היי, בואו נודה באמת:
אף אחד מאיתנו לא ממש חולם על לקחת תרופות.
בטח לא על אלה שמרגישות כמו עוד "משימה" בלו"ז העמוס ממילא של החיים.
אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש משהו קטן, שבועי, שיכול לעשות הבדל ענק?
הבדל בעצמות שלכם, במבצר הפנימי של הגוף שמחזיק הכל?
הבדל שיכול להשאיר אתכם חזקים, יציבים ומוכנים לכל מה שהחיים זורקים עליכם?
כן, אני יודע שזה נשמע כמו סרט מדע בדיוני, אבל לפעמים המדע האמיתי מפתיע יותר.
במאמר הזה, אנחנו הולכים לצלול עמוק לתוך עולם של פתרון די פשוט, שבועי, שיכול להיות הגשר שלכם לעצמות בריאות יותר.
בלי סיסמאות מפוצצות, בלי הבטחות שווא, רק עובדות, תובנות, וקצת הומור (כי מי אמר שרפואה חייבת להיות משעממת?).
אז אם אתם סקרנים לדעת איך כדור אחד בשבוע יכול לשנות את כללי המשחק, חגורו חגורות.
הולך להיות מעניין. והעצמות שלכם? הן יודו לכם אחר כך.
הסוד הקטן ב-70 מ"ג: למה זה פתאום מעניין?
בואו נדבר תכלס.
כשאנחנו צעירים, העצמות שלנו הן כמו סלע איתן.
הן נבנות, מתחזקות, ונותנות לנו את הבסיס לרוץ, לקפוץ, לרקוד, ובעצם לעשות כל שטות שעלתה לנו בראש.
אבל עם הזמן, ולא נעים להגיד, לפעמים גם קצת בגלל אורח חיים לא משהו או סתם גנטיקה מעצבנת, הסיפור משתנה.
קצב הפירוק של העצם מתחיל לעקוף את קצב הבנייה שלה.
זה כמו בניין שמתחילים להוציא ממנו לבנים בקצב מהיר יותר ממה שמכניסים חדשות.
התוצאה?
העצמות הופכות להיות… פחות צפופות.
פחות חזקות.
יותר שבירות.
קוראים לזה אוסטאופורוזיס, או בעברית פשוטה וישירה: דלדול עצם.
וכן, זה נשמע קצת מפחיד, אני יודע.
מי רוצה לחשוב על העצמות שלו כעל משהו שעלול להישבר מנפילה קטנה או אפילו משיעול חזק מדי (כן, זה קורה!)?
אבל כאן נכנס לתמונה החבר שלנו, ה-70 מ"ג הזה, שלרוב מכירים אותו בשם פוסלן או שמות אחרים דומים ששייכים לאותה משפחה של תרופות שנקראות ביספוספונטים.
מדובר בתרופה שהיא לא חדשה בשכונה, היא איתנו כבר לא מעט זמן והוכיחה את עצמה במגרש המשחקים של העצמות.
המטרה שלה?
להאט את קצב הפירוק של העצם.
לתת לצד הבנייה של העצם צ'אנס להדביק את הקצב, ואפילו לעקוף אותו קצת.
בקיצור, להחזיר את האיזון העדין הזה לטובת חוזק ויציבות.
למה רק פעם בשבוע? ואיך זה הגיוני בכלל?
זה אולי אחד החלקים הכי מגניבים בסיפור הזה.
אם היינו צריכים לקחת את זה כל יום, רובנו כבר היינו שוכחים מיליון פעם (כי בואו נודה, מי זוכר הכל?).
אבל הקסם של ה-70 מ"ג הוא במינון ובמבנה המולקולרי שלו.
כשהחומר הפעיל (שקוראים לו אלנדרונאט) נכנס לגוף, הוא אוהב במיוחד להתיישב על משטחי העצם.
הוא מתחבר שם חזק חזק, ממש כמו דבק סופר-חזק למשך תקופה ארוכה.
זה אומר שהוא נשאר שם וממשיך לעבוד על התאים שמפרקים עצם במשך ימים ארוכים.
תחשבו על זה כמו על מבצע צבאי.
