תגובה אלרגית צולבת בין אבקנים למזון: הסיכון הנסתר שכדאי להכיר

דמיינו את זה: אתם יושבים בנחת, נוגסים בתפוח עסיסי או אולי מפצחים כמה אגוזים בשביל הכיף. הכל טוב ויפה, עד שפתאום… הפה מתחיל לדגדג, הלשון מגרדת כאילו יצאה לטיול בשדה קוצים, והשפתיים מתחילות להתנפח קלות. רגע, מה קרה פה? זה לא היה אמור להיות ביס בריא ותמים? אם אתם מכירים את התחושה הזו, או שמעתם עליה מחבר, אתם כנראה נתקלים בתופעה מדליקה (ולא תמיד נעימה) שמחברת באופן מוזר בין האף שנוזל באביב לבין הפרי במקרר. מוכנים לגלות איך בדיוק קורה הקסם הזה, ואיך אפשר להתמודד איתו בלי להכריז מלחמה על סלסלת הפירות? בואו נצלול פנימה.

כשהאף פוגש את הפרי: אלרגיה צולבת במטבח

המסיבה שהחיך שלכם לא הזמין: מה זה בעצם?

בואו נדבר דוגרי. אם אתם סובלים מאלרגיה עונתית – אתם יודעים, האף שנוזל כמו ברז תקול, העיניים שמגרדות כאילו נכנס לתוכן ארגז חול, וההתעטשויות שמרעידות בניינים – יש סיכוי לא רע שהגוף שלכם קצת מבולבל.

ולמה מבולבל? כי המערכת החיסונית שלכם, השומר ראש האישי שלכם, לפעמים מתבלבלת בין אויבים אמיתיים (נגיפים, חיידקים) לבין חומרים תמימים לגמרי (אבקנים!).

ואם זה לא מספיק, לפעמים הבלבול הזה ממשיך הלאה. הוא לא עוצר רק באבקנים. הוא יכול "לזלוג" לחומרים אחרים שדומים לאבקנים ברמה המולקולרית.

וכאן נכנסת לתמונה מה שנקרא בעגה המקצועית (אבל נדבר על זה בקלילות, אל דאגה) Oral Allergy Syndrome (OAS), או בעברית, תסמונת האלרגיה האוראלית. או אם תרצו, תגובה אלרגית צולבת בין אבקנים למזון.

זה בעצם מצב שבו אנשים עם אלרגיה לאבקנים (של עצים, עשבים או עשבי בר) מפתחים תגובה אלרגית קלה בפה ובגרון אחרי שהם אוכלים פירות, ירקות, אגוזים או תבלינים מסוימים. למה? כי החלבונים שנמצאים במזונות האלה דומים מאד לחלבונים שנמצאים באבקנים שהם אלרגיים אליהם.

המערכת החיסונית מזהה את החלבונים האלה במזון כאילו הם האבקנים המוכרים והשנואים עליה, ומגיבה בהתאם. רק שבמקרה הזה, התגובה היא בדרך כלל מקומית ומתמקדת באזור הפה והגרון.

זה קצת כמו לראות מישהו שדומה מאד לחבר טוב שלכם מרחוק, ולקרוא בשמו, רק כדי לגלות מקרוב שזה בעצם מישהו אחר לגמרי. הגוף עושה טעות בזיהוי.

אז איך זה קורה? המדע מאחורי הבלבול המולקולרי

כמו שאמרנו, הכל עניין של דמיון. לא, לא דמיון בשם המשפחה, אלא דמיון מולקולרי. החלבונים.

תחשבו על זה ככה: לכל אבקן יש חתימת חלבונים ייחודית. ולמזונות מסוימים יש חלבונים שדומים בצורה שלהם לחלבונים באבקנים האלה.

קחו לדוגמה את אלרגיה לאבקני ליבנה (Birch pollen). זו אחת האלרגיות הנפוצות ביותר באירופה ובצפון אמריקה, וגם אצלנו יש לא מעט שסובלים ממנה.

חלבון מרכזי באבקן הליבנה נקרא Bet v 1. מסתבר שלחלבון הזה יש "בני דודים" שדומים לו להפליא בפירות וירקות נפוצים כמו תפוחים, גזר, סלרי, אגסים, שקדים ועוד.

כאשר אדם עם אלרגיה לליבנה אוכל תפוח, המערכת החיסונית שלו נתקלת בחלבון בתפוח (נניח, Mal d 1) שנראה לה חשוד. הוא כל כך דומה ל-Bet v 1 השנוא, שהיא מגיבה אליו באותו אופן.

