מים מזוקקים הכנה ביתית: השיטה הסודית שהמומחים לא יגלו לכם

הסוד המדהים שטמון במים שלכם (ולא, זה לא מה שאתם חושבים)

תשמעו, בואו נודה באמת. אנחנו חיים בעולם שבו כל הזמן אומרים לנו מה טוב בשבילנו. תאכלו ככה, תתאמנו ככה, תנשמו ככה. ואז מגיע העניין הזה של מים. פותחים ברז, ממלאים כוס, והופ – שתינו. קלי קלות, נכון? אז זהו, שלא תמיד. וזה לא כדי להלחיץ אתכם, חלילה. רק כדי לפתוח לכם קצת את הראש. כי המים האלה שאנחנו שותים, או משתמשים בהם לדברים עדינים בבית, הם סיפור מורכב. הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. ומה אם הייתי אומר לכם שיש דרך לקחת את המים האלה לרמה אחרת לגמרי?

לרמה של טוהר שכמעט ששכחנו שקיימת? לרמה שיכולה לעשות הבדל משמעותי בבריאות שלכם, במכשירים החשמליים שלכם, ואפילו בטעם של הקפה בבוקר? נשמע מוגזם? יופי! בדיוק בשביל זה כתבתי את המאמר הזה. כדי שנצלול יחד לעומק האמת הצלולה ביותר שיש. לא, לא נגלה פה את הנוסחה הסודית למי נעורים. אבל נגלה איך משיגים את המים הכי טהורים שיש, בבית, לגמרי לבד. תתכוננו לשנות את הדרך שבה אתם מסתכלים על H2O. ויש מצב שתופתעו לגלות כמה זה פשוט, וכמה זה שווה את זה.

1. רגע, מה בעצם לא בסדר במים "הרגילים"?

אנחנו רגילים לחשוב שהמים שמגיעים אלינו הביתה, בין אם מהברז ובין אם בבקבוקים, הם פסגת הטוהר. הרי הם עוברים כל מיני בדיקות ותקנים מחמירים, נכון? ובכן, כן. הם עומדים בתקנים. אבל עמידה בתקן זה לא תמיד שווה ל"טהור לגמרי".

בואו נחשוב רגע מה המים האלה פגשו בדרכם אלינו. מהמקור (נהר, אגם, קידוח) דרך צנרת מיושנת או חדשה, דרך מתקני טיהור ענקיים (שמוסיפים דברים, במטרה טובה, אבל עדיין מוסיפים), ועד לברז שלכם. כל המסע הזה משאיר חותם. ושלא נתחיל לדבר על המים המינרליים שבאים מכל מיני מקורות, שלפעמים עומדים בבקבוקים פלסטיק בשמש במשך שעות או ימים.

מה בדיוק מסתובב שם?

הרשימה יכולה להיות ארוכה ומפתיעה. לא הכל מסוכן מיד, אבל בהחלט לא הכל רצוי:

מינרלים: אשלגן, נתרן, מגנזיום, סידן. נשמע טוב, נכון? בגדול כן, אבל בכמות גדולה הם יוצרים אבנית, הורסים מכשירים, וגם לא תמיד נספגים כמו שצריך מהמים (או נמצאים בצורה שהגוף הכי אוהב).
כלור ותרכובותיו: משתמשים בו לחיטוי, וזה נהדר. אבל הטעם והריח? פחות. ויש גם תרכובות לוואי שנוצרות.
מתכות כבדות: עופרת (מצנרת ישנה), כספית, קדמיום. בכמויות קטנות, אבל לא משהו שהיינו רוצים לצבור בגוף לאורך שנים.
שאריות תרופות: כן כן, מה ששמעתם. תרופות שאנשים נוטלים מגיעות למערכת הביוב, וחלקן מצליחות לעבור את תהליכי הטיהור ומוצאות את דרכן חזרה למקורות המים. מדכא, אני יודע.
חומרי הדברה וחומרי תעשייה: שוב, שאריות שמגיעות לסביבה ומשם למים.
מיקרו-פלסטיק: לצערי הרב, נמצא כבר כמעט בכל מקום, כולל במים שלנו, גם בברז וגם בבקבוקים.

אז המים שלנו הם לא קטסטרופה, זה לא המצב. אבל הם גם לא המים הטהורים שהיו אולי פעם, לפני שהעולם נהיה עמוס כל כך. ואם יש לכם בבית מכשירים יקרים שמתקלקלים בגלל אבנית, או שאתם פשוט רוצים לדעת שאתם שותים את הדבר הכי נקי שאפשר, יש פתרון. והוא ישן נושן, אבל עדיין גאוני בפשטותו.

2. אז מה זה בעצם מים מזוקקים ולמה שארצה אותם?

ההגדרה הכי פשוטה למים מזוקקים היא: H2O נטו. בלי תוספות, בלי מינרלים, בלי מזהמים, בלי כלום. רק המולקולה עצמה. איך מגיעים לטוהר כזה? בתהליך שנקרא זיקוק. ותחשבו על זה לרגע: הטבע עושה את זה כל הזמן. איך יורד גשם? מים מתאדים מהים, מהאגמים, מהאדמה (כל מה שזיהם אותם נשאר מאחור), הופכים לאדים טהורים, עולים למעלה, מתעבים לעננים, ואז חוזרים אלינו כגשם. גשם הוא בעצם מים מזוקקים מהטבע (עד שהוא פוגש את זיהום האוויר בדרכו למטה, אבל זו כבר אופרה אחרת).

הקסם הפשוט של הזיקוק

הרעיון פשוט: מחממים מים "רגילים" עד שהם מתאדים. האדים שעולים למעלה הם מים טהורים. המלחים, המינרלים, המתכות, השאריות האורגניות – כל הדברים ה"כבדים" נשארים מאחור בכלי החימום. את האדים האלה אוספים ומקררים, ואז הם חוזרים להיות מים נוזליים, אבל הפעם – טהורים לגמרי. זה כמו לנקות את המים עם פילטר בלתי נראה ויעיל במיוחד.

בשביל מה זה טוב?

השימושים רבים ומגוונים, וחלקם ממש מפתיעים:

מכשירי אדים ומכשירי נשימה (CPAP): מים רגילים סותמים אותם באבנית מהר מאוד. מים מזוקקים שומרים עליהם נקיים ותקינים לאורך שנים.
מגהצים: שוב, אויבת האבנית. מים מזוקקים מאריכים את חיי המגהץ פלאים.
מצברים לרכב: דורשים מים נטולי מינרלים כדי לפעול כמו שצריך ולא להינזק.
שימושים רפואיים: שטיפות, עיקורים, וכדומה. בתי חולים משתמשים בכמויות אדירות של מים מזוקקים.
קוסמטיקה ותרופות ביתיות: כשרוצים להכין תכשירים עדינים, מים מזוקקים מבטיחים שהחומר הפעיל לא יגיב עם מינרלים או מזהמים אחרים במים.
גידול צמחים עדינים או אורכידיאות: חלק מהצמחים לא סובלים מלחים ומינרלים במים.
אקווריומים: להבטחת סביבה יציבה ונטולת כימיקלים לא רצויים.
ואפילו… שתייה? על זה נדבר עוד מעט, אבל כן, יש אנשים שבוחרים לשתות מים מזוקקים.

אז מים מזוקקים הם לא רק "מים נקיים יותר". הם מים בפורמט הבסיסי והטהור ביותר שלהם, חיוניים לשלל יישומים שבהם אפילו כמות קטנה של זיהום או מינרלים יכולה להרוס או להזיק.

3. DIY: המדריך הסודי להכנת מים מזוקקים במטבח הביתי (זה יותר קל משנראה)

אז הבנו למה מים מזוקקים זה עניין, והבנו את העיקרון. עכשיו מגיע החלק הכיפי: איך עושים את זה לבד, בבית, בלי להיות כימאי במקצועכם? יש כמה שיטות, אבל הכי פשוטה ובסיסית, שכל אחד יכול לעשות, היא שיטת הסיר והקערה. כן, זה נשמע כמו שיעור מדעים בכיתה ד', אבל זה עובד. וזה עובד מעולה.

השיטה הקלאסית: סיר, קערה, ויש לכם מים סופר-טהורים

בשביל השיטה הזו אתם צריכים כמה דברים שכנראה כבר יש לכם במטבח:

סיר גדול, רצוי מנירוסטה.
מכסה מתאים לסיר, עדיף כזה שהידית שלו בולטת פנימה או שניתן להפוך אותו (מיד תבינו למה).
קערת זכוכית או נירוסטה קטנה יותר מהסיר, שתצוף בתוך המים או תשב על משהו בתוכם בלי לגעת בתחתית.
מתקן כלשהו שיגביה את הקערה בתוך הסיר, אם היא לא צפה מעצמה. אפשר להשתמש ברשת אידוי קטנה, בכמה אבני זכוכית נקיות, או אפילו בתחתית של תבנית קפיצית קטנה. העיקר שהקערה תשב מעל מפלס המים שבסיר ותהיה מתחת למכסה ההפוך.
קוביות קרח או שקית קרח.
מקור מים "רגילים" – מהברז זה לגמרי מספיק.

אז איך זה עובד, שלב אחרי שלב, בקלי קלות?

ממלאים את הסיר במים רגילים. לא עד הסוף! בערך חצי עד שני שלישים מהגובה. חשוב שהקערה שתיכנס פנימה תשב מעל מפלס המים.
מניחים את המגביה (אם צריך) בתחתית הסיר, ומעליו את הקערה. שימו לב שהקערה ריקה ושלא נכנסו אליה מים מהסיר. היא צריכה "לאסוף" את המים המזוקקים.
מביאים את המים בסיר לרתיחה עדינה. לא צריך רתיחה מטורפת שמשפריצה לכל עבר, אש בינונית ומטה שתייצר אדים באופן קבוע לגמרי מספיקה.
ועכשיו הטוויסט הגאוני: הופכים את המכסה של הסיר ומניחים אותו על הסיר, בצורה שבה הידית (אם יש) או המרכז הנמוך של המכסה ההפוך נמצאים בדיוק מעל הקערה. למה הפוך? כי כשהאדים הטהורים יפגשו את המכסה הקר, הם יתעבו בחזרה למים נוזליים. מכסה הפוך עם מרכז שקוע יגרום לטיפות המים האלה להתנקז ולהיטף ישירות לתוך הקערה האוספת!
עוד טריק קטן ויעיל: מניחים קוביות קרח או שקית קרח על המכסה ההפוך מבחוץ. הקרח מקרר את המכסה בצורה דרמטית, ומגביר את קצב ההתעבות של האדים. ככל שהמכסה קר יותר, כך יותר אדים יהפכו לטיפות מים ויטפטפו לתוך הקערה.
עכשיו מחכים. תנו למערכת לעבוד. המים בסיר יתאדו, יפגשו את המכסה הקר, יתעבו ויתפטפו לתוך הקערה. זה תהליך איטי. אל תצפו לקערה מלאה תוך 5 דקות. זה יכול לקחת שעה או שעתיים, תלוי בגודל הסיר, בעוצמת החימום ובכמות הקרח. מדי פעם תצטרכו להחליף את הקרח על המכסה כשהוא נמס.
כשהסיר מתחיל להתרוקן או כשהקערה מלאה מספיק (או סתם כשנמאס לכם לחכות), מכבים את האש. חשוב מאוד לנקוט זהירות! הכל חם, מלא אדים ומים רותחים. מחכים כמה דקות שהדברים יתקררו קצת לפני שמרימים את המכסה (בזהירות, שימו כפפות מטבח!), מוציאים את הקערה עם המים המזוקקים, ומעבירים אותם לכלי אחסון נקי.

וזהו! יש לכם מים מזוקקים תוצרת בית, נקיים וטהורים. כל מה שנשאר בסיר זה המים המקוריים פלוס כל הדברים שהתאדו מהם – האבנית, המלחים, ושאר החברים הלא רצויים. תראו כמה דברים נשארו בתחתית כשהמים מתאדים לגמרי בסוף התהליך – זה די מרשים וממחיש למה עשיתם את זה.

השקעה קטנה, תוצאה גדולה: מזקק מים ביתי

אם אתם צריכים כמויות גדולות יותר של מים מזוקקים על בסיס קבוע, או שאין לכם סבלנות לשחק עם סירים וקרח, אפשר לשקול קנייה של מזקק מים ביתי. אלה מכשירים חשמליים ייעודיים שעושים את אותה עבודה בדיוק – מחממים מים, אוספים את האדים ומעבים אותם בחזרה למים נוזליים – אבל בצורה אוטומטית ויעילה יותר. הם עולים כמה מאות שקלים, אבל אם אתם משתמשים בהרבה מים מזוקקים (למשל, למכשיר CPAP כל לילה), ההשקעה יכולה להיות משתלמת בטווח הארוך לעומת קניית בקבוקי מים מזוקקים בחנות.

4. טיפים קטנים וחשובים להצלחה גדולה (וגם קצת קומון סנס)

השיטה הביתית פשוטה, אבל כמו בכל דבר בחיים, יש כמה דקויות שיכולות לעשות את ההבדל בין הצלחה מזהירה לאסון קטן (או לפחות מים לא טהורים כמו שקיוויתם).

דברים ששווה לזכור:

ניקיון, ניקיון, ניקיון: כל הכלים שבהם אתם משתמשים – הסיר, הקערה, המכסה, ובעיקר הכלי שאליו אתם מעבירים את המים המזוקקים בסוף – חייבים להיות נקיים לגמרי. אפילו שאריות סבון או לכלוך קטנטנות יכולות לזהם את המים הטהורים שתאספו.
אל תרתיחו עד יובש: חשוב להשאיר תמיד קצת מים בסיר המחמם. אם תרתיחו את כל המים, כל המשקעים שהצטברו בתחתית יתחילו להישרף ולהידבק, זה מסריח, קשה לניקוי, וגם יכול לפלוט אדים לא רצויים. כשתראו שהמים בסיר הגיעו למפלס נמוך, כבו את האש.
אחסון נכון: מים מזוקקים הם סוג של ספוג נקי. הם יספגו בקלות כל דבר שנמצא בסביבה שלהם. אחסנו אותם בכלי נקי (עדיף מזכוכית או פלסטיק באיכות מזון שאינו מכיל BPA), אטום היטב, ושמרו במקום קריר ומוצל. אל תאחסנו אותם בכלי מתכת שעלולים להחליד.
סבלנות משתלמת: קצב הזיקוק בשיטה הביתית הוא איטי יחסית. אל תנסו לזרז אותו על ידי הגברת האש יותר מדי – זה עלול לגרום להשפרצה של מים מהסיר לתוך הקערה האוספת, וככה אתם מזהמים את המים המזוקקים שלכם. אש עדינה ויציבה היא המפתח.
זהירות עם חום ואדים: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל כשמתעסקים עם סיר גדול של מים רותחים ומכסה לוהט, צריך להיות סופר זהירים. ילדים וחיות מחמד צריכים להיות מחוץ לאזור בזמן התהליך.

הכנת מים מזוקקים בבית היא לא משימה בלתי אפשרית, היא רק דורשת קצת תשומת לב וסבלנות. אבל הסיפוק בלדעת שהמים האלה נקיים לגמרי, ושאתם אלה שיצרתם אותם, הוא שווה את זה.

5. שאלות שאין לכם מושג שיש לכם (והתשובות המאירות שלנו)

אפשר פשוט לשתות מים מזוקקים? זה בריא?

זו שאלה מצוינת שתמיד צצה. טכנית, כן, אפשר לשתות אותם. הם לא מכילים רעלים. אבל הם גם לא מכילים מינרלים. מינרלים כמו סידן ומגנזיום במים הרגילים תורמים לצריכה היומית שלנו (אם כי לא בצורה משמעותית כמו מאוכל). שתייה בלעדית של מים מזוקקים לאורך זמן עלולה, תיאורטית, לגרום למחסור במינרלים, אם התזונה שלכם לא מספקת אותם מספיק. בנוסף, הטעם של מים מזוקקים הוא… שטוח. אין להם טעם של כלום, כי אין בהם כלום חוץ ממים. רוב האנשים מעדיפים את הטעם של מים עם מינרלים. אז לשתייה יומיומית, עדיף מים רגילים שעברו סינון כלשהו שמשאיר את המינרלים, או לשלב אותם ולא לשתות רק מזוקקים. לשימושים שדיברנו עליהם קודם – למכשירים או יישומים עדינים – הם מושלמים.

כמה זמן לוקח להכין כמות סבירה של מים מזוקקים בבית?

זה תלוי מאוד בגודל הסיר ובעוצמת האש, אבל ככלל אצבע, להכנת ליטר אחד של מים מזוקקים בשיטת הסיר והקערה יכול לקחת בין שעה לשעתיים. זה לא תהליך בזק, אבל הוא דורש מעט מאוד התערבות מצדכם ברגע שהגדרתם את המערכת.

איך אני יודע שהמים שקיבלתי הם באמת מזוקקים?

הדרך הכי פשוטה לראות שזה עובד היא לראות מה נשאר בסיר המקורי כשהמים מתאדים. אם אתם רואים משקעים לבנים (אבנית ומינרלים) בתחתית, סימן שהם הופרדו מהמים שהתאדו. אתם גם יכולים לקנות מד מוליכות מים (TDS meter) – מים מזוקקים טהורים יהיו עם קריאה קרובה לאפס, בעוד מים רגילים יראו קריאה גבוהה יותר בהתאם לכמות המינרלים והמזהמים.

האם זה מסוכן להשתמש במים מזוקקים במקום מים רגילים במכשירים מסוימים?

להיפך! כפי שציינו, שימוש במים מזוקקים במכשירים כמו מגהצים, מכשירי אדים, או מכשירים רפואיים הוא לרוב מומלץ ביותר כדי למנוע הצטברות אבנית ונזקים אחרים שנגרמים על ידי מינרלים ומזהמים במים רגילים. זה לא מסוכן בכלל, זה חכם.

האם המים המזוקקים שאני קונה בסופר או בבית מרקחת שווים למים שאני מכין בבית?

כן, בגדול אלה אותם מים מבחינת הטוהר. הם עוברים תהליך זיקוק תעשייתי. היתרון של הכנה ביתית הוא העלות (כמעט אפסית אחרי ההשקעה הראשונית בציוד המטבח), הנוחות (לא צריך לסחוב בקבוקים), והידיעה שאתם יצרתם אותם בעצמכם.

האם צריך הרשאות מיוחדות או ידע כימי כדי לעשות את זה בבית?

ממש לא. כפי שראיתם, התהליך הוא פיזיקלי לחלוטין ומבוסס על עיקרון האידוי וההתעבות. כל מי שיודע להרתיח מים יכול להכין מים מזוקקים בבית. זה לא דורש שום ידע כימי ספציפי או הרשאות כלשהן. זה פשוט, בטוח (אם מקפידים על זהירות עם חום), ויעיל.

מה עושים עם המים שנשארים בסיר בסוף התהליך?

המים האלה מרוכזים יותר במינרלים ובמזהמים שהיו במים המקוריים. אפשר פשוט לשפוך אותם לכיור. אם השתמשתם בהרבה מים או שאיכות מי הברז שלכם גבוהה במיוחד, ייתכן שתוכלו להשתמש בהם להשקיית צמחים שלא רגישים למלחים, אבל לרוב עדיף פשוט לוותר עליהם. הקפידו לנקות היטב את הסיר בסוף, במיוחד אם הצטברה בו אבנית.

מקווה שהשאלות האלה עזרו לכם להבין קצת יותר את העולם המרתק של המים המזוקקים!

אז הנה זה. המדריך המלא, מהזווית שלנו כמובן, להבנה ולהכנה של מים מזוקקים בבית. ראינו למה המים "הרגילים" שלנו אולי לא הכי טהורים שיש, למה מים מזוקקים הם לפעמים הדבר הנכון ביותר, ולמדתם בדיוק איך להכין אותם בעצמכם בעזרת כמה כלי מטבח פשוטים או מכשיר חשמלי קטן. זה לא רק לכימאים או למעבדות; זה לכל מי שרוצה את המים הנקיים ביותר למכשירים שלו, לתחביבים עדינים, ואולי אפילו, במינון נכון, גם לבריאות שלו.

תחשבו על זה. בלי לקנות בקבוקי פלסטיק שיוצרים ערימות פסולת, בלי להוציא הון על מים מיוחדים. רק אתם, הסיר, הקערה, קצת קרח, והעיקרון הפיזיקלי הפשוט של הטבע. התוצאה? מים טהורים כמו גשם (לפני שהוא פוגש את העיר). בפעם הבאה שתמלאו את מגהץ הקיטור או את מכשיר האדים, תדעו בדיוק מה אתם מכניסים פנימה, וזה, לדעתי, שווה הכל. כי לפעמים, הדברים הפשוטים ביותר הם גם הטהורים ביותר. לחיים (עם מים נקיים!)!