במקום לשלוח חיילים קטנים כל יום לעצור את האויב שמפרק את הבניין, שולחים יחידת עילית אחת גדולה פעם בשבוע.
היחידה הזו מגיעה לשטח, מתמקמת היטב (על העצם), ונשארת שם לשמור ולעצור את המפרקים במשך כל השבוע.
יעיל?
בהחלט.
נוח?
סופר נוח.
מינון של 70 מ"ג פעם בשבוע הוכח במחקרים רבים כיעיל כמו מינון יומי נמוך יותר (10 מ"ג ליום), אבל עם יתרון ברור מבחינת הנוחות והסיכוי שאנשים אכן יקחו את זה כמו שצריך.
ובעולם הרפואה, "לקחת את התרופה כמו שצריך" זה חצי מהסיפור להצלחה.
או אפילו יותר מחצי.
אז איך בדיוק זה עובד בתוך העצם? (בלי יותר מדי מילים מסובכות)
בתוך העצמות שלנו יש מסיבה קטנה שכל הזמן מתרחשת שם.
יש תאים שנקראים אוסטאוקלסטים – אלה המפרקים.
הם כמו הפועלים שבונים, אבל בכיוון ההפוך.
התפקיד שלהם זה לפרק עצם ישנה כדי לפנות מקום לעצם חדשה ובריאה יותר.
ויש תאים שנקראים אוסטאובלסטים – אלה הבונים.
הם מגיעים אחרי המפרקים ובוֹנים את העצם החדשה.
בתנאים אידיאליים, יש איזון מושלם בין הפירוק לבנייה.
באוסטאופורוזיס, האוסטאוקלסטים (המפרקים) מתחילים לעבוד שעות נוספות, או שהאוסטאובלסטים (הבונים) קצת מתעצלים.
לרוב זה שילוב של שניהם, אבל הפירוק הוא לרוב הצד הדומיננטי יותר בבעיה.
מה שהפוסלן (או האלנדרונאט) עושה, זה להתחבר לאותם אזורים שבהם הפירוק קורה.
הוא בעצם מעכב את הפעילות של האוסטאוקלסטים.
הוא לא הורג אותם, הוא פשוט אומר להם: "חבר'ה, קחו הפסקה. תנו לצד הבנייה לעבוד קצת."
כשהפירוק מואט, הבנייה יכולה להדביק את הקצב, ואפילו להוסיף קצת "חומר" לעצם.
לאורך זמן, זה מוביל לעלייה בצפיפות המינרלית של העצם (BMD – Bone Mineral Density).
וצפיפות גבוהה יותר אומרת עצמות חזקות יותר, וסיכון נמוך יותר לשברים.
פשוט ויעיל, לא?
מי בכלל צריך את הדבר הזה? ואני?
אז מי קהל היעד של התרופה הזו?
בעיקר אנשים שאובחנו עם אוסטאופורוזיס.
זה כולל לרוב נשים אחרי גיל המעבר (שם ירידת רמות האסטרוגן משפיעה משמעותית על צפיפות העצם), וגם גברים ונשים מבוגרים יותר.
לפעמים גם אנשים צעירים יותר עם מצבים רפואיים מסוימים או טיפולים תרופתיים שיכולים לגרום לדלדול עצם (למשל, שימוש ממושך בסטרואידים).
איך יודעים אם אתם צריכים את זה?
בדרך כלל, זה מתחיל בבדיקת צפיפות עצם (נקראת גם DEXA).
זו בדיקה פשוטה ולא כואבת שמודדת כמה מינרלים יש בעצמות שלכם בהשוואה לאדם צעיר ובריא.
הרופא או הרופאה שלכם יעריכו את התוצאות, יחד עם גורמי סיכון נוספים שיש לכם (היסטוריה משפחתית, שברים קודמים, מצבים רפואיים, תרופות), ויקבלו החלטה האם אתם זקוקים לטיפול תרופתי.
חשוב לזכור:
לא כל דלדול עצם קל דורש טיפול תרופתי.
לפעמים מספיק שינוי באורח חיים, כמו תזונה עשירה בסידן וויטמין D, ופעילות גופנית שכוללת נשיאת משקל (הליכה, ריצה קלה, אימוני כוח קלים).
