מה זה עיסוי לב ואיך הוא יכול להציל חיים בשניות

תארו לכם סיטואציה – הכל רגיל, יום שגרתי לגמרי.

ולפתע פתאום, מישהו קרוב, או סתם אדם ברחוב, נופל.

פשוט קורס.

לא מגיב.

הלב שלו הפסיק לפעום.

רגע כזה מקפיא את הדם בוורידים, נכון?

אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש לכם כוח עצום בידיים?

כוח שיכול להיות ההבדל בין חיים למוות.

לא, זה לא קסם מהארי פוטר ולא איזו טכנולוגיה סודית מהעתיד.

זו מיומנות.

קוראים לה עיסוי לב, ובטח שמעתם עליה.

אבל עד כמה אתם באמת יודעים עליה?

עד כמה אתם מבינים למה היא כל כך, אבל כל כך קריטית ברגעים הראשונים?

תכלס, רובנו שמענו איפשהו ש"צריך לעשות עיסויים", אולי ראינו בסרטים (שבואו נודה, לא תמיד מדייקים בלשון המעטה).

אבל מה קורה בפועל?

מה עומד מאחורי הפעולה הפשוטה לכאורה הזו של ללחוץ על החזה?

המאמר הזה כאן בדיוק בשביל זה.

לא רק כדי להסביר לכם מה זה, אלא כדי לגרום לכם להבין את המשמעות האמיתית של זה.

למה כל דקה חשובה?

מה הגוף באמת עובר באותם רגעים דרמטיים?

ומה אתם, כן, אתם, יכולים לעשות כדי להיות גיבורים של ממש?

בואו נצלול יחד לעולם המרתק (והקצת מפחיד, נכון?) של החייאה, ונבין למה הידע הזה הוא כנראה אחד הדברים הכי חשובים שתאספו אי פעם.

ותשכחו מחיפושי גוגל אחר כך.

הכל כאן.

המדריך הלא רשמי להפעלת הלב מחדש

אז מה זה עיסוי לב בכלל? ולמה זה לא רק "ללחוץ חזק"?

בואו נתחיל מהבסיס.

עיסוי לב, או בשמה המלא והקצת פלצני יותר – החייאה (Cardiopulmonary Resuscitation – CPR), זה בעצם סדרה של פעולות שמטרתן אחת:

לשמור על זרימת דם וחמצן למוח ולאיברים החיוניים, כשהלב הפסיק לעשות את העבודה שלו בעצמו.

תחשבו על זה רגע.

הלב הוא המשאבה המרכזית של הגוף.

הוא דוחף דם עשיר בחמצן לכל תא ותא.

כשהוא מפסיק, או כשהוא רק מפרפר בצורה לא יעילה (מה שנקרא "דום לב"), כל המערכת קורסת.

ובעיקר, המוח.

המוח לא סובל מחסור בחמצן.

בתוך דקות בודדות של הפסקת זרימת הדם, נגרם נזק מוחי בלתי הפיך.

ולפעמים, מוות.

עיסוי לב זה בעצם אתם הופכים למשאבה הזו.

באופן ידני.

אתם לוחצים על החזה של האדם כדי לדחוס את הלב בין עצם החזה (סטרנום) לבין עמוד השדרה, וכך לגרום לדם לזרום.

אבל זה לא רק "ללחוץ חזק".

יש לזה קצב.

יש לזה עומק.

ויש לזה מטרה ברורה – לקנות זמן.

לקנות זמן עד שהצוות הרפואי המקצועי יגיע עם הציוד המתאים (כמו דפיברילטור, תכף נדבר עליו), ויחזיר את הלב לפעולה תקינה.

רגע, דום לב זה התקף לב? או שזה משהו אחר לגמרי?

שאלה מעולה!

ובהחלט לא אותו דבר.

התקף לב (Myocardial Infarction) קורה בדרך כלל כשאספקת הדם לחלק משריר הלב נחסמת.

זה כמו "צינור סתום" בלב.

החלק הזה של הלב לא מקבל מספיק חמצן ומתחיל להינזק.

האדם בדרך כלל בהכרה, מתלונן על כאבים בחזה, הקרנה ליד שמאל, קוצר נשימה, זיעה קרה.

הלב עדיין עובד, רק שהוא סובל.

דום לב (Cardiac Arrest), לעומת זאת, זה מצב שבו הפעילות החשמלית של הלב משתבשת לחלוטין.

הלב פשוט מפסיק לפעום בצורה יעילה.

הוא יכול להפסיק לגמרי, או להתחיל "לפרפר" כאוטי (מה שנקרא פרפור חדרים – VF).

במצב כזה, אין זרימת דם יעילה.

והאדם? מאבד הכרה מיד.

הוא לא נושם או נושם בצורה לא תקינה (מה שלפעמים נראה כמו "נשימות אחרונות" או "אגונליות").

העור שלו יכול להפוך לאפור או כחלחל.

זה מצב חירום שמצריך התחלת החייאה מיידית.

התקף לב *יכול* להוביל לדום לב, אבל דום לב יכול להיגרם גם מסיבות אחרות לחלוטין (טביעה, מכת חשמל, חבלה קשה, מנת יתר, ועוד ועוד).

חשוב להבדיל, כי הטיפול הראשוני שונה.

1, 2, 3… מה עושים? המדריך המקוצר (אבל המדויק!) ל-CPR

אוקיי, עכשיו הגענו ללב העניין (תרתי משמע).

נניח שאתם עדים למצב.

מישהו קורס.

מה השלבים שחייבים לעשות, ובאיזה סדר?

זכרו את שלושת השלבים העיקריים, שהם בסיס לכל פעולה, ובעיקר בפעולות מצילות חיים:

• בטיחות!
• הזעקת עזרה!
• התחלת פעולות!

שלב 1: לזהות את הבעיה בלי להפוך לחלק ממנה

קודם כל, ודאו שהסביבה בטוחה!

אין טעם להיכנס למצב מסוכן (כביש סואן, חדר עם ריח גז, אזור עם קווי חשמל חשופים) בניסיון לעזור, ולהפוך לקורבן השני.

תסתכלו סביב.

הכל נקי?

בטוח?

יופי.

עכשיו, גשו לאדם.

בדקו תגובה: נערו בעדינות בכתפיו וצעקו עליו בקול: "אדוני! גברת! אתה שומע אותי?"

חפשו כל סימן לתגובה – תנועה, קול, פתיחת עיניים.

אם אין תגובה?

זה הרגע להבין שהעניינים רציניים.

בדקו נשימה: תוך כדי שאתם בודקים תגובה, תסתכלו על בית החזה.

הוא עולה ויורד בצורה תקינה?

האם אתם שומעים או מרגישים אוויר מהאף או מהפה?

שימו לב – נשימות "אגונליות" (כמו דגים מחוץ למים, נשימות בודדות ורחוקות) הן לא נשימות יעילות, ומתייחסים למצב כאילו אין נשימה בכלל.

אם אין תגובה ואין נשימה תקינה?

זה כנראה דום לב.

שלב 2: הטלפון הכי חשוב שתעשו היום (ואולי בחיים)

מיד, אבל מיד, הזעיקו עזרה מקצועית!

חייגו 101 (מד"א) או 112 (מספר חירום בינלאומי שעובד גם מישראל).

אם אתם לא לבד, הצביעו על מישהו ספציפי ואמרו לו: "אתה! תחייג מיד למד"א ותגיד להם שיש כאן אדם מחוסר הכרה שלא נושם, ותבקש שיביאו דפיברילטור!"

למה להצביע על מישהו ספציפי?

כי אחרת כולם יסתכלו אחד על השני ו"יחשבו שמישהו אחר כבר התקשר".

לא חבל על הזמן היקר?

המפענח במד"א כבר ייתן לכם הנחיות ראשוניות בטלפון, ואם צריך, יגיד לכם איך להתחיל לבצע עיסוי לב.

אל תתביישו להתייעץ איתו. הוא שם בשבילכם.

שלב 3: הגיע זמן להפעיל את המשאבה! (כן, אתם)

ברגע שהזעקתם עזרה, או שמישהו אחר הזעיק, התחילו בעיסוי לב.

הנה איך עושים את זה נכון:

• מקמו את האדם על משטח קשה ושטוח. הרצפה זה מצוין. מיטה רכה? פחות.
• חשפו את החזה. תפתחו כפתורים, תסירו בגדים עבים אם אפשר. צריך גישה ישירה לעצם החזה.
• אתרו את המקום הנכון ללחוץ. זה באמצע בית החזה, בחצי התחתון של עצם החזה (סטרנום). בערך בקו הפטמות אצל גברים (אצל נשים זה פחות אינדיקטיבי, לכו פשוט על מרכז החזה התחתון).
• הניחו את כפות הידיים. הניחו את בסיס כף היד האחת על המקום שזיהיתם. הניחו את כף היד השנייה מעליה, ושילבו אצבעות כך שהן יתרוממו ולא יגעו בחזה.
• תנוחה נכונה. כרעו ברך ליד האדם. התכופפו כך שהכתפיים שלכם יהיו בדיוק מעל כפות הידיים שלכם. יישרו את המרפקים! הידיים ישרות לחלוטין.
• התחילו ללחוץ!

איך לוחצים נכון? זה קריטי!

לא סתם לוחצים.

יש לזה סטנדרטים עולמיים, מבוססים על המון מחקרים, שמראים מה הכי יעיל:

• עומק: אצל מבוגרים, לחצו לעומק של לפחות 5 ס"מ (בערך 2 אינץ'). לא יותר מ-6 ס"מ. כן, זה עמוק. מרגיש קצת מפחיד? הגיוני. אבל זה מה שצריך כדי לדחוס את הלב.
• קצב: לחצו בקצב של 100 עד 120 לחיצות בדקה. איך זוכרים את הקצב הזה? יש שיר מפורסם בקצב הנכון – "Stayin' Alive" של הבי ג'יז. שירו אותו בראש או בקול ותשמרו על הקצב.
• רצף: אפשרו לחזה לעלות בחזרה לחלוטין בין לחיצה ללחיצה (מה שנקרא "Recoil"). אל "תשענו" על החזה. הלב צריך להתמלא בדם בין דחיסה לדחיסה.
• צמצמו הפרעות: נסו לא להפסיק את העיסוי ליותר מ-10 שניות בכל פעם (למשל, אם עוברים לנשימות – עשו זאת מהר). כל הפסקה פוגעת בזרימת הדם הקריטית למוח.

ומה לגבי נשימות? (החלק המעורר מחלוקת קלה…)

בקורסי החייאה קלאסיים לומדים לשלב נשימות "פה לפה" או "פה לאף" עם העיסויים.

היחס המקובל למבוגרים הוא 30 לחיצות ואז 2 נשימות.

בשביל לתת נשימות, צריך:

• לפתוח נתיב אוויר: הטו את הראש בעדינות לאחור והרימו את הסנטר (Head Tilt/Chin Lift). זה מרים את בסיס הלשון ופותח את הקנה.
• לאטום את האף: צבטו את נחירי האדם.
• לתת נשימה: קחו שאיפה רגילה (לא עמוקה מדי), אטמו את הפה שלכם סביב פה האדם ונשפו לאט במשך שנייה אחת, תוך שאתם רואים שבית החזה עולה.
• נשימה שנייה: התרחקו לרגע, קחו עוד שאיפה, ותנו נשימה שנייה באותו אופן.
• חזרו לעיסויים.

אבל רגע!

מה אם אתם לא מרגישים בנוח עם נשימות פה לפה?

או שאתם לא בטוחים איך עושים את זה נכון?

או שאתם פשוט מתלבטים בזמן אמת?

חדשות טובות:

ההנחיות המודרניות מדגישות ש"עיסויים בלבד" (Hands-Only CPR) עדיפים על לא לעשות כלום.

כן, שמעתם נכון.

אם אתם לא מאומנים או לא רוצים לתת נשימות, פשוט המשיכו ללחוץ על החזה ללא הפסקה, בקצב ובעומק הנכונים, עד שהעזרה מגיעה.

החמצן שיש עדיין בדם בדרך כלל מספיק לדקות הראשונות אם רק מצליחים להזרים אותו למוח עם העיסויים.

אז אם אתם מתלבטים, פשוט תתחילו ללחוץ!

4 סיבות מעולות למה חייבים, אבל חייבים לדעת CPR

אולי אתם חושבים לעצמכם, "נו, הסיכוי שזה יקרה לי הוא קטן…"

אז זהו, שלא בהכרח.

דום לב יכול לקרות לכל אחד, בכל מקום, בכל זמן.

בבית.

בעבודה.

בחדר כושר.

ברחוב.

ולא תמיד למישהו "קשיש וחולה". לפעמים גם לאנשים צעירים ובריאים לכאורה (מקרים כמו "מוות בעריסה" אצל תינוקות, או בעיות לב מולדות שלא אובחנו).

הנה למה הידע הזה הוא סופר כוח שכדאי שיהיה לכם:

1. זמן הוא מוח: כמו שאמרנו, כל דקה ללא זרימת דם למוח גורמת נזק. התחלת עיסוי לב בתוך הדקות הראשונות יכולה להכפיל ואף לשלש את סיכויי ההישרדות, וחשוב לא פחות – לשפר משמעותית את הסיכוי להתאוששות נוירולוגית טובה (כלומר, שהאדם יתעורר בלי נזק מוחי קשה).
2. אתם קו ההגנה הראשון: צוותי ההצלה לא מגיעים בשנייה. לוקח להם זמן (תלוי במקום, בתנועה, ועוד). הזמן הזה, עד שהם מגיעים, הוא הזמן הקריטי ביותר. אתם, כאנשים שנמצאים שם, יכולים להיות היחידים שיכולים לפעול באותו רגע.
3. זה קונה זמן לדפיברילציה: הטיפול המכריע והיעיל ביותר לדום לב שנגרם מפרפור חדרים (הסיבה הנפוצה ביותר) הוא מתן שוק חשמלי (דפיברילציה). הדפיברילטור (חיצוני אוטומטי – AED) מחזיר את הפעילות החשמלית של הלב לסדרה. אבל דפיברילציה יעילה הרבה יותר כשיש זרימת דם מינימלית (שמושגת ע"י עיסוי לב) עד שמחברים את המכשיר.
4. תחושת משמעות ואמפתיה: מעבר לאספקט המציל חיים, הידיעה שאתם מסוגלים לעזור במצב כזה, והיכולת לפעול במקום לקפוא מפחד, היא משמעותית ביותר. זה נותן תחושת מסוגלות וחיבור אנושי עמוק. גם אם, חלילה, המאמצים לא הצליחו להציל את החיים, הידיעה שעשיתם כל שביכולתכם היא מנחמת.

הדפיברילטור האוטומטי החיצוני (AED): החבר הטוב ביותר של ה-CPR

בטח ראיתם אותם.

קופסאות קטנות, בדרך כלל אדומות או ירוקות, תלויות במקומות ציבוריים – קניונים, תחנות רכבת, אולמות ספורט, בתי כנסת, מקומות עבודה גדולים.

זהו ה-AED – Automated External Defibrillator.

זה מכשיר קטן וחכם, שכל אחד יכול להשתמש בו (בטח אם עברתם הכשרה קצרה). והוא מציל חיים.

מטרתו לתת את מכת החשמל שהלב צריך כדי לחזור לקצב סדיר.

איך זה עובד?

• פותחים את המכשיר (בדרך כלל יש כפתור הפעלה).
• המכשיר יתחיל לתת הוראות קוליות ברורות (בעברית!).
• חושפים את החזה ומדביקים שתי מדבקות (אלקטרודות) במקומות שהמכשיר מראה (אחת מתחת לעצם הבריח הימנית, השנייה מתחת לבית השחי השמאלי).
• המדבקות מחוברות למכשיר.
• המכשיר ינתח את קצב הלב (חשוב לוודא שאף אחד לא נוגע באדם בזמן הזה!) ויקבע אם יש צורך במתן שוק חשמלי.
• אם יש צורך, המכשיר יאמר לכם להתפנות ו"לטעון" את עצמו.
• הוא יאמר לכם ללחוץ על כפתור השוק (בדרך כלל מהבהב).
• אחרי מתן השוק (אם נדרש), המכשיר יורה לכם להמשיך מיד בעיסוי לב.

השילוב של עיסוי לב מוקדם ודפיברילציה מהירה, הוא השילוב המנצח שמציל הכי הרבה חיים במקרה של דום לב חשמלי.

לכן, אם אתם עדים לדום לב ויש AED בסביבה, בקשו ממישהו להביא אותו בדחיפות תוך כדי שאתם מתחילים את העיסויים.

מיתוסים ואמיתות: מה באמת קורה כשעושים CPR?

יש הרבה סרטים וסדרות רפואיות שנותנות לנו רושם די מעוות על החייאה.

בואו נשים כמה דברים על השולחן:

מיתוס: אחרי CPR האדם יתעורר ישר וידבר איתכם.

אמת: וואלה, לא תמיד. קצב הלב אולי יחזור, אבל ההתאוששות יכולה לקחת זמן. המטרה המיידית של ה-CPR היא לשמור על זרימת הדם למוח, לא בהכרח להעיר את האדם במקום.

מיתוס: בטוח תשברו צלעות ותעשו נזק.

אמת: ייתכן שצלעות או עצם החזה יישברו או ייפגעו במהלך עיסוי לב, במיוחד אצל מבוגרים. זה קורה. זה לא נעים. אבל נזק לצלעות הוא עניין שניתן לטפל בו. מוות או נזק מוחי בלתי הפיך בגלל חוסר בחמצן? זה עניין שאי אפשר לתקן.

מיתוס: CPR זה רק לרופאים ואחיות.

אמת: ממש לא! קורסי CPR מיועדים בדיוק לקהל הרחב. הידע הזה נגיש לכולם, והוא הכרחי שהציבור הרחב יידע אותו כי, כאמור, אתם הראשונים בזירה.

מיתוס: אם האדם לא מתעורר מיד, לא עשיתם את זה נכון או שזה חסר טעם.

אמת: CPR הוא גשר לטיפול מקצועי מתקדם. הוא לא תמיד מציל חיים בפני עצמו, אבל הוא מגדיל משמעותית את הסיכויים של הצוות הרפואי *להצליח* להציל את החיים.

שאלות שאתם כנראה שואלים את עצמכם (וגם התשובות)

אוקיי, בואו נפתור כמה דילמות וספקות נפוצים.

ש: האם צריך לעשות CPR גם לילדים ותינוקות?

ת: חד משמעית כן! יש הנחיות מעט שונות לתינוקות וילדים (למשל, עושים לחיצות עם אצבעות או כף יד אחת, העומק מעט שונה, ולרוב הסיבה לדום לב אצל ילדים היא בעיית נשימה ולא בעיית לב ראשונית, ולכן דגש על נשימות הצלה חשוב יותר אם מאומנים). אבל העיקרון דומה – לשמור על זרימת דם וחמצן. כדאי לעבור קורס שמלמד החייאת ילדים ותינוקות אם יש לכם ילדים בבית או שאתם במגע איתם.

ש: מה קורה אם אני לבד עם מישהו שקרס?

ת: אם אתם לבד עם מבוגר שקרס, ההנחיה היא בדרך כלל קודם כל להזעיק עזרה (לחייג 101/112) ורק אז להתחיל ב-CPR. אם זה ילד/תינוק או שהסיבה נראית נשימתית (טביעה, חנק), לעיתים ממליצים לתת דקה שלמה של החייאה (כ-5 מחזורים של 30:2) ואז להפסיק ולהזעיק עזרה. בכל מקרה, עדיף תמיד לחייג מיד ולשמוע הנחיות מהמפענח במד"א.

ש: האם אני יכול "לטעות" ולעשות נזק אם אני לא בטוח?

ת: במצב של דום לב, האדם גוסס. לנסות לעשות משהו, גם אם לא מושלם, זה כמעט תמיד טוב יותר מלעשות כלום. ה"נזק" הפוטנציאלי שתגרמו (כמו שבירת צלעות) הוא זניח לעומת הנזק הבלתי הפיך של חוסר חמצן למוח או מוות ודאי ללא התערבות. אל תפחדו לנסות!

ש: עד מתי אני ממשיך לעשות עיסוי לב?

ת: אתם ממשיכים עד שאחד מהדברים הבאים קורה: 1. צוות רפואי מקצועי (מד"א, רופא) מגיע ולוקח פיקוד. 2. האדם מתחיל להראות סימני חיים (מתעורר, מתחיל לזוז, נושם רגיל). 3. מגיע מישהו אחר שמוכשר בהחייאה ומוכן להחליף אתכם (זה עייף! כדאי להתחלף כל 2 דקות). 4. אתם מותשים לחלוטין ולא מסוגלים להמשיך.

ש: איפה אפשר ללמוד לעשות CPR?

ת: המון ארגונים מציעים קורסי החייאה! מד"א, איחוד הצלה, ארגונים פרטיים להדרכה רפואית. יש קורסים למתחילים (כמה שעות) וקורסים מתקדמים יותר. שווה להשקיע את הזמן והכסף – זה באמת ידע מציל חיים.

ש: מה לגבי חוק הגנה על מבצעי החייאה?

ת: בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, יש מנגנונים שמטרתם להגן על אנשים מהציבור הרחב שמגישים עזרה ראשונה או מבצעים החייאה בתום לב, כדי שלא ייתבעו אם משהו השתבש (מה שנקרא "חוק השומרוני הטוב"). הרעיון הוא לעודד אנשים לעזור ולא להרתיע אותם מפחד מתביעות משפטיות. עדיף לנסות לעזור מאשר לחשוש.

סיכום קצרצר: למה אתם חייבים להכיר את הריקוד המציל חיים הזה?

אז עברנו על זה.

מה זה עיסוי לב.

למה הוא שונה מהתקף לב.

איך עושים את זה, שלב אחרי שלב, עם כל הדגשים הקטנים והקריטיים.

למה זה כל כך חשוב.

ואיך ה-AED משתלב בתמונה.

אולי זה נשמע מורכב או מלחיץ, אבל בבסיסו, עיסוי לב זו פעולה פשוטה יחסית שכל אחד יכול ללמוד.

וההשפעה שלה, במקרה חירום, היא עצומה.

היא נותנת סיכוי.

היא קונה זמן.

היא מאפשרת למוח להישאר חי עד שהעזרה המקצועית מגיעה.

אל תתנו לפחד או לחוסר ידע למנוע מכם להיות שם, מוכנים.

לכו תלמדו.

תתאמנו.

תדעו שאתם יכולים לעשות את ההבדל.

כי הידע הזה, במקרה הנכון, ברגע הנכון, הוא באמת כוח הצלה עליון.

והוא כולו שלכם.