הפרעת שינה אצל חולי פרקינסון: הסימן שאסור לכם להתעלם ממנו

כשלילה יורד: הצד האפל (והמאיר) של שינה ופרקינסון

הנה אנחנו, רגע לפני שאתם עוצמים עין. אולי מתכוננים לשקוע בשינה עמוקה ומרעננת, או אולי, ואנחנו מכירים את זה מצוין, אתם מתכווצים למחשבה על עוד לילה לבן, מקוטע, מטלטל, או מלא הפתעות לא נעימות שהמוח שלכם החליט להמציא הפעם. אם אתם או מישהו קרוב לכם מתמודד עם מחלת הפרקינסון, הסיכוי שזיהיתם את התמונה הזו הוא גבוה למדי. הפרעות שינה הן חברות קרובות, לפעמים מדי קרובות, של הפרקינסון. הן לא רק מטרד, הן משפיעות על כל תחומי החיים, על מצב הרוח, על היכולת הפיזית, ואפילו על ההתקדמות של התסמינים האחרים. אבל רגע, לפני שאתם מתייאשים וחושבים שעוד לילה הלך לפח, תדעו שיש המון מה לגלות, להבין, ובעיקר – לעשות. בואו נצלול יחד לעולם הלילה המורכב הזה, נפענח את התעלומות שלו, ונראה איך אפשר לגרום ללילות להיראות קצת (הרבה!) יותר טוב. זה עולם מרתק, מורכב, ולמרבה השמחה, כזה שיש לנו כלים להתמודד איתו. מוכנים?

למה, למה דווקא שינה?! 7 סיבות מורכבות אבל חשובות

טוב, אז הבנו. הפרעות שינה זה עסק נפוץ אצל אנשי פרקינסון. אבל למה? מה בעצם קורה שם בפנים? זה לא פשוט כמו "אי אפשר להירדם כי כואב לי". זה סיפור הרבה יותר מורכב ומעניין, שמשלב כמה שחקנים על הבמה הלילית של המוח והגוף.

בואו נפרוט את זה לכמה גורמים עיקריים, כי הבנה היא הצעד הראשון לפתרון (או לפחות למצב רוח טוב יותר):

1. הדופמין שוב מתעקש לשחק מחבואים

הסיפור המרכזי בפרקינסון הוא אובדן תאים שמייצרים דופמין במוח. דופמין, חוץ מלהיות אחראי על התנועה (בין היתר), משחק תפקיד גם בוויסות מעגל השינה והעירנות. כשיש מחסור בו, השעון הביולוגי שלנו מתחיל להתחרפן קצת. הוא לא יודע מתי להגיד "הגיע זמן לישון!" ומתי "קדימה, קום!".

נקודה למחשבה: כשהשעון הפנימי מקולקל, כל הלו"ז של הגוף משתבש. זה כמו לנסות לנהל מפעל בלי לוח זמנים ברור.

2. הטיפול התרופתי: חרב פיפיות קטנה ומעצבנת

התרופות לפרקינסון, כמו לבודופה או אגוניסטים לדופמין, עוזרות מאוד לתסמינים המוטוריים בשעות היום. אבל הן יכולות להשפיע גם על השינה.

לבודופה: כשההשפעה שלה פגה במהלך הלילה (מצב שנקרא "אוף לילי"), התסמינים המוטוריים כמו נוקשות או רעד חוזרים, ומקשים על התהפכות או חזרה לשינה.
אגוניסטים לדופמין: לפעמים הם עלולים לגרום לישנוניות מוגזמת בשעות היום, מה שפוגע באיכות השינה בלילה, או אפילו לגרום להפרעות התנהגות בשנת REM (עוד נדבר על זה…).

זה מורכב, כי אותה תרופה שעוזרת ביום יכולה לפגוע בלילה. צריך למצוא את האיזון העדין הזה.

3. הסיוטים והבעיטות הבלתי צפויות בשנת REM (RD)

אחת ההפרעות הכי ייחודיות ונפוצות בפרקינסון היא הפרעת התנהגות בשנת REM (Rapid Eye Movement). זו השלב בשינה שבו אנחנו חולמים חלומות חיים וצבעוניים (ולפעמים גם סיוטים). בדרך כלל, השרירים שלנו "משותקים" זמנית בשנת REM כדי שלא נממש את החלומות שלנו פיזית. אצל אנשים עם הפרעת RD, המנגנון הזה לא עובד כמו שצריך.

מה קורה בפועל? אנשים יכולים לבעוט, להכות, לצעוק, או ממש לפעול מתוך החלום. תארו לעצמכם שאתם חולמים שאתם בורחים ממפלצת… ואתם באמת רצים ובועטים במיטה. זה יכול להיות מסוכן, גם לישן עצמו וגם לבן/בת הזוג. ולמרבה הפלא, לפעמים זה אפילו מקדים את התסמינים המוטוריים של הפרקינסון בשנים!

זה תסמין מדהים (בקטע המדעי!) אבל מאתגר מאוד לחיים. והוא קשור ישירות לפגיעה במערכות במוח שמושפעות מפרקינסון.

4. תסמונת רגליים חסרות מנוחה (RLS) ותנועות רגליים תקופתיות בשינה (PLMS)

אלה שני מצבים שונים אך קשורים שגורמים לתחושה לא נעימה ברגליים (או בידיים), בדרך כלל בערב או בלילה, שמקלה רק על ידי הזזת הרגליים. זה מקשה מאוד להירדם או לחזור לישון לאחר התעוררות.

RLS: תחושה מוזרה, זחילה, עקצוץ, או כאב שגורמים לדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים.
PLMS: תנועות רפלקסיביות לא רצוניות של הרגליים (בעיטות או כיווצים) המתרחשות באופן מחזורי במהלך השינה, אפילו מבלי שהאדם מודע להן במאה אחוז, אבל הן הורסות את רצף השינה.

נשמע כיף, נכון? לא ממש. והקשר לפרקינסון? שניהם קשורים בצורה כזו או אחרת למערכת הדופמינרגית.

5. דום נשימה בשינה (Sleep Apnea)

מצב שבו הנשימה נפסקת או הופכת שטחית מאוד שוב ושוב במהלך הלילה. זה מוביל לירידה ברמות החמצן בדם ולהתעוררויות קצרות (לפעמים מאות פעמים בלילה!) שהאדם לרוב לא זוכר. התוצאה? עייפות איומה בשעות היום, כאבי ראש בבוקר, ולחץ על המערכת הלב-ריאה. זה נפוץ באוכלוסייה הכללית, אבל נפוץ אף יותר אצל אנשים עם פרקינסון.

למה זה קשור לפרקינסון? ככל הנראה, החולשה השרירית והשינויים במערכת העצבים האוטונומית בפרקינסון יכולים להשפיע גם על השרירים ששומרים על דרכי הנשימה פתוחות במהלך השינה.

6. כאב ונוקשות לילית: מסיבת ריקודים לא רצויה

כשאפקט התרופה פג, התסמינים המוטוריים חוזרים. הנוקשות יכולה להיות כל כך חזקה שהיא מקשה על התהפכות במיטה, גורמת לכאבים, ופשוט לא מאפשרת למצוא תנוחה נוחה להירדמות או להמשך שינה.

תחשבו על זה: הגוף כאילו "נתקע" במצב לא נוח, וכל ניסיון לזוז דורש מאמץ אדיר ולפעמים מעיר לגמרי.

7. דיכאון וחרדה: אורחים לא רצויים בחדר השינה

דיכאון וחרדה נפוצים בפרקינסון (לפעמים אפילו לפני התסמינים המוטוריים!), והם ידועים כמחבלים רציניים בשינה. קשיי הירדמות, יקיצות מוקדמות, ושינה לא רציפה – כל אלה יכולים להיות קשורים למצב הרוח והמתח.

וזה מעגל קסמים מרושע: שינה ירודה מחמירה דיכאון וחרדה, והם בתורם מחמירים את השינה. יופי טופי.

אז מה עושים? 10 צעדים (וקצת חשיבה יצירתית) לשינה טובה יותר

אוקיי, נשמע מסובך, נכון? מלא גורמים אפשריים. אבל החדשות הטובות הן שכשמבינים את הבעיה, אפשר להתחיל לחפש את הפתרונות. ויש בהחלט מה לעשות! הנה כמה כיוונים מרכזיים, מהכי בסיסי עד לכיוונים רפואיים ספציפיים.

1. היגיינת שינה: הבסיס לכל מגדל (גם אם הוא קצת עקום)

זה אולי נשמע משעמם, אבל זה קריטי. היגיינת שינה טובה יוצרת את התנאים האופטימליים לשינה, גם כשיש קשיים בסיסיים.

לו"ז קבוע: ללכת לישון ולהתעורר בערך באותה שעה בכל יום, גם בסופי שבוע. זה עוזר לכוון את השעון הביולוגי.
חדר שינה: שיהיה חשוך, שקט, וקריר. פחות אור כחול ממסכים לפני השינה!
מיטה לשינה בלבד: בלי עבודה, טלוויזיה, או ויכוחים סוערים. שהמוח ישייך את המיטה רק לשינה.
הגבלת נוזלים בערב: כדי לצמצם התעוררויות לשירותים.
הגבלת קפאין ואלכוהול: במיוחד בשעות אחר הצהריים והערב.
פעילות גופנית סדירה: אבל לא קרוב מדי לשעת השינה.

קל להגיד, קשה לעשות, אבל שווה להתמיד ולראות אם זה עוזר.

2. אופטימיזציה של הטיפול התרופתי לפרקינסון: שעת קסם לילית?

זה המגרש של הנוירולוג/ית שלכם. לפעמים, התאמה של מינון או זמני נטילת התרופות יכולה לעשות פלאים לשינה. למשל, מינון קטן של לבודופה בשעת לילה מאוחרת יכול למנוע "אוף" לילי ולאפשר התהפכות קלה יותר.

חשוב: לא לשחק עם מינונים לבד! תמיד בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת.

3. טיפול ספציפי בהפרעת התנהגות בשנת REM: חלומות רגועים יותר

למצב הזה יש טיפול יעיל יחסית. התרופה הנפוצה ביותר היא קלונזפאם (מסוג בנזודיאזפינים), שפועלת להפחית את התנועות והצעקות בשנת REM. יש גם תרופות אחרות שנחקרות ונמצאות בשימוש במקרים מסוימים (כמו מלטונין במינונים גבוהים יחסית).

הטיפול הזה לא רק משפר את הבטיחות והאיכות של השינה, הוא גם יכול להקל על החרדה של בן/בת הזוג שחולקים חדר שינה. וזה שווה זהב.

4. התמודדות עם רגליים חסרות מנוחה: כשהרגליים רוצות לרקוד אבל לא עכשיו

ראשית, חשוב לוודא שאין מחסור בברזל (רמות נמוכות עלולות להחמיר RLS). לפעמים, התאמה של הטיפול לפרקינסון עוזרת גם ל-RLS. אם זה לא מספיק, יש תרופות ספציפיות ל-RLS, חלקן אגוניסטים לדופמין (כן, שוב הם, אבל במינונים שונים ולפעמים תרופות אחרות מאלו שמשמשות לפרקינסון המוטורי), או תרופות אחרות כמו גאבאפנטין או פרגאבאלין.

גם פעילות גופנית, מתיחות, אמבטיות חמות, או מסאז' עדין יכולים להקל על התחושות הלא נעימות.

5. אבחון וטיפול בדום נשימה בשינה: אוויר לנשמה (וגם לשינה טובה יותר)

אם יש חשד לדום נשימה בשינה (למשל, בגלל נחירות רמות, יקיצות עם תחושת חנק, או עייפות איומה בשעות היום), חייבים לעבור אבחון במעבדת שינה. הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר הוא CPAP – מכשיר שמזרים אוויר בלחץ קבוע ושומר על דרכי הנשימה פתוחות. זה נשמע אולי מסורבל בהתחלה, אבל למשתמשים רבים זה משנה את איכות החיים מקצה לקצה.

טיפול בדום נשימה יכול לשפר משמעותית לא רק את השינה, אלא גם את רמות האנרגיה, הריכוז, ואפילו להפחית סיכונים קרדיווסקולריים. שווה בדיקה.

6. טיפול בכאב ונוקשות: לאפשר לגוף להירגע

כאמור, לפעמים מינון לילה של תרופה לפרקינסון עוזר. אם הכאב לא קשור רק ל"אוף", ייתכן שיידרש טיפול בכאב עצמו, בין אם באמצעות משככי כאבים (בזהירות ובהתייעצות רפואית) או טיפולים לא תרופתיים כמו פיזיותרפיה, חימום, או מתיחות עדינות לפני השינה.

לפעמים פשוט צריך למצוא את הכרית הנכונה או את התנוחה הכי פחות כואבת. זה מסע ניסוי וטעייה.

7. טיפול בדיכאון וחרדה: לדאוג גם לנפש

טיפול בדיכאון וחרדה הוא קריטי גם לבריאות הנפשית וגם לשינה. זה יכול לכלול טיפול תרופתי (נוגדי דיכאון או חרדה, חלקם גם יכולים לעזור לשינה) וגם טיפולים לא תרופתיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), במיוחד CBT לנדודי שינה (CBT-I) שהוא יעיל להפליא, פסיכותרפיה, או טכניקות הרפיה ומיינדפולנס.

כשמרגישים טוב יותר מבחינה רגשית, הגוף והמוח נרגעים, וזה בהכרח משפיע לטובה על השינה.

8. מלטונין: ידיד קטן (אך לא תמיד פתרון קסם)

מלטונין הוא הורמון השינה הטבעי של הגוף. הוא זמין ללא מרשם (לרוב) ויכול לעזור לחלק מהאנשים עם בעיות הירדמות או לוויסות השעון הביולוגי. יש גם עדויות לכך שבמינונים יחסית גבוהים (בהתייעצות רפואית!) הוא יכול לעזור במקרים קלים של הפרעת התנהגות בשנת REM.

עם זאת, הוא לא פתרון לכל הפרעות השינה, ויעילותו משתנה מאדם לאדם. שווה לנסות, אבל ללא ציפיות מוגזמות, ורצוי בהכוונה מקצועית.

9. טיפולים אחרים לנדודי שינה: כששום דבר לא עוזר?

במקרים מסוימים, כאשר הבעיה העיקרית היא נדודי שינה טהורים (כלומר, קשיי הירדמות או יקיצות מרובות שלא מוסברים לחלוטין על ידי הגורמים הספציפיים שפורטו), הרופא/ה עשוי/ה לשקול טיפול קצר טווח בתרופות שינה. אבל זהו מוצא אחרון ובזהירות רבה, כי רבות מהן עלולות להיות בעייתיות בפרקינסון (לגרום בלבול, להחמיר נפילות וכו').

כמו כן, כפי שצוין קודם, CBT-I (טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה) הוא כלי לא תרופתי רב עוצמה ששווה לבדוק את זמינותו.

10. צוות רב-תחומי: כי אתם לא לבד בסיפור הזה

התמודדות עם הפרעות שינה בפרקינסון דורשת לרוב שיתוף פעולה בין כמה אנשי מקצוע: נוירולוג/ית (האיש/ה שרואה את התמונה הגדולה של הפרקינסון), מומחה/ית שינה (שיכול/ה לאבחן ולטפל בהפרעות שינה ספציפיות כמו דום נשימה או RD), ולעיתים גם פסיכולוג/ית (לטיפול בדיכאון, חרדה, או CBT-I) או פיזיותרפיסט/ית (לטיפול בכאב ונוקשות). אל תהססו לבקש הפניות ושיתוף פעולה ביניהם. גישה הוליסטית היא המפתח.

זכרו: לפעמים הפתרון נמצא בשילוב של כמה גישות שונות.

שאלות ותשובות בונוס (כי בטוח יש לכם כמה דברים על קצה הלשון)

ש: האם כל מי שיש לו פרקינסון יסבול מהפרעות שינה?

ת: לא כולם, אבל הסטטיסטיקה לצערנו גבוהה. מעל 70% מהאנשים עם פרקינסון מדווחים על הפרעה כלשהי בשינה. אז זה נפוץ מאוד, אבל לא בלתי נמנע.

ש: האם הפרעות שינה יכולות להיות הסימן הראשון לפרקינסון?

ת: בהחלט כן, במיוחד הפרעת התנהגות בשנת REM (RD). לעיתים קרובות היא יכולה להופיע שנים או אפילו עשורים לפני שהתסמינים המוטוריים של הפרקינסון (רעד, נוקשות, איטיות) מתחילים להופיע.

ש: האם טיפול בהפרעות שינה ישפר את התסמינים המוטוריים שלי בפרקינסון?

ת: לרוב לא ישירות, אבל בעקיפין – כן בהחלט! שינה טובה יותר משפרת משמעותית את רמות האנרגיה, הריכוז, מצב הרוח, ואת היכולת להתמודד עם התסמינים המוטוריים בשעות היום. הגוף פשוט מתפקד טוב יותר כשהוא לנוח כמו שצריך.

ש: האם תנומות צהריים זה רעיון טוב?

ת: זה תלוי. תנומה קצרה של 20-30 דקות יכולה להיות מרעננת ולשפר את הערנות. אבל תנומות ארוכות מדי או בשעות מאוחרות מדי עלולות לפגוע בשינה הלילית. הקשיבו לגוף שלכם ונסו למצוא את האיזון הנכון.

ש: האם יש מזונות או תוספים שיכולים לעזור לשינה?

ת: מעבר למלטונין, אין תוספי "קסם" לשינה בפרקינסון. חשוב לשמור על תזונה מאוזנת. יש מזונות שמכילים חומרים שתומכים בשינה (כמו טריפטופן במזונות מסוימים), אבל ההשפעה שלהם בדרך כלל קטנה יחסית לבעיות שינה משמעותיות כמו אלה שקשורות לפרקינסון. תמיד התייעצו עם הרופא/ה לפני נטילת תוספים חדשים.

ש: כמה שעות שינה אני באמת צריך/ה?

ת: הצורך בשינה משתנה מאדם לאדם, אך בדרך כלל למבוגרים מומלצות 7-9 שעות. אצל אנשים עם מחלות כרוניות כמו פרקינסון, איכות השינה חשובה לא פחות מהכמות. עדיפה שינה רציפה ואיכותית של 6 שעות על 10 שעות מקוטעות.

בשורה התחתונה: יש תקווה לישון טוב יותר (ואפילו לחלום חלומות נעימים)

הפרעות שינה בפרקינסון הן כאב ראש (ולפעמים גם כאב גב, וכאב רגליים, וסיוט…) רציני. הן מורכבות, הן רבות פנים, ולפעמים הן מרגישות בלתי מנוצחות. אבל האמת היא שיש הרבה מה להבין עליהן, והכי חשוב – יש הרבה מה לעשות. מהתאמות פשוטות באורח החיים ועד טיפולים תרופתיים וטכנולוגיים ספציפיים. המפתח הוא לדבר על זה בפתיחות עם הרופא/ה שלכם, לא להתבייש לספר על הסיוטים או על הבעיטות בלילה (כן, כן, גם אלה שגורמות לבן/בת הזוג לישון בסלון), ולחפש יחד את הפתרונות שמתאימים לכם ספציפית. כל אדם הוא עולם, וכל לילה הוא סיפור משלו. אבל עם הידע הנכון, הגישה הנכונה, וקצת עזרה מקצועית, אפשר בהחלט לשפר את איכות הלילות. ואיכות חיים טובה יותר בשעות היום מתחילה, לפעמים, בדיוק שם – כשאנחנו עוצמים עיניים ויודעים שהולך להיות לילה טוב יותר. חלומות פז!