אבל במקרים מובהקים של אוסטאופורוזיס, במיוחד אם כבר היה שבר על רקע זה, הטיפול התרופתי הוא לרוב הכרחי כדי למנוע שברים נוספים בעתיד.
איך לוקחים את הגלולה השבועית הזו כדי שהיא באמת תעבוד ולא תעשה בלאגן?
אוקיי, זה סעיף קריטי.
כי כמו במערכות יחסים, גם עם תרופות מהסוג הזה, יש כללים.
ולכללים האלה יש סיבה טובה מאוד.
אם לא לוקחים את הפוסלן כמו שצריך, הוא לא ייספג טוב (ואז הוא לא יעבוד), ואפילו יכול לגרום לגירוי בוושט.
ואנחנו לא רוצים גירוי בוושט.
ממש לא רוצים.
אז הנה מדריך ההישרדות של הפוסלן השבועי:
- בוחרים יום קבוע בשבוע: שישי בבוקר? ראשון בבוקר? מה שמתאים לכם ונוח לזכור. העיקר שזה יהיה אותו יום בכל שבוע.
- על בטן ריקה לגמרי: זה אומר הדבר הראשון בבוקר. לפני שאכלתם משהו, לפני ששתיתם משהו (חוץ ממים, מיד נגיע לזה). הקיבה חייבת להיות ריקה כדי שהתרופה תיספג כמו שצריך.
- עם כוס מים גדולה (לפחות 200 מ"ל): למה מים? כי כל משקה אחר (מיץ, קפה, תה, חלב) יכול להפריע לספיגה. ולמה כוס גדולה? כדי לוודא שהגלולה מגיעה עד הסוף לקיבה ולא "נתקעת" בוושט בדרך.
- נשארים עומדים או יושבים זקוף למשך 30 דקות לפחות: זה אולי הכלל הכי חשוב למניעת גירוי בוושט. אם שוכבים מיד אחרי שלוקחים את הכדור, הוא עלול לחזור קצת אחורה בוושט ולגרום לצריבה רצינית. אז כן, 30 דקות בזקיפות קומה (פיזית, לפחות). אפשר להתלבש, לסדר את המיטה, לצחצח שיניים, מה שבא לכם, העיקר לא לשכב.
- לא אוכלים או שותים שום דבר אחר במשך 30 דקות לפחות: ושוב, חוץ ממים. כל אוכל או שתייה אחרת יכולים להפריע לספיגה. חלק מההנחיות אפילו ממליצות על 60 דקות, אז אם אתם רוצים להיות סופר-בטוחים, לכו על שעה. בוקר זה קצת לחוץ? תתעוררו חצי שעה מוקדם יותר פעם בשבוע. שווה את זה.
- לא לוקחים תרופות אחרות, ויטמינים או תוספי תזונה (בעיקר סידן וברזל!) יחד עם הפוסלן: גם אלה יכולים להפריע לספיגה. חכו לפחות 30-60 דקות אחרי הפוסלן לפני שאתם לוקחים דברים אחרים. ויטמין D? סידן? חכו קצת.
נשמע מסובך?
זה לא.
זה פשוט דורש קצת תכנון והקפדה.
תחשבו על זה כעל ריטואל בוקר קטן פעם בשבוע לעצמות שלכם.
הן שוות את זה, לא?
מה עם תופעות לוואי? יש מצב שזה לא רק קסם?
טוב, בואו נהיה כנים.
אין תרופה שהיא "רק קסם" בלי שום סיכון או תופעת לוואי בכלל.
רוב האנשים שלוקחים פוסלן 70 מ"ג פעם בשבוע עוברים את זה חלק לגמרי.
אבל כמו בכל דבר בחיים, יש יוצאי דופן ויש דברים שחשוב להיות מודעים אליהם.
תופעת הלוואי השכיחה ביותר קשורה למערכת העיכול.
זוכרים את הדגש על לקיחה נכונה?
הסיבה העיקרית היא למנוע גירוי בוושט, שעלול להתבטא בצריבה בחזה או כאב בבליעה.
