בדיקת HPV: כל מה שחשוב לדעת ומתי חייבים להיבדק

שמעתם פעם על וירוס כל כך נפוץ שכמעט כולם פוגשים בו במהלך החיים?

כן, כן, אנחנו מדברים על וירוס הפפילומה האנושי, או בכינויו המוכר יותר – HPV.

רוב האנשים שומעים את השם הזה ומיד קופצת להם לראש המילה "סרטן", או לפחות איזו תחושה לא נעימה של "אוי ואבוי".

אבל מה אם נגיד לכם שהסיפור הרבה יותר מורכב, ולרוב גם הרבה פחות מפחיד ממה שנדמה?

ומה אם נגלה לכם שבדיקה פשוטה יחסית יכולה לתת לכם שקט נפשי, או לפחות ראש שקט יותר, ולעזור לכם להישאר צעד אחד לפני הצרות?

במאמר הזה אנחנו צוללים לעומק של עולם ה-HPV והבדיקות לגילויו.

בלי מונחים רפואיים מסובכים שיגרמו לכם לרצות לחזור לגוגל בייאוש.

בלי הפחדות מיותרות, אבל עם כל המידע שאתם *באמת* צריכים.

אנחנו נסביר מתי כדאי להיבדק, למה זה כל כך חשוב, ומה בעצם קורה שם בבדיקה הזאת.

המטרה שלנו? שתסיימו לקרוא ותרגישו שקיבלתם את כל התשובות, שאתם מבינים את הנושא לעומק, ושאתם יודעים בדיוק מה הצעד הבא הנכון עבורכם.

אז קחו נשימה עמוקה, הכינו כוס קפה (או תה, אנחנו לא שופטים פה העדפות קפאין), ובואו נצא לדרך. מבטיחים שזה יהיה מעניין, ואולי אפילו קצת משעשע. כן, גם כשמדברים על וירוסים.

בדיקת HPV: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול (עד עכשיו!)

טוב, אז אחרי ההקדמה המרעישה, בואו נדבר תכל'ס. וירוס הפפילומה האנושי, או HPV אם אתם בקטע של קיצורים, הוא לא סתם עוד וירוס. הוא קצת כמו האורח הזה במסיבה שאף אחד לא ממש הזמין, אבל איכשהו כולם מכירים אותו, והוא מסתובב חופשי בין האנשים. ולמה אנחנו אומרים את זה? כי הוא פשוט סופר-נפוץ. רוב האנשים הפעילים מינית יידבקו בו בשלב כלשהו בחיים, ולרובם הגדול אפילו לא יהיה מושג שזה קרה.

מה זה בכלל ה-HPV הזה ולמה הוא החליט להתנחל לנו בגוף (בלי לשלם שכירות!)?

אז HPV הוא שם כולל למשפחה גדולה מאוד של וירוסים – יותר מ-200 סוגים שונים! תחשבו על זה כמו על משפחת מלוכה ענקית, עם המון נסיכים ונסיכות, דוכסים ורוזנות. רובם די לא מזיקים, סתם מסתובבים בארמון ועושים… ובכן, מה שווירוסים עושים כשהם לא מזיקים. הם פשוט שם. הגוף שלנו, במרבית המקרים, הוא אחלה מאבטח שיודע לזהות את האורחים הלא קרואים האלה ולסלק אותם החוצה בלי לעשות יותר מדי דרמה. למעשה, בכ-90% מהמקרים, מערכת החיסון שלנו תעיף את ה-HPV לכל הרוחות תוך שנתיים, בלי שנדע שהוא בכלל ביקר.

אבל, כמו בכל משפחה גדולה, יש גם כמה "כבשים שחורות". כמה זנים של HPV הם קצת יותר… שאפתניים. הם לא מסתפקים בביקור חולף, אלא מחליטים להשתקע ואולי אפילו לעשות קצת נזק. אלו הזנים שאנחנו צריכים לשים אליהם לב.

