צריבה בשתן אצל גברים: הסיבות שאתם חייבים להכיר עכשיו

מרגיש שריפה לא נעימה כשאתה הולך לשירותים?

כאילו מישהו הדליק מדורה קטנה במקום הכי לא צפוי?

אתה לא לבד. הרבה גברים חווים את התחושה המציקה הזו בשלב כזה או אחר.

זה מביך, זה כואב, וזה בעיקר מעורר דאגה.

אבל רגע לפני שאתה נכנס לפאניקה ומתחיל לאבחן את עצמך עם כל מחלה אפשרית בגוגל (כולנו היינו שם), בוא נעשה סדר.

במאמר הזה נצלול לעומק הסיבות האפשריות לצריבה הזו.

לא נשאיר אבן על אבן (או במקרה הזה, חיידק על חיידק?).

תקבל כאן את כל המידע שאתה צריך, בשפה פשוטה, בלי בלבולי מוח רפואיים מסובכים.

נגלה מה יכול לגרום לזה, מה התסמינים הנוספים שכדאי לשים לב אליהם, ובעיקר – מה עושים עם זה?

המטרה? שתצא מפה עם הבנה ברורה, פחות דאגות, ויותר חשוב – עם תוכנית פעולה.

אז תתרווח (בזהירות!), ותתכונן לגלות אחת ולתמיד למה זה שורף שם למטה.

אז מה הסיפור? למה פתאום זה שורף שם למטה?

התחושה הזו, של צריבה או כאב בזמן מתן שתן, נקראת בשפה הרפואית דיסוריה.

נכון, שם קצת פלצני, אבל הוא מתאר בדיוק את מה שאתה מרגיש.

וזה לא משהו שצריך להתעלם ממנו או להתבייש בו.

זה סימן שהגוף שלך מאותת שמשהו לא תקין באזור דרכי השתן.

דרכי השתן הן מערכת די מורכבת, שכוללת את הכליות, השופכנים (הצינורות מהכליות לשלפוחית), שלפוחית השתן והשופכה (הצינור החוצה).

כל חלק במערכת הזו יכול להיות מעורב.

הסיבות לצריבה יכולות להיות מגוונות, החל מזיהום חיידקי פשוט ועד למצבים קצת יותר מורכבים.

בוא נפרק את החשודים העיקריים אחד אחד.

חשוד מספר 1: הזיהום הערמומי בדרכי השתן (UTI) – כן, גם לגברים זה קורה!

שמעתם על דלקת בדרכי השתן? רוב הסיכויים שקישרתם את זה בעיקר לנשים.

אז נכון, זה נפוץ יותר אצל נשים בגלל מבנה אנטומי שונה (שופכה קצרה יותר וקרובה יותר לפי הטבעת).

אבל חברים, חדשות מרעישות: גם גברים יכולים לחטוף זיהום בדרכי השתן!

זה אולי פחות שכיח, אבל זה בהחלט קיים ויכול להיות הגורם לצריבה המציקה הזו.

מה זה בכלל UTI אצל גברים? זה לא "מחלה של נשים"?

אז לא, זה לא בלעדי לנשים.

אצל גברים, זיהום בדרכי השתן (Urinary Tract Infection – UTI) קורה בדרך כלל כשחיידקים, לרוב חיידקי אי קולי (E. coli) שמגיעים מהמעי הגס, מצליחים לטפס במעלה השופכה ולהגיע לשלפוחית השתן.

לפעמים, במקרים חמורים יותר, הזיהום יכול להגיע גם לכליות.

אצל גברים צעירים זה פחות נפוץ, אבל הסיכון עולה עם הגיל, במיוחד אצל גברים עם ערמונית מוגדלת (שמקשה על התרוקנות מלאה של השלפוחית), סוכרת, או מערכת חיסון מוחלשת.

גם שימוש בקתטר (צנתר שתן) מעלה את הסיכון באופן משמעותי.

תסמינים נוספים שיכולים לצעוק "זיהום!":

הצריבה היא לרוב התסמין הבולט, אבל שימו לב גם לסימנים נוספים שיכולים להצביע על UTI:

• תכיפות במתן שתן: מרגיש שאתה צריך לרוץ לשירותים כל חמש דקות?
• דחיפות במתן שתן: התחושה שאתה "חייב" עכשיו ומיד, וקשה להתאפק.
• תחושת חוסר התרוקנות: גם אחרי שהיית בשירותים, מרגיש שלא הכל יצא.
• שתן עכור או בעל ריח רע: שינוי בצבע או בריח של השתן.
• כאבים בבטן התחתונה או בגב התחתון: מעל עצם החיק (פיוביס) או באזור המותניים.
• דם בשתן (המטוריה): לפעמים רואים גוון ורדרד או אדום.
• חום וצמרמורות: אם הזיהום מטפס לכליות (פיאלונפריטיס), זה כבר סיפור רציני יותר.

איך מאבחנים ומה הטיפול? אל תנסה להיות גיבור.

אם אתה חושד שיש לך UTI, אל תנסה לשחק אותה קשוח ולחכות שזה יעבור לבד.

זה לא הזמן לגבורה מיותרת. לך לרופא/ה.

האבחון פשוט יחסית ומתבסס על התסמינים ועל בדיקת שתן:

1. בדיקת שתן כללית (סטיק): נותנת אינדיקציה מהירה אם יש סימני דלקת (כדוריות דם לבנות, ניטריטים).
2. תרבית שתן: הבדיקה החשובה ביותר. היא מזהה את סוג החיידק הספציפי שגורם לזיהום ואת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה. זה קריטי כדי להתאים את הטיפול הנכון.

הטיפול ב-UTI הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה.

חשוב מאוד לקחת את האנטיביוטיקה בדיוק לפי הוראות הרופא ולהשלים את כל הקורס, גם אם אתה מרגיש טוב יותר אחרי כמה ימים.

הפסקת טיפול מוקדמת מדי עלולה לגרום לחזרת הזיהום או להתפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה.

בנוסף לאנטיביוטיקה, מומלץ מאוד לשתות הרבה מים. זה עוזר "לשטוף" את החיידקים החוצה ממערכת השתן.

חשוד מספר 2: דלקת בשופכה (Urethritis) – כשהצינור עצמו כועס.

לפעמים, הבעיה היא לא בכל מערכת השתן, אלא מתמקדת בצינור שמוציא את השתן מהגוף החוצה – השופכה.

דלקת בשופכה (Urethritis) יכולה לגרום לצריבה חזקה, במיוחד בתחילת מתן השתן או בסופו.

מה ההבדל בין זה לזיהום "רגיל" בדרכי השתן?

בעוד ש-UTI "קלאסי" מערב בדרך כלל את שלפוחית השתן (ציסטיטיס) ולפעמים את הכליות, דלקת השופכה מתרכזת, כשמה כן היא, בשופכה עצמה.

הגורמים לדלקת בשופכה יכולים להיות שונים מאלו של UTI רגיל, ולכן חשוב להבדיל ביניהם.

מי הגורמים הפוטנציאליים? רשימת החשודים מתארכת…

כאן הסיפור יכול להסתעף קצת יותר, ולפעמים מערב גם את חיי המין שלכם:

• חיידקים המועברים במגע מיני (מחלות מין – STD):
  • כלמידיה (Chlamydia): אחד הגורמים השכיחים ביותר לדלקת בשופכה שאינה נגרמת מזיבה. לעיתים קרובות היא "שקטה" ולא גורמת לתסמינים בולטים, מה שמדגיש את חשיבות הבדיקה.
  • גונוריאה (Gonorrhea – זיבה): גורם חיידקי נוסף ונפוץ. יכול לגרום להפרשה מוגלתית מהפין בנוסף לצריבה.
  • מיקופלסמה גניטליום (Mycoplasma genitalium): חיידק נוסף שמתחילים להבין את חשיבותו בשנים האחרונות.
  • טריכומונס (Trichomonas vaginalis): טפיל חד-תאי ששכיח יותר אצל נשים, אך יכול לגרום לדלקת גם אצל גברים.
• חיידקים "רגילים": אותם חיידקים שיכולים לגרום ל-UTI (כמו אי קולי) יכולים לפעמים לגרום גם לדלקת בשופכה.
• נגיפים: וירוס ההרפס סימפלקס (HSV), אותו וירוס שגורם לשלפוחיות באברי המין, יכול לפעמים לגרום גם לדלקת בשופכה.
• גירוי כימי או פיזי: שימוש בסבונים אגרסיביים, קוטלי זרע, או אפילו פציעה קלה לשופכה (למשל, בעקבות יחסי מין נמרצים או החדרת צנתר) יכולים לגרום לדלקת לא זיהומית.

נקודה חשובה: אם יש חשד שדלקת השופכה נגרמה ממחלת מין, חובה ליידע ולבדוק גם את הפרטנר/ית המיני/ת, ולטפל בהתאם כדי למנוע הדבקה חוזרת או סיבוכים.

תסמינים אופייניים ואיך יוצאים מזה?

מלבד הצריבה במתן שתן, דלקת בשופכה יכולה להתבטא גם ב:

• הפרשה מהפין: יכולה להיות שקופה, לבנה, צהובה או ירקרקה.
• גרד או אי נוחות בקצה הפין.
• כאב בזמן קיום יחסי מין או שפיכה.

האבחון יכלול בדרך כלל:

• תשאול מפורט על התסמינים והיסטוריה מינית.
• בדיקת שתן.
• לקיחת דגימה מההפרשה או מהשופכה עצמה (עם מטוש דק) לבדיקת מעבדה ספציפית למחלות מין (PCR).

הטיפול תלוי בגורם:

• אם מדובר בזיהום חיידקי (כולל מחלות מין), יינתן טיפול אנטיביוטי ספציפי לחיידק שנמצא. חשוב לזכור שטיפול בכלמידיה שונה מטיפול בגונוריאה, ולכן האבחון המדויק חשוב.
• אם מדובר בגירוי כימי, יש להפסיק את השימוש בחומר המגרה.
• בכל מקרה של חשד למחלת מין, יש להימנע מקיום יחסי מין עד לסיום הטיפול ולוודא שגם הפרטנר/ית טופלו.

חשוד מספר 3: הערמונית עושה בעיות (Prostatitis) – בלוטה קטנה, צרות גדולות?

בלוטת הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטה קטנה, בגודל אגוז מלך בערך, שנמצאת אצל גברים מתחת לשלפוחית השתן ועוטפת את החלק העליון של השופכה.

היא אולי קטנה, אבל כשהיא מחליטה לעשות בעיות, זה יכול להיות מאוד לא נעים.

אחת הבעיות האפשריות היא דלקת בערמונית, או פרוסטטיטיס.

מה הקשר בין הערמונית לבין שריפה בפיפי?

בגלל המיקום האסטרטגי שלה, שעוטף את השופכה, דלקת או נפיחות בערמונית יכולה ללחוץ על השופכה ולגרות אותה, מה שמוביל לקושי וכאב במתן שתן, כולל תחושת צריבה.

היא יכולה גם לגרות את בסיס שלפוחית השתן ולגרום לתסמינים דומים לאלו של דלקת בשלפוחית (תכיפות, דחיפות).

סוגי דלקת הערמונית – לא כולם זהים!

פרוסטטיטיס היא לא אבחנה אחת, אלא קבוצה של מצבים:

• פרוסטטיטיס חיידקית חריפה: זיהום חיידקי פתאומי וחמור בערמונית. מלווה בדרך כלל בחום גבוה, צמרמורות, כאבים עזים וקשיים משמעותיים במתן שתן. דורש טיפול אנטיביוטי מיידי, לפעמים באשפוז.
• פרוסטטיטיס חיידקית כרונית: זיהום חיידקי מתמשך או חוזר בערמונית. התסמינים פחות דרמטיים מהצורה החריפה, אך יכולים לכלול צריבה, כאבים באגן ותסמיני UTI חוזרים. דורש טיפול אנטיביוטי ממושך יותר.
• תסמונת כאב אגן כרונית / פרוסטטיטיס כרונית לא חיידקית (CP/CPPS): הסוג השכיח ביותר של פרוסטטיטיס. מאופיין בכאבים באזור האגן (בין שק האשכים לפי הטבעת, בבטן תחתונה, בפין) ובתסמינים בדרכי השתן (צריבה, תכיפות, דחיפות), אך ללא עדות לזיהום חיידקי בבדיקות. הגורם לא תמיד ברור ויכול להיות קשור לדלקת לא זיהומית, בעיות עצביות, או מתח שרירי רצפת האגן.
• פרוסטטיטיס דלקתית אסימפטומטית: סימני דלקת בערמונית נמצאים בבדיקות (למשל, בביופסיה), אך אין תסמינים. בדרך כלל לא דורש טיפול.

עוד סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה (חוץ מהצריבה):

אם הצריבה מלווה באחד או יותר מהתסמינים הבאים, כדאי לחשוב על כיוון הערמונית:

• כאב: כאב עמום או חד באזור שבין שק האשכים לפי הטבעת (פרינאום), בבטן התחתונה, בגב התחתון, בפין או באשכים.
• קשיים במתן שתן: זרם שתן חלש או מקוטע, קושי להתחיל להשתין, טפטוף בסוף.
• כאב בזמן או אחרי שפיכה.
• תסמינים דמויי שפעת: חום, צמרמורות, כאבי שרירים (בעיקר בפרוסטטיטיס חיידקית חריפה).

אבחון וטיפול: קצת יותר מורכב, אבל אפשרי.

אבחון פרוסטטיטיס יכול להיות מאתגר, במיוחד כשמדובר בסוג הלא-חיידקי (CP/CPPS).

הרופא יבצע תשאול מפורט, בדיקה גופנית שכוללת בדיקה רקטלית (כן, זאת עם האצבע…) כדי למשש את הערמונית ולהעריך את גודלה ורגישותה.

בדיקות נוספות יכולות לכלול בדיקות שתן (לפני ואחרי עיסוי ערמונית), תרבית נוזל ערמונית, ולעיתים בדיקות הדמיה או אורודינמיקה (לבדוק את תפקוד השלפוחית והשופכה).

הטיפול תלוי בסוג הפרוסטטיטיס:

• בסוגים החיידקיים: אנטיביוטיקה היא הבסיס, לפעמים לתקופות ממושכות (4-6 שבועות ואף יותר בכרונית).
• ב-CP/CPPS (הלא חיידקי): הטיפול מורכב יותר ומשלב לעיתים קרובות מספר גישות:
  • תרופות להקלה על התסמינים: חוסמי אלפא (להרפיית שרירי הערמונית וצוואר השלפוחית), נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs).
  • פיזיותרפיה לרצפת האגן.
  • טכניקות הרפיה וניהול מתחים.
  • שינויים תזונתיים (הימנעות ממזונות שעלולים לגרות, כמו אלכוהול, קפאין, מאכלים חריפים).
  • במקרים מסוימים, תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות פרכוסים במינון נמוך יכולות לעזור לכאב כרוני.

חשוב סבלנות והתמדה בטיפול בפרוסטטיטיס, במיוחד בכרונית.

---

שאלות בוערות (תרתי משמע!) ותשובות קצרות וקולעות:

בטח יש לך עוד כמה שאלות שמציקות לך. בוא נענה על כמה מהן:

1. שאלה: האם צריבה תמיד מעידה על זיהום?
   
   תשובה: ממש לא! כמו שראינו, זה יכול להיות גם בגלל דלקת לא זיהומית (כמו ב-CPPS), גירוי כימי מסבון או חומר אחר, אבנים קטנות בדרכי השתן, או אפילו גירוי מכני. חשוב לאבחן נכון.
2. שאלה: האם זה מדבק?
   
   תשובה: תלוי בגורם. אם הצריבה נגרמת ממחלת מין (כלמידיה, גונוריאה, טריכומונס, הרפס), אז כן, זה מדבק וצריך לנקוט באמצעי זהירות ולטפל בפרטנר/ית. אם זה UTI "רגיל" שנגרם מחיידקי מעיים או פרוסטטיטיס לא זיהומית, זה לא נחשב מדבק במובן המיני.
3. שאלה: מתי חייבים לרוץ לרופא או למיון?
   
   תשובה: אל תחכה אם יש לך: חום גבוה וצמרמורות, כאבים עזים בבטן או בגב, הקאות, דם ניכר בשתן, הפרשה מוגלתית מהפין, או חוסר יכולת מוחלטת להשתין. אלו סימני אזהרה שמצריכים בדיקה דחופה. גם אם התסמינים פחות חמורים אבל לא משתפרים תוך יום-יומיים, גש לרופא.
4. שאלה: האם שתיית מיץ חמוציות באמת עוזרת?
   
   תשובה: המחקרים על חמוציות מראים יעילות מסוימת בעיקר במניעת זיהומים חוזרים אצל נשים. לגבי גברים, או טיפול בזיהום קיים – העדויות הרבה פחות חזקות. זה כנראה לא מזיק (אלא אם אתה נוטל תרופות מסוימות כמו קומדין), אבל זה בהחלט לא תחליף לאנטיביוטיקה או לשתיית מים מרובה, שהיא כן חשובה מאוד.
5. שאלה: האם אפשר לטפל בזה לבד בבית עם "תרופות סבתא"?
   
   תשובה: ממש לא מומלץ. אתה לא יודע מה הגורם המדויק לצריבה, וטיפול לא נכון (או חוסר טיפול) יכול להוביל לסיבוכים כמו זיהום בכליות, אבצס בערמונית, או התפשטות של מחלת מין. אבחון רפואי הוא המפתח. שתיית מים מרובה היא הדבר היחיד שמומלץ לעשות בבית במקביל לפנייה לרופא.
6. שאלה: מה הקשר בין צריבה לסקס?
   
   תשובה: יש כמה קשרים אפשריים. ראשית, כאמור, מחלות מין הן גורם שכיח לדלקת בשופכה ולצריבה. שנית, עצם החיכוך בזמן סקס יכול לפעמים לגרום לגירוי מכני קל בשופכה. שלישית, אצל גברים עם פרוסטטיטיס, שפיכה יכולה לפעמים להחמיר את הכאב או אי הנוחות.
7. שאלה: האם תזונה משפיעה על הצריבה?
   
   תשובה: באופן ישיר, פחות. אבל שתייה לא מספקת של מים יכולה להחמיר את המצב כי השתן מרוכז יותר. אצל אנשים מסוימים עם שלפוחית רגיזה או CPPS, מזונות ומשקאות מסוימים כמו אלכוהול, קפאין, מאכלים חריפים או חומציים מאוד יכולים להחריף את התסמינים, אבל זה אינדיבידואלי. הדבר הכי חשוב הוא לשתות מספיק מים.

---

עוד חשודים פוטנציאליים (כי למה שיהיה פשוט?):

חוץ מהגורמים העיקריים שפירטנו, יש עוד כמה אפשרויות, פחות שכיחות אבל עדיין קיימות:

אבנים בדרכי השתן: כשהגוף מייצר יהלומים כואבים.

אבנים קטנות שנוצרות בכליות ויורדות דרך השופכנים לשלפוחית יכולות לגרום לכאבים עזים (עווית כלייתית).

אם אבן קטנה מנסה לעבור דרך השופכה החוצה, היא יכולה לשרוט ולגרות את הדופן ולגרום לצריבה חדה בזמן מתן שתן, לפעמים יחד עם דם בשתן.

גירוי כימי: האם אתה משתמש בסבון הלא נכון?

לפעמים הפתרון פשוט יותר ממה שחושבים.

שימוש בסבונים חזקים, ג'ל רחצה מבושם, קוטלי זרע, חומרי סיכה מסוימים, או אפילו שאריות של אבקת כביסה בתחתונים יכולים לגרות את העור העדין בקצה הפין ואת פתח השופכה, ולגרום לצריבה מקומית.

מחלות עור מסוימות באזור.

מצבי עור כמו אקזמה, פסוריאזיס או ליכן סקלרוזוס יכולים להופיע גם באזור איברי המין ולגרום לגרד, אדמומיות וצריבה, גם בזמן מתן שתן אם העור סביב פתח השופכה מגורה.

נזק לשופכה (טראומה, צנתור).

החדרת צנתר לשלפוחית, ניתוחים באזור, או אפילו פציעה (למשל, נפילה על אזור המפשעה) יכולים לגרום לנזק זמני או קבוע לשופכה ולצריבה.

סיבות נדירות יותר (להכיר, לא להיבהל).

במקרים נדירים מאוד, צריבה כרונית יכולה להיות קשורה למצבים כמו היצרות של השופכה (Stricture) או, במקרים נדירים עוד יותר, לגידולים בדרכי השתן (שלפוחית, שופכה) או בערמונית.

חשוב להדגיש שוב: אלו סיבות נדירות, והרוב המכריע של מקרי הצריבה נובע מהגורמים שפירטנו קודם. אל תקפצו למסקנות.

אז מה עושים עכשיו? המדריך המקוצר לגבר הנבוך (אך הנחוש!)

אוקיי, סקרנו את כל החשודים הפוטנציאליים.

הראש שלך בטח קצת מסתובב מכל המידע הזה.

אז בוא נסכם את השורה התחתונה – מה אתה צריך לעשות אם אתה חווה צריבה במתן שתן?

• אל תתעלם! הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות זה לקוות שזה "יעבור לבד". זה לא סימן של חולשה לבקש עזרה, זה סימן של אחריות לבריאות שלך. וזה בהחלט לא "גברי" לסבול בשקט מכאבים ואי נוחות.
• פנה לרופא/ה: זה הצעד הראשון והכי חשוב. רופא/ת המשפחה שלך או אורולוג/ית יוכלו לשמוע את התסמינים שלך, לבצע את הבדיקות הנדרשות (בעיקר בדיקת שתן) ולהגיע לאבחנה הנכונה. אל תתבייש לפרט את כל התסמינים, כולל אלו שקשורים לחיי המין אם רלוונטי. הם שמעו הכל, באמת.
• שתה מים: בינתיים, עד שתגיע לרופא, וגם אחר כך – שתה הרבה מים. זה עוזר לדלל את השתן ולהפחית את הגירוי, וגם עוזר לשטוף החוצה חיידקים אם אכן מדובר בזיהום. כמה זה הרבה? לפחות 8-10 כוסות ביום.
• היגיינה מתונה: שמור על היגיינה טובה באזור, אבל הימנע משימוש בסבונים חזקים, מבושמים או אגרסיביים שיכולים לגרות עוד יותר. מים וסבון עדין ולא מבושם זה מספיק.
• סקס בטוח: אם יש אפילו חשד קל שמדובר במחלת מין, השתמש בקונדום והימנע ממגע מיני עד שתיבדק ותקבל טיפול (וגם הפרטנר/ית).
• השלם טיפול! אם הרופא רשם לך אנטיביוטיקה או טיפול אחר, חשוב ביותר להשלים את כל הקורס, גם אם אתה מרגיש שיפור משמעותי אחרי כמה ימים. הפסקה מוקדמת היא מתכון לחזרת הבעיה או לסיבוכים.

לסיכום: אל תיתן לצריבה לשרוף לך את היום (ואת הלילה)

צריבה במתן שתן אצל גברים היא תופעה לא נעימה, אבל היא בהחלט לא גזירת גורל.

כפי שראינו, יש מגוון סיבות אפשריות, החל מזיהומים שכיחים וקלים יחסית לטיפול, דרך דלקות בשופכה או בערמונית, ועד למצבים פחות נפוצים.

המסר החשוב ביותר הוא: אל תתעלם ואל תאבחן את עצמך.

הגוף שלך מאותת לך שמשהו דורש תשומת לב.

החדשות הטובות הן שבעזרת אבחון נכון וטיפול מתאים, רוב המקרים של צריבה במתן שתן ניתנים לפתרון יעיל.

אז קח נשימה עמוקה (זה לא כואב כמו להשתין עכשיו, נכון?), קבע תור לרופא, וטפל בעצמך.

כי מגיע לך להשתין בשקט ובלי דרמות מיותרות.

בהצלחה!