לקיחה נכונה (עומדים/יושבים זקוף, עם כוס מים גדולה, על בטן ריקה) מקטינה משמעותית את הסיכון הזה.
לפעמים עלולות להופיע גם קצת הפרעות בבטן, כמו כאבי בטן קלים או שינויים ביציאות.
לרוב זה חולף אחרי זמן קצר כשהגוף מתרגל.
ישנן גם תופעות לוואי נדירות יותר, אבל חשוב להכיר אותן:
- כאבי עצמות, שרירים או מפרקים: לרוב קלים וחולפים, אבל אם הם חזקים או לא עוברים, חשוב לדבר עם הרופא.
- בעיות בלסת: מצב נדיר ביותר שנקרא אוסטאונקרוזיס של הלסת. קורה בעיקר במינונים גבוהים (לרוב בטיפולים לסרטן) או במצבים רפואיים ספציפיים. אבל חשוב ליידע את רופא השיניים שלכם שאתם לוקחים את התרופה הזו, במיוחד לפני טיפולים פולשניים בפה. היגיינת פה טובה חשובה במיוחד.
- שברים לא טיפוסיים בעצם הירך: גם זו תופעה נדירה ביותר, שיכולה להתרחש לאחר שימוש ממושך מאוד (שנים ארוכות) בביספוספונטים. אם אתם מרגישים כאב חד באזור הירך או המפשעה, חשוב להיבדק.
החדשות הטובות הן שהתופעות הנדירות הן… נו, נדירות.
והתופעות השכיחות יותר לרוב קלות וניתנות למניעה או הקלה עם לקיחה נכונה והתאמות קטנות.
תמיד, אבל תמיד, אם אתם מודאגים או חווים משהו חדש אחרי התחלת הטיפול, דברו עם הרופא או הרוקח שלכם.
הם שם בשביל זה.
כמה זמן לוקחים את זה? זה טיפול לכל החיים?
זו שאלה מצוינת, והתשובה היא… תלוי.
הטיפול באוסטאופורוזיס לרוב אינו טיפול נקודתי אלא משהו שמלווה לזמן מה.
פוסלן 70 מ"ג לרוב נלקח למשך מספר שנים.
ההחלטה כמה זמן בדיוק תלויה בחומרת האוסטאופורוזיס שלכם, בתגובה לטיפול (לפי בדיקות צפיפות עצם חוזרות), וגורמי סיכון אחרים.
לאחר 3-5 שנים של טיפול, לרוב נהוג לבצע הערכה מחדש.
האם יש עדיין צורך להמשיך?
האם אפשר לעשות "חופשת תרופות" (Drug Holiday)?
זה מצב שבו מפסיקים את הטיפול לזמן מה (לרוב שנה או שנתיים) כי התרופה, בגלל שהיא נקשרת לעצם לזמן רב, ממשיכה להשפיע גם אחרי שמפסיקים לקחת אותה.
זה מאפשר לגוף קצת "להתאוורר" ומפחית את הסיכון לתופעות לוואי נדירות הקשורות לשימוש ממושך מאוד.
ההחלטה על חופשת תרופות ועל משכה נעשית תמיד בהתייעצות עם הרופא המטפל, והיא תלויה במצב הספציפי של כל מטופל.
חשוב לעקוב אחרי צפיפות העצם גם במהלך חופשת תרופות.
בקיצור, זה לא בהכרח גזר דין לכל החיים, אבל זו גם לא גלולת פלא שלוקחים חודש וזהו.
זה תהליך.
תהליך שדורש מעקב רפואי והתאמה אישית.
שאלות שאתם (אולי) מתביישים לשאול (אבל ממש כדאי שתדעו את התשובות): 5 שאלות ותשובות מהירות
?Q1: שכחתי לקחת את הכדור ביום הקבוע שלי. מה עושים עכשיו
A1: קורה. אם אתם זוכרים יום-יומיים אחרי, קחו את הכדור מיד כשאתם נזכרים (ועדיין על בטן ריקה ובהקפדה על הכללים!). אחר כך, חזרו ליום הקבוע שלכם בשבוע הבא. אם אתם זוכרים ממש לקראת היום הקבוע הבא (נניח יום לפני), דלגו על המנה ששכחתם וחכו ליום הקבוע הבא. לא לקחת שתי מנות באותו שבוע!