האם כל HPV הוא כוכב רוק שמחפש צרות? (ספוילר: ממש לא כולם)

נהוג לחלק את זני ה-HPV לשתי קבוצות עיקריות:

זנים בסיכון נמוך: אלו הם ה"חבר'ה הנחמדים" יחסית. הם עלולים לגרום ליבלות באברי המין או באזורים אחרים (כמו בידיים או ברגליים, תלוי בזן הספציפי). זה לא נעים, זה מביך, אבל זה לרוב לא מסוכן לבריאות באופן ישיר. הזנים הנפוצים ביותר שגורמים ליבלות באברי המין הם HPV 6 ו-HPV 11.
זנים בסיכון גבוה: אלו הם הזנים שצריכים להדליק אצלנו נורה אדומה קטנה. לא פאניקה, רק נורה אדומה. זנים אלה, אם הם מצליחים להישאר בגוף שלנו לאורך זמן (אנחנו מדברים על שנים, לא על ימים או שבועות), עלולים לגרום לשינויים בתאים. השינויים האלה, אם לא מאתרים ומטפלים בהם בזמן, יכולים להתפתח לסרטן. הזנים המוכרים ביותר לשמצה בקטגוריה הזאת הם HPV 16 ו-HPV 18, שאחראים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, וגם לסוגי סרטן אחרים כמו סרטן הפות, הנרתיק, פי הטבעת, הפין, וסרטן הפה והלוע.

חשוב להדגיש: גם אם נדבקתם בזן בסיכון גבוה, זה ממש לא אומר שבהכרח תפתחו סרטן. זה פשוט אומר שהסיכון שלכם קצת יותר גבוה, וזה בדיוק המקום שבו בדיקות סדירות נכנסות לתמונה והופכות להיות סופר-חשובות.

למה לעזאזל צריך לדאוג מווירוס שאפילו לא רואים? הסיפור האמיתי מאחורי ה-HPV

אוקיי, אז הבנו שיש וירוס, ויש לו הרבה "בני דודים". אבל למה כל המהומה סביבו? למה הוא הפך לכזה "סלב" בעולם הרפואה (ולא מהסיבות הטובות)?

הסיבה העיקרית היא הקשר שלו לסרטן, ובמיוחד לסרטן צוואר הרחם. במשך שנים רבות, סרטן צוואר הרחם היה גורם תמותה משמעותי בקרב נשים. היום, בזכות בדיקות סקר יעילות (שעליהן נרחיב מיד) וחיסונים, אנחנו במקום הרבה יותר טוב. אבל "הרבה יותר טוב" לא אומר "מושלם".

וירוס ה-HPV הוא לא סתם "קשור" לסרטן צוואר הרחם – הוא הגורם העיקרי לו. כמעט כל מקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי זיהום מתמשך באחד מזני ה-HPV בסיכון גבוה.

אבל הסיפור לא נגמר שם. זני HPV בסיכון גבוה יכולים לגרום גם לסוגי סרטן אחרים, גם אצל גברים וגם אצל נשים:

סרטן הפות והנרתיק: פחות נפוץ מסרטן צוואר הרחם, אבל עדיין קיים וקשור ל-HPV.
סרטן פי הטבעת: פוגע גם בגברים וגם בנשים, והשכיחות שלו בעלייה.
סרטן הפין: נדיר יחסית, אבל גם הוא יכול להיות קשור ל-HPV.
סרטן הפה והלוע (אורופרינקס): זה כולל את בסיס הלשון והשקדים. מספר המקרים של סוג סרטן זה הקשור ל-HPV נמצא בעלייה מדאיגה בשנים האחרונות, במיוחד בקרב גברים.

אז כן, ה"חבר" הקטן הזה יכול להיות די טריקי. הוא עובד בשקט, מתחת לרדאר, ולרוב לא גורם לשום תסמינים עד שזה מאוחר מדי, או לפחות עד שהטיפול הופך למורכב יותר. וזו בדיוק הסיבה שבדיקות סקר הן כל כך קריטיות. הן מאפשרות לנו לתפוס את הווירוס או את השינויים שהוא גורם בשלב מוקדם מאוד, הרבה לפני שהם הופכים לבעיה רצינית.

תחשבו על זה כמו על אזעקה נגד גנבים בבית. אתם לא רוצים שהיא תתחיל לצפצף רק אחרי שהגנב כבר רוקן לכם את כל הבית, נכון? אתם רוצים שהיא תתריע כשהוא רק מנסה לפרוץ את הדלת. בדיקת HPV עושה בדיוק את זה.

שאלות ותשובות זריזות לפני שממשיכים:

שאלה: רגע, אם HPV כל כך נפוץ, זה אומר שכל מי שפעיל מינית הוא "מועד לפורענות"?

תשובה: לא בדיוק. זה אומר שרוב הסיכויים שתיפגשו בו. אבל כמו שאמרנו, ברוב המקרים הגוף ידאג לנקות אותו. "מועד לפורענות" זה יותר קשור לגורמים כמו זן ה-HPV הספציפי, כמה זמן הוא נשאר בגוף, מצב מערכת החיסון שלכם, וגורמי סיכון אחרים (כמו עישון, למשל, שