טיפול ביתי בדלקת אוזן חיצונית קלה: השיטות שהרופאים ממליצים

נתקעתם עם תחושה מוזרה באוזן אחרי הבריכה? כאילו מישהו החליט להקים שם מחנה קיץ קטן בלי להזמין אתכם?

זה מגרד, קצת כואב, אולי אפילו מרגיש סתום?

יכול להיות שפגשתם את "דלקת האוזן החיצונית", או בשמה העממי והקליט יותר – "אוזן שחיין".

אל דאגה, אתם לא לבד בבריכה הזו (תרתי משמע!).

הרבה אנשים חווים את התופעה המציקה הזו, במיוחד בקיץ.

החדשות הטובות? במקרים הקלים, בהחלט יש מה לעשות בבית כדי להרגיע את המצב ולהחזיר את האוזן שלכם למסלול.

במאמר הזה נצלול לעומק (אבל בלי מים באוזניים הפעם!) ונבין מה זו בדיוק הדלקת הזו, איך מזהים שמדובר במקרה קל שאפשר לטפל בו לבד, ומהן הדרכים היעילות והבטוחות ביותר לעשות זאת בנוחות של הבית שלכם.

תתכוננו לקבל את כל הכלים והידע כדי להפוך למאסטרים של האוזן שלכם (בקטע טוב, כן?).

בסוף הקריאה, תרגישו הרבה יותר בטוחים ומוכנים להתמודד עם האורחת הלא קרואה הזו, ואפילו תדעו איך למנוע ממנה לחזור לביקור נוסף.

אז קדימה, בואו נשים סוף לדרמה באוזן!

מה זו בכלל דלקת אוזן חיצונית (אוזן שחיין) ולמה דווקא אני?! סיפורה של תעלה אחת יותר מדי רטובה

דלקת אוזן חיצונית היא בעצם דלקת של העור שמצפה את תעלת האוזן החיצונית – ה"צינור" הקטן הזה שמוביל מעולם החיצון ועד לעור התוף.

חשבו על זה כמו על פריחה קטנה או שפשפת, רק במקום קצת פחות נגיש וקצת יותר מעצבן.

היא קיבלה את הכינוי "אוזן שחיין" כי, ובכן, היא נפוצה מאוד אצל שחיינים.

למה? כי חשיפה ממושכת למים (במיוחד מים לא נקיים במיוחד כמו בבריכה או בים) יכולה לשטוף החוצה את השעווה הטבעית שמגינה על האוזן, ולרכך את העור העדין בתעלה.

הסביבה הלחה והחמימה הזו היא כמו מסיבת בריכה פרטית לחיידקים ולפעמים גם לפטריות, שאוהבים להתרבות בתנאים כאלה.

אבל רגע, זה לא רק לשחיינים!

גם דברים אחרים יכולים לגרום לדרמה הזו:

ניקוי אגרסיבי מדי של האוזניים: שימוש במקלוני אוזניים או חפצים אחרים יכול לפצוע את העור העדין בתעלה וליצור פתח לזיהום. תזכרו את הכלל: לא להכניס לאוזן שום דבר קטן יותר מהמרפק שלכם! (טוב, אולי קצת הגזמנו, אבל הבנתם את הפואנטה).
לחות גבוהה וזיעה: לפעמים אפילו מזג אוויר לח או פעילות גופנית מאומצת יכולים ליצור סביבה לחה מספיק בתעלת האוזן.
שימוש באטמי אוזניים או מכשירי שמיעה: לפעמים אלה יכולים "לכלוא" לחות או לגרום לגירוי קל שמתפתח לדלקת.
רגישויות או אלרגיות: תרסיסי שיער, שמפו, או אפילו תכשיטים מסוימים יכולים לגרות את העור העדין באזור.
מצבי עור קיימים: אנשים עם אקזמה או פסוריאזיס עשויים להיות מועדים יותר לפתח דלקת גם באוזן.

אז בפעם הבאה שהאוזן מתחילה לגרד אחרי יום בבריכה או סתם ככה, אל תיקחו את זה אישית. זה לא שאתם מיוחדים (בקטע רע), פשוט נוצרו התנאים המושלמים למסיבת חיידקים קטנה בתעלת האוזן שלכם.

סימנים ותסמינים: איך מבדילים בין "קצת מציק" ל"רוצו לרופא עכשיו!"?

אוקיי, אז האוזן מציקה. אבל איך יודעים אם זה סתם גירוד חולף או תחילתה של דלקת אוזן חיצונית? וחשוב יותר, איך יודעים אם זו דלקת קלה שאפשר לנסות לטפל בה בבית?

הנה כמה סימנים אופייניים לדלקת אוזן חיצונית קלה:

גירוד בתעלת האוזן: זה לרוב הסימן הראשון. הגירוד יכול להיות קל עד בינוני.
אודם קל: אם תמתחו קצת את האוזן ותציצו פנימה (עם פנס ובזהירות!), אולי תראו שהעור בתחילת התעלה קצת אדום.
אי נוחות או כאב קל: הכאב מחמיר כשמושכים את תנוך האוזן או לוחצים על ה"טרגוס" (הבליטה הקטנה הזו שמול פתח תעלת האוזן). זוהי בדיקה די קלאסית!
תחושת מלאות או סתימה באוזן: כאילו יש שם מים שלא יוצאים, או צמר גפן.
הפרשה קלה ושקופה (ללא ריח): לפעמים יש מעט נוזל שקוף שיוצא מהאוזן.

חשוב להדגיש: אם אתם חווים רק חלק מהתסמינים האלה, ובעוצמה נמוכה, ייתכן מאוד שתוכלו לטפל בזה בבית.

אז מתי זה כבר לא "קל" וצריך לראות רופא? (אל תתעלמו מהדגלים האדומים!)

ישנם מצבים שבהם טיפול ביתי הוא פשוט לא מספיק, ואף עלול להיות מסוכן לדחות את הביקור אצל הרופא. שימו לב לסימנים הבאים:

כאב חזק: אם הכאב משמעותי, מקרין לפנים או לצוואר, או מפריע לשינה.
ירידה משמעותית בשמיעה: אם אתם מרגישים שהשמיעה באוזן הפגועה ירדה פתאום.
חום גבוה: מעל 38 מעלות צלזיוס.
הפרשה מוגלתית או בעלת ריח רע: הפרשה צהובה, ירוקה, או עם ריח לא נעים היא סימן לזיהום משמעותי יותר.
נפיחות בפתח האוזן או בבלוטות הלימפה בצוואר: אם האוזן נראית נפוחה מאוד מבחוץ, או אם אתם מרגישים גושים נפוחים בצוואר מתחת לאוזן.
סחרחורת או צלצולים באוזניים (טינטון).
אם אתם סובלים מסוכרת או ממערכת חיסונית מוחלשת: במקרים אלה, גם דלקת שנראית קלה עלולה להסתבך, וחשוב להתייעץ עם רופא.
אם התסמינים לא משתפרים תוך 2-3 ימים של טיפול ביתי, או אפילו מחמירים.

בשורה התחתונה: אם יש ספק – אין ספק! גשו לרופא. עדיף לבדוק ולהיות רגועים מאשר להסתבך.

שאלות ותשובות מהירות מהבריכה

שאלה: האם דלקת אוזן חיצונית מדבקת?

תשובה: בדרך כלל לא. זו דלקת מקומית של העור בתעלת האוזן. אתם לא צפויים "להדביק" מישהו אחר רק מלהיות לידו. מה שכן, החיידקים או הפטריות שגרמו לדלקת יכולים להיות במים (כמו בבריכה), ולכן כמה אנשים יכולים לפתח את הדלקת אחרי שחייה באותו מקום, אבל זה לא אומר שהם הדביקו אחד את השני ישירות.

שאלה: האם ילדים נוטים לזה יותר ממבוגרים?

תשובה: כן, ילדים ובני נוער נוטים לפתח "אוזן שחיין" בתדירות גבוהה יותר, כנראה בגלל שהם מבלים יותר זמן במים, ותעלות האוזן שלהם צרות יותר, מה שמקשה על ניקוז המים.

אוקיי, שכנעתם אותי. מה עושים בבית? מדריך צעד-אחר-צעד לטיפול עצמי (והגיוני!)

אז זיהיתם שהמצב כנראה קל, ואתם רוצים לנסות לטפל בזה בבית לפני שאתם רצים למרפאה. מצוין! הנה כמה צעדים שתוכלו לנקוט:

1. הדבר הכי חשוב: שמרו על האוזן יבשה!

זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה קריטי. המטרה היא לעצור את מסיבת החיידקים, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא לייבש להם את הבריכה.

הימנעו משחייה או הכנסת הראש למים עד שהדלקת חולפת לחלוטין (ועוד יום-יומיים ליתר ביטחון).
במקלחת או באמבטיה, נסו למנוע כניסת מים לאוזן. אפשר להשתמש בכדור צמר גפן משוח בוזלין כדי ליצור אטימה עדינה בפתח האוזן (לא לדחוף עמוק!).
אחרי המקלחת, יבשו בעדינות את האוזן החיצונית עם מגבת רכה. אפשר גם להשתמש במייבש שיער על העוצמה והטמפרטורה הנמוכות ביותר, במרחק של כ-30 ס"מ מהאוזן, למשך כמה שניות, כדי לעזור לייבש את התעלה.

2. טיפות אוזניים ללא מרשם: החברים החדשים שלכם

ישנן טיפות אוזניים שניתן לרכוש בבית המרקחת ללא מרשם רופא, והן יכולות לעזור מאוד במקרים קלים. הן בדרך כלל מכילות חומרים שעוזרים לייבש את התעלה, לשנות את רמת החומציות (pH) שלה כדי להפוך אותה פחות "ידידותית" לחיידקים, ולפעמים גם חומר חיטוי עדין.

מה לחפש? טיפות שמכילות חומצה אצטית (כמו חומץ מדולל) או אלכוהול בריכוז נמוך (איזופרופיל אלכוהול). לפעמים הן משולבות יחד.
איך להשתמש? קראו היטב את ההוראות שעל האריזה! בדרך כלל, יש לשכב על הצד כשהאוזן הפגועה פונה כלפי מעלה, לטפטף את מספר הטיפות המומלץ, ולהישאר בתנוחה זו למשך כמה דקות כדי לאפשר לטיפות לחדור פנימה.
חשוב: אל תשתמשו בטיפות אם אתם חושדים שיש לכם קרע בעור התוף (למשל, אם היתה ירידה פתאומית בשמיעה או כאב חד מאוד)! במקרה כזה, גשו לרופא מיד.

3. שיכוך כאבים: כי זה מציק!

אם יש כאב קל או אי נוחות, אפשר בהחלט להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם כמו פרצטמול (אקמול, דקסמול) או איבופרופן (נורופן, אדוויל), בהתאם להוראות המינון שעל האריזה ולמצבכם הבריאותי הכללי.

4. חימום מקומי עדין: לפעמים זה נעים

יש אנשים שמוצאים הקלה בהנחת בקבוק מים חמים (עטוף במגבת!) או כרית חימום על האוזן הכואבת לכמה דקות. החום יכול לעזור להרגיע את הכאב. הקפידו שזה לא יהיה חם מדי כדי למנוע כוויות.

5. אל תגרדו ואל תנקו!

אני יודע, זה מגרד! אבל גירוד, במיוחד עם האצבעות או חפצים אחרים, רק יחמיר את הגירוי, עלול לפצוע את העור ולהכניס עוד חיידקים. נסו להתאפק! כמו כן, הימנעו מניקוי אגרסיבי של האוזן בתקופה זו.

שאלות ותשובות מהמגירה של סבתא

שאלה: שמעתי שאפשר לטפטף שמן זית או שום לאוזן. זה עוזר?

תשובה: אלו תרופות סבתא נפוצות, אבל הן לא מומלצות לטיפול בדלקת אוזן חיצונית פעילה. שמן זית יכול "לכלוא" לחות וחיידקים בפנים ולהחמיר את המצב. שום, למרות שיש לו תכונות אנטי-בקטריאליות מסוימות, יכול להיות מאוד מציק ואף לגרום לכוויה כימית בעור העדין של תעלת האוזן. עדיף להיצמד לטיפות הייעודיות מבית המרקחת או להמלצות הרופא.

שאלה: מה לגבי טיפות של חומץ ומים או אלכוהול ומים? אפשר להכין לבד?

תשובה: תערובת של חומץ לבן מזוקק ומים ביחס של 1:1, או תערובת של אלכוהול לחיטוי (איזופרופיל 70%) ומים ביחס 1:1, הן אכן בסיס לטיפות אוזניים ביתיות לייבוש ומניעה (נדבר על זה עוד מעט). אבל, לטיפול בדלקת קיימת, עדיף להשתמש בטיפות מוכנות מבית המרקחת שמבטיחות ריכוז נכון וסטריליות. הכנה ביתית לא נכונה עלולה לגרום לגירוי יתר או לא להיות יעילה מספיק.

הטריקים הסודיים של סבתא (שבאמת עובדים… לפעמים, ובזהירות!)

דיברנו על מה לא לעשות (שמן זית, שום), אבל יש כמה דברים שהיו פעם תרופות סבתא והיום מקבלים אישור מדעי מסוים, בעיקר למניעה או למקרים קלים מאוד, ודורשים זהירות רבה:

תמיסת חומץ ואלכוהול ביתית (בעיקר למניעה!)

כפי שצוין בשאלות ותשובות, תערובת של חומץ לבן מזוקק ואלכוהול (איזופרופיל 70%) ביחס של 1:1 יכולה לעזור. החומץ משנה את ה-pH בתעלה ומקשה על חיידקים לשגשג, והאלכוהול עוזר לייבש את האוזן.

מתי להשתמש? בעיקר למניעה אחרי שחייה או חשיפה למים. טפטוף של 2-3 טיפות בכל אוזן אחרי יציאה מהמים יכול לעזור לייבש אותה.
לטיפול בדלקת קיימת? פחות מומלץ מהטיפות המסחריות. אם בכל זאת מנסים, זהירות! זה עלול לצרוב אם העור כבר מגורה או פצוע.
חשוב מאוד: לעולם לא להשתמש אם יש חשד לקרע בעור התוף!

ייבוש עם מייבש שיער (כמו שאמרנו קודם)

זה לא בדיוק טריק של סבתא, אבל זה יעיל. החזקת מייבש שיער בעוצמה ובחום נמוכים במרחק בטוח מהאוזן יכולה לעזור לאדות לחות עודפת אחרי מקלחת או שחייה.

זכרו: כל ה"טריקים" האלה מיועדים למקרים קלים מאוד או למניעה. אם יש ספק, תמיד עדיף להתייעץ עם איש מקצוע.

מתי האוזן צועקת 'הצילו!' – קווים אדומים לריצה לרופא (שוב, כי זה חשוב!)

דיברנו על זה קודם, אבל חשוב לחזור ולהדגיש את הסימנים שמחייבים פנייה לרופא. טיפול ביתי זה נהדר, אבל לא בכל מחיר. אל תיקחו סיכונים עם השמיעה או הבריאות שלכם!

תזכורת מהירה לדגלים האדומים:

כאב חזק מאוד
ירידה משמעותית בשמיעה
חום גבוה
הפרשה מוגלתית או עם ריח רע
נפיחות ניכרת באוזן או בצוואר
סחרחורת או טינטון
סוכרת או מערכת חיסונית מוחלשת
אין שיפור תוך 2-3 ימים או החמרה

במקרים אלה, הרופא יוכל לאבחן במדויק את הבעיה (אולי זה לא רק "אוזן שחיין"?), לנקות את האוזן במידת הצורך, ולרשום טיפול מתאים יותר, כמו טיפות אוזניים אנטיביוטיות או אנטי-פטרייתיות, ולפעמים אפילו סטרואידים להפחתת הדלקת.

עוד כמה שאלות נפוצות לסיום

שאלה: כמה זמן לוקח לדלקת אוזן חיצונית קלה לעבור עם טיפול ביתי?

תשובה: בדרך כלל, עם טיפול נכון (שמירה על יובש, טיפות מתאימות), אמורים להרגיש שיפור תוך 2-3 ימים. ההחלמה המלאה עשויה לקחת כשבוע עד עשרה ימים. אם אין שיפור תוך 3 ימים, זה הזמן לפנות לרופא.

שאלה: האם אפשר להשתמש באטמי אוזניים רגילים כדי למנוע מים?

תשובה: אטמי אוזניים המיועדים לשחייה יכולים לעזור במניעה. חשוב לוודא שהם מתאימים היטב ולא גורמים לגירוי. ישנם סוגים שונים (סיליקון, שעווה). כדאי לנסות ולראות מה הכי נוח ויעיל עבורכם. לא מומלץ להשתמש באטמים רגילים להפחתת רעש, כי הם לא תמיד אוטמים היטב למים.

שאלה: אם אני סובל מדלקות חוזרות, מה לעשות?

תשובה: אם אתם חווים דלקות אוזן חיצונית בתדירות גבוהה, כדאי מאוד להתייעץ עם רופא אף-אוזן-גרון. ייתכן שיש גורם בסיסי שצריך לטפל בו (כמו בעיית עור, מבנה תעלה צרה במיוחד), והרופא יוכל להמליץ על אסטרטגיית מניעה מותאמת אישית, ואולי אף על טיפול מונע קבוע (כמו שימוש קבוע בטיפות מייבשות אחרי שחייה).

איך למנוע את הביקור הבא של הדלקת המעצבנת הזו? כי מניעה שווה זהב (או לפחות אוזן רגועה)

אחרי שעברתם את החוויה המפוקפקת של דלקת אוזן חיצונית, הדבר האחרון שאתם רוצים זה לחזור עליה. למרבה המזל, יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להקטין משמעותית את הסיכויים למפגש נוסף:

שמרו על אוזניים יבשות: אחרי שחייה או מקלחת, הטו את הראש לכל צד כדי לנקז מים, וייבשו בעדינות את האוזן החיצונית עם מגבת. שקלו שימוש במייבש שיער כפי שתואר קודם.
שקלו שימוש בטיפות מייבשות למניעה: אם אתם שחיינים מושבעים או נוטים לדלקות, שימוש בטיפות המכילות חומץ/אלכוהול (קנויות או מוכנות בזהירות בבית) אחרי כל חשיפה למים יכול לעשות פלאים.
הגנו על האוזניים בזמן שחייה: אטמי אוזניים המיועדים לשחייה יכולים להיות יעילים מאוד. אפשר גם לנסות כובע ים שמכסה את האוזניים.
הימנעו מניקוי יתר או פציעה של תעלת האוזן: אל תכניסו מקלוני צמר גפן, אצבעות, מפתחות או כל חפץ אחר לתעלת האוזן! השעווה באוזן היא חומר טבעי ומגן, ובדרך כלל האוזן מנקה את עצמה. אם יש לכם הצטברות שעווה שמפריעה, פנו לרופא לניקוי מקצועי ובטוח.
היזהרו מחומרים מגרים: אם אתם חושדים שתרסיסי שיער, צבעי שיער או מוצרים אחרים גורמים לגירוי באוזניים, נסו להימנע מהם או להגן על האוזניים בזמן השימוש.

סיכום קטן לאוזן גדולה (או לפחות בריאה)

דלקת אוזן חיצונית קלה, או "אוזן שחיין", יכולה להיות מטרד לא קטן, אבל היא בהחלט משהו שאפשר להתמודד איתו בבית ברוב המקרים, בתנאי שמזהים נכון את המצב ופועלים בזהירות.

המפתח הוא לשמור על האוזן יבשה, להשתמש בטיפות אוזניים מתאימות ללא מרשם, להקל על הכאב במידת הצורך, והכי חשוב – לדעת מתי הגיע הזמן להרים ידיים (או טלפון) ולפנות לרופא.

זכרו, המטרה היא לא להיות גיבורים, אלא להיות חכמים ובריאים. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית אם אתם לא בטוחים או אם התסמינים מחמירים.

ועם קצת מודעות ופעולות מניעה פשוטות, תוכלו להמשיך ליהנות מהמים ומהקיץ בלי שהאוזניים שלכם יחליטו לעשות שביתה איטלקית.

שמרו על עצמכם ועל האוזניים שלכם!