יעדי לחץ דם אופטימליים לחולי סוכרת עם כליות: ההמלצות העדכניות

המספרים שיכולים להציל את הכליה שלכם? סודות לחץ הדם בחולי סוכרת

אנחנו חיים בעידן שבו נדמה שלכל שאלה יש תשובה פשוטה ומהירה בגוגל. אבל רגע, כשזה מגיע לשילוב הקטלני של סוכרת ומחלת כליות כרונית, ובעיקר לשאלת השאלות – איזה לחץ דם הכי מתאים? – פתאום העניינים מתחילים להסתבך. זה לא סתם מספרים על צג המכשיר. אלו החלטות שיכולות להאט דרמטית את הנזק לכליות, לשמור על הלב שלכם, ובעצם לשנות את מסלול החיים. אם ניסיתם פעם לפצח את התעלומה הזו לבד, בטח נתקלתם בערימות של מידע סותר, המלצות מתחלפות ובעיקר הרבה בלבול. נשמע מוכר? יופי. כי בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. כדי לעשות סדר, לנפץ כמה מיתוסים, ולתת לכם את כל הכלים שאתם צריכים כדי להבין, לשאול את השאלות הנכונות, ולקחת שליטה על המספרים הכי חשובים האלה. אז בואו נצלול פנימה, כי הכליות שלכם (והלב שלכם) יודו לכם אחר כך.

1. למה המספרים האלה כל כך חשובים (ולמה הם לא תמיד מה שחשבתם)?

לחץ דם גבוה הוא לא רק מטרד, במיוחד כשיש לכם סוכרת ובעיה בכליות. הוא כמו האורח הטורדני שמחבל במסיבה – הוא פשוט עושה בלגן. בכליות, לחץ דם גבוה גורם לנזק לכלי הדם העדינים שמסננים את הדם. לאורך זמן, הנזק הזה מצטבר, והכליות מתקשות לעשות את העבודה שלהן כמו שצריך. זהו מעגל קסמים אכזרי: סוכרת פוגעת בכליות, הכליות פגועות תורמות לעליית לחץ הדם, ולחץ הדם הגבוה מחמיר עוד יותר את הנזק לכליות. נחמד, נכון?

אבל האמת המפתיעה היא שלא תמיד "כמה שיותר נמוך, יותר טוב". יש נקודה שבה הורדת לחץ הדם יותר מדי יכולה להיות בעייתית. זה כמו לנסות לנקות את הבית עם ציקלון – אולי יהיה נקי, אבל הרהיטים יעופו לחלון. צריך למצוא את נקודת האיזון. ונקודת האיזון הזו, הו, היא לפעמים חמקמקה כמו חד קרן.

מה הופך את השילוב הזה ל"מאתגר במיוחד"?

כשסוכרת ומחלת כליות נפגשות, הן יוצרות יחד "פצצת זמן" לכלי הדם. הסוכרת עצמה כבר פוגעת בכלי הדם הקטנים בכל הגוף, כולל בכליות (נפרופתיה סוכרתית) ובעיניים (רטינופתיה סוכרתית) ובעצבים (נוירופתיה סוכרתית). כשהכליות מתחילות להתקלקל, יש בעיות נוספות כמו אגירת נוזלים, שינויים במאזן המלחים בגוף, ולפעמים גם אנמיה. כל אלה משפיעים על לחץ הדם ומקשים לשלוט בו. בנוסף, יש סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ולכן השליטה על לחץ הדם חשובה לא רק בשביל הכליות, אלא גם בשביל הלב והמוח. זו תזמורת מורכבת, ולחץ הדם הוא אחד הכלים הכי חשובים שאנחנו מכוונים בה.

2. המספרים החמים: לאיזה יעד לחץ דם אנחנו שואפים בעצם?

טוב, אז אם "כמה שיותר נמוך" זה לא תמיד התשובה, מה כן? כאן נכנסים לתמונה הדיונים האינסופיים בקהילה הרפואית. במשך שנים, היעד המקובל היה בדרך כלל מתחת ל-130/80 ממ"כ. נשמע פשוט, נכון? אז זהו, שלא תמיד. מחקרים עדכניים יותר, ובעיקר התבוננות מעמיקה יותר בתוצאות של מחקרים גדולים, הראו שהתמונה מורכבת יותר.

הוויכוח הגדול: מתחת ל-130/80 או אולי מתחת ל-120/80?

חלק מההנחיות המעודכנות, כמו אלו של ה-ADA (איגוד הסוכרת האמריקאי), נוטות ליעד קצת יותר אגרסיבי, במיוחד לחולים צעירים יותר או כאלה עם סיכון גבוה למחלות לב, ושוקלות יעד מתחת ל-120/80. ההיגיון מאחורי זה הוא שאם לחץ הדם נמוך יותר, הפגיעה בכלי הדם קטנה יותר, וזה מגן טוב יותר על הלב והכליות. אבל הנחיות אחרות, למשל חלק מההנחיות האירופאיות או כאלו המתמקדות יותר בכליות (כמו KDIGO), עדיין ממליצות על יעד של מתחת ל-130/80, במיוחד בחולים מבוגרים או כאלה עם מחלות רקע רבות, מתוך חשש שיעד אגרסיבי מדי יוביל לתופעות לוואי.

אז מה עושים עם כל הבלגן הזה? מתרגשים, קודם כל! כי זה מראה שזו לא נוסחה פשוטה. והדבר החשוב ביותר הוא שאין "מספר קסם" אחד שמתאים לכולם. היעד צריך להיות מותאם אישית.

שאלות ותשובות בזק!

שאלה 1: אם הרופא שלי אמר לי להגיע ל-130/80 ואני מצליח להגיע רק ל-135/85, זה נורא?

תשובה 1: "נורא" זו מילה חזקה מדי! ברור שעדיף להיות ביעד, אבל חשוב להבין שגם ירידה מסוימת בלחץ הדם, גם אם לא מגיעים ליעד המושלם, היא עדיין מועילה מאוד. והכי חשוב: לדבר על זה עם הרופא. אולי צריך התאמה בטיפול, ואולי היעד הזה הוא באמת קצת קשה להשגה ספציפית עבורכם כרגע.

שאלה 2: איך אני יודע מהו היעד שמתאים לי?

תשובה 2: זו שיחה פתוחה וכנה עם הרופא המטפל שלכם. הוא יסתכל על הגיל שלכם, על מחלות רקע נוספות (יש לכם גם בעיות לב? שבץ בעבר? דמנציה?), על תופעות לוואי אפשריות מהתרופות, ועל כמה קל או קשה לשלוט בלחץ הדם שלכם עד כה. יחד תחליטו מהו היעד הריאלי והמיטבי עבורכם.

3. לרדת נמוך מדי? הסכנות שאף אחד לא מדבר עליהן מספיק

כן, כן, שמעתם נכון. הורדת לחץ דם בצורה אגרסיבית מדי, במיוחד בחולים מסוימים, יכולה להיות בעייתית. למה? כי לחץ דם נמוך מדי עלול לפגוע באספקת הדם לאיברים חיוניים אחרים – כמו המוח או הלב. חשבו על זה: לחץ דם זה כמו הלחץ בצינור המים שמגיע לברזים בבית. אם הלחץ חזק מדי (גבוה מדי), הוא יכול לפגוע בצינור לאורך זמן. אבל אם הלחץ נמוך מדי, המים יטפטפו בקושי או לא יגיעו בכלל לברזים הרחוקים.

מי נמצא בסיכון כשלחץ הדם יורד יותר מדי?

• קשישים: עם הגיל, כלי הדם הופכים פחות אלסטיים, והגוף פחות יעיל בשמירה על לחץ דם יציב. לחץ דם נמוך מדי עלול להוביל לסחרחורות, נפילות (שזה סיכון בפני עצמו), ואפילו להחמיר בעיות קוגניטיביות.
• חולים עם מחלות לב מתקדמות: במיוחד כאלה עם אי ספיקת לב או מחלת לב איסכמית קשה. ירידה דרסטית בלחץ הדם יכולה להפחית את זרימת הדם לשריר הלב עצמו, ולהחמיר את המצב.
• חולים עם מחלת כליות כרונית מאוד מתקדמת: פרדוקסלית, בחלק מהמקרים של אי ספיקת כליות סופנית, ירידה אגרסיבית מאוד בלחץ הדם עלולה להחמיר תסמינים או להשפיע על זרימת הדם לאיברים אחרים.
• חולים שחוו אירוע מוחי לאחרונה: לפעמים, במצב האקוטי שלאחר שבץ, יעד לחץ דם נמוך מדי אינו מומלץ.

לכן, חשוב מאוד להיות קשובים לגוף. אם אתם חשים סחרחורות, חולשה, עייפות קיצונית או כל תסמין אחר אחרי שינוי בטיפול התרופתי או ירידה משמעותית בלחץ הדם, דברו מיד עם הרופא. אלו יכולים להיות סימנים שלחץ הדם ירד נמוך מדי עבורכם.

4. הגיבורים הלא מוכרים: התרופות שעושות את העבודה (ואיך הן עושות את זה?)

שליטה על לחץ דם בחולי סוכרת עם מחלת כליות כרונית לרוב דורשת שילוב של תרופות. ויש כמה שחקנים מפתח שפשוט אי אפשר בלעדיהם.

השחקנים הראשיים: מעכבי ACE ו-ARBs – למה הם כל כך פופולריים?

תרופות ממשפחת מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme inhibitors) כמו אנלפריל, רמיפריל או ליזינופריל, ותרופות ממשפחת ה-ARBs (Angiotensin II Receptor Blockers) כמו לוסרטן, ולסרטן או קנדסרטן, הן לרוב קו הטיפול הראשון. למה? כי מעבר להורדת לחץ הדם, יש להן אפקט מגן ייחודי על הכליות.

בלי להיכנס יותר מדי לכימיה מורכבת, התרופות האלה מנטרלות השפעה של הורמון שנקרא אנגיוטנסין II. ההורמון הזה גורם לכיווץ כלי דם (מעלה לחץ דם) וגם פוגע בסינון בכליה. כשהתרופות האלה חוסמות אותו, כלי הדם מתרחבים, לחץ הדם יורד, והכי חשוב – הלחץ בתוך הכליה עצמה יורד, מה שמפחית את הנזק ליחידות הסינון (הגלומרולי). זה קצת כמו להוריד את הלחץ במערכת המים כדי שהמסננים לא ייקרעו. פשוט גאוני.

חשוב לדעת: לפעמים, בתחילת הטיפול בתרופות האלה, יכולה להיות ירידה קלה בתפקוד הכליה או עלייה קלה באשלגן בדם. לכן הרופא יעקוב אחרי זה בבדיקות דם. ברוב המקרים, היתרונות ארוכי הטווח עולים משמעותית על השינויים ההתחלתיים האלה. אבל אם יש ירידה משמעותית בתפקוד הכליה, הרופא עשוי לשקול להפסיק את התרופה.

שחקני משנה חשובים לא פחות:

• חוסמי בטא: (כמו מטופרולול, ביסופרולול) טובים להורדת לחץ דם, במיוחד אם יש גם בעיית לב.
• חוסמי תעלות סידן: (כמו אמלודיפין, דילטיאזם) מרחיבים כלי דם ועוזרים להוריד לחץ דם.
• משתנים: (כמו הידרוכלורותיאזיד, פורוסמיד) עוזרים לגוף להיפטר מעודפי נוזלים ומלח, מה שמוריד לחץ דם. בחולי כליות מתקדמת יותר, משתנים חזקים יותר כמו פורוסמיד נחוצים לעיתים קרובות.
• חוסמי אלפא: (כמו דוקסזוסין) משפיעים על כלי הדם בדרכים אחרות ויכולים לעזור, במיוחד אם יש גם הגדלה שפירה של הערמונית.

לרוב, נדרש שילוב של שתיים או שלוש תרופות שונות ממשפחות שונות כדי להגיע ליעד לחץ הדם הרצוי. והדרך ליעד הזה היא לפעמים ניסוי וטעייה קטנה. קצת כמו לכוון גיטרה – לוקח זמן עד שהכל נשמע מדויק.

עוד שאלות ותשובות מרתקות!

שאלה 3: הרופא שלי רשם לי תרופה ממשפחת מעכבי ACE. שמעתי שהיא עלולה לגרום לשיעול יבש ומעצבן. מה עושים?

תשובה 3: אכן, שיעול יבש הוא תופעת לוואי ידועה של מעכבי ACE אצל חלק מהאנשים (בערך 10-15%). אם זה קורה והשיעול מטריד מאוד, הפתרון הוא לרוב פשוט לעבור לתרופה ממשפחת ה-ARBs. הן עובדות במנגנון דומה מאוד להגנה על הכליה והורדת לחץ הדם, אבל לרוב אינן גורמות לשיעול. שוב, שיחה עם הרופא תפתור את העניין.

שאלה 4: אני לוקח כבר שלוש תרופות שונות ולחץ הדם עדיין גבוה. זה אומר שהטיפול לא עובד?

תשובה 4: לא בהכרח! שליטה על לחץ דם גבוה, במיוחד עם סוכרת ומחלת כליות, יכולה להיות מאתגרת. לפעמים צריך לשלב יותר תרופות, לפעמים במינונים גבוהים יותר. לפעמים צריך לחפש סיבות נוספות ללחץ דם גבוה שלא קשורות רק למחלות הבסיסיות (למשל, בעיות בבלוטת יותרת הכליה). ואסור לשכוח את ההשפעה העצומה של שינויים באורח החיים (מיד נגיע לזה!). סבלנות והתמדה הן שם המשחק כאן.

5. מעבר לתרופות: האם שינויים באורח חיים הם באמת כל כך משמעותיים? (רמז: כן!)

אז לקחת תרופות זה חשוב, אין ספק. אבל להישען רק עליהן זה כמו לנסות לבנות בית יפה רק עם פטיש בלי מסמרים. שינויים באורח החיים הם המסמרים (או המלט, או מה שלא יתאים לאנלוגיה הזו) – הם קריטיים ליציבות ולתוצאה הסופית.

מה באמת עושה הבדל? רשימת המכולת (של הרגלים טובים):

• פחות מלח, יותר טעם: המלח הוא האויב מספר 1 של לחץ הדם. הוא גורם לגוף לאגור נוזלים, מה שמעלה את נפח הדם ואת הלחץ על כלי הדם. הפחתה דרסטית בצריכת מלח יכולה לעזור להוריד לחץ דם משמעותית ולשפר את היעילות של התרופות המשתנות. וכשאנחנו אומרים "מלח", זה לא רק המלחיה שעל השולחן, אלא בעיקר במזון מעובד, שימורים, חטיפים, גבינות צהובות, לחם ועוד. קראו תוויות! חפשו מזונות "דלי נתרן".
• דיאטת DASH (או וריאציה ים-תיכונית שלה): דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) תוכננה במיוחד להורדת לחץ דם. היא עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים (עוף, דגים, קטניות), ומוצרי חלב דלי שומן, וענייה בשומן רווי, כולסטרול ובשר אדום. היא גם באופן טבעי דלה בנתרן ועשירה באשלגן, סידן ומגנזיום – מינרלים שעוזרים בוויסות לחץ הדם. זה לא סתם טרנד, זה מדע שעובד. ודיאטה ים-תיכונית, עם שמן זית, הרבה ירקות ופירות, דגים וקטניות – גם היא מעולה.
• פעילות גופנית סדירה: לא צריך להפוך לאתלטים אולימפיים. 30 דקות של פעילות אירובית מתונה (כמו הליכה מהירה) ברוב ימות השבוע יכולות לעשות פלאים ללחץ הדם, למשקל, ולשליטה בסוכרת. זה גם משפר את מצב הרוח, שזה תמיד בונוס!
• שמירה על משקל תקין: עודף משקל מעמיס על הלב ועל כלי הדם, ועלול להעלות לחץ דם. ירידה במשקל, אפילו ירידה מתונה יחסית, יכולה לעזור להוריד לחץ דם ולשפר את התגובה לטיפול התרופתי.
• הפסקת עישון: אם אתם מעשנים, זו אחת הפעולות הכי חשובות שתוכלו לעשות לבריאותכם בכלל, ולכליות וללב בפרט. עישון פוגע ישירות בכלי הדם ומחמיר את כל הבעיות שדיברנו עליהן.
• הגבלת צריכת אלכוהול: אלכוהול בכמות גדולה עלול להעלות לחץ דם ולהפריע ליעילות התרופות.
• ניהול סטרס ושינה טובה: נשמע קלישאתי? אולי. אבל סטרס כרוני וחוסר שינה איכותית בהחלט יכולים להשפיע על לחץ הדם. מציאת דרכים בריאות להתמודדות עם סטרס (מדיטציה, יוגה, תחביבים) ודאגה לשנת לילה מספקת הם חלק מהפאזל.

אף אחד לא מצפה שתעשו שינוי מהיום למחר בכל הסעיפים האלה. אבל בחירה של אחד או שניים להתחיל איתם, והתמדה בהם, יכולה להיות נקודת מפנה משמעותית.

עוד שאלות שחייבים לשאול (ולענות)!

שאלה 5: אם אני מצליח להוריד משקל ולשמור על תזונה ופעילות גופנית, אולי אוכל להפסיק לקחת תרופות ללחץ דם?

תשובה 5: תזונה ופעילות גופנית הן נהדרות ומועילות בטירוף, ולפעמים הן יכולות לעזור להפחית את מספר התרופות או המינונים. אבל בחולי סוכרת עם מחלת כליות, לרוב נדרש גם טיפול תרופתי, במיוחד ממשפחות שמגנות על הכליה (כמו מעכבי ACE/ARBs), גם אם לחץ הדם תקין בזכות אורח החיים. שוב, זה משהו שחייבים לדון בו עם הרופא שלכם.

6. ניטור לחץ דם: המדריך הקצר למדידה נכונה בבית

בסדר, יש לכם יעד, יש תרופות (אולי), יש שינויים באורח החיים. איך יודעים אם זה עובד? מודדים. ומדידה בבית חשובה לא פחות (ולפעמים אפילו יותר) ממדידה אצל הרופא.

למה? כי מדידה בבית נותנת תמונה אמיתית יותר של לחץ הדם שלכם לאורך זמן. אצל הרופא, לפעמים לחץ הדם עולה רק כי אתם לחוצים מהבדיקה ("תסמונת החלוק הלבן"). בבית, בסביבה רגועה, התוצאות לרוב משקפות טוב יותר את המצב האמיתי.

טיפים למדידה מוצלחת בבית:

• ציוד: השתמשו במכשיר לחץ דם אוטומטי (דיגיטלי) לזרוע העליונה. עדיף להימנע ממכשירים לשורש כף היד, שהם פחות מדויקים. ודאו שהשרוול מתאים לגודל הזרוע שלכם.
• עיתוי: מדדו בערך באותה שעה בכל יום, רצוי בבוקר לפני נטילת תרופות ובערב. מדדו תמיד אחרי ישיבה שקטה של 5 דקות לפחות.
• הכנה: רוקנו את שלפוחית השתן. הימנעו מקפאין ועישון בחצי שעה שלפני המדידה.
• תנוחה: שבו זקופים על כיסא עם גב נתמך וכפות רגליים על הרצפה. הניחו את הזרוע על שולחן כך שהשרוול יהיה בגובה הלב. אל תדברו או תזיזו את הגוף במהלך המדידה.
• רישום: הקפידו לרשום את התאריך, השעה, והמספרים (סיסטולי, דיאסטולי ודופק). היומן הזה הוא כלי עבודה חשוב מאוד לרופא שלכם.
• כמה מדידות? כדאי לבצע שתי מדידות בהפרש של דקה או שתיים ולקחת את הממוצע.

7. 3 שאלות שהרופא ישמח שתשאלו (ו-2 שאולי עדיף להימנע מהן)

התקשורת עם הרופא היא המפתח. כדי להפיק את המקסימום מהביקור, הגיעו מוכנים. הנה כמה רעיונות:

שאלות שכדאי לשאול:

1. מהו יעד לחץ הדם הספציפי שלי, ולמה דווקא הוא? (מראה התעניינות ושיתוף פעולה)
2. איך התרופות שרשמתם לי עובדות כדי להגן על הכליות והלב, ולא רק להוריד מספרים? (מראה שאתם מבינים שיש יותר מזה)
3. איזה שינוי אחד באורח החיים אתה הכי ממליץ לי להתחיל איתו כרגע, ואיך אוכל לעקוב אחרי ההשפעה שלו? (מראה נכונות לפעולה ומבקש מיקוד)

שאלות שאולי עדיף לנסח אחרת (או לא לשאול בכלל):

1. "קראתי באינטרנט על תרופה X, היא יותר טובה מהתרופה שרשמת לי?" – במקום לשאול על תרופה ספציפית שקראתם עליה, שאלו על האפשרויות הטיפוליות השונות ומדוע נבחרה הגישה הנוכחית עבורכם. זה פותח דיאלוג ולא יוצר תחושה של ערעור.
2. "השכן שלי אמר לי שמשתנים זה מסוכן/לא עובד, זה נכון?" – הימנעו מציטוט עצות רפואיות משכנים או חברים. לכל אדם יש מצב רפואי שונה. אם יש לכם חשש לגבי סוג תרופה, פשוט אמרו: "הבנתי שתרופות ממשפחת המשתנים עושות X, האם זה רלוונטי גם עבורי? האם יש תופעות לוואי ספציפיות שכדאי לי לשים לב אליהן?".

8. מה קורה אם לא שולטים בלחץ הדם? לא סיפור אגדה.

בואו נדבר רגע בפתיחות. אי שליטה בלחץ הדם, במיוחד כשיש סוכרת ומחלת כליות, זה לא משהו שאפשר להקל בו ראש. ההשלכות יכולות להיות משמעותיות.

המחיר של לחץ דם גבוה לאורך זמן:

• החמרה מהירה יותר של מחלת הכליות: הנזק המצטבר מוביל לירידה מהירה יותר בתפקוד הכליה, ובסופו של דבר עלול להוביל לצורך בדיאליזה או השתלת כליה. אף אחד לא רוצה להגיע לשם.
• סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם: לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי להתקפי לב, שבץ מוחי, ואי ספיקת לב. כשיש סוכרת ומחלת כליות, הסיכון הזה קופץ עוד יותר. שליטה על לחץ הדם היא אחת הדרכים הכי יעילות להפחית את הסיכון הזה.
• פגיעה באיברים נוספים: לחץ דם גבוה יכול להחמיר פגיעה בכלי הדם של העיניים (רטינופתיה) ושל העצבים (נוירופתיה), בעיות שכבר קיימות אצל חולי סוכרת.

החדשות הטובות? שהכל בידיים שלכם (ושל הצוות הרפואי שלכם)! שליטה טובה על לחץ הדם היא אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו היום כדי להאט את ההתקדמות של מחלת הכליות, להגן על הלב, ולשפר משמעותית את איכות החיים ואת תוחלת החיים.

אחרונות חביבות (שאלות, כמובן)!

שאלה 6: האם תמיד מרגישים כשלחץ הדם גבוה או נמוך מדי?

תשובה 6: ממש לא! לחץ דם גבוה נקרא לעיתים קרובות "הרוצח השקט" בדיוק מהסיבה הזו – לרוב אין לו תסמינים בשלבים המוקדמים. גם לחץ דם נמוך מדי יכול לפעמים להיות ללא תסמינים, או עם תסמינים עדינים כמו עייפות קלה. לכן, המדידה הסדירה בבית היא קריטית. היא הדרך היחידה לדעת באמת מה קורה.

שאלה 7: כמה זמן לוקח לטיפול בלחץ דם להשפיע?

תשובה 7: זה משתנה מאדם לאדם ומסוג התרופה. חלק מהתרופות מתחילות להשפיע די מהר (ימים בודדים), אחרות לוקח להן שבועות ואפילו חודשים להגיע לאפקט המלא, במיוחד כשמעלים מינונים בהדרגה. גם לשינויים באורח החיים לוקח זמן – אל תתייאשו אם לא רואים תוצאות מיידיות.

השורה התחתונה: זה מורכב, אבל אתם לגמרי יכולים לשלוט בזה!

אז נכון, הנושא של יעדי לחץ דם אופטימליים לחולי סוכרת עם מחלת כליות כרונית הוא לא הדבר הכי פשוט בעולם. יש מספרים, יש המלצות שונות, יש תרופות שונות ויש המון דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון. אבל דווקא המורכבות הזו היא מה שהופכת את הטיפול למותאם אישית ויעיל כל כך כשהוא נעשה נכון. המפתח הוא לא רק להוריד מספרים על צג המכשיר, אלא לעשות זאת בחוכמה, תוך הגנה מקסימלית על הכליות והלב, והכל בשיתוף פעולה מלא איתכם.

זכרו: אתם לא לבד בזה. יש לכם צוות רפואי שיכול לעזור לכם לנווט בנוף הזה. תשאלו שאלות, תהיו מעורבים בהחלטות, תתמידו בטיפול ושינויים באורח החיים, ותמדדו לחץ דם בבית. המספרים האלה חשובים, אבל הסיפור כולו, ובעיקר הבריאות ארוכת הטווח שלכם, חשובים אפילו יותר. קחו נשימה עמוקה, חייכו, ויאללה – לוקחים שליטה על המספרים האלה. אתם יכולים!