החלפת סתימות אמלגם ישנות: הסכנות שחשוב להכיר לפני הטיפול

כמעט לכולנו יש אותן בפה. נקודות כסף קטנות או גדולות שיושבות שם בשקט כבר שנים. חלקן ותיקות כל כך שאנחנו בקושי זוכרים מתי הרופא שם אותן בפעם הראשונה.

הן שירתו אותנו נאמנה, עמדו במבחן הזמן (וגם במבחן השווארמה עם החמוצים החריפים). אבל עם השנים, התחילו לצוץ שאלות. אולי שמעתם משהו מחבר, אולי קראתם משהו ברשת, ואולי סתם הסתכלתם במראה וחשבתם: "המממ, סתימות הכסף האלה… האם הן עדיין בסדר גמור?

ברוכים הבאים לעולם של סתימות האמלגם הישנות. הן היו פופולריות במשך עשרות שנים, ועכשיו הן קצת כמו טלפון חוגה בעולם של סמארטפונים. עדיין עובדות? אולי. האם הן הדבר הכי טוב שיש? פחות סביר.

בואו נצלול פנימה, אחת ולתמיד. נפזר קצת ערפל, נשים את הדברים על השולחן (הדנטלי, כמובן), ונבין בדיוק מתי כדאי להשאיר אותן במנוחה, מתי להתחיל לחשוב על פרידה יפה, ומהם הסיכונים והתועלות של כל סיפור ההחלפה הזה.

אם יש לכם סתימות כאלה בפה (וכנראה שכן), המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. תתכוננו לקבל את כל המידע שאתם צריכים כדי להבין את הסיפור המלא. בואו נתחיל.

סתימות הכסף הישנות: האם זה הזמן להיפרד יפה?

סודות הכסף הנוצץ: ממה הן באמת עשויות?

אז לפני שנחליט אם להחליף או לא להחליף, בואו נבין עם מי יש לנו עסק בכלל. סתימות אמלגם, או בשמן העממי "סתימות כסף", קיבלו את השם הזה כי הן נראות כסופות, כהות, ובולטות בנוף הלבן של השיניים (והיום גם הנוף הלבן של הסתימות החדשות).

הכימיה שמאחורי החיוך הכסוף

האמת היא שהן לא עשויות רק מכסף. סתימת אמלגם היא סגסוגת, שילוב של כמה מתכות יחד. בדרך כלל תמצאו שם:

• כסף (Silver) – בערך 40-60%
• בדיל (Tin) – בערך 15-30%
• נחושת (Copper) – בערך 8-15%
• ולפעמים גם קצת אבץ (Zinc).

ומה מחבר את כל החברים האלה יחד ליצירת החומר הסופי הקשה והעמיד שנכנס לתוך החור בשן? ובכן, כאן נכנס לתמונה השחקן המרכזי (והשנוי במחלוקת) של הסיפור הזה:

כספית (Mercury).

כן, כן, כספית. היא מהווה בערך 40-50% מהתערובת הסופית. ברגע שמערבבים את אבקת המתכות עם הכספית הנוזלית, נוצר חומר פלסטי שניתן לעצב אותו לתוך החור בשן. לאחר מכן, הוא מתקשה והופך להיות סתימה חזקה ועמידה במיוחד.

ולמה השתמשו בהן כל כך הרבה זמן? כי הן היו (ועדיין) עמידות בצורה פסיכית, יחסית קלות להכנה, ובעיקר – זולות. במיוחד בעבר, הן היו פתרון קסם לשיניים הרוסות.

הפיל הלבן בחדר (טוב, הכסוף): עניין הכספית

טוב, הגענו לחלק המעניין. הכספית. זו המילה שגורמת להרבה אנשים להרים גבה ואפילו קצת להילחץ כשהם שומעים אותה בהקשר של הפה שלהם.

הרי כספית נחשבת לרעל עצבי, נכון? אז מה היא עושה לנו בפה, ואיך זה הגיוני בכלל?

האם הכספית בסתימה מסוכנת לי? האמת המורכבת

זו שאלה מצוינת, והתשובה היא… תלוי. וזה מה שהרבה פעמים לא מסבירים כמו שצריך ברשת, ויוצר הרבה בלבול ופחד מיותר.

הכספית שמשתמשים בה באמלגם היא כספית יסודית (Elemental Mercury). בטמפרטורת החדר, היא נוזלית ופולטת אדים. ואדי כספית בריכוזים גבוהים אכן רעילים.