?Q2: אני לוקח גם תוספי סידן וויטמין D. מתי הכי טוב לקחת אותם
A2: קודם כל, מעולה שאתם לוקחים אותם! הם חשובים לבריאות העצם. הכי טוב לקחת אותם בשעה אחרת במהלך היום, רחוק מלקיחת הפוסלן בבוקר. למשל, בצהריים או בערב עם האוכל. זה מבטיח שהספיגה של הפוסלן לא תיפגע.
?Q3: אני מרגיש קצת צרבות אחרי שלוקח את הכדור למרות שאני מקפיד על ההוראות. מה לעשות
A3: דברו עם הרופא שלכם. יכול להיות שצריך לבדוק שההקפדה על ההוראות באמת מושלמת (עומדים 30 דקות מלאות? עם מספיק מים? על בטן ריקה לגמרי?). לפעמים יש צורך לנסות תרופה אחרת ממשפחת הביספוספונטים או ששוקלים טיפול אחר לאוסטאופורוזיס. אל תסבלו בשקט.
?Q4: האם הפוסלן "בונה" עצם חדשה או רק עוצר את הפירוק
A4: בעיקר הוא מעכב את הפירוק. אבל על ידי האטת הפירוק, הוא מאפשר לתהליך הבנייה הטבעי של הגוף להמשיך לעבוד ולהשלים את הפער, ובכך להגדיל את צפיפות העצם לאורך זמן. אז בעקיפין, הוא עוזר לבנייה להתגבר על הפירוק.
?Q5: האם יש מזונות או משקאות ספציפיים שאסור לי לצרוך כשאני לוקח פוסלן
A5: ובכן, באופן כללי לא. אבל ביום שלוקחים את הכדור, הכי חשוב להימנע מכל דבר חוץ ממים במשך 30-60 הדקות הראשונות אחרי הלקיחה. בשאר השבוע אין הגבלות ספציפיות מבחינת הפוסלן עצמו, אבל תזונה עשירה בסידן וויטמין D תמיד מומלצת לבריאות העצמות.
בסוף היום, מה הסיפור כולו?
אוסטאופורוזיס זה לא סוף העולם.
זה מצב רפואי נפוץ, במיוחד ככל שאנחנו מתבגרים.
והחדשות הטובות הן שיש לנו היום כלים מצוינים להתמודד איתו, או לפחות להאט משמעותית את ההתקדמות שלו ולהפחית את הסיכון לשברים.
פוסלן 70 מ"ג פעם בשבוע הוא אחד הכלים האלה.
הוא אולי לא הדבר הכי סקסי בעולם, והוא דורש קצת משמעת בלקיחה, אבל הפוטנציאל שלו לשמור על העצמות שלכם חזקות ויציבות שווה את המאמץ הקטן הזה פעם בשבוע.
תחשבו על זה כמו על ביטוח לעצמות שלכם.
לא משהו שחושבים עליו כל יום, אבל כשצריכים אותו, שמחים שהוא שם.
המטרה של הטיפול הזה היא לא רק לשפר מספרים בבדיקת צפיפות העצם, אלא לשמור עליכם פעילים, עצמאיים, ונטולי שברים ככל הניתן לאורך שנים רבות.
זה מאפשר לכם להמשיך לחיות את החיים במלואם, בלי לחשוש מכל נפילה קטנה.
אז אם הרופא שלכם המליץ על הטיפול הזה, קחו אותו ברצינות.
הקפידו על ההוראות (זה באמת קריטי כאן!), היו בקשר עם הרופא, ובצעו את בדיקות המעקב הנדרשות.
תוסיפו לזה תזונה טובה, פעילות גופנית מתאימה, ובדיקת ויטמין D וסידן (ותוספים אם צריך).
השילוב הזה הוא המתכון הכי טוב שיש לנו היום כדי לשמור על השלד שלנו איתן.
העצמות שלכם הן הבסיס שלכם.
תשקיעו בהן קצת, והן יחזירו לכם בגדול.
בריאות לכולם!