת הגדילה המרכזית או שאתם בשלב מאוחר יותר של ההתבגרות, ייתכן שתצמחו עוד. אבל גם אם הצמיחה העיקרית הסתיימה, חשוב לזכור שגובה הוא רק תכונה אחת מני רבות. יש המון אנשים מצליחים ומאושרים בכל גובה.
אז הנה לכם, הסיפור המלא על גובה בגיל 17. המספר הממוצע הוא רק התחלה, והגובה הסופי הוא תוצאה של קוקטייל מורכב של גנטיקה, הורמונים, והרגלי חיים (בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות). בגיל 17, רוב הצמיחה כבר מאחוריכם, אבל אופטימיזציה של אורח חיים בריא תמיד טובה, גם אם היא לא תוסיף סנטימטרים "חסרים". הכי חשוב לזכור שגובה הוא רק חלק קטן ממי שאתם, ושערך עצמי לא נמדד בסנטימטרים. חיבוק גדול לכל מי שקצת לחוץ מהעניין, ותהיו בטוחים בעצמכם – זה הדבר הכי גבוה שיש!