מעבר לכאב בחזה: האותות שגוף האישה שולח לפני התקף לב (לא מה שמלמדים בסרטים!)
בואו נודה באמת.
כשאתם חושבים על התקף לב, מה עולה לכם בראש?
בטח גבר קולנועי אוחז בחזה,
מתפתל מכאבים,
מתמוטט על הרצפה.
ובכן, זה בהחלט יכול לקרות.
אבל אצל נשים?
הרבה פעמים זה סיפור אחר לגמרי.
סיפור פחות דרמטי,
הרבה יותר מתוחכם,
ולפעמים… אוקיי, הרבה פעמים, זה פשוט מתפספס.
המאמר הזה הולך לפתוח לכם את העיניים.
למה גוף האישה לפעמים בוחר לשלוח סימנים כל כך שונים כשהלב במצוקה?
מהם אותם אותות אזהרה שקל להתעלם מהם?
ואיך לעזאזל, אנחנו יכולים להיות צעד אחד לפני הלב שלנו,
ולדעת לזהות מתי משהו באמת לא בסדר,
גם אם זה לא נראה כמו סצנה מ"אי אר"?
אם אי פעם תהיתם,
או אם אתם מכירים אישה בחייכם (וכנראה שכן),
אתם פשוט חייבים להמשיך לקרוא.
זה מידע שיכול להציל חיים.
בלי דרמות מיותרות,
פשוט ידע נטו.
שנתחיל?
הלב הפועם, הסיפור השונה: למה נשים לפעמים מקבלות "קודים סודיים"?
אז כן, הלב הוא איבר מדהים.
אותו שריר קטן (בערך בגודל אגרוף) שפועל ללא לאות,
24/7,
שולח דם לכל פינה בגוף.
אבל כשעורקי הלב (העורקים הכליליים) נסתמים,
לרוב בגלל הצטברות של פלאק (שומנים, כולסטרול, חומרים נוספים),
חלק משריר הלב לא מקבל מספיק חמצן.
זהו התקף לב (או אוטם שריר הלב, בשפה הרפואית).
הכאב בחזה שאנחנו רגילים לשמוע עליו
קורה כי שריר הלב "צועק" מכאב
בגלל חוסר החמצן.
אבל כאן מגיע הטוויסט.
לא תמיד הצעקה הזו נשמעת באותו אופן.
ובמיוחד לא אצל נשים.
למה?
יש כמה תיאוריות שמתגלגלות בקהילה הרפואית:
- הבדלים אנטומיים: לפעמים לנשים יש מחלה בכלי דם קטנים יותר של הלב (מחלת כלי דם קטנים או מחלת מיקרו-ווסקולרית). זה יכול לגרום לסימפטומים מפושטים יותר ולא ממוקדים בחזה.
- הבדלים הורמונליים: הורמונים כמו אסטרוגן משפיעים על כלי הדם.
שינויים הורמונליים, כמו גיל המעבר, יכולים לשחק תפקיד.
ויש גם עניין של "ניהול כאב" שקשור להורמונים.
- תפיסת כאב: יש מחקרים שמצביעים על כך שנשים וגברים חווים כאב באופן שונה.
זה לא אומר שנשים פחות רגישות לכאב,
פשוט שהאופן שבו המוח מפרש ומדווח על הכאב יכול להיות שונה.
- עורקים "שובבים" יותר: אצל נשים, ההיצרות בעורקים הכליליים יכולה להיות פחות "קלאסית".
לפעמים זה פחות חסימה גדולה אחת,
ויותר פיזור של היצרויות קטנות,
או אפילו התכווצויות של העורקים (ספאזם).
כל הדברים האלה, ביחד או לחוד,
יכולים לגרום לסימנים להיות…
ובכן, פחות ברורים.
פחות "ספר לימוד".
ויותר "מה לעזאזל קורה לי עכשיו?".
1. הסימנים ה"שקטים" של התקף לב נשי: 5 הפתעות שכדאי לכם להכיר
אז אם לא תמיד כאב חד בחזה מקרין ליד,
מה כן?
הנה כמה מהסימנים הפחות מפורסמים,
אבל סופר חשובים,
שגוף האישה עשוי לשלוח:
- עייפות קיצונית ופתאומית: לא סתם עייפות של סוף יום.
אלא עייפות שמגיעה בלי שום סיבה נראית לעין.
שגורמת לכן להרגיש כאילו רצתם מרתון רק מלעלות קומה,
או שמטלות יומיומיות פשוט מרגישות כמו לטפס על האוורסט.
עייפות כזו יכולה להופיע גם ימים ואפילו שבועות לפני התקף לב ממש.
ואז להחמיר בזמן האירוע עצמו.
- קשיי נשימה או קוצר נשימה: אתם לא עושים שום מאמץ מיוחד,
ובכל זאת מרגישים שאין לכם אוויר.
או מתנשפים אחרי פעילות קלה.
לפעמים זה מגיע יחד עם עייפות.
זה אחד הסימנים הכי נפוצים אצל נשים,
וגם אחד שקל לטעות בו ולחשוב שזה סתם "לחץ" או "כושר ירוד".
- כאב בטן, בחילה או הקאות: כן, הלב יכול לשלוח אותות מצוקה גם למערכת העיכול.
לפעמים זה מרגיש כמו צרבת חזקה,
לפעמים כמו כאב בטן "רגיל",
ולפעמים פשוט בחילה והקאות בלי סיבה ברורה.
אם אתם חווים את זה יחד עם סימנים אחרים,
או אם זה מגיע באופן פתאומי וחריג,
אל תתעלמו!
- כאב בגב עליון, בצוואר או בלסת: כאב שיכול להיות עמום או חד,
ולא תמיד ממוקם במקום אחד.
הוא יכול להתחיל בלסת ולהקרין לצוואר,
או להתחיל בגב העליון (בין השכמות) ולהקרין קדימה.
הסיבה היא שעצבים מהלב חולקים מסלולים עם עצבים מאזורים אחרים בגוף.
ומוח לפעמים מתבלבל במקור הכאב.
הוא יכול להיות פתאומי או להתפתח בהדרגה.
- הזעה קרה: לא הזעה אחרי אימון או ביום חם.
אלא הזעה פתאומית,
שלרוב מרגישה קרה ולחה,
ומגיעה בלי שום סיבה הגיונית.
לפעמים זה מלווה בתחושה של חולשה או סחרחורת.
אלה לא הסימנים ה"יחידים", כמובן.
לפעמים יש שילובים שלהם.
לפעמים הם באים והולכים לפני ההתקף המלא.
ולפעמים הם מגיעים כחלק מההתקף עצמו.
המפתח הוא לשים לב לשינויים חריגים בגוף שלכם.
לא תמיד זה דרמטי.
לפעמים זה עדין.
אבל עדין לא פחות מסוכן.
2. קצת ציניות בריאה: למה לפעמים אנחנו פשוט מתעלמות?
תכל'ס,
למה אנחנו (ובמיוחד נשים) כל כך טובות בלשים בצד סימנים מדאיגים?
אה, רגע.
יש לנו מיליון סיבות! (לפחות).
אנחנו עסוקות,
מטפלות בילדים (או בהורים, או בחתול),
יש לנו עבודה,
יש לנו רשימת מטלות שאף פעם לא נגמרת.
מי בכלל יש לו זמן עכשיו ל"עייפות קלה" או "קצת צרבת"?
אנחנו רגילות ל"לספוג".
ל"להיות חזקות".
ל"זה יעבור".
וזה, חברים וחברות יקרים,
זה בדיוק הבעיה.
הנטייה הזו לבטל,
לתרץ,
לשייך את הסימנים למשהו אחר (לחץ, אוכל לא טוב, שינה לא מספקת, גיל המעבר – האשם התורן הכי פופולרי).
זה מה שגורם לנשים להגיע לבית החולים מאוחר יותר מגברים,
לפעמים כשהנזק ללב כבר גדול יותר.
זו לא אשמתכן, כמובן.
המודעות הציבורית לסימנים ה"נשיים" עדיין נמוכה יחסית.
וגם בקהילה הרפואית, לפעמים יש עדיין נטייה לחפש את התמונה הקלאסית.
אבל חלק מהכוח לשינוי נמצא אצלנו.
בללמוד להקשיב לגוף שלנו,
ולא לבטל אותו אוטומטית.
לפני שאתן מאבחנות את עצמכן כ"קצת לחוצות",
קחו רגע לחשוב:
האם זה מרגיש כמו משהו שונה הפעם?
האם הסימנים חדשים?
מוחמרים?
בלתי מוסברים?
אם התשובה היא כן, אפילו אם רק בפנים,
אולי שווה בדיקה?
3. מתי לרוץ (או לצלצל) לעזרה? 7 מצבים שלא כדאי לחכות איתם לשנייה
אוקיי, אז זיהיתם אחד או יותר מהסימנים הלא שגרתיים האלה.
עייפות שלא עוברת,
קוצר נשימה מוזר,
כאב בגב העליון שלא קשור למזרן החדש.
מתי זה אומר "אוקיי, זה הזמן להרים טלפון"?
קודם כל,
תמיד כשיש לכם חשש.
עדיף להתקשר 100 פעמים סתם,
מאשר פעם אחת מאוחר מדי.
אל תרגישו מטופשים,
אל תרגישו שאתם "עושים עניין מכלום".
במיוחד אם אתם מזהים את הסימנים הבאים:
- סימנים חדשים ופתאומיים, במיוחד אם אתם בסיכון למחלות לב (היסטוריה משפחתית, יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון, השמנה).
- שילוב של כמה סימנים לא טיפוסיים בו זמנית (למשל, עייפות קיצונית וקוצר נשימה).
- סימנים שנמשכים יותר מכמה דקות, או שבאים והולכים אך חוזרים בעקביות.
- הסימנים מחמירים במאמץ קל ומשתפרים במנוחה.
- יש תחושה כללית ש"משהו לא בסדר" בגוף.
- יש לכם היסטוריה של מחלות לב, גם אם טופלו בעבר.
- אתם אישה מעל גיל 50 (סיכון עולה לאחר גיל המעבר, אבל יכול לקרות בכל גיל!).
אם אתם חווים כאב או לחץ בחזה שמוקרן ליד/צוואר/לסת – אל תחכו לשנייה!
אבל גם אם אין כאב בחזה,
ואתם מזהים את הסימנים האחרים,
במיוחד אם הם נמשכים,
או נראים שונים מהרגיל עבורכם,
צלצלו מיד 101 (מד"א).
אל תנהגו לבד לבית החולים!
זמן הוא שריר לב.
ככל שמגיעים מהר יותר,
כך הנזק שנגרם ללב קטן יותר,
וסיכויי ההחלמה טובים יותר.
כן, גם אם זה "רק" כאב גב מוזר.
תנו למקצוענים לבדוק.
זה התפקיד שלהם.
וזה החיים שלכם.
שאלות ותשובות בזק!
ש: האם התקף לב אצל נשים תמיד יהיה עם סימנים לא טיפוסיים?
ת: לא תמיד! נשים יכולות לחוות גם את הסימנים הקלאסיים (כאב בחזה וכדומה). העניין הוא שהסימנים הלא טיפוסיים נפוצים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ולכן חשוב להיות מודעים אליהם.
ש: האם גיל המעבר מעלה את הסיכון להתקף לב אצל נשים?
ת: כן. לפני גיל המעבר, נשים לרוב מוגנות יחסית ממחלות לב בגלל השפעת האסטרוגן. לאחר גיל המעבר, הסיכון עולה ומשתווה בהדרגה לסיכון אצל גברים באותו גיל.
ש: האם נשים צעירות יכולות ללקות בהתקף לב?
ת: בהחלט! למרות שהסיכון עולה עם הגיל, גורמי סיכון כמו עישון, סוכרת, יתר לחץ דם והיסטוריה משפחתית חזקה יכולים להעלות את הסיכון גם אצל נשים צעירות יותר.
ש: האם סימנים כמו עייפות וקוצר נשימה תמיד מעידים על התקף לב?
ת: לא, הם יכולים לנבוע גם ממצבים אחרים לגמרי (אנמיה, בעיות בבלוטת התריס, מחלות ריאה ועוד). אבל אם הם מופיעים לפתע, מחמירים, או מלווים בסימנים אחרים מדאיגים – חשוב לשלול גורם לבבי בהקדם האפשרי.
ש: איך הרופאים מאבחנים התקף לב אצל נשים עם סימנים לא ברורים?
ת: האבחון מתבסס על שילוב של הערכה קלינית (הסיפור של המטופלת, גורמי סיכון), בדיקת אק"ג (שיכולה להראות שינויים אופייניים), ובדיקות דם שמודדות אנזימים שמשתחררים כששריר הלב נפגע (כמו טרופונין). לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כמו אקו לב או צינתור.
ש: האם יש הבדלים בטיפול בהתקף לב בין גברים לנשים?
ת: הטיפול הבסיסי דומה (פתיחת העורק החסום באמצעות צינתור או תרופות, תרופות למניעת קרישי דם וכדומה). עם זאת, נשים עלולות להזדקק למינונים שונים של תרופות מסוימות, ולפעמים האבחון המאוחר גורם לכך שהטיפול ניתן בשלב מתקדם יותר.
ש: איך אפשר להפחית את הסיכון להתקף לב?
ת: שמירה על אורח חיים בריא! תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון, איזון לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, והורדת מתח נפשי. ובעיקר: להיות מודעים לגוף שלכם ולגורמי הסיכון האישיים שלכם, ולגשת לבדיקות תקופתיות.
אז מה למדנו היום?
הלב הנשי הוא פלא,
אבל גם הוא יכול להיכנס לצרות.
והצרות האלה לא תמיד נראות כמו שחשבנו.
הסימנים הלא טיפוסיים,
כמו עייפות פתאומית,
קוצר נשימה בלתי מוסבר,
כאבי בטן או גב עליון מוזרים,
הזעה קרה,
הם קריאת השכמה.
הם הדרך של הגוף להגיד "היי! משהו פה דורש תשומת לב!".
המסר הכי חשוב פה הוא:
אל תבטלו את הסימנים האלה.
במיוחד אם הם חדשים,
פתאומיים,
נמשכים,
או מלווים בתחושה שמשהו פשוט לא מרגיש נכון.
הקשיבו לגוף שלכן.
סמכו על האינטואיציה שלכן.
פנו לעזרה רפואית מיד אם אתם חושדים.
כן, גם אם זה נראה לכם "רק" עייפות או "רק" צרבת.
זמן הוא שריר לב,
וכל דקה חשובה.
להיות מודעים לסימנים האלה
זה לא רק ידע מעניין,
זה כלי חיוני שיכול לעשות את ההבדל.
הבריאות שלכן שווה את זה.
שמרו על הלב שלכן.
הוא היחיד שיש לכן.
ושידע לשלוח לכן תמיד רק אותות שמחה ואהבה.