פרוביוטיקה בטיפול כימותרפי: הסוד להקלה בתסמיני מערכת העיכול

הבטן עוברת מסע מטורף בכימותרפיה: האם חיידקים טובים יכולים לעזור?

אין דרך לייפות את זה.

טיפול כימותרפי הוא מסע.

מסע חשוב, קריטי, אבל גם מטלטל.

הגוף כולו עובר שינויים עצומים, ומערכת אחת שמרגישה את זה על בשרה, ובגדול, היא מערכת העיכול.

פתאום הבטן מתהפכת, הרגשה לא נוחה הופכת לחברה קבועה, ולפעמים נדמה שהגוף פשוט מורד.

זה נכון, המטרה העיקרית היא לחסל תאים סרטניים, וכל השאר נראה משני לרגע.

אבל רגע.

מה אם הייתי אומר לכם שיש עולם שלם בתוך המעיים שלנו שיכול אולי לעזור לנו לצלוח את התקופה הזו קצת יותר בקלות?

עולם שלם של יצורים מיקרוסקופיים שמשפיעים על איך אנחנו מרגישים, ושאפשר אולי, עם קצת עזרה מבחוץ, לגייס אותם לטובתנו?

בדיוק על זה אנחנו הולכים לדבר.

על הפרוביוטיקה, על הבלגן שקורה בבטן בזמן כימותרפיה, ועל השאלה הגדולה: האם החיידקים ה"טובים" האלה יכולים להציל את המצב, או לפחות לשפר אותו משמעותית?

אם אתם או מישהו שקרוב לכם נמצא בטיפול כימותרפי, או פשוט סקרנים לדעת איך הגוף שלנו עובד ברמה הכי בסיסית ואיך אפשר לתמוך בו בתקופות קשות, הישארו איתי.

הולך להיות מעניין.

כשהמעיים צועקים הצילו: מה הכימותרפיה עושה שם בפנים?

בואו נדבר בכנות על מה שקורה בפנים.

הכימותרפיה, בעצם, היא סוג של נשק חכם (או לפעמים פחות חכם) שמטרתו להרוג תאים שמתחלקים מהר.

הגידול הסרטני בנוי מתאים כאלה, וזו הסיבה שהטיפול עובד.

אבל הבעיה היא שיש לנו בגוף עוד המון תאים שמתחלקים במהירות.

מי למשל?

תאי מח העצם (שמייצרים את תאי הדם).

תאי זקיקי השיער (ולכן השיער נושר).

וניחשתם נכון: התאים שמצפים את מערכת העיכול כולה, מהפה ועד פי הטבעת.

הקירות הפנימיים קורסים (קצת הגזמה, אבל…)

כשכימותרפיה פוגעת בתאים הללו, הרירית העדינה שמצפה את המעיים נפגעת.

היא נהיית דקה יותר.

פחות יעילה.

פחות מגינה.

זה יכול לגרום לכאבים, לקושי בספיגת מזון, ובעיקר – לאפשר לחומרים לא רצויים לחדור לגוף או לגרום לגירוי מקומי.

המיקרוביום יוצא מאיזון: מסיבת חיידקים לא רצויה

ויש עניין נוסף, אולי חשוב לא פחות.

בתוך המעיים שלנו חיים טריליוני חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד יצורים קטנטנים שביחד נקראים המיקרוביום.

במצב תקין, זה כמו גן עדן קטן.

יש שם איזון עדין בין החיידקים ה"טובים" (הידידותיים) ל"רעים" (הפחות ידידותיים, או אלה שיכולים לגרום לצרות אם הם מתרבים יותר מדי).

החיידקים הטובים עוזרים לנו לעכל מזון, לייצר ויטמינים, לחזק את מערכת החיסון, ואפילו להגן על הרירית של המעי.

עכשיו תחשבו מה קורה כשמזריקים לגוף חומר חזק כמו כימותרפיה.

היא לא מבחינה רק בתאי אדם שמתחלקים מהר.

היא גם פוגעת בחיידקים שבפנים.

לפעמים היא פוגעת יותר בחיידקים מסוג אחד ופחות באחרים.

התוצאה?

איזון המיקרוביום נהרס.

חיידקים פחות ידידותיים יכולים להתרבות.

המגוון הכללי יורד.

וזה, יחד עם הפגיעה ברירית עצמה, מוביל למגוון תופעות לוואי במערכת העיכול:

• בחילה והקאות
• שלשולים (אחת התופעות הנפוצות והמטרידות ביותר)
• עצירות (כן, גם זה קורה)
• כאבי בטן ואי נוחות כללית
• נפיחות וגזים
• מוקוזיטיס (דלקת ופצעים ברירית הפה, הוושט או המעיים)
• ירידה בתיאבון

הבנתם את התמונה.

המצב לא נעים בכלל.

וזה בדיוק המקום שבו עולה השאלה…

המיקרו-גיבורים נכנסים לפעולה: איך פרוביוטיקה אולי עוזרת?

ופה נכנסת לתמונה הפרוביוטיקה.

בעצם, כשאנחנו מדברים על פרוביוטיקה, אנחנו מדברים על חיידקים חיים וידידותיים.

סוגים ספציפיים של חיידקים (ולפעמים גם שמרים) שכשצורכים אותם בכמות מספקת, הם אמורים להביא יתרונות בריאותיים למארח (כלומר, לנו).

אם הבלגן במערכת העיכול קשור לפגיעה ברירית ובעיקר להפרת האיזון במיקרוביום, אז אולי הגיוני לחשוב שאם נוסיף "חיידקים טובים" מבחוץ, נוכל לעזור להחזיר את האיזון?

זה הרעיון הבסיסי.

אבל איך זה קורה בפועל (או לפחות, איך משערים שזה קורה)?

5 דרכים שבהן פרוביוטיקה יכולה לנסות לעזור (תיאורטית ומחקרית):

• להחזיר את האיזון למיקרוביום: זה היתרון הכי ברור.

  להכניס צבא של חיידקים ידידותיים שיכולים להשתקע במעיים (גם אם זמנית) ולהתחרות עם החיידקים הפחות רצויים.

  זה יכול לעזור להקטין את הצמיחה של חיידקים מזיקים ולתמוך באוכלוסיות החיידקים הטובים שנותרו.

• לחזק את מחסום המעי: זוכרים את הרירית הפגועה?

  חיידקים פרוביוטיים מסוימים הראו במחקרים שהם יכולים לעזור לחזק את התקשורת בין התאים ברירית המעי (נקרא "צמתים הדוקים" – Tight Junctions).

  כשהצמתים האלה הדוקים יותר, פחות חומרים מזיקים או חיידקים "רעים" יכולים לחדור דרך דופן המעי ולגרום לדלקת או לבעיות.

  במילים אחרות: לעזור לבנות מחדש את החומה המגנה.

• להפחית דלקת: חלק מתופעות הלוואי במערכת העיכול קשורות לדלקת.

  חיידקים פרוביוטיים מסוימים יכולים להשפיע על תאי מערכת החיסון במעי ולהפחית את התגובה הדלקתית.

  פחות דלקת = פחות גירוי, פחות כאב, ואולי גם שיפור בתסמינים כמו שלשול.

• לייצר חומרים מועילים: החיידקים הידידותיים הם כמו בתי חרושת קטנים.

  הם יכולים לייצר חומרים שמועילים לנו, כמו ויטמינים (בעיקר ויטמיני B ו-K) וחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) כמו בוטיראט.

  בוטיראט הוא מקור אנרגיה חשוב לתאי המעי עצמם, והוא גם בעל תכונות אנטי-דלקתיות.

  יצור החומרים הללו יכול לתמוך בבריאות המעי ולסייע בהתאוששות.

• לעזור בעיכול: למרות שהכימותרפיה פוגעת גם ביכולת הגוף לעכל, חיידקים פרוביוטיים מסוימים עדיין יכולים לסייע בפירוק רכיבי מזון מסוימים.

  זה לא פתרון קסם, אבל יכול לתרום קצת לשיפור הספיגה ולהפחתת עומס על מערכת העיכול הפגועה.

נשמע מבטיח, נכון?

אבל עכשיו מגיע החלק שבו המציאות קצת יותר מורכבת.

אז מה המחקרים אומרים באמת? הסיפור המלא (והקצת מבולגן)

בואו נדבר במספרים ובעובדות.

נכון, יש הרבה מחקרים שבדקו את ההשפעה של פרוביוטיקה על תופעות לוואי של כימותרפיה במערכת העיכול.

והתוצאות?

הן לא חד משמעיות.

בחלק מהמחקרים ראו שיפור משמעותי בתסמינים ספציפיים, כמו ירידה בשכיחות או בחומרה של שלשולים שנגרמו על ידי כימותרפיה מסוימת.

במחקרים אחרים, ההשפעה הייתה פחות בולטת או שלא נראתה הבדל משמעותי לעומת קבוצת הביקורת (שקיבלה פלצבו).

למה הבלגן? 3 סיבות עיקריות:

1. לא כל הפרוביוטיקה זהה: זה אולי הדבר הכי חשוב לזכור.

   המושג "פרוביוטיקה" מכסה מגוון עצום של סוגים, זנים ומינונים שונים של חיידקים.

   זן מסוים של Lactobacillus acidophilus יכול להתנהג אחרת לגמרי מזן אחר של Lactobacillus reuteri, או מזן של Bifidobacterium bifidum.

   ההשפעה תלויה ספציפית בזן, במינון, ובשילובים (תוספים מסוימים מכילים זן אחד, אחרים מכילים עשרות זנים).

   רוב המחקרים בדקו זנים או שילובים שונים, מה שמקשה להשוות ביניהם ולהגיע למסקנה גורפת.

2. כימותרפיה היא לא "דבר אחד": יש עשרות סוגים של תרופות כימותרפיות.

   כל תרופה או שילוב תרופות פועלים בצורה קצת אחרת ויכולים לגרום לתופעות לוואי שונות בחומרתן ובאופיין.

   פרוביוטיקה שעוזרת לשלשול שנגרם מכימותרפיה אחת, לא בהכרח תעזור לעצירות שנגרמת מכימותרפיה אחרת, או לבחילה.

   הטיפול הוא מותאם אישית, וגם ההשפעה של הפרוביוטיקה יכולה להיות כזו.

3. כל גוף הוא עולם ומלואו: המיקרוביום שלנו הוא ייחודי כמו טביעת אצבע.

   ההרכב שלו מושפע מהגנטיקה שלנו, מהתזונה, מאורח החיים, ומעוד אינספור גורמים.

   התגובה לפרוביוטיקה יכולה להיות שונה מאדם לאדם, בהתאם למיקרוביום ה"בסיסי" שלו ובהתאם לאופן שבו הכימותרפיה השפיעה עליו ספציפית.

אז איפה זה משאיר אותנו?

עם הבנה שהפרוביוטיקה אינה תרופת קסם, ושהראיות המדעיות אינן חזקות מספיק כדי להמליץ עליה באופן גורף לכל מטופל כימותרפי.

אבל.

וזה "אבל" חשוב.

יש מחקרים שמראים פוטנציאל מבטיח, בעיקר בהקלה על תסמינים ספציפיים כמו שלשולים שנגרמים על ידי כימותרפיות מסוימות (למשל, כאלה שמבוססות על אירינוטקאן או 5-FU).

הכיוון הוא לזהות אילו זנים ספציפיים יעילים לאילו תופעות לוואי שנגרמות מאילו טיפולים.

וזה תחום מחקר שעדיין מתפתח במהירות.

איך בוחרים את הנבחרת המנצחת של חיידקים? 3 דברים שחייבים לבדוק!

אז אם בכל זאת אתם שוקלים לנסות פרוביוטיקה, ובהנחה שקיבלתם אור ירוק מהצוות הרפואי (שזה, כפי שנראה עוד מעט, הכי הכי חשוב), איך בכלל בוחרים?

השוק מוצף במוצרי פרוביוטיקה.

בקבוקי יוגורט, קפסולות, אבקות…

כל אחד מבטיח הרים וגבעות.

אבל זוכרים? לא כולם נוצרו שווים.

הנה 3 נקודות קריטיות שכדאי לבדוק (עם עין סקרנית וקצת סקפטית):

1. האם מצוין שם הזן הספציפי? לא רק "Lactobacillus" אלא Lactobacillus rhamnosus GG (למשל), או Bifidobacterium lactis HN019 (למשל).

   הסיבה היא שרוב המחקרים בדקו זנים ספציפיים מאוד.

   אם המותג לא מציין את הזנים המדויקים, קשה לדעת אם הוא מכיל את החיידקים שהראו יעילות כלשהי במחקרים.

   עדיף לבחור מוצרים שמפרטים בדיוק אילו זנים בפנים.

2. כמה חיידקים חיים יש שם? (CFU – Colony Forming Units) המינון חשוב.

   תוספים איכותיים מציינים את הכמות של החיידקים החיים (CFU) שהם מספקים עד לתאריך התפוגה.

   המספר הזה יכול להשתנות מאוד, ממיליארדים בודדים ועד מאות מיליארדים.

   אין "מספר קסם" שמתאים לכולם או לכל מצב, אבל לרוב, מחקרים שהראו תוצאות השתמשו במינונים די גבוהים (עשרות מיליארדים).

   תוספים שמכילים כמות זעומה של חיידקים אולי לא יעשו הרבה.

3. איכות, אחסון ויצרן אמין: חיידקים הם יצורים חיים, עדינים למדי.

   הם רגישים לחום, לאור וללחות.

   תוסף פרוביוטיקה לא איכותי, שאוחסן בתנאים לא טובים, יכול להכיל מעט מאוד חיידקים חיים, או בכלל לא.

   חפשו יצרנים בעלי מוניטין, שיטות ייצור ובקרה טובות (GMP), ולפעמים המוצר דורש קירור (אם כי יש היום זנים יציבים יותר שלא דורשים זאת).

   כמובן, תמיד בדקו את תאריך התפוגה ואת הוראות האחסון.

זכרו: גם עם כל הבדיקות האלה, התוצאה עדיין אינה מובטחת, והתייעצות עם הצוות הרפואי היא קריטית לפני שמתחילים לקחת משהו חדש.

בטוח לקחת את זה? שאלת מיליון הדולר והתשובה הפשוטה יחסית

זו אולי השאלה הכי חשובה כשמדברים על פרוביוטיקה בהקשר של טיפול רפואי רציני כמו כימותרפיה.

התשובה הקצרה והישרה היא:

בדרך כלל, פרוביוטיקה נחשבת בטוחה למרבית האנשים הבריאים.

אבל במטופלים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת משמעותית (אימונוקומפרומנטים), יש סיכון תיאורטי (אם כי נדיר למדי) לחדירת חיידקים "טובים" למחזור הדם וגרימת זיהום.

בתקופות מסוימות במהלך הטיפול הכימותרפי, בעיקר כשיש ירידה משמעותית בספירת תאי הדם הלבנים (נויטרופניה), הגוף פגיע יותר לזיהומים.

במצב כזה, גם חיידקים שנחשבים ידידותיים בדרך כלל עלולים להפוך לבעייתיים.

לכן, אסור בשום אופן להתחיל לקחת פרוביוטיקה על דעת עצמכם בזמן טיפול כימותרפי מבלי להתייעץ עם האונקולוג או הצוות הרפואי המטפל.

הם מכירים את ההיסטוריה הרפואית שלכם, את סוג הכימותרפיה שאתם מקבלים, ואת מצב מערכת החיסון שלכם.

הם היחידים שיכולים לתת המלצה מושכלת האם פרוביוטיקה מתאימה לכם, מתי כדאי לקחת אותה (או להימנע ממנה), ואיזה סוג (אם בכלל).

התייעצות זו לא רק המלצה, זו חובה.

זה חלק מהשותפות ביניכם לבין הצוות הרפואי למען הבריאות הטובה ביותר שלכם בתקופה המאתגרת הזו.

שאלות שחמות על המדף (והתשובות שיעשו לכם סדר):

ריכזנו כמה שאלות נפוצות שעולות כשמדברים על פרוביוטיקה בזמן כימותרפיה.

Q: מתי הכי כדאי להתחיל לקחת פרוביוטיקה אם הצוות הרפואי אישר? לפני הטיפול, במהלכו, או אחרי?

A: P: שוב, ההמלצה הכי טובה תבוא מהרופא המטפל, אבל באופן כללי, אם מחליטים לקחת, יש גישות שונות. יש מחקרים שבחנו התחלה כמה ימים לפני תחילת מחזור כימותרפיה, ויש כאלה שבחנו התחלה ביחד עם מחזור הטיפול. הרעיון הוא לבנות אוכלוסייה של חיידקים טובים לפני שהפגיעה מתחילה או בזמן שהיא מתרחשת. חשוב לשקול הפסקה של הפרוביוטיקה בתקופות שבהן ספירת תאי הדם הלבנים הכי נמוכה, בהתאם להנחיית הרופא.

Q: אפשר לקבל פרוביוטיקה מאוכל כמו יוגורט או כרוב כבוש במקום תוסף?

A: P: מזונות מותססים כמו יוגורט (עם חיידקים חיים ופעילים), כרוב כבוש, קפיר, קימצ'י ומיסו מכילים חיידקים מועילים. הם בהחלט חלק מתזונה בריאה ותורמים למיקרוביום. אולם, הכמות והסוגים הספציפיים של החיידקים במזונות אלה בדרך כלל נמוכים בהרבה ומגוונים פחות מאשר בתוסף פרוביוטי ממוקד. בנוסף, מזונות אלה עלולים להכיל חיידקים מגוונים שפחות נשלטים, ובתקופות של דיכוי חיסוני משמעותי, אונקולוגים מסוימים עשויים להמליץ להימנע ממזונות מותססים מסוימים מחשש לזיהום. תמיד כדאי להתייעץ.

Q: האם נטילת פרוביוטיקה מבטיחה שכל תופעות הלוואי במערכת העיכול ייעלמו?

A: P: היינו מאוד רוצים שכן, אבל התשובה היא לצערי לא. פרוביוטיקה אינה פתרון קסם והיא לא תחליף לטיפולים המקובלים בתופעות לוואי (תרופות נגד בחילה, תרופות נגד שלשול וכו'). במקרה הטוב, היא יכולה לעזור להקל על תסמינים מסוימים אצל חלק מהמטופלים, כתמיכה לטיפול העיקרי. חשוב לנהל ציפיות ולהבין שזה כלי עזר פוטנציאלי, לא תרופת פלא.

Q: כל תוסף פרוביוטיקה שקונים בסופר פארם או בבית טבע מתאים?

A: P: ממש לא! כפי שהסברנו, יש הבדלים עצומים בין מוצרים שונים. חשוב לחפש מוצרים שמציינים בבירור את הזנים, את המינון (CFU) ואת תאריך התפוגה, ורצוי שהיצרן יהיה מוכר ואמין. עדיף להתייעץ עם איש מקצוע (רופא, דיאטן קליני) שעשוי להכיר מוצרים ספציפיים שהראו יעילות במחקרים או מניסיונם הקליני, במיוחד בהקשר של מצבים רפואיים מורכבים.

Q: מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפּרֶה-ביוטיקה?

A: P: שאלה מצוינת! פרוביוטיקה, כפי שלמדנו, הם החיידקים ה"טובים" עצמם. פרה-ביוטיקה (Prebiotics) הם רכיבי מזון (לרוב סיבים תזונתיים מסוימים, כמו אינולין או FOS) שאינם מתעכלים על ידינו, אבל משמשים מזון לחיידקים הידידותיים שכבר נמצאים במעיים שלנו. נטילת פרה-ביוטיקה יכולה לעזור לגדל ולחזק את אוכלוסיית החיידקים הטובים הקיימת. יש מוצרים שמשלבים גם פרוביוטיקה וגם פרה-ביוטיקה, ונקראים סינביוטיקה (Synbiotics). שילוב זה יכול להיות יעיל, שוב, בהתאם לזנים ולמצב המטופל.

Q: יש תופעות לוואי לפרוביוטיקה עצמה?

A: P: אצל רוב האנשים, תופעות הלוואי אם קיימות הן קלות וכוללות לרוב נפיחות, גזים או שינויים קלים ביציאות בימים הראשונים של הנטילה, כשהגוף מתרגל. תופעות אלה בדרך כלל חולפות מעצמן. במקרים נדירים מאוד, אצל מטופלים עם דיכוי חיסוני חמור, קיים הסיכון לזיהום שהוזכר קודם. זו הסיבה שהתייעצות עם הרופא כל כך חיובית וחיונית.

Q: האם פרוביוטיקה יכולה להחליף טיפול תרופתי אחר לבעיות עיכול בזמן כימותרפיה?

A: P: בשום אופן לא! פרוביוטיקה אינה תחליף לתרופות שנועדו לטפל בבחילות, הקאות, שלשולים קשים, כאבים או כל תופעת לוואי אחרת. היא יכולה לשמש כתוספת פוטנציאלית, אבל הטיפול העיקרי צריך להינתן על ידי הצוות הרפואי. אל תפסיקו או תשנו מינון של תרופה שקיבלתם ללא התייעצות!

המבט קדימה: מה עוד מחכה לנו בעולם החיידקים הטובים והכימותרפיה?

עולם המיקרוביום וההשפעה שלו על הבריאות (וגם על התגובה לטיפולים רפואיים) הוא אחד התחומים הכי חמים ומרתקים במחקר הרפואי כיום.

הולכים ונאספים עוד ועוד נתונים.

מזהים זנים ספציפיים שיכולים להיות יעילים יותר למצבים מסוימים.

המחקר מתקדם לכיוון של רפואה מותאמת אישית.

אולי בעתיד נוכל לבצע בדיקה של המיקרוביום של מטופל מסוים לפני תחילת כימותרפיה, ולפי התוצאות, להמליץ על שילוב פרוביוטי ספציפי שיתאים בדיוק לו, כדי למזער תופעות לוואי.

זה עדיין לא שם, אבל זה הכיוון.

הידע שלנו על המיקרוביום גדל בקצב מסחרר, וביחד איתו גם הפוטנציאל למצוא דרכים חדשות ויעילות לתמוך במטופלים.

סיכום: אז לקחת או לא לקחת?

חזרנו לשאלת השאלות.

התשובה, כפי שכבר הבנתם, היא לא פשוטה של כן או לא.

פרוביוטיקה מציעה פוטנציאל לסייע בהקלה על תופעות לוואי במערכת העיכול בזמן כימותרפיה, בעיקר על ידי תמיכה באיזון המיקרוביום ובריאות רירית המעי.

המחקרים מראים תוצאות מעורבות, אך ישנן בהחלט עדויות מבטיחות לגבי זנים מסוימים במצבים ספציפיים.

היא אינה תרופת קסם ולא תחליף לטיפולים רפואיים מקובלים.

והכי חשוב מכל?

התייעצות פתוחה וכנה עם האונקולוג או הצוות הרפואי המטפל היא הצעד הראשון והחיוני ביותר לפני ששוקלים להוסיף פרוביוטיקה לטיפול.

הם שותפים מלאים במסע הזה ויכולים לעזור לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורכם, בהתחשב במצבכם הרפואי הייחודי, בסוג הטיפול שאתם מקבלים, ובמצב מערכת החיסון שלכם.

דעת, סקרנות, ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי – אלו המפתחות לניהול מיטבי של תופעות הלוואי ולתמיכה בגוף בתקופה מאתגרת.

מאחלים לכולם המון בריאות!