Skip to content
דף הבית » רפואה כללית ומשפחה » בירור סיבות לחוסר תגובה לאלטרוקסין שכולם מפספסים

בירור סיבות לחוסר תגובה לאלטרוקסין שכולם מפספסים

אתם קמים בבוקר, בולעים את כדור האלטרוקסין המסורתי שלכם, ומצפים שהאנרגיה תחזור, שהערפל המוחי יתפוגג, שהשיער יפסיק לנשור. אבל השבועות עוברים, החודשים חולפים, ואתם עדיין מרגישים… לא משהו. עייפים, כבדים, המצב רוח ירוד, ונדמה שאין פתרון באופק. אתם לא לבד, ומעל הכל – אתם לא מדמיינים! יש המון סיבות הגיוניות ומפתיעות לכך שהאלטרוקסין לא עושה את העבודה, ורוב המידע שמסתובב בחוץ פשוט מגרד את קצה הקרחון. תתכוננו לצלול איתי פנימה, אל המעמקים, ולגלות עולם שלם של גורמים שיכולים להשפיע על הטיפול שלכם. בסוף המאמר הזה, לא רק שתבינו למה אתם מרגישים ככה, אלא גם תצאו עם ארגז כלים מלא בידע פרקטי שיעזור לכם להרגיש הרבה יותר טוב. תשכחו מ"רק תעלה את המינון" – אנחנו הולכים לדבר על מה שבאמת חשוב.

כשבלוטת התריס משחקת איתנו מחבואים: האם אתם באמת מקבלים את הטיפול שמגיע לכם?

רגע, אני לוקח אלטרוקסין – למה אני עדיין מרגיש עייף? הבהרה קטנה ועמוקה

אז הרופא אמר לכם שה-TSH שלכם גבוה, התחלתם לקחת אלטרוקסין, וציפיתם שהכל יסתדר כמו קסם. הרי זו המטרה של התרופה, נכון? להשלים את ההורמון החסר שבלוטת התריס שלכם מסרבת לייצר. אבל המציאות, כמו תמיד, מורכבת קצת יותר. אלטרוקסין הוא למעשה לבותרקסין, גרסה סינתטית של הורמון התירוקסין (T4) שבלוטת התריס שלנו מייצרת. ה-T4 הזה אמור להפוך בתוך הגוף ל-T3, שהוא הורמון הפעיל באמת שמשפיע על כל תא ותא. כבר כאן אתם רואים שיש פוטנציאל לסיבוכים. אם ההמרה הזו לא מתרחשת ביעילות, או אם משהו מפריע לספיגה או לניצול של ההורמון, אתם עלולים להמשיך להרגיש את כל תסמיני תת-פעילות בלוטת התריס, למרות שאתם מקפידים על הטיפול. בואו נפרק את זה ונבין איפה הדברים יכולים להשתבש.


האם אתם בטוחים שאתם קולטים את התרופה כמו שצריך? 5 סיבות מפתיעות!

הספיגה של אלטרוקסין היא אמנות עדינה. זו לא סתם עוד גלולה שזורקים פנימה. הגוף שלנו הוא מכונה מתוחכמת, ולעיתים, גם המכונה הכי משוכללת יכולה להיות קצת "קפוצה". הנה כמה דברים שאולי לא חשבתם עליהם, אבל יכולים לחבל לכם לגמרי בטיפול:

1. מיקום לא אידיאלי: בוקר טוב, קפה! או ארוחת בוקר עשירה…

  • זמן זה הכל בחיים: אלטרוקסין חייב להילקח על קיבה ריקה לחלוטין. זה אומר: מינימום 30-60 דקות לפני ארוחת בוקר, קפה, או כל משקה אחר מלבד מים. ורצוי אפילו יותר, כי מי רוצה להסתכן?

  • הבוקר המהיר? לא תודה: שתיית קפה או אכילה מיד לאחר נטילת הכדור יכולה להפחית את ספיגתו בעשרות אחוזים. אתם הרי לא רוצים שחצי מהכדור שלכם יתבזבז, נכון?

ש: האם באמת יש הבדל אם אני מחכה חצי שעה או שעה לפני שאני שותה קפה?
ת: בהחלט! מחקרים מראים שזמן המתנה ארוך יותר, עדיף שעה, יכול לשפר משמעותית את ספיגת הלבותרקסין. כל דקה קובעת כשזה מגיע לאלטרוקסין.

2. הגורם הסמוי במעיים: מה קורה לנו בפנים?

  • לא הכל פוטוגני: בעיות במערכת העיכול, כמו צליאק שלא אובחן, מחלת קרוהן, הליקובקטר פילורי, או אפילו דלקת כרונית אחרת במעי, יכולות לפגוע דרמטית ביכולת הגוף לספוג את התרופה. המעי הוא הרי "השער" לאלטרוקסין.

  • אולי כדאי לבדוק: אם אתם סובלים מתסמינים כמו נפיחות, גזים, שלשולים או עצירות כרוניים, ייתכן שזו אינדיקציה לכך שמשהו לא כשורה במערכת העיכול שלכם, וזה לגמרי משפיע על הטיפול.

3. חברים לא רצויים בבטן: תוספים, ברזל וסידן

  • הצמד החמד שמפריע: תוספי ברזל וסידן, שכל כך חשובים לבריאות הכללית, הם גם האויבים המושבעים של אלטרוקסין. הם נקשרים אליו ומפריעים לספיגתו.

  • הפרדה היא חובה: אם אתם לוקחים תוספים אלו, חובה להפריד ביניהם לבין נטילת האלטרוקסין במינימום 4 שעות, ועדיף אפילו יותר. תחשבו על זה כעל "אזור ללא תוספים" סביב נטילת התרופה.

4. האם אתם לוקחים תרופות נוספות שאתם צריכים לדעת עליהן?

  • קונפליקטים תרופתיים: ישנן תרופות נוספות שיכולות להשפיע על ספיגת האלטרוקסין, כמו תרופות להורדת חומציות בקיבה (PPIs, סותרי חומצה), תרופות להורדת כולסטרול (כולסטיראמין), ואפילו טיפול הורמונלי חלופי המכיל אסטרוגן. הרופא שלכם חייב לדעת על הכל.

  • רשימת מלאי: עברו על כל התרופות והתוספים שאתם לוקחים עם הרופא או הרוקח שלכם. ייתכן שיש שם "מופרע מסיבה" קטן שלא ידעתם עליו.

5. הפתעה במטבח: מזונות שמפריעים לספיגה

  • סויה וסיבים: מזונות עשירים בסויה וסיבים תזונתיים בכמות גדולה עלולים להפריע לספיגת לבותרקסין. לא צריך להיכנס לפאניקה ולהימנע מהם לגמרי, אבל מודעות חשובה.

  • תזמון חכם: אם אתם צורכים מוצרי סויה או ארוחות עתירות סיבים, נסו להרחיק אותם ככל האפשר מזמן נטילת התרופה. לפעמים, שינויים קטנים עושים הבדל גדול.

ש: אני שותה שייקים ירוקים עם הרבה סיבים בבוקר. האם זה בעייתי?
ת: ייתכן שכן. שייקים עתירי סיבים יכולים לעכב ספיגה. נסו לקחת את האלטרוקסין מוקדם יותר, להמתין לפחות שעה, ורק אז לשתות את השייק. אולי כדאי גם לבדוק את רמות ה-TSH לאחר שינוי הרגל כזה.


המינון: מדע מדויק או אמנות מתפתחת? 3 דברים שחשוב לבדוק

אחרי שווידאנו שהתרופה בכלל נספגת כמו שצריך, הגיע הזמן לדבר על המינון עצמו. וזו הנקודה שבה הרבה אנשים מרגישים אבודים, ובצדק. לא תמיד מדובר רק על "עוד מיליגרמים", אלא על הבנה עמוקה יותר של הגוף שלכם ושל ההורמונים.

1. לא הכל מסתכם ב-TSH: מה עוד אנחנו מפספסים בבדיקות דם?

  • ה-TSH הוא רק חצי מהסיפור: אמנם TSH הוא האינדיקטור העיקרי לתפקוד בלוטת התריס, אך הוא אינו מספר את כל הסיפור. הוא מראה כמה המוח שלכם "צעק" לבלוטה לייצר הורמונים, לא כמה הורמונים באמת הסתובבו בגוף שלכם.

  • חפשו את הפעילים: חשוב לבקש לבדוק גם את רמות ה-Free T3 ו-Free T4. אלו הם ההורמונים הפעילים והזמינים לתאים שלכם. אם TSH תקין אך Free T3/T4 נמוכים, זה סימן לכך שמשהו עדיין לא עובד.

  • המרה לקויה: לפעמים הגוף מתקשה להמיר T4 (הורמון האחסון) ל-T3 (הורמון הפעיל). זה יכול לקרות מסיבות רבות, כולל מתח, דלקת, או חוסרים תזונתיים. אם ההמרה לא יעילה, אתם תמשיכו להרגיש חולים גם עם TSH תקין.