התגובה הזו גורמת לשחרור של היסטמין וחומרים אחרים בתאי הפיטום (mast cells) שנמצאים ברירית הפה והגרון.

וההיסטמין הזה? הוא אחראי לכל הכיף: הגרד, הנפיחות הקלה, התחושה הזו של "משהו לא בסדר" בפה.

1, 2, 3… אילו אבקנים קשורים לאילו מאכלים? הרשימה חלקית ומפתיעה

זה לא רק ליבנה. יש עוד אבקנים שמסתובבים בעולם ו"מתחפשים" למזונות שונים.

• אבקני ליבנה (Birch): החבר'ה האלה אוהבים להתחבר לפירות גרעיניים (תפוח, אגס), פירות אבן (דובדבן, אפרסק, שזיף), ירקות מסוימים (גזר, סלרי, תפוח אדמה טרי, פלפל ירוק), אגוזים (שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך) וזרעים (חמניות).
• אבקני דשא (Grass): הם דווקא מתחברים יותר למלונים (אבטיח, מלון), עגבניות, תפוחי אדמה טריים, ואפילו קצת לקטניות כמו בוטנים.
• אבקני אמברוזיה (Ragweed): אלה הולכים עם בננות, מלונים (שוב, אוהבים מלונים האבקנים האלה), קישואים, זרעי חמניות, וגם סוגים מסוימים של תה קמומיל.
• אבקני לענה (Mugwort): הם דווקא חובבי תבלינים (כמו כוסברה, פלפל שחור, כמון, אנדיב), ירקות מסוימים (גזר, סלרי) ופירות (מנגו).

שימו לב, זו לא רשימה סגורה וסופית. הגוף של כל אחד מגיב קצת אחרת, וגם בתוך אותה קבוצת אבקנים ומזונות, התגובות יכולות להשתנות מאדם לאדם.

אז מה מרגישים? המדריך לגרד המסתורי בפה

הסימפטומים של OAS הם בדרך כלל קלים וממוקדים. הם מופיעים די מהר, בדרך כלל תוך דקות בודדות, אחרי שנוגסים או בולעים את המזון הבעייתי.

הנה הסימנים הנפוצים ביותר, כאילו מישהו ערך מסיבה קטנה (ומגרדת) בתוך הפה שלכם:

• גרד או עקצוץ בפה, על הלשון, על החיך, ובגרון.
• נפיחות קלה בשפתיים, בלשון, בחיך או בחניכיים. לא משהו שמבהיל, בדרך כלל.
• תחושת עקצוץ או גירוי בגרון.
• לפעמים, תחושה קלה של כאב או אי נוחות באזור הפה.

החדשות הטובות? הסימפטומים האלה בדרך כלל חולפים מעצמם די מהר, תוך כמה דקות בודדות. הגוף מפרק את החלבונים במערכת העיכול, וכשהם מגיעים לשם, ה"דמיון" המולקולרי כבר לא רלוונטי באותה מידה.

חשוב להדגיש: ברוב המכריע של המקרים, OAS היא תגובה מקומית ולא מתקדמת למצב מסוכן יותר.

האם זה מסוכן? ולמה לפעמים זה מרגיש גרוע יותר?

כמו שאמרנו, בדרך כלל זה לא מסוכן. זו יותר מטרד מאשר סכנה אמיתית.

עם זאת, יש כמה דברים שכדאי לדעת:

• במקרים נדירים מאד, הסימפטומים יכולים להיות קצת יותר משמעותיים, כמו צרידות, קושי קל בבליעה, או גירוד באוזניים.
• עוד יותר נדיר, אצל אחוז קטן מהאנשים, התגובה עלולה להיות מערכתית יותר, ואפילו להגיע למצב של אנפילקסיס (תגובה אלרגית קשה). זה מאד מאד נדיר ב-OAS קלאסי, אבל זה יכול לקרות אם החלבונים ששורדים את מערכת העיכול מגיעים למחזור הדם, או אם מדובר בחלבונים מסוג מסוים (למשל, באלרגיה לאגוזים). אם יש לכם תגובה שהיא מעבר לגרד בפה (קשיי נשימה, נפיחות משמעותית, סחרחורת), זה מצב חירום רפואי!
• התגובה יכולה להיות חזקה יותר בעונת האבקנים הרלוונטית. כשהמערכת החיסונית גם ככה על "הילוך גבוה" בגלל האבקנים באוויר, היא רגישה יותר גם לחלבונים הדומים במזון.
• אכילת כמויות גדולות יותר של המזון הבעייתי יכולה להחמיר את הסימפטומים.
• מזון טרי ובמיוחד קליפות של פירות וירקות, נוטים לגרום לתגובה חזקה יותר מאשר מזון מבושל או מעובד. למה? כי חום הורס את המבנה של החלבונים האלה, והופך אותם לפחות "דומים" לאבקנים בעיני המערכת החיסונית.

השורה התחתונה? לרוב מדובר בסימפטומים קלים שחולפים מהר. אבל תמיד כדאי להיות מודעים לגוף שלכם ולשקול פנייה לרופא אלרגולוג אם הסימפטומים מטרידים אתכם או אם אתם מודאגים שהם עלולים להיות חמורים יותר.

אז איך מאבחנים את הבלבול הגדול?

האבחון מתבסס בדרך כלל על הסיפור שלכם. אתם מספרים לרופא שכל פעם שאתם אוכלים תפוח חי באביב, הפה מגרד כמו לוקחטורס סלפי עם צרעה.

אלרגולוג ישמע את הסיפור, ישאל על הסימפטומים, מתי הם מופיעים, ואיזה מאכלים גורמים להם.

בדיקות אלרגיה יכולות לעזור, אבל הן קצת טריקיות במקרה הזה:

• תבחיני עור (Skin Prick Tests): בדיקות העור לאבקנים הרלוונטיים (ליבנה, דשא וכו') יהיו בדרך כלל חיוביות, וזה מחזק את החשד ל-OAS. אבל! תבחיני עור למזונות שגורמים לתגובה (נניח, תפוח) עשויים להיות שליליים או חלשים. למה? כי החלבונים "הבעייתיים" במזון רגישים מאד, ונהרסים בקלות ברגע שהם נחשפים לאוויר או לתהליך ההכנה של התבחין. לפעמים, אלרגולוג יכול להשתמש בשיטת "Prick-to-Prick", שבה הוא דוקר את העור שלכם ישירות דרך המזון הטרי עצמו (למשל, חתיכת תפוח), וזה יכול להיות מדויק יותר לאבחון OAS.
• בדיקות דם (Specific IgE): בדיקות דם לאבקנים גם כן יראו רגישות. בדיקות דם ספציפיות למזון עשויות להיות שליליות או חיוביות חלשות, מאותן סיבות כמו בתבחיני עור. יש גם בדיקות דם מתקדמות יותר (Component Resolved Diagnostics – CRD) שיכולות לזהות רגישות לחלבוני אבקנים ספציפיים שידועים כגורמים ל-OAS, וזה יכול להיות מאד מועיל באבחון.

בסופו של דבר, שילוב של הסיפור הקליני שלכם עם תוצאות הבדיקות (בעיקר לאבקנים) הוא מה שמוביל לאבחנה של OAS.

איך מתמודדים עם הבלבול בפה? טיפים וטריקים (וכן, בישול הוא חבר!)

הנה החדשות הטובות באמת: ברוב המקרים, לא צריך להיכנס לפאניקה או להוציא את כל הפירות והירקות מהבית (אלא אם כן זה המטרה שלכם בדיוק). מאחר והסימפטומים בדרך כלל קלים ומקומיים, ההתמודדות היא בעיקר עניין של מודעות וניהול.

הנה כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור:

1. בישול, אפייה או עיבוד תעשייתי: זה הטיפ מספר 1! כמו שאמרנו, חום מפרק את החלבונים הבעייתיים. אם אתם מגיבים לתפוח חי, נסו לאכול תפוח אפוי, רסק תפוחים, או לשתות מיץ תפוחים מפוסטר. הסיכוי שתגיבו יהיה נמוך משמעותית. אותו דבר לגבי ירקות – גזר מבושל כנראה לא יעשה לכם כלום, גם אם גזר חי כן.
2. קילוף: לעיתים קרובות, ריכוז החלבונים הבעייתיים גבוה יותר בקליפת הפרי או הירק. נסו לקלף את הפירות והירקות שגורמים לכם לתגובה לפני האכילה.
3. הימנעות בעונת האבקנים: אם אתם יודעים שאתם אלרגיים קשה לאבקני ליבנה באביב, ואתם מגיבים לתפוחים, אולי כדאי להוריד קצת בצריכת תפוחים חיים בדיוק בחודשים האלה. מחוץ לעונה, ייתכן שתסבלו את המאכלים האלה טוב יותר.
4. שטיפת הפה: אם אכלתם משהו שגרם לכם לגרד קל, שטיפת הפה עם מים יכולה לעזור להקל על הסימפטומים ולסלק שאריות מזון מהפה.
5. אנטיהיסטמינים: אם אתם יודעים שאתם הולכים לאכול משהו שעלול לגרום לכם ל-OAS (נגיד, סלט פירות שאתם לא בטוחים מה יש בו), לקחת כדור אנטיהיסטמין לא מרדים מראש יכול לעזור למנוע או להפחית את התגובה.
6. התחילו לאט: אם אתם רוצים לבדוק אם אתם מגיבים למאכל מסוים, נסו כמות קטנה בהתחלה.

חשוב לזכור: כל אחד מגיב אחרת. מה שעובד בשביל אדם אחד, לא בהכרח יעבוד בשביל השני. הדרך הטובה ביותר היא להיות קשובים לגוף שלכם ולעשות ניסיונות קטנים ומבוקרים.

6 שאלות ותשובות קצרות (כי מי לא אוהב תשובות מהירות?)

ש: האם OAS יכולה להפוך לאלרגיה מלאה למזון?

ת: ברוב המקרים לא. החלבונים הללו בדרך כלל מתפרקים במערכת העיכול. אבל במקרים נדירים מאד, במיוחד עם אגוזים או סוגי זרעים מסוימים, או אם יש גורמי סיכון אחרים, זה אפשרי. לכן חשוב להתייעץ עם רופא אם יש לכם חשש.

ש: למה לפעמים אני מגיב לתפוח מסוים ולא לאחר?

ת: תלוי בזן התפוח, במידת הבשלות שלו, ואפילו כמה זמן עבר מאז שנקטף. ריכוז החלבונים יכול להשתנות.

ש: אם אני אלרגי לאבקני ליבנה, האם בטוח שאגיב לכל המאכלים שקשורים לליבנה?

ת: לא בהכרח. הרגישות יכולה להיות שונה למאכלים שונים, ואפילו להשתנות לאורך זמן.

ש: האם ילדים יכולים לסבול מ-OAS?

ת: כן, בהחלט. אבל לעיתים קרובות, התסמונת מתפתחת אחרי כמה שנים של אלרגיה נשימתית לאבקנים. לרוב היא לא מופיעה אצל תינוקות.

ש: האם יש טיפול שיכול "לרפא" את ה-OAS?

ת: אין תרופת פלא. טיפול באימונותרפיה (זריקות או טיפות) לאלרגיה לאבקנים עצמה יכול לעיתים לשפר גם את הסימפטומים של ה-OAS הנלווית, כי הוא "מחנך מחדש" את המערכת החיסונית.

ש: האם זה אומר שאסור לי לאכול פירות וירקות טריים בכלל?

ת: ממש לא! לרוב האנשים עם OAS, הסימפטומים קלים ומקומיים, והם יכולים להמשיך ליהנות מרוב המאכלים, אולי עם התאמות קלות כמו קילוף או בישול.

לסיכום: אל תפחדו מהפרי, רק תכירו את החוקים

אז כן, הסיפור הזה של אלרגיה צולבת בין אבקנים למזון הוא קצת מוזר ומבולבל. אבל החדשות הטובות הן שהוא בדרך כלל לא מסוכן, ובהחלט ניתן לניהול.

להבין את המנגנון שמאחורי זה – הבלבול החיסוני בין חלבונים דומים – זה הצעד הראשון להתמודדות.

הצעד השני הוא להיות מודעים לגוף שלכם: אילו מאכלים גורמים לכם לתגובה? מתי זה קורה? האם בישול או קילוף עוזרים?

ובמקרים שאתם לא בטוחים, או שהסימפטומים מטרידים אתכם, אל תהססו לפנות לייעוץ רפואי. אלרגולוג יוכל לאבחן במדויק ולתת לכם את הכלים הטובים ביותר להתמודד עם ה"מסיבה" המגרדת בפה.

בסופו של דבר, ידיעה והבנה הן המפתח לחיים שלמים וטעימים, גם אם לפעמים תפוח טרי גורם לכם להיזכר למה שנאתם את האביב כשהייתם קטנים. בריאות ובתיאבון (בזהירות ובמודעות, כמובן)!