אבל הנה הטוויסט: ברגע שהכספית מתערבבת עם שאר המתכות ונוצרת סתימת האמלגם הקשה, הכספית נקשרת לשאר המתכות. היא כבר לא נוזלית חופשית, והיא פולטת אדי כספית בכמות מינימלית ביותר בתנאים רגילים.

תחשבו על זה קצת כמו עופרת בצבע ישן. כל עוד הצבע על הקיר ושלם, העופרת קשורה ולא מסוכנת. הבעיה מתחילה כשהצבע מתקלף, מתפורר, או כשמשייפים אותו. אותו רעיון כאן.

גופים רגולטוריים עולמיים, כמו ה-FDA בארה"ב והרגולטורים באירופה וישראל, עדיין מחשיבים סתימות אמלגם כבטוחות ויעילות לשימוש באוכלוסייה הכללית כשהן תקינות ויציבות. המחקרים לא מצאו קשר מובהק בין סתימות אמלגם קיימות ובריאות לבין מחלות כרוניות או בעיות בריאותיות אחרות אצל רוב האנשים.

אז מתי זה כן עלול להיות עניין, ולמה זה קשור להחלפה?

העניין מתחיל לצוץ, והכספית עלולה להשתחרר בכמות גדולה יותר (עדיין קטנה יחסית, אבל גדולה יותר מאשר כשהסתימה חדשה ויציבה), בשני מצבים עיקריים:

1. כאשר הסתימה *כבר לא תקינה*: סתימת אמלגם ישנה יכולה להישחק, להיסדק, או להיווצר מרווח בינה לבין השן (דליפה שולית). במצבים כאלה, השחיקה והקורוזיה יכולות להגביר את שחרור אדי הכספית. בנוסף, סתימות אמלגם לא "נדבקות" לשן כימית כמו סתימות קומפוזיט, הן פשוט "יושבות" בתוך החור בצורה מכנית. כשיש דליפה מסביב, חיידקים יכולים לחדור מתחת לסתימה ולגרום לעששת נסתרת – וזה כבר סיפור אחר לגמרי שחייב טיפול!
2. במהלך ההתקנה או ה*הסרה* של הסתימה: בשלבי העיבוד (ליטוש) או ההסרה (קידוח), שבהם החומר מתחמם או נשבר לחלקיקים זעירים, עלולה להשתחרר כמות גבוהה יותר של אדי כספית. וזו הסיבה המרכזית לכך שאם כבר מחליפים – חשוב שההחלפה תיעשה בצורה בטוחה ומבוקרת!

המסקנה מהסעיף הזה היא לא להיכנס לפאניקה אם יש לכם סתימות אמלגם. ברוב המכריע של המקרים, הן יציבות. אבל כן כדאי להבין את הפוטנציאל ולדעת שמצבים מסוימים, כמו כשל של הסתימה או החלטה להחליף אותה, דורשים התייחסות מיוחדת.

האם צריך להיפרד? הסיבות האמיתיות להחלפה

אז מתי באמת כדאי, או אפילו חייבים, להחליף את סתימת האמלגם הישנה? זה לא תמיד רק בגלל הכספית (שלרוב, כאמור, לא מהווה בעיה בסתימה תקינה).

כשהאמלגם מתחיל להתעייף: נזק תת-קרקעי וגלוי

סתימות אמלגם, למרות שהן עמידות, לא מחזיקות לנצח. גם הן מתבלות. והבלאי הזה לא תמיד נראה מבחוץ בהתחלה.

• עששת משנית (עששת מתחת לסתימה): זו הסיבה מספר אחת להחלפה הכרחית. אם נוצר רווח זעיר בין הסתימה לשן, או אם הסתימה נסדקת, חיידקים יכולים לחדור פנימה ולהתחיל "לאכול" את רקמת השן מתחת לסתימה. לפעמים זה קורה בשקט, בלי כאב, עד שהנזק רציני.
• סדקים בשן: סתימות אמלגם משנות את גודלן קצת בתגובה לחום וקור (אכילת גלידה ואז שתיית קפה חם, למשל). זה יכול לגרום ללחץ על קירות השן שמסביב לסתימה, ובמשך שנים רבות – להוביל להיווצרות סדקים בשן. סדקים כאלה יכולים לגרום לכאב רגישות בלעיסה, ובמקרים חמורים יותר, לשבר בשן שדורש טיפול מורכב יותר (כתר ואפילו טיפול שורש).
• שבר בסתימה עצמה: אם חלק מהסתימה נשבר, או שהיא פשוט נשחקה בצורה משמעותית.
• דליפה שולית (Marginal Leakage): כשיש רווח גלוי או נסתר בין קצה הסתימה לקצה השן. זה מזמין צבע, כתמים, ובמיוחד – חיידקים ועששת.

במקרים האלה, החלפת הסתימה היא טיפול הכרחי לשמירה על בריאות השן ומניעת נזק נוסף.

ענייני אסתטיקה: לפעמים פשוט בא שינוי

זו סיבה לגיטימית לחלוטין, למרות שהיא לא רפואית דחופה. סתימות אמלגם פשוט… מכוערות. הן כהות, בולטות, וגורמות לחיוך להיראות קצת "מתכתי".

אם אתם פותחים את הפה לצחוק או לדבר, והדבר הראשון שרואים הן נקודות כסף בולטות, זה יכול להפריע לכם. במיוחד אם הסתימות נמצאות בשיניים הקדמיות יותר (למרות שבדרך כלל אמלגם מיועד לשיניים האחוריות יותר בגלל חוזקו). הרבה אנשים פשוט רוצים חיוך אחיד ולבן יותר, וזו סיבה מצוינת להחליף סתימות אמלגם ישנות לסתימות בצבע שן (קומפוזיט או חרסינה).

יוצא הישן, נכנס החדש: המסע אל החיוך הלבן (או פשוט הבריא יותר)

אז אם החלטתם להחליף, או אם הרופא שלכם המליץ על כך (בגלל אחת הסיבות הרפואיות שציינו קודם), מה קורה בפועל?

צעד אחר צעד: איך זה קורה במרפאה?

החלפת סתימת אמלגם היא הליך דנטלי שגרתי יחסית, אבל יש בו כמה נקודות ששווה לשים לב אליהן, במיוחד בהקשר של הכספית:

1. הרדמה מקומית: כמו ברוב טיפולי הסתימות, קודם כל מקבלים הרדמה מקומית כדי שהטיפול יהיה ללא כאב.
2. הסרת הסתימה הישנה: הרופא ישתמש במקדחה דנטלית כדי להסיר את חומר האמלגם. וכאן נכנס העניין הבטיחותי: חשוב שהרופא ישתמש בכמות מים גדולה לקירור (זה ממזער אדים), ויש שימוש בשואב בעוצמה גבוהה מאוד (High-volume evacuation) כדי לשאוב את החלקיקים הקטנים ואת האדים שעלולים להשתחרר מיד. יש רופאים שנוקטים ב"פרוטוקול בטוח להסרת אמלגם" (Smart Protocol או דומה לו) שכולל גם שימוש בסד גומי (Rubber Dam) שמבודד את השן המטופלת משאר הפה, סינון אוויר בחדר, ולפעמים אפילו אספקת אוויר נקי למטופל דרך האף. זה אולי נשמע מוגזם, אבל זה צמצום חשיפה פוטנציאלי לאדים, במיוחד לצוות המרפאה שמטפל בזה יום יום.
3. ניקוי והכנת החלל: לאחר הסרת האמלגם, הרופא ינקה את כל העששת שעלולה להיות מתחת לסתימה הישנה (אם הייתה), ויכין את החלל לקבלת החומר החדש.
4. בחירת החומר החדש: כאן נכנסות האפשרויות החדשות והמוארות יותר.
5. מילוי השן בחומר החדש: תלוי בחומר הנבחר, התהליך ישתנה (מיד נרחיב על החומרים).
6. גימור וליטוש: החומר החדש מלוטש ומותאם לצורת השן ולסגר (הנשיכה) שלכם.

התהליך עצמו בדרך כלל אורך בין 30 דקות לשעה, תלוי בגודל הסתימה ובמורכבות המקרה.

ברוכים הבאים לדור הבא: החומרים החדשים בשכונה

אז עם מה מחליפים היום את סתימות האמלגם? האפשרויות העיקריות הן סתימות קומפוזיט ושיקומי חרסינה.

קומפוזיט: הגמישות והצבע הנכון

זה החומר הנפוץ ביותר היום לסתימות "לבנות". קומפוזיט הוא בעצם שילוב של חלקיקי זכוכית או קרמיקה בתוך מטריצת פלסטיק (Resin). הוא מגיע במגוון רחב של גוונים, כך שהרופא יכול להתאים אותו לצבע הטבעי של השן שלכם. זה היתרון האסתטי העיקרי שלו.

• יתרונות:
  • אסתטיקה: נראה טבעי, מתאים לצבע השן. אף אחד לא יידע שיש לכם שם סתימה (כמעט).
  • הדבקה (Bonding): קומפוזיט נדבק כימית לרקמת השן. זה מחזק את השן ומסייע במניעת דליפות שוליות ועששת משנית. אפשר גם לעשות סתימות קטנות יותר לעיתים, כי לא צריך "נעילה" מכנית כמו באמלגם.
  • שימוש נרחב: מתאים למגוון סתימות, קדמיות ואחוריות.
• חסרונות:
  • עמידות: פחות עמיד מאמלגם או חרסינה, במיוחד בסתימות אחוריות וגדולות שנמצאות תחת עומס לעיסה כבד. נוטה יותר להישחק או להישבר בחלקים.
  • התכווצות בפילמור: בזמן שהחומר מתקשה באור (פילמור), הוא מתכווץ מעט. אם לא נעשה כמו שצריך, זה יכול ליצור מרווח זעיר ורגישות.
  • הכתמה: יכול להשתנות צבעו לאורך זמן אם צורכים הרבה קפה, תה, או מעשנים.
  • דורש יד עדינה ומיומנת: התהליך קצת יותר רגיש ודורש הקפדה על ייבוש מוחלט של השן.

תוחלת החיים של סתימת קומפוזיט גדולה יכולה להיות כ-5-10 שנים, תלוי בגודל, מיקום, היגיינה אוראלית והרגלי לעיסה.

חרסינה (אינליי/אונליי/כתר): המאסה הכבדה לשיקום רציני

כשמדובר בחללים גדולים מאוד שנוצרו מהסרת סתימת אמלגם ענקית, או במקרים של סדקים נרחבים בשן, לפעמים סתימת קומפוזיט פשוט לא מספיקה. כאן נכנסים לתמונה שיקומי חרסינה, כמו אינליי, אונליי או כתר מלא.

אינליי ואונליי הם שיקומי חרסינה שמיוצרים במעבדה בהתאמה אישית לצורת החלל בשן, ואז מודבקים לשן בצורה מאוד מדויקת וחזקה. כתר זה כבר ציפוי מלא על כל השן.

• יתרונות:
  • עמידות קיצונית: חרסינה חזקה מאוד, עמידה בפני שחיקה ושינויי טמפרטורה. שיקום חרסינה איכותי יכול להחזיק 10, 15 שנה ואפילו יותר.
  • אסתטיקה מעולה: נראים טבעיים ואינם משנים צבע.
  • התאמה מדויקת: מיוצרים במעבדה או באמצעות סריקה וייצור דיגיטלי (CAD/CAM), מה שמאפשר התאמה מדויקת מאוד לקצוות השן.
  • מחזקים את השן: בגלל ההדבקה החזקה לחרסינה ולשן, הם יכולים לסייע בחיזוק שיניים מוחלשות ועם סדקים.
• חסרונות:
  • עלות: יקרים משמעותית מסתימות קומפוזיט או אמלגם.
  • זמן טיפול: בדרך כלל דורשים לפחות שני ביקורים (אם לא נעשה במרפאה בטכנולוגיית CAD/CAM).
  • שבירות: למרות שהם חזקים, הם פחות "סלחניים" מקומפוזיט למכות נקודתיות חזקות (כמו נשיכה על אבן קטנה).
  • הסרת יותר חומר שן: לפעמים נדרש להסיר קצת יותר מחומר השן הבריא כדי ליצור את הצורה הנכונה לשיקום החרסינה.

אז מה עושים עכשיו? המדריך המקוצר להחלטה

האם לרוץ עכשיו לרופא ולהחליף את כל סתימות האמלגם שלכם? רגע, לא לרוץ. זו החלטה שצריכה להתקבל בשיתוף פעולה עם רופא השיניים שלכם, לאחר שהוא בדק את מצב הפה הספציפי שלכם.

7 דברים שכדאי לחשוב עליהם לפני שמחליפים (סתם, אולי קצת יותר)

הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם ואת הרופא שלכם:

• באיזה מצב נמצאת הסתימה? האם היא שבורה? סדוקה? יש דליפה מסביב? זה הקריטריון הכי חשוב. אם הסתימה תקינה ויציבה, ה"סיכון" (שהוא ממילא מינימלי בסתימה תקינה) הכרוך בכספית נמוך משמעותית מהסיכון הכרוך בהסרה והחלפה של סתימה תקינה.
• באיזה מצב נמצאת השן? האם יש עששת מתחת לסתימה? האם יש סדקים בשן עצמה? אם כן, זו סיבה רפואית מוצדקת להחלפה.
• מיקום וגודל הסתימה: סתימות גדולות בשיניים אחוריות נושאות עומס לעיסה גדול. החלפה לקומפוזיט עלולה להיות פחות עמידה לאורך זמן מאשר אמלגם או חרסינה.
• ענייני אסתטיקה: האם המראה של הסתימה מפריע לכם? אם כן, זו סיבה לגיטימית, אבל אתם צריכים להיות מודעים לעלויות ולחסרונות האפשריים של החומרים החדשים (במיוחד עמידות בקומפוזיט גדול).
• בריאות כללית: במקרים נדירים, אנשים מדווחים על רגישות יתר או אלרגיה למרכיבים מסוימים באמלגם (למרות שאלרגיה לכספית עצמה באמלגם היא נדירה מאוד). במקרים כאלה, החלפה יכולה להיות מוצדקת מבחינה רפואית.
• עלות: סתימות קומפוזיט יקרות יותר מאמלגם, ושיקומי חרסינה יקרים משמעותית. זה שיקול חשוב.
• המלצת הרופא שלכם: אל תהססו לשאול את הרופא את כל השאלות! הוא האדם המוסמך ביותר להעריך את המצב הספציפי שלכם ולהמליץ על הטיפול המתאים ביותר, תוך התחשבות בכל הגורמים.

הכלל החשוב ביותר הוא: אל תחליפו סתימות אמלגם תקינות ובריאות רק מתוך פחד או לחץ בלתי מוצדק מעניין הכספית. הסרת סתימה תקינה עלולה להחליש את השן הבריאה, ופרוטוקול ההסרה הבטוח, למרות שהוא חשוב בהחלפות מוצדקות, כרוך בחשיפה מסוימת. ההחלפה צריכה להיות מונעת מסיבה רפואית או רצון אסתטי מושכל, לא מפאניקה.

מנפצים מיתוסים: מה נכון ומה סתם סיפורי סבתא?

בנושא הזה יש המון מידע (ולצערי, גם דיסאינפורמציה) ברשת. בואו נעשה סדר בכמה מהמיתוסים הנפוצים:

מיתוס #1: כל סתימת אמלגם חייבת לצאת מיד! הן רעל!

עובדה: שגוי בהחלט. כפי שהסברנו, סתימות אמלגם תקינות ויציבות נחשבות בטוחות על ידי ארגוני בריאות השיניים הגדולים בעולם. ה"רעל" (הכספית) קשור ומנוטרל ברובו בתוך הסגסוגת. הסרתן ללא סיבה מוצדקת עלולה דווקא לגרום יותר נזק (החלשת השן) מאשר תועלת.

מיתוס #2: החלפת סתימת אמלגם לסתימה לבנה תמיד פותרת את כל בעיות השיניים!

עובדה: לא מדויק. החלפת סתימה פותרת את הבעיה שהייתה בסתימה הישנה (למשל, עששת מתחתיה או שבר), אבל היא לא חסינה מבעיות בעתיד. סתימות קומפוזיט יכולות להיסדק, להישחק, וגם מתחתן יכולה להתפתח עששת אם ההיגיינה האוראלית לא טובה. שיקומי חרסינה אמנם עמידים יותר, אבל גם הם לא מחזיקים לנצח. זה שיקום, לא פתרון קסם.

מיתוס #3: זה תמיד כואב נורא להחליף סתימה כזאת!

עובדה: ממש לא. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית, והוא אמור להיות ללא כאב בזמן ההליך. ייתכן שתהיה רגישות קלה לקור או לחום בימים שאחרי הטיפול, אבל זה לרוב חולף. אם יש כאב משמעותי או ממושך, זה דורש בדיקה של הרופא.

שאלתם, ענינו: הדברים שרציתם לדעת (ואולי לא העזתם לשאול)

האם ביטוח הבריאות שלי יכסה את החלפת סתימת האמלגם?

ברוב המקרים, ביטוחי שיניים (או סבסוד דרך קופות החולים) יכסו החלפה רק אם היא מוצדקת מבחינה רפואית – כלומר, אם הסתימה הישנה או השן ניזוקו. החלפה מסיבות אסתטיות בלבד לרוב אינה מכוסה ותידרש תשלום פרטי מלא.

כמה זמן מחזיקות סתימות קומפוזיט בהשוואה לאמלגם?

באופן כללי, סתימות אמלגם נחשבות ליותר עמידות לאורך זמן מסתימות קומפוזיט, במיוחד בסתימות גדולות בשיניים אחוריות. סתימת אמלגם יכולה להחזיק 15-20 שנה ואף יותר, בעוד שסתימת קומפוזיט גדולה אולי תחזיק 5-10 שנים לפני שתזדקק להחלפה או תיקון. זה תלוי המון בתחזוקה, הרגלי לעיסה ומיקום.

האם פרוטוקול ההסרה הבטוח הוא באמת הכרחי?

פרוטוקול ההסרה הבטוח (עם שואב חזק, מים, ובמקרים מסוימים סד גומי) נועד למזער את חשיפת המטופל והצוות לאדי כספית וחומרים נוספים בזמן ההסרה. למרות שהחשיפה הכוללת מטיפול יחיד נחשבת נמוכה, זה בהחלט מוסיף שכבת הגנה, במיוחד אם עוברים הרבה טיפולים כאלה או לצוות המרפאה. מומלץ לשאול את הרופא האם הוא נוקט באמצעים אלו.

האם החלפת סתימה כזאת עלולה לגרום לרגישות אחרי הטיפול?

כן, רגישות לקור או לחום אחרי החלפת סתימה, במיוחד גדולה, היא תופעה נפוצה. היא נובעת מהגירוי של השן במהלך הטיפול ומהתכווצות קלה של חומר הקומפוזיט בזמן ההתקשות. ברוב המקרים, הרגישות חולפת מעצמה תוך כמה ימים עד שבועות. במקרים נדירים, אם היא נמשכת או מחמירה, זה יכול להצביע על בעיה אחרת (כמו חשיפה של עצב או סדק) ודורש בדיקה מחודשת.

מה ההבדל בעלות בין סתימת אמלגם (אם עדיין עושים) לקומפוזיט ולחרסינה?

סתימת אמלגם היא לרוב האפשרות הזולה ביותר (אף כי פחות ופחות רופאים משתמשים בה). סתימת קומפוזיט יקרה יותר מאמלגם. שיקומי חרסינה (אינליי/אונליי/כתר) הם היקרים ביותר, ועלותם יכולה להיות פי כמה מסתימת קומפוזיט גדולה.

האם כדאי להחליף סתימות אמלגם בזמן היריון או הנקה?

ההמלצה הכללית היא לדחות טיפולי שיניים אלקטיביים (כלומר, שאינם דחופים רפואית) לתקופת ההיריון או ההנקה, ובוודאי טיפולים הכרוכים בקידוח נרחב (כמו הסרת אמלגם). אם יש צורך דחוף (עששת או שבר), יש להתייעץ גם עם רופא השיניים וגם עם רופא הנשים/משפחה המלווה את ההיריון.

האם החלפת סתימת אמלגם תמיד פותרת בעיה של שן סדוקה?

לא בהכרח. אם הסדק בשן נרחב או מגיע עמוק לתוך השן, החלפת הסתימה בלבד עלולה לא להספיק והשן עדיין תישאר חלשה ורגישה. במקרים כאלה, ייתכן שיידרש שיקום נרחב יותר כמו אינליי/אונליי או אפילו כתר מלא כדי לחזק את השן ולמנוע שבר. הרופא יאבחן את היקף הסדק וימליץ על הטיפול המתאים.

אז הנה זה. הסיפור המלא על סתימות האמלגם הישנות. הן שירתו דורות שלמים, ובהרבה מקרים עדיין עושות עבודה טובה. אבל כמו כל דבר בחיים (ובפה), יש להן תאריך תפוגה, פוטנציאל לבעיות, והיום גם יש אלטרנטיבות אסתטיות וחזקות יותר.

החלטה להחליף אותן היא אישית וצריכה להתבסס על הערכה מקצועית של מצב הפה שלכם ושל כל סתימה וסתימה ספציפית. אל תפחדו לשאול שאלות, לקבל הסבר מפורט, ולבחור את הדרך שהכי נכונה ובטוחה עבורכם.

בסופו של דבר, המטרה היא אחת: לשמור על החיוך שלכם בריא, חזק, ואסתטי ככל האפשר. ואם סתימות האמלגם הישנות כבר לא משרתות את המטרה הזאת כמו שצריך, אז אולי באמת הגיע הזמן להיפרד יפה ולעבור לדור הבא.