ש: הרופא שלי אומר שאין צורך לבדוק Free T3. מה לעשות?
ת: זו נקודה שכיחה, ולעיתים קרובות נדרשת מעט אסרטיביות. הסבירו לרופא שאתם רוצים להבין את התמונה המלאה, ושאתם חווים תסמינים למרות TSH תקין. אם הוא עדיין מסרב, שקלו התייעצות עם אנדוקרינולוג שגישתו רחבה יותר. זכרו, הבריאות שלכם היא באחריותכם!

2. אורח חיים משתנה, מינון משתנה: הריון, גיל, ומה שביניהם

  • החיים דינמיים: מינון האלטרוקסין שלכם אינו חקוק באבן. הוא יכול להשתנות לאורך החיים. לדוגמה, במהלך הריון, נשים רבות זקוקות למינון גבוה יותר באופן משמעותי. גם עם העלייה בגיל, הצרכים יכולים להשתנות.

  • משקל גוף: עלייה או ירידה משמעותית במשקל יכולה גם היא לדרוש התאמת מינון. תחשבו על זה כעל "כיול מחדש" של המכונה.

3. פרופיל אישי: למה מה שמתאים לשכנה לא מתאים לך?

  • אין מתכון אחד: כל אדם הוא עולם ומלואו, ומה שמתאים לאחד לא בהכרח יתאים לאחר. יש אנשים שמרגישים מצוין עם TSH בקצה העליון של הנורמה, ואחרים צריכים TSH נמוך בהרבה (אבל עדיין בטווח התקין) כדי לתפקד.

  • הקשבה לגוף: חשוב מאוד להקשיב לתחושות הגוף שלכם. אם בדיקות הדם תקינות אבל אתם עדיין מרגישים רע, זה לא אומר שאתם מוגזמים או מדמיינים. זה אומר שיש משהו אחר שדורש בדיקה מעמיקה יותר. סמכו על האינסטינקטים שלכם!

ש: האם יש הבדל בין מותגים שונים של לבותרקסין?
ת: בהחלט. למרות שהחומר הפעיל זהה, חומרים לא פעילים (Excipients) יכולים להשתנות בין מותגים, וזה עלול להשפיע על הספיגה אצל אנשים מסוימים. לכן, אם אתם עוברים ממותג אחד לאחר (לדוגמה, מאלטרוקסין לסינטרואיד או יותירוקס), כדאי לבצע בדיקות דם לאחר כ-6 שבועות כדי לוודא שהמינון עדיין מתאים.


האם הבעיה בכלל לא באלטרוקסין? 4 אשמים פוטנציאליים אחרים

לפעמים אנחנו כל כך מתמקדים בבלוטת התריס, שאנחנו שוכחים לבדוק איברים ומערכות אחרות בגוף שקשורים בטבורם לתחושת החיוניות שלנו. הנה כמה כיוונים פחות שגרתיים, אבל סופר חשובים:

1. בלוטת האדרנל: השותפה השקטה שמנהלת את הלחץ

  • הורמוני סטרס: בלוטות האדרנל ממוקמות מעל הכליות ואחראיות על ייצור הורמוני סטרס כמו קורטיזול. מתח כרוני, חוסר שינה וסגנון חיים לחוץ יכולים להתיש את בלוטות האדרנל ולגרום לתסמינים דומים מאוד לתת-פעילות בלוטת התריס: עייפות, ערפל מוחי, קשיי שינה, מצבי רוח משתנים.

  • יחסי גומלין: יש קשר הדוק בין בלוטת התריס לבלוטות האדרנל. בעיות באחת יכולות להשפיע על השנייה. אם אתם חווים סטרס כרוני, אולי כדאי לבדוק גם את בלוטת האדרנל.

2. חוסר בויטמינים ומינרלים: האם שכחתם את המחסן?

  • החומרים שבלעדיהם אי אפשר: ויטמינים ומינרלים חיוניים לתהליכים רבים בגוף, כולל תפקוד בלוטת התריס והמרת הורמונים. חוסר ב-ויטמין D, ויטמין B12, ברזל, סלניום או אבץ יכול לגרום לתסמינים דמויי תת-פעילות בלוטת התריס, וגם להפריע לפעילות האלטרוקסין.

  • בדיקות דם מורחבות: שקלו לבקש מהרופא בדיקות דם לזיהוי חוסרים אלו. לעיתים קרובות, השלמה פשוטה של ויטמין או מינרל יכולה לעשות פלאים.

ש: האם יש ויטמינים מסוימים שמומלץ לי לקחת יחד עם אלטרוקסין?
ת: לפני נטילת כל תוסף, מומלץ לבצע בדיקות דם כדי לאתר חוסרים ספציפיים. עם זאת, ויטמין D, B12, סלניום ואבץ נחשבים קריטיים לתפקוד תקין של בלוטת התריס ובריאות כללית. זכרו להפריד בין תוספי ברזל/סידן לאלטרוקסין!

3. תסמונת העייפות הכרונית או פיברומיאלגיה: אבחנה מורכבת

  • העייפות שאינה מרפה: לפעמים, למרות שהכל "נראה" תקין בבדיקות דם של בלוטת התריס, אתם עדיין סובלים מעייפות מתישה, כאבים מפושטים, קשיי ריכוז ושינה. ייתכן שמדובר בתסמונת העייפות הכרונית (ME/CFS) או פיברומיאלגיה.

  • לאבחון מדויק: אלו מצבים מורכבים הדורשים אבחון מדויק על ידי רופא מומחה. הם לא קשורים ישירות לבלוטת התריס, אבל התסמינים דומים מאוד, וחשוב לשלול אותם.

4. הקשר למתח נפשי ושינה: כשהנפש והגוף מדברים

  • המעגל המרושע: חוסר שינה כרוני, רמות גבוהות של מתח וחרדה, או דיכאון, יכולים לגרום לתסמינים דומים מאוד לתת-פעילות בלוטת התריס, וגם להחמיר אותם. זהו מעגל קסמים: חוסר איזון בבלוטת התריס עלול לגרום לבעיות שינה ומתח, והם בתורם פוגעים בתפקוד הבלוטה.

  • טיפול הוליסטי: אל תזלזלו בחשיבות השינה, ניהול מתחים וטיפול בבריאות הנפש. לפעמים, שינויים באורח החיים הם ה"כדור" החזק ביותר.


אז מה עושים? הדרך החדשה אל ההרגשה הטובה!

אחרי כל המידע הזה, אולי אתם מרגישים קצת המומים. זה בסדר! המטרה היא לא להלחיץ אתכם, אלא להעניק לכם את הידע והכלים להיות פעילים ובקיאים יותר בבריאות שלכם. הנה כמה צעדים מעשיים שתוכלו לנקוט כבר היום:

  • יומן ספיגה: במשך שבוע-שבועיים, נהלו יומן מדויק של שעת נטילת אלטרוקסין, שעת הארוחה/קפה שאחריה, ושעת נטילת כל תוסף אחר. הראו את היומן לרופא שלכם – הוא יגלה לכם דברים שלא ידעתם!

  • בדיקות דם מורחבות: בקשו מהרופא בדיקות ל-Free T3, Free T4, נוגדנים לבלוטת התריס (אם לא בוצעו בעבר), וכן ויטמין D, B12, ברזל, סלניום ואבץ. אל תתפשרו על פחות מזה.

  • ייעוץ תזונתי: שקלו להתייעץ עם תזונאי/ת קליני/ת שמתמחה בבלוטת התריס. הם יכולים לעזור לכם לבנות תפריט תומך ולזהות רגישויות למזון.

  • הסתכלות הוליסטית: אל תתמקדו רק בבלוטת התריס. בחנו את אורח החיים שלכם: כמה אתם ישנים? כמה אתם פעילים? איך אתם מנהלים מתח? כל המערכות בגוף קשורות!

  • שיתוף פעולה עם הרופא: בואו לרופא מוכנים, עם שאלות, עם רשימת תסמינים מפורטת ועם הבדיקות שאתם רוצים לבצע. אתם ה"מנכ"לים" של הבריאות שלכם, והרופא הוא ה"יועץ המקצועי" שלכם. עבדו יחד.

ש: האם שינוי תזונתי יכול להחליף את האלטרוקסין?
ת: במקרים של תת-פעילות בלוטת התריס קבועה, לרוב לא ניתן להחליף את האלטרוקסין לחלוטין בשינוי תזונתי. עם זאת, תזונה נכונה, העשירה בחומרים מזינים ותומכת במערכת העיכול, יכולה לשפר משמעותית את תחושתכם הכללית ולייעל את פעולת התרופה. תחשבו על זה כעל "עבודת צוות" בין התרופה לאורח החיים שלכם.


אז הנה זה, נשמות יקרות: המסע אל ההרגשה הטובה יותר הוא לא תמיד קו ישר, ולפעמים הוא דורש קצת עבודת בלשות. אבל אל תתייאשו! האפשרות להרגיש מלאי אנרגיה, צלולים ומאושרים קיימת לגמרי, ואינה בגדר חלום. עכשיו, כשאתם מצוידים בידע עמוק ובתובנות חדשות, אתם יכולים לקחת את המושכות לידיים, לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש את התשובות שיחזירו לכם את החיוניות. כי מגיע לכם להרגיש נפלא, נקודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *