קוצר נשימה פתאומי בזמן שכיבה בלילה: הסיבה שאסור להתעלם ממנה

"`html

נשבע לכם, אין דבר יותר מפחיד מלהתעורר באמצע הלילה בתחושה שמישהו החליט לכבות לכם את אספקת החמצן. פתאום, אתם יושבים במיטה, לב דופק כמו אחרי ריצת מרתון שלא השתתפתם בה, וכל מה שאתם רוצים זה… אוויר. פשוט אוויר.

אם החוויה הזו מוכרת לכם, אתם לא לבד. ממש לא. זה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים, וזה לא תמיד אומר שהסוף קרוב (ספוילר: ברוב המקרים הוא ממש לא).

אבל מה זה בעצם אומר? למה זה קורה דווקא בלילה, כשאתם הכי פגיעים ושלווים (או לפחות מנסים להיות)? והכי חשוב – מה לעזאזל עושים עם זה?!

במאמר הזה נצלול לעומק התופעה המטרידה הזו. נפרק אותה לגורמים, נבין את המנגנונים שמאחוריה, נגלה מתי צריך לדאוג באמת ומתי אפשר לנשום לרווחה (תרתי משמע), וניתן לכם כלים פרקטיים להתמודדות. המטרה? שתסיימו לקרוא ותגידו: "וואלה, הבנתי. אני יודע מה לעשות ואין סיבה להיכנס לפאניקה מיותרת". אז קחו נשימה עמוקה (אם אתם יכולים כרגע), ובואו נתחיל.

אז… קוראים לזה בשם? או שזה סתם "לילה דרמטי"?

כן, כן, לרפואה יש שמות מפונפנים כמעט לכל דבר. התחושה הזו של קוצר נשימה שמחמיר או מופיע רק בשכיבה נקראת בלעז Orthopnea (אורתופניאה). זה מגיע מיוונית: "אורתו" = ישר, "פניאה" = נשימה. כלומר, קל יותר לנשום כשאתם ישרים (יושבים או עומדים).

ויש גם גרסה לילית מיוחדת, קצת יותר דרמטית, שנקראת Paroxysmal Nocturnal Dyspnea (או בקיצור PND). "פרוקסיזמל" = פתאומי והתקפי, "נוקטורנל" = לילי, "דיספניאה" = קוצר נשימה. זה המצב הקלאסי שבו אתם מתעוררים בבהלה אחרי שעה-שעתיים של שינה, מרגישים שאתם נחנקים, ומזנקים מהמיטה לחפש אוויר ליד החלון הפתוח. בדרך כלל, אחרי כמה דקות של ישיבה או עמידה, הנשימה מסתדרת. נשמע מוכר?

חשוב להבדיל: אורתופניאה זה הקושי הכללי לנשום בשכיבה, שגורם לכם להשתמש ביותר כריות. PND זה ההתקף הלילי הפתאומי והדרמטי שמעיר אתכם משינה.

למה דווקא אני? ולמה דווקא בלילה?! 7 חשודים עיקריים

אוקיי, אז למה הגוף שלכם מחליט לעשות לכם את התרגיל המפוקפק הזה דווקא כשאתם מנסים לישון? הסיבות יכולות להיות מגוונות, אבל יש כמה "חשודים מיידיים" שהרופאים יבדקו קודם כל:

1. הלב: כשהמשאבה קצת מתעייפת (אי ספיקת לב)

זה הגורם הקלאסי והנפוץ ביותר, במיוחד ל-PND. כשהלב קצת נחלש (במצב שנקרא אי ספיקת לב), הוא מתקשה לשאוב ביעילות את הדם שחוזר מהריאות. כשאתם שוכבים, יותר דם זורם מהרגליים והבטן לכיוון הלב והריאות (כי כוח הכבידה כבר לא מושך אותו למטה).

אם הלב לא עומד בקצב, נוזלים מתחילים "להצטבר" בריאות (מצב שנקרא בצקת ריאות). זה מקשה על חילוף הגזים וגורם לתחושת החנק. כשאתם מתיישבים, כוח הכבידה שוב עוזר, הנוזלים "יורדים" קצת למטה בתוך הריאות, ופתאום קל יותר לנשום. קצת כמו בקבוק מים – כשמטים אותו, המים מתפזרים אחרת.

אל תיבהלו! אי ספיקת לב זה לא אומר שהלב עומד להפסיק לפעול מחר בבוקר. זה מצב כרוני שניתן לנהל אותו מצוין עם טיפול נכון, והרבה פעמים אפשר לחיות איתו שנים ארוכות באיכות חיים טובה.

2. הריאות: כשדרכי האוויר לא משתפות פעולה

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD): שילוב של ברונכיטיס כרונית ואמפיזמה (נפחת), נפוץ בעיקר אצל מעשנים או מעשני עבר. הליחה המצטברת והיצרות דרכי האוויר יכולות להחמיר בשכיבה.
אסתמה: התקפי אסתמה יכולים להתרחש גם בלילה, לעיתים קרובות בגלל חשיפה לאלרגנים בחדר השינה (כמו קרדית האבק) או שינויים בקצב הנשימה הטבעי בזמן שינה.
תסחיף ריאתי (PE): מצב חירום מסכן חיים שבו קריש דם חוסם עורק בריאה. זה יכול לגרום לקוצר נשימה פתאומי וחמור, לאו דווקא רק בשכיבה, אבל בהחלט יכול להעיר משינה. זה דורש פנייה מיידית למיון!

3. דום נשימה בשינה (Sleep Apnea): כשהנשימה לוקחת הפסקות יזומות

פה הסיפור קצת שונה. אתם לא מתעוררים כי הצטברו נוזלים בריאות, אלא כי דרכי האוויר העליונות שלכם (באזור הגרון) נחסמות באופן זמני במהלך השינה, או שמרכז הנשימה במוח "שוכח" לשלוח אותות לנשום. הגוף מזהה את הירידה בחמצן ומעיר אתכם בבהלה כדי שתחזרו לנשום. לפעמים זה מלווה בנחירות רועמות והתעוררויות תכופות שאתם אפילו לא זוכרים בבוקר.

4. חרדה והתקפי פאניקה: כשהראש משחק תפקיד

אל תזלזלו בכוח של הנפש. התקף חרדה או פאניקה יכול בהחלט להתבטא בקוצר נשימה פתאומי, דפיקות לב מואצות ותחושת חנק, גם באמצע הלילה. לפעמים, הפחד עצמו מהתחושה הזו יכול לעורר אותה שוב בלילות הבאים. זה לא אומר שזה "רק בראש" – התסמינים הפיזיים אמיתיים לגמרי, אבל המקור שלהם הוא נפשי.

5. ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD): כשהצרבת עולה לגרון (תרתי משמע)

מי היה מאמין שצרבת יכולה לגרום לקוצר נשימה? ובכן, היא יכולה. כשאתם שוכבים, חומצות קיבה יכולות לעלות בקלות רבה יותר במעלה הוושט ואפילו להגיע לדרכי הנשימה העליונות או לגרום לכיווץ רפלקסיבי שלהן. זה יכול לגרום לשיעול, צרידות ותחושת קוצר נשימה, בעיקר בלילה.

6. השמנת יתר: כשהמשקל לוחץ

עודף משקל, במיוחד באזור הבטן והחזה, יכול להפעיל לחץ פיזי על הריאות והסרעפת, במיוחד במצב שכיבה. זה מקשה על הריאות להתרחב במלואן ומצריך יותר מאמץ נשימתי, מה שיכול להוביל לתחושת קוצר נשימה.

7. אלרגיות ואף סתום: כשפשוט אי אפשר לנשום דרך האף

לפעמים הפתרון פשוט יותר. אף סתום לגמרי בגלל אלרגיה (למשל, לקרדית האבק בכרית) או הצטננות יכול לגרום לכם לנשום דרך הפה, מה שיכול לייבש את הגרון, לגרום לתחושת אי נוחות ואפילו קוצר נשימה קל, במיוחד אם אתם לא רגילים לכך.

רגע, מה קורה שם בפנים? מבט על "צנרת" הגוף בלילה

אז דיברנו על הסיבות, אבל בואו נבין רגע את המכניקה, בעיקר בהקשר של אי ספיקת לב, שהיא הגורם השכיח ביותר לקוצר נשימה לילי אמיתי (אורתופניאה ו-PND).

דמיינו את מחזור הדם שלכם כמו מערכת אינסטלציה מתוחכמת. הלב הוא המשאבה המרכזית. במהלך היום, כשאתם עומדים או יושבים, כוח הכבידה עוזר לשמור חלק מהנוזלים (המים שבתוך הדם) בחלק התחתון של הגוף, בעיקר ברגליים.

כשאתם שוכבים לישון, הכבידה כבר לא משחקת תפקיד באותה צורה. הנוזלים האלה, שהיו "כלואים" ברגליים, מתחילים לחזור למרכז הגוף, לכיוון הלב והריאות. זה קורה לכולם, אבל אצל אדם עם לב בריא, המשאבה (הלב) פשוט מגבירה קצת את הקצב ומסתדרת עם הנפח הנוסף.

אבל אם הלב קצת חלש (באי ספיקת לב), הוא לא מצליח להתמודד עם כל הנוזל הנוסף הזה שמגיע בבת אחת. התוצאה? "פקק תנועה" של דם שמנסה להיכנס ללב מהריאות. הלחץ בכלי הדם הקטנים בריאות עולה, ונוזל מתחיל "לדלוף" מהם אל תוך שקיות האוויר הקטנטנות (הנאדיות) שבריאות. זה ממש כאילו הריאות שלכם מתחילות להיות "ספוגיות" במים.

כשהנאדיות מלאות בנוזל במקום באוויר, קשה מאוד לחמצן לעבור מהאוויר שאתם נושמים אל הדם. התוצאה: תחושת חנק וקוצר נשימה. זה מה שגורם לכם להתעורר בבהלה (PND) או להרגיש שאתם חייבים לשבת כדי לנשום (אורתופניאה).

הישיבה עוזרת כי:

כוח הכבידה שוב מושך חלק מהנוזלים למטה, מפחית את הלחץ בריאות.
שרירי עזר נשימתיים יכולים לפעול טוב יותר במצב ישיבה.

זה לוקח כמה דקות, אבל בסופו של דבר, הנשימה משתפרת. הבנת המנגנון הזה חשובה כי היא מדגישה למה אורתופניאה ו-PND הם סימנים שצריך לקחת ברצינות ולבדוק, במיוחד אם הם חדשים או מחמירים.

אוקיי, התעוררתי גספינג! מה עושים עכשיו?! (חוץ מלהיכנס לפאניקה)

בטח, הדבר הראשון שבא לכם לעשות זה להיכנס לפאניקה. אל. נסו את הצעדים הבאים:

שבו מיד! אל תנסו להישאר לשכב. התיישבו במיטה, או אפילו עברו לשבת על כיסא. כוח הכבידה הוא חבר שלכם כרגע.
פתחו חלון: אוויר צח יכול לעזור, גם אם זה רק פסיכולוגי.
הישארו רגועים (כן, בטח): נסו לנשום לאט ועמוק ככל האפשר. פאניקה רק מחמירה את קוצר הנשימה. ספרו עד 10, התמקדו בנשימה, תגידו לעצמכם שזה יעבור עוד רגע (כי ברוב המקרים זה באמת עובר).
השתמשו במשאף (אם יש לכם): אם יש לכם אסתמה או COPD ורופא רשם לכם משאף להקלה מהירה (כמו ונטולין), זה הזמן להשתמש בו לפי ההוראות.
שתו קצת מים: אם הפה יבש או יש תחושת גירוי בגרון (אולי מריפלוקס או נשימה דרך הפה).
חשבו על מניעה להמשך הלילה: אחרי שנרגעתם, אולי כדאי להוסיף עוד כרית או שתיים ולישון בתנוחה מוגבהת יותר.

מתי צריך לרוץ למיון בלי לחשוב פעמיים? 🚨 5 סימני אזהרה!

קוצר נשימה לילי יכול להיות מפחיד, אבל לא תמיד מצריך טיפול חירום. עם זאת, ישנם מצבים שבהם אסור לחכות וצריך להזעיק עזרה רפואית מיידית (אמבולנס או הגעה עצמאית לחדר מיון). שימו לב לדגלים האדומים הבאים:

כאב או לחץ בחזה: קוצר נשימה שמלווה בכאב, לחץ, או אי נוחות בחזה יכול להצביע על התקף לב או תסחיף ריאתי.
הזעה קרה וחיוורון: אם אתם מזיעים זיעה קרה, חיוורים מאוד או מרגישים סחרחורת קיצונית.
כיחלון (ציאנוזיס): אם השפתיים, הלשון או קצות האצבעות מקבלים גוון כחלחל – זה סימן לחוסר חמצן חמור בדם.
קוצר נשימה חמור שלא משתפר: אם קוצר הנשימה קשה מאוד, לא משתפר אחרי כמה דקות של ישיבה, או אפילו מחמיר.
בלבול או איבוד הכרה: כל שינוי פתאומי במצב ההכרה הוא מצב חירום.

בכל אחד מהמקרים האלה – אל תהססו! חייגו 101 או גשו מיד לחדר המיון הקרוב. עדיף להגיע סתם מאשר לאחר את המועד.

שאלות ותשובות נפוצות (כי בטח יש לכם עוד כמה)

שאלה: האם זה יכול להיות קשור למשהו שאכלתי לפני השינה?

תשובה: בהחלט! ארוחה כבדה, שומנית או חריפה לפני השינה יכולה להחמיר ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD), מה שכאמור, יכול לגרום לקוצר נשימה או שיעול לילי. גם אלכוהול יכול להרפות את השרירים בגרון ולהחמיר דום נשימה בשינה או ריפלוקס.

שאלה: אני צעיר ובריא יחסית, זה עדיין יכול להיות משהו רציני?

תשובה: כן. אמנם אי ספיקת לב נפוצה יותר בגיל מבוגר, אבל היא יכולה להופיע גם אצל צעירים (למשל, בגלל בעיות מסתמים, זיהומים או מחלות לב מולדות). גם אסתמה, תסחיף ריאתי (נדיר אך אפשרי) והתקפי חרדה נפוצים בגיל צעיר. לכן, חשוב לא להתעלם מהתסמינים ולבדוק אותם בכל גיל.

שאלה: האם שינה על צד מסוים יכולה לעזור?

תשובה: לפעמים כן. אנשים רבים עם אי ספיקת לב קלה מרגישים הקלה בשינה על צד ימין. הסיבה לא לגמרי ברורה, אבל יש תיאוריות שקשורות ללחץ על הלב או על כלי דם גדולים. בנוסף, שינה על הצד (כל צד) עדיפה בדרך כלל על שינה על הגב עבור אנשים עם דום נשימה בשינה. עם זאת, הדבר הכי יעיל לרוב הוא פשוט לישון עם ראש מורם.

שאלה: הרופא שלי אמר שזה "רק חרדה". איך אני יכול להיות בטוח?

תשובה: זו נקודה רגישה. חרדה היא בהחלט גורם אפשרי, אבל חשוב לוודא ששללו קודם סיבות גופניות, במיוחד אם התסמינים חדשים או השתנו. אם עברת בירור רפואי מקיף (בדיקה גופנית, אק"ג, אולי אקו לב או צילום חזה) והכל יצא תקין, אז יש סיכוי טוב שחרדה היא אכן הגורם או לפחות תורמת משמעותית. במקרה כזה, טיפול בחרדה (פסיכולוגי או תרופתי) יכול לעזור מאוד.

שאלה: האם כדאי לי ללכת למעבדת שינה?

תשובה: אם יש חשד לדום נשימה בשינה (למשל, אם אתם נוחרים בקול רם, מתעוררים עייפים מאוד למרות שישנתם מספיק שעות, או שבן/בת הזוג מספרים שאתם מפסיקים לנשום בלילה), אז בהחלט כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הפניה למעבדת שינה. בדיקת שינה היא הדרך הטובה ביותר לאבחן (או לשלול) דום נשימה בשינה.

שאלה: האם יש תרופות סבתא שעוזרות?

תשובה: "תרופות סבתא" כמו תה קמומיל להרגעה או ג'ינג'ר לריפלוקס אולי יכולות לעזור במקרים קלים או כטיפול משלים, אבל הן לא תחליף לבירור רפואי וטיפול קונבנציונלי אם יש בעיה רפואית אמיתית. הדבר הכי קרוב ל"תרופת סבתא" יעילה במקרה הזה הוא כנראה לישון עם ראש מורם על כמה כריות.

שאלה: האם זה נכון שקוצר נשימה לילי מחמיר בחורף?

תשובה: זה אפשרי. זיהומים ויראליים של דרכי הנשימה (כמו שפעת או הצטננות) נפוצים יותר בחורף ויכולים להחמיר מצבים כמו COPD, אסתמה או אפילו אי ספיקת לב. גם אוויר קר ויבש יכול לגרות את דרכי הנשימה אצל חלק מהאנשים. בנוסף, בחורף נוטים לסגור חלונות, מה שיכול להעלות את ריכוז האלרגנים בחדר.

אז איך הרופאים הופכים לשרלוק הולמס של הנשימה? (תהליך האבחון)

כשתגיעו לרופא עם תלונה על קוצר נשימה לילי, הוא יתחיל בתשאול מקיף. זה השלב הכי חשוב, אז נסו לתת כמה שיותר פרטים:

מתי זה התחיל?
כמה פעמים זה קורה? כל לילה? פעם בשבוע?
מה בדיוק אתם מרגישים? תחושת חנק? לחץ בחזה? קושי להכניס אוויר?
כמה זמן לוקח לזה לעבור אחרי שאתם מתיישבים?
האם אתם צריכים לישון עם יותר כריות? כמה?
האם יש תסמינים נלווים (שיעול, ליחה, נפיחות ברגליים, כאבים בחזה, צרבת)?
האם אתם מעשנים? יש לכם מחלות רקע ידועות?
אילו תרופות אתם לוקחים?

אחרי התשאול תגיע הבדיקה הגופנית. הרופא יקשיב ללב ולריאות עם סטטוסקופ (לחפש חרחורים בריאות, אוושות בלב), יבדוק אם יש נפיחות (בצקות) ברגליים, ימדוד דופק ולחץ דם, ויבדוק את רמת החמצן בדם (בדיקה פשוטה עם מכשיר קטן על האצבע שנקרא אוקסימטר).

בהתאם לממצאים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות:

אק"ג (ECG): לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. יכול לזהות הפרעות קצב או סימנים לעומס על הלב.
צילום חזה: יכול להראות אם יש הצטברות נוזלים בריאות (גודש ריאתי), או אם הלב מוגדל, או בעיות ריאתיות אחרות.
בדיקות דם: למשל, ספירת דם, תפקודי כליות, ובדיקה ספציפית בשם BNP או NT-proBNP שיכולה לעזור באבחון אי ספיקת לב.
אקו לב (אולטרסאונד של הלב): הבדיקה החשובה ביותר להערכת תפקוד הלב, מבנה המסתמים וגודל החדרים.
תפקודי ריאות (ספירומטריה): לבדיקת נפחי הריאות וקצב זרימת האוויר, חשוב לאבחון COPD ואסתמה.
בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה): אם יש חשד לדום נשימה בשינה.

לא תמיד צריך את כל הבדיקות האלה. הרופא יבחר את הבדיקות הרלוונטיות ביותר בהתאם לחשד הקליני.

אז מה עושים עם זה? מבט על אפשרויות הטיפול

הטיפול תלוי, כמובן, בסיבה שאובחנה לקוצר הנשימה הלילי:

אם הבעיה היא בלב (אי ספיקת לב):

שינויים באורח חיים: הפחתת מלח בתזונה (כדי להפחית אגירת נוזלים), הגבלת שתייה (במקרים מסוימים), פעילות גופנית מתונה ומבוקרת, ירידה במשקל במידת הצורך, הפסקת עישון.
תרופות:
- משתנים (דיורטיקה): כמו פוסיד, עוזרים לגוף להיפטר מעודפי נוזלים דרך השתן. זה בדרך כלל מקל מאוד על קוצר הנשימה.
- תרופות לחיזוק הלב ולהורדת העומס ממנו: כמו מעכבי ACE, חוסמי בטא, ARNI (כמו אנטרסטו), ו-SGLT2 (כמו ג'ארדיאנס או פורסיגה). תרופות אלו משפרות את תפקוד הלב לאורך זמן ומפחיתות אשפוזים ותמותה.
- תרופות נוספות בהתאם לצורך (למשל, לטיפול בהפרעות קצב).
התערבויות נוספות: במקרים מסוימים, ייתכן צורך בקוצב לב מיוחד, ניתוח מסתמים או אפילו השתלת לב במקרים קשים.

אם הבעיה היא בריאות:

COPD/אסתמה: משאפים (מרחיבי סימפונות וסטרואידים בשאיפה), תרופות אנטי-דלקתיות, טיפול בחמצן (במקרים מתקדמים), שיקום ריאתי, והכי חשוב – הפסקת עישון.
תסחיף ריאתי: טיפול חירום בנוגדי קרישה (מדללי דם).

אם הבעיה היא דום נשימה בשינה:

CPAP (Continuous Positive Airway Pressure): מסכה שמחוברת למכשיר קטן שמזרים אוויר בלחץ קבוע לדרכי הנשימה ומונע מהן להיחסם. זה הטיפול היעיל ביותר לרוב המקרים.
ירידה במשקל: יכולה לשפר משמעותית ואף לרפא דום נשימה בשינה במקרים מסוימים.
התקן דנטלי: מתקן שמורכב בפה בלילה ודוחף את הלסת התחתונה קדימה כדי לפתוח את דרכי האוויר.
ניתוח: במקרים נדירים שלא מגיבים לטיפולים אחרים.

אם הבעיה היא חרדה או פאניקה:

טיפול פסיכולוגי: כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שעוזר לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שמעוררים חרדה.
טכניקות הרפיה: נשימות עמוקות, מדיטציה, דמיון מודרך.
טיפול תרופתי: תרופות נוגדות חרדה או נוגדות דיכאון, בהתאם להמלצת פסיכיאטר.

אם הבעיה היא ריפלוקס (GERD):

שינויים תזונתיים: הימנעות מארוחות גדולות לפני השינה, הימנעות ממזונות ומשקאות מעוררי צרבת (שומני, חריף, קפה, אלכוהול, שוקולד), ירידה במשקל.
שינויים בהרגלי שינה: הגבהת ראש המיטה (לא רק עם כריות, אלא ממש להגביה את רגלי המיטה בצד של הראש).
תרופות: סותרי חומצה, תרופות ממשפחת חוסמי H2 או PPI (כמו אומפרדקס, לנטון) שמפחיתות את ייצור החומצה בקיבה.

ואם זה "רק" אלרגיה או אף סתום?

טיפול באלרגיה (אנטי-היסטמינים, תרסיס סטרואידי לאף), שמירה על חדר שינה נקי מאבק, שימוש במכשיר אדים, או תרסיסים וטיפות להקלה על גודש באף (לשימוש קצר מועד בלבד!).

לסיכום: נשמו עמוק (כשאתם יכולים) ואל תתעלמו

קוצר נשימה פתאומי בלילה הוא חוויה מפחידה ומטרידה, אין ספק. אבל כמו שראינו, יש לו מגוון רחב של סיבות אפשריות – חלקן מדאיגות יותר וחלקן פחות. הדבר הכי חשוב הוא לא להתעלם מהתופעה הזו.

זה לא "סתם חלום רע" או "משהו שיעבור לבד". זה סימן שהגוף שלכם מאותת שמשהו לא תקין. זה יכול להיות משהו שפשוט דורש שינוי קטן באורח החיים (כמו לישון עם עוד כרית או להימנע מארוחה לילית כבדה), וזה יכול להיות סימן למצב רפואי משמעותי יותר שדורש אבחון וטיפול מסודר.

המסר העיקרי הוא: גשו להיבדק. פנו לרופא המשפחה, ספרו לו בדיוק מה אתם חווים, ועברו את הבירור הנדרש. ברוב המוחלט של המקרים, ניתן למצוא את הסיבה וחשוב מכך – למצוא טיפול שיקל על התסמינים, ישפר את איכות השינה שלכם, ובמקרים של בעיות לב או ריאות, גם ישפר את הבריאות הכללית שלכם ויאריך את תוחלת החיים.

אז אל תחכו שהלילה הבא שוב יפתיע אתכם. קחו שליטה על המצב, פנו לעזרה מקצועית, ובעזרת האבחון והטיפול הנכונים, תוכלו לחזור לישון (ולנשום) הרבה יותר טוב. לילה טוב וחלומות פז נטולי חנק!