עדשות מגע טוריות לאסטיגמציה שישנו את הדרך שבה אתם רואים

אתם מכירים את התחושה הזו?

שהעולם נראה קצת מטושטש בקצוות, כאילו מסתכלים דרך חלון שלא ניקו כבר שנים?

אולי תמרורי הדרך קצת מרוחים בערב, או שהמסך מול העיניים דורש מאמץ מיוחד כדי לפענח את האותיות הקטנות?

אם עניתם 'כן' אפילו על אחד מהשאלות האלה, רוב הסיכויים שיש לכם 'צילינדר'.

אל תיבהלו. זה לא פגם אופי, וזה בטח לא סוף העולם.

קוראים לזה אסטיגמציה, וזה פשוט אומר שהקרנית (הכיפה השקופה בחזית העין) או העדשה בתוך העין אינן עגולות לחלוטין, כמו כדורגל, אלא קצת יותר אליפטיות, כמו כדור רוגבי.

והעיוות הקטן הזה, הוא מה שגורם לאור להישבר בצורה שונה בכיוונים שונים.

במילים אחרות? חלק מהדברים שאתם רואים מגיעים לפוקוס על הרשתית, וחלק אחר… ובכן, בואו נגיד שהם מפספסים קצת.

במשך שנים, מי שסבלו מאסטיגמציה היו קצת מקופחים בעולם עדשות המגע.

עדשות רגילות פשוט לא יכלו לפצות על ה'עובי' המשתנה של העין בכיוונים שונים.

זה קצת כמו לנסות לתקן שולחן עקום עם רגל אחת בלבד. זה פשוט לא עובד.

אבל אז הגיעו הגיבורות הלא מושרות של הסיפור שלנו: עדשות המגע הטוריות.

והן שינו את כללי המשחק.

אם אתם רוצים לדעת איך סוף סוף אפשר להיפטר מהמשקפיים או פשוט לראות את העולם sharp כמו HD בלי ניתוח יקר או כאב ראש (תרתי משמע), הגעתם למקום הנכון.

בלי בולשיט, בלי סיסמאות שיווקיות יומרניות.

רק האמת המקצועית, בגובה העיניים, על עדשות המגע הטוריות שיכולות להחזיר לכם את הפוקוס לחיים.

הבטיחו לי שתקראו עד הסוף, כי הפתרונות כאן, והם קרובים יותר ממה שחשבתם.

אז מה הקטע עם ה'צילינדר' הזה בכלל?

בואו נשים את הדברים על השולחן.

אסטיגמציה זה לא איזו מחלה נדירה או קללה עתיקה.

זה מצב שכיח בצורה בלתי רגילה.

הרבה אנשים סובלים ממנו, ולרוב הוא קיים כבר מהלידה.

כמו שכבר אמרנו, במקום שהקרנית שלכם תהיה כמו חלק מכדור מושלם, היא קצת ספורטיבית מדי.

היא יותר דומה לכדור פוטבול או רוגבי מאשר לכדורסל.

ומה זה אומר בפועל?

זה אומר שיש לה "כוח" שבירה שונה בצירים שונים.

תארו לעצמכם גבעה שחלק אחד שלה תלול יותר מהחלק השני.

כשהאור נכנס לעין, הוא פוגש את ה"גבעה" הזו.

הוא מתכופף יותר בציר התלול ופחות בציר הפחות תלול.

התוצאה? במקום שכל קרני האור יתרכזו בנקודה אחת חדה על הרשתית, הן מתרכזות בשני קווים נפרדים.

זה נקרא לעיתים קרובות "שגיאת מיקוד מרובה".

וההשלכה הויזואלית היא טשטוש.

לפעמים זה טשטוש עדין ששמים לב אליו רק בנסיעת לילה, ולפעמים זה טשטוש משמעותי שמפריע לתפקוד היומיומי.

למה עדשות רגילות פשוט לא מספיקות?

עדשות מגע רגילות, אלה שנועדו לתקן קוצר ראייה (מיופיה) או רוחק ראייה (היפראופיה), הן פשוטות יותר מבחינה אופטית.

הן כמו כדור אחד.

יש להן כוח אופטי אחיד בכל הכיוונים.

הן מתקנות את שבירת האור בצורה אחידה.

אבל אם העין שלכם שוברת אור בצורה שונה בכיוונים שונים בגלל האסטיגמציה, עדשה רגילה לא יכולה לתקן את זה.

היא פשוט מוסיפה את הכוח האופטי האחיד שלה על עיוות קיים.

זה כמו לנסות לשים פלסטר על שבר פתוח. אולי זה מרגיש שאתם עושים משהו, אבל זה לא באמת פותר את הבעיה מהשורש.

ומכאן, הצורך בעדשות מיוחדות.

עדשות שיודעות להתמודד עם ה"רוגביות" הזו של העין.

ברוכים הבאים לעידן הטורי: הגיבורים שנכנסו לפעולה

זה השלב שבו העניינים נהיים מעניינים.

עדשות מגע טוריות תוכננו בדיוק בשביל הבעיה הזו.

הן לא סתם עגולות.

יש להן גיאומטריה מורכבת יותר.

יש להן כוח אופטי שונה בשני צירים עיקריים, בדיוק כמו העין האסטיגמטית.

ציר אחד מתקן את קוצר/רוחק הראייה הבסיסי, והציר השני מתקן את ה'צילינדר' – את ההפרש בכוח האופטי בין הצירים השונים בקרנית או בעדשת העין.

אבל זה לא מספיק שיש להן את הכוח הנכון.

עדשה כזו חייבת להישאר במקום הנכון על העין.

תארו לעצמכם שהייתם צריכים לשים משקפיים שמסתובבים לכם על האף.

ברגע שהעדשה הטורית מסתובבת על העין, הצירים האופטיים שלה כבר לא מתאימים לצירים של האסטיגמציה שלכם.

והתוצאה? טשטוש, סחרחורת, ורצון עז לזרוק את העדשות לפח הקרוב.

קסם היציבות: איך הן נשארות במקום?

כאן נכנס לתמונה ההנדסה החכמה מאחורי העדשות הטוריות.

יצרני עדשות מגע השקיעו המון בטכנולוגיות ייצוב.

יש כמה שיטות נפוצות לגרום לעדשה טורית להישאר מכוונת על העין:

ייצוב לפי משקל (Prism Ballast): חלק מהעדשה עבה יותר וכבדה יותר בחלק התחתון. כוח הכבידה גורם לחלק הכבד לרדת למטה, ובכך ממקם את העדשה בצורה הנכונה. זה כמו לשים משקולת קטנה בתחתית העדשה.
ייצוב באמצעות קטיעה (Truncation): החלק התחתון של העדשה "קטומה" או חתוכה ישר. קצה זה נח על העפעף התחתון ומונע סיבוב.
ייצוב באמצעות אזורי דעיכה (Thin Zones/Dynamic Stabilization): אזורים מסוימים בחלקים העליונים והתחתונים של העדשה דקים יותר. כאשר העפעף ממצמץ, הוא מפעיל לחץ שדוחף את האזורים הדקים למטה ומסייע ביישור העדשה. זו כנראה השיטה הנפוצה והיעילה ביותר כיום.
שילוב של שיטות: יצרנים רבים משלבים כמה מהשיטות הללו כדי להגיע ליציבות אופטימלית.

המטרה של כל הטכנולוגיות האלה אחת ויחידה: לוודא שה"צילינדר" שעל העדשה יתאים בדיוק ל"צילינדר" שבעין שלכם, לא משנה אם מצמצתם, הסתכלתם למעלה או קפצתם מרוב אושר.

וכשהיישור הזה מושלם, הפוקוס חוזר, והעולם פתאום נראה חד וברור.

זה לא פחות מקסם קטן שאתם שמים על העיניים כל בוקר.

6 שאלות בוערות על עדשות טוריות (שאולי התביישתם לשאול?)

בואו נודה באמת, עולם האופטיקה יכול להיות קצת מבלבל.

המון מונחים, מספרים, צירים… זה קצת כמו להבין חשבון מדרגה חמישית בשב"כ.

אבל אל דאגה, אנחנו כאן כדי לפשט את זה.

הנה כמה שאלות נפוצות (והתשובות המאירות) שיש לאנשים לגבי עדשות טוריות:

1. האם כל מי שיש לו 'צילינדר' יכול להרכיב עדשות טוריות?

באופן כללי, רוב האנשים עם אסטיגמציה יכולים להרכיב עדשות טוריות בהצלחה רבה.

הטכנולוגיה התקדמה בצורה מדהימה בשנים האחרונות.

בעבר, רק מי שהיה לו "צילינדר" משמעותי יחסית נחשב מועמד טוב.

היום, יש עדשות טוריות גם לאסטיגמציה קלה מאוד.

עם זאת, ההתאמה היא קריטית!

לא כל עדשה מתאימה לכל עין.

ההתאמה חייבת להתבצע על ידי אופטומטריסט מוסמך שיבדוק את האסטיגמציה שלכם, יבחר את העדשה המתאימה ביותר מבחינת פרמטרים (כוח, ציר, קימור, קוטר) ויבדוק את היציבות שלה על העין בפועל.

אז התשובה היא: ככל הנראה כן, אבל רק לאחר בדיקת התאמה מקצועית.

2. האם עדשות טוריות נוחות כמו עדשות רגילות?

העדשות הטוריות המודרניות נוחות מאוד.

החומרים שמהם הן עשויות (בעיקר הידרוג'ל סיליקון) מאפשרים חדירות חמצן מצוינת ושמירה על לחות.

עם זאת, בגלל מנגנוני הייצוב, הן יכולות לפעמים להיות קצת יותר עבות באזורים מסוימים.

חלק מהאנשים מרגישים את זה בהתחלה, אבל לרוב התחושה הזו נעלמת אחרי כמה ימי הסתגלות.

ובואו נדבר תכלס: נוחות סובייקטיבית.

מה שנוח לאחד יכול להרגיש קצת אחרת לאחר.

לכן, ניסיון של מספר סוגים או מותגים של עדשות הוא לרוב חלק מתהליך ההתאמה המוצלח.

3. האם עדשות טוריות יקרות יותר?

כן, בדרך כלל הן יקרות יותר מעדשות מגע רגילות.

הסיבה לכך היא הייצור המורכב יותר שלהן.

הן דורשות דיוק גבוה יותר הן מבחינה אופטית (עם כוחות שונים בצירים שונים) והן מבחינת הגיאומטריה המיוחדת שלהן לייצוב.

אבל, הפער במחיר הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות ככל שהטכנולוגיה הפכה נפוצה יותר.

חשוב לזכור שהמחיר משתנה גם בהתאם לסוג העדשה (יומיות, דו-שבועיות, חודשיות), המותג וגם המקום בו אתם רוכשים אותן.

תסתכלו על זה כהשקעה בראייה חדה ואיכות חיים משופרת. לעיתים קרובות זה שווה את זה.

4. האם אני יכול להזמין עדשות טוריות אונליין אם אני יודע את המרשם שלי?

ובכן, טכנית, כן. חנויות אונליין רבות מוכרות עדשות טוריות.

אבל… וזה אבל גדול!

מרשם משקפיים לאסטיגמציה *אינו* זהה בהכרח למרשם עדשות מגע טוריות.

יש כמה הבדלים מהותיים שיש לקחת בחשבון:

כוח הספירה (Sphere): בגלל המרחק בין עדשת המשקפיים לעין, כוח העדשה למרשמים גבוהים עשוי להשתנות בעדשת מגע.
כוח הצילינדר (Cylinder): גם כוח הצילינדר עצמו יכול להיות שונה בעדשת מגע.
הציר (Axis): הציר נמדד בדיוק של מעלה (למשל, 180 מעלות). בעדשות מגע, הציר חייב להיות מדויק ולהתאים לציר שבו העדשה מתייצבת על העין בפועל. אופטומטריסט בודק את זה באמצעות מנורת סדק ורואה היכן העדשה ממוקמת לאחר מצמוץ. לעיתים, נדרשת "פיצוי" על הציר הנדרש במרשם לעומת הציר של העדשה בפועל.
קימור בסיס (Base Curve) וקוטר (Diameter): אלה פרמטרים פיזיים של העדשה שחייבים להתאים לגיאומטריה של הקרנית שלכם לנוחות ויציבות מקסימלית. הם לא מופיעים במרשם משקפיים רגיל.

לכן, הזמנה ללא התאמה מקצועית היא הימור גדול.

העדשות עלולות להיות לא נוחות, לא לספק ראייה חדה (כי הציר לא נכון או הכוח לא מדויק), ואפילו לגרום לנזק לעין אם ההתאמה הפיזית לא נכונה.

ההמלצה החד משמעית: עברו התאמה מקצועית אצל אופטומטריסט מוסמך לפני שאתם רוכשים עדשות טוריות, במיוחד בפעם הראשונה.

5. האם עדשות טוריות יכולות לתקן גם קוצר ראייה וגם אסטיגמציה בו זמנית?

בהחלט! זו בדיוק המטרה שלהן.

עדשה טורית מכילה את הכוח האופטי לתיקון קוצר או רוחק הראייה הבסיסי (המרכיב ה"ספירה" במרשם) *בנוסף* לכוח הנדרש לתיקון ה"צילינדר" (המרכיב ה"צילינדר" וה"ציר").

הן למעשה מתקנות שני סוגי שגיאות שבירה באותו זמן.

זו הסיבה שהן כה יעילות עבור אנשים רבים שמרכיבים משקפיים עם שילוב של ספירה וצילינדר.

6. כמה זמן לוקח להסתגל לעדשות טוריות?

רוב האנשים מסתגלים לעדשות טוריות די מהר.

לפעמים, הראייה עלולה להרגיש קצת "מוזרה" או "צפה" בהתחלה, במיוחד אם העין לא רגילה לתחושה של עדשה עם ייצוב.

בדרך כלל, תחושת חוסר היציבות או הטשטוש הקל נעלמת תוך יום-יומיים.

אם הראייה נשארת מטושטשת או לא יציבה אחרי תקופת הסתגלות קצרה, זה סימן שההתאמה כנראה לא מושלמת וצריך לחזור לאופטומטריסט לבדוק את היישור על העין ולשקול שינויים במרשם או בסוג העדשה.

הצד החיובי של העניין: למה כדאי לשקול עדשות טוריות?

אחרי כל הדיבורים על הצירים והייצובים, בואו נתמקד בתכלס.

למה בכלל להתעסק עם כל זה?

כי היתרונות, כשההתאמה נכונה, יכולים להיות דרמטיים.

5 סיבות טובות לחייך עם עדשות טוריות:

ראייה חדה כמו סכין (לפחות קרוב לזה): המטרה העיקרית והחשובה ביותר. כשהצילינדר מתוקן, העולם פשוט נראה אחרת. פרטים קטנים קופצים החוצה, צבעים חיים יותר, והטשטוש המעצבן נעלם.
חופש ממשקפיים: למי שמרכיב משקפיים בגלל הצילינדר, עדשות טוריות מציעות חופש מדהים. פעילויות ספורט, גשם, אדים על העדשות… כל אלה הופכים לפחות רלוונטיים.
שדה ראייה רחב יותר: משקפיים מגבילים את שדה הראייה, במיוחד בצידי העדשה. עם עדשות מגע, אין מסגרת ואין הגבלה כזו. הראייה ההיקפית משתפרת.
שיפור בראיית לילה: אסטיגמציה יכולה לגרום לסנוור ו"הילות" סביב אורות, במיוחד בלילה. תיקון הצילינדר לרוב מפחית משמעותית את התופעות האלה ומשפר את הנהיגה הלילית.
אסתטיקה וביטחון עצמי: עבור רבים, האפשרות לוותר על המשקפיים משפרת את המראה החיצוני ואת הביטחון העצמי.

בקיצור, הן מאפשרות לחיות חיים רגילים, פעילים וחדים, גם אם הטבע העניק לכם קרנית קצת פחות מכדורגל.

השורה התחתונה (והמאוד אופטימית!)

אם הגעתם עד כאן, כנראה שאתם סובלים מאסטיגמציה, או מכירים מישהו שכן.

ואתם כבר יודעים, ידע הוא כוח.

עדשות מגע טוריות הן פתרון מעולה, יעיל ובטוח לתיקון אסטיגמציה.

הן לא רק מחזירות לכם את הראייה החדה, הן גם מחזירות לכם את החופש והנוחות שמגיעים עם ויתור על המשקפיים.

תהליך ההתאמה אולי דורש קצת יותר סבלנות ודיוק מאשר בהתאמת עדשות רגילות, אבל הוא שווה כל רגע וכל מאמץ.

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום מבטיחה שהעדשות של היום נוחות, בריאות לעיניים ומספקות ראייה מעולה.

אז אל תתנו ל'צילינדר' לטשטש לכם את החיים.

דברו עם אופטומטריסט מוסמך, עברו התאמה מקצועית, ותנו לעיניים שלכם לראות את העולם כמו שהוא באמת.

חד, ברור, ובפוקוס.

מגיע לכם לראות טוב, ולהרגיש מצוין עם זה.