תארו לכם את הסיטואציה הכי פשוטה בעולם. יושבים לאכול. הכל כיף, צחוקים, אווירה נעימה. ופתאום… שקט. מישהו לידכם לא מצליח לנשום. הפנים שלו כחולות. פאניקה באוויר. מה עושים ברגע כזה? רוב האנשים קופאים. מחפשים עזרה. מתפללים שמשהו יקרה מעצמו. אבל רגע, מה אם אתם אלה שיכולים לעשות את ההבדל? מה אם כמה שניות של ידע פשוט יכולות להפוך את הסיפור הזה מסרט אימה קצר לסצנה עם סוף טוב הוליוודי? בדיוק בשביל הרגע הזה, הרגע שבו הידע הופך לכוח מציל חיים, אנחנו כאן. אנחנו הולכים לצלול עמוק, אבל בקלות, לתוך הנושא הזה שכל אדם על הפלנטה חייב להכיר. זה לא סתם עוד מאמר גוגל שדפדפתם בו. זו מפת דרכים למצב חירום אמיתי. אז קחו נשימה עמוקה (אם אתם יכולים, כמובן) ובואו נתחיל. אתם הולכים לצאת מפה עם כל מה שאתם צריכים לדעת, בלי תירוצים.
מה זה בכלל החנק הזה ולמה הוא כזה דרמטי?
אוקיי, בואו נתחיל מהבסיס. מה זה חנק? לא סתם "נכנס לי משהו לקנה הנשימה ואני משתעל קצת". זה מצב שבו משהו, לרוב חתיכת אוכל עיקשת או איזה עצם קטנה שהחליטה לטייל, נתקעת בדיוק בכניסה לקנה הנשימה. הנתיב לאוויר נחסם. פוף. אין אוויר. והמוח? הוא לא אוהב להיות בלי חמצן אפילו לרגע. עניין של דקות ספורות, ואנחנו כבר מדברים על נזק בלתי הפיך. זה לא הזמן לחיפוש בוויקיפדיה או לשאול את הקהילה בפייסבוק "מה עושים?". זה הזמן לפעול. ומהר.
סימנים שמדובר בחנק אמיתי (לא סתם השתנקות קלה):
חשוב להבדיל. כשאדם משתעל חזק, הוא כנראה מנסה לפלוט את מה שנתקע. זה סימן טוב! זה אומר שיש עדיין קצת מעבר לאוויר. במצב כזה, עודדו אותו להמשיך להשתעל. אל תתערבו יותר מדי, הגוף לפעמים פותר את זה לבד. אבל כשהשיעול נחלש או נפסק, כשהוא לא מצליח לדבר, לנשום, או להשמיע קול… שם הבעיה. והנה הסימנים שאתם חייבים לשים לב אליהם:
- חוסר יכולת לדבר או להשמיע קול.
- קשיי נשימה חמורים או היעדר נשימה בכלל.
- שיעול חלש או לא אפקטיבי.
- הידיים אוחזות בצוואר – זה מה שנקרא "סימן החנק האוניברסלי".
- פנים שמשנות צבע במהירות – בהתחלה אדומות, אחר כך כחולות או סגולות (כי אין חמצן, זוכרים?).
- איבוד הכרה (אם לא פועלים מהר).
אם אתם רואים את הסימנים האלה? חד וחלק, זה הזמן לתמרון היימליך. אין זמן לבזבז.
תמרון היימליך: שלושה צעדים פשוטים להפוך מ"היי מישהו!" ל"וואו הוא הציל אותו!"
זה נשמע אולי מאיים, תמרון היימליך. כמו איזה משהו שרק פרמדיקים עושים בסרטים. אבל האמת היא, זה די פשוט. ושכל אחד יכול ללמוד. ואם תלמדו עכשיו, תהיו מוכנים לרגע האמת. זכרו, המטרה היא לייצר לחץ חזק ומהיר מתחת לסרעפת, שידחוף את האוויר שנשאר בריאות החוצה כמו פקק שמפניה, ובתקווה לפלוט איתו את החסימה.
צעד 1: להבין שזה אמיתי ולשאול (אם אפשר)
קודם כל, תיראו את הסימנים שדיברנו עליהם. אם אתם לא בטוחים אם האדם באמת נחנק או סתם השתנק קשות, נסו לשאול אותו: "האם אתה נחנק? האם אתה יכול לדבר?" אם הוא לא יכול להשיב, או רק מהנהן בראשו, זה מאשר שמדובר בחסימה חמורה. בשלב זה, תצביעו על מישהו ותגידו לו להתקשר 101 (למד"א). אל תגידו סתם "מישהו יתקשר?", כי אז אף אחד לא מתקשר. תהיו ספציפיים. ואז, מתחילים לפעול.
צעד 2: האגרוף הקסום – הלחצות הבטניות
זה לב ליבו של התמרון. הנה איך עושים את זה נכון:
עמדה: גשו מאחורי האדם הנחנק. עטפו את ידיכם סביב מותניו.
מציאת הנקודה הנכונה: אגרוף אחת הידיים. הניחו את האגרוף, כשהבוהן כלפי פנים, קצת מעל הטבור של האדם הנחנק, ומתחת לעצם החזה (עצם החזה היא העצם הקשה במרכז בית החזה התחתון). המקום המדויק הוא בעצם מעל נקודת מפגש הצלעות התחתונות, ב"בטן הרכה".
היד השנייה: תפסו את האגרוף החסון שלכם בעזרת היד השנייה.
הלחצה: ועכשיו, החלק הכי חשוב: בצעו לחצה פנימה ולמעלה. כאילו אתם מנסים להרים את האדם הנחנק באוויר בעזרת האגרוף שלכם. הלחצה צריכה להיות חזקה ומהירה. כמו משיכה נמרצת כלפי פנים ולמעלה.
חזרה: חזרו על הלחצות האלה במהירות, 5 לחצות בכל פעם, עד שהעצם הזרה נפלטת החוצה או שהאדם מאבד הכרה.
למה פנימה ולמעלה? כי אתם רוצים לדחוס את הסרעפת כלפי מעלה, מה שיפעיל לחץ על הריאות ויוציא את האוויר. זה בעצם כמו שיעול מאולץ וחזק במיוחד.
צעד 3: מה קורה אם זה לא עובד (ומתי מפסיקים)?
לא תמיד זה עובד בניסיון הראשון. או השני. או אפילו השלישי. אם אחרי כמה סבבים של 5 לחיצות האדם עדיין נחנק, המשיכו לבצע את התמרון. אל תתייאשו. זכרו שהזעקתם עזרה בשלב מוקדם, כך שהיא בדרך. מה קורה אם האדם מאבד הכרה? זה סימן מצב חירום חמור עוד יותר, וזה הזמן להפסיק את תמרון היימליך ולעבור לשלב הבא: החייאה (CPR). ודאו שהאדם שוכב על הגב על משטח קשה, פתחו לו את נתיב האוויר (הטיית ראש והרמת סנטר), ובדקו נשימה. אם אין נשימה, התחילו עיסויי חזה והנשמות (אם אתם יודעים איך). אבל זה כבר נושא למאמר אחר…
מקרים מיוחדים: כי אף פעם זה לא פשוט לגמרי
אישה בהריון או אדם שמן מאוד: במקרים כאלה, אי אפשר לבצע את הלחצות הבטניות בגלל הבטן הבולטת. הפתרון? לחצות חזה. עמדו מאחוריהם, עטפו את הידיים מתחת לבית השחי שלהם ומעל הבטן הבולטת. הניחו את האגרוף באמצע בית החזה, קצת מעל החלק התחתון של עצם החזה (בערך היכן שמבצעים עיסויי חזה בהחייאה). אחזו באגרוף עם היד השנייה ובצעו לחיצות חזקות וישרות פנימה (לא למעלה כמו בלחצות בטן). 5 לחיצות, חוזרים על הפעולה.
חנק עצמי: כן, זה נשמע קצת סוריאליסטי, אבל מה קורה אם אתם נחנקים ואתם לבד? אם אתם יכולים לדבר או להשתעל חזק, המשיכו. אם לא, נסו לבצע את תמרון היימליך על עצמכם. צרו אגרוף, הניחו אותו מעל הטבור ומתחת לעצם החזה, ותפסו אותו ביד השנייה. בצעו לחיצה חזקה פנימה ולמעלה. אם זה קשה, נסו להישען בחוזקה על משטח קשיח כמו משענת של כיסא או קצה שולחן, כך שהאזור שמעל הטבור ילחץ כנגדו, ובצעו את הלחצה כלפי פנים ולמעלה בעזרת המשקל שלכם. זה פחות אידיאלי משימוש בידיים, אבל במקרה חירום כשאתם לבד, זה יכול להיות המוצא האחרון.
מי המציא את הדבר הזה בכלל? כמה עובדות וקצת ניפוץ מיתוסים
קראו לו ד"ר הנרי היימליך. רופא אמריקאי, שהגה את הרעיון הגאוני הזה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. עד אז, הגישה הייתה שונה לגמרי – היו מנסים לפלוט את החסימה על ידי טפיחות על הגב. ד"ר היימליך טען (ובצדק!) שלחצות בטן הרבה יותר אפקטיביות, כי הן משתמשות באוויר שנשאר בריאות כדי לפלוט את הגוף הזר. במשך שנים היה דיון ער בעולם הרפואה על התמרון הזה לעומת טפיחות גב, אבל היום רוב הארגונים הרפואיים המובילים ממליצים על היימליך כטכניקה העיקרית לחנק חמור.
מיתוסים נפוצים (ובואו נפיל אותם כמו שמפילים עצם זר!)
- מיתוס: תמרון היימליך תמיד עובד מיד.
מציאות: לא תמיד. לפעמים צריך כמה ניסיונות. המפתח הוא להמשיך עד שהחסימה משתחררת או שהאדם מאבד הכרה. - מיתוס: אם עשיתי היימליך ובסוף לא היה חנק, עשיתי נזק.
מציאות: תמרון היימליך הוא לפעולה במצבי חירום קיצוניים כשיש חנק אמיתי. הוא עלול לגרום לאי נוחות, כאב או אפילו פציעות קלות (כמו שברים בצלעות, במקרים קיצוניים), אבל הסיכון מאי עשייתו במקרה של חנק אמיתי גדול לאין ערוך מהסיכון מעשייתו. בגלל זה חשוב לזהות שמדובר בחנק חמור (אי יכולת לנשום/לדבר/להשתעל) לפני שמבצעים את התמרון. אם מישהו משתעל או יכול לדבר קצת, אל תעשו היימליך. - מיתוס: טפיחות על הגב יותר טובות.
מציאות: ארגונים רבים עדיין מלמדים שילוב של טפיחות גב (5 טפיחות חזקות בין השכמות) ואז 5 לחיצות בטן. הדיון האקדמי עדיין קיים במידה מסוימת, ופרוטוקולים משתנים בין מדינות וארגונים. אבל רוב הארגונים המרכזיים הדוגלים בשיטה אחת יעדיפו את היימליך כקו ראשון במבוגרים, בגלל האפקטיביות הגבוהה שלו ביצירת לחץ פנימי. אם אתם לא בטוחים, עקבו אחר הנחיות ארגון הבריאות המקומי שלכם או קורס עזרה ראשונה שעברתם. העיקר לפעול!
העיקר הוא לא לפחד לנסות. גם אם לא עשיתם את זה "מושלם" כמו בספר הלימוד, כל ניסיון עדיף על לא לעשות כלום. במצב כזה, כל שנייה חשובה.
שאלות ותשובות מהחיים (ומהרגעים שבהם הלב קופא)
קיבצנו כמה שאלות נפוצות שיכולות לעלות רגע לפני שאתם הופכים לגיבורי הרגע. כי ידע זה כוח, גם תחת לחץ.
האם אני צריך לעבור קורס רשמי כדי לבצע היימליך?
לא חובה, אבל מומלץ בחום! קורס עזרה ראשונה ילמד אתכם את הטכניקה בצורה הכי טובה, כולל תרגול על בובה, ויתן לכם ביטחון לפעול. אבל הידע הבסיסי שקיבלתם כאן הוא קו ההגנה הראשון שלכם בהמתנה לעזרה מקצועית. העיקר לדעת מה לעשות כשהזמן קצר.
האם התמרון כואב לאדם הנחנק?
בהחלט יכול להיות כואב. ובהחלט יכול לגרום לחבלות קלות או אפילו שברים בצלעות במקרים נדירים. אבל זכרו – האלטרנטיבה היא חנק. בין כאב זמני או פציעה שניתן לטפל בה, לבין מוות או נזק מוחי לצמיתות – הבחירה די ברורה, לא? כאב הוא עניין שולי כשאנחנו מדברים על הצלת חיים.
מה לעשות אחרי שהחסימה השתחררה והאדם נושם?
נשמו לרווחה! אבל אל תלכו עדיין. חשוב שרופא יבדוק את האדם בהקדם. למה? כי גם אם נראה שהכל בסדר, ייתכנו פציעות פנימיות מהתמרון, וחשוב לוודא שלא נותרו שאריות של הגוף הזר בקנה הנשימה או בריאות. מד"א כבר בדרך (זוכרים שהזעקתם אותם? כל הכבוד!), הם יבדקו אותו ויפנו אותו אם צריך.
האם אפשר לבצע היימליך על תינוקות וילדים קטנים?
הטכניקה למבוגרים שונה מזו של תינוקות וילדים. לתינוקות (עד גיל שנה) יש פרוטוקול מיוחד הכולל טפיחות גב ולחיצות חזה עדינות יותר. לילדים גדולים יותר (מעל שנה) הטכניקה דומה למבוגרים, אבל בלחץ מותאם לגודלם. מאמר זה התמקד במבוגרים, אבל חשוב לדעת שיש הבדלים ומומלץ ללמוד גם את הטכניקות לילדים אם יש לכם כאלה בסביבה.
מה אם האדם הנחנק יושב או שוכב?
תמרון היימליך היעיל ביותר מתבצע כשהאדם עומד. אם האדם יושב, נסו להרים אותו לעמידה אם אפשר. אם הוא שוכב (כי איבד הכרה, למשל), הטכניקה שונה: השכיבו אותו על הגב, כרעו לידו, והניחו את כפות הידיים (אחת על השנייה, כמו בהחייאה) באזור שמעל הטבור ומתחת לעצם החזה. בצעו לחיצות חזקות ומהירות פנימה ולמעלה, באותו כיוון כמו בעמידה. אם איבד הכרה, עברו להחייאה.
כמה זמן יש לי לפעול?
זמן קריטי! ללא חמצן, נזק מוחי יכול להתחיל תוך דקות ספורות, ומוות עלול להתרחש תוך 4-6 דקות. לכן הזעקת עזרה מיד במקביל לתחילת התמרון היא קריטית. כל שנייה שאתם פועלים מגדילה את הסיכויים.
האם אני יכול להידבק במחלה אם אני מבצע תמרון?
הסיכון להדבקה ממגע אקראי במהלך תמרון היימליך הוא נמוך מאוד. אתם לא באים במגע ישיר עם נוזלי גוף (בניגוד להנשמה מפה לפה בהחייאה). הלחץ הוא חיצוני. במצב חירום כזה, חשוב לפעול ולא לדאוג מסיכונים תיאורטיים וזניחים כאלה. הצלת חיים קודמת להכל.
בשורה התחתונה: לדעת זה לנצח. ולא, זה לא כזה מסובך!
אז הנה זה. המדריך המזורז והמקיף (קצת) לתמרון היימליך. זה לא ידע תיאורטי לאקדמיה. זה ידע פרקטי, כזה שיכול להציל חיים של מישהו קרוב אליכם, או סתם של אדם זר ברחוב. או במסעדה. או בבית. העובדה שקראתם עד לכאן אומרת משהו עליכם – אכפת לכם. אתם רוצים להיות מוכנים. וזה כבר חצי מהדרך. לדעת את הצעדים, לזהות את הסימנים, לא לפחד לפעול. אלה הדברים שבאמת חשובים. העולם לא צריך עוד אנשים שמחפשים בגוגל בזמן אמת. הוא צריך אנשים שיודעים מה לעשות. עכשיו אתם כאלה. זכרו את זה. והלוואי שלעולם לא תצטרכו להשתמש בידע הזה, אבל אם כן – תהיו מוכנים. כי אתם יכולים לעשות את ההבדל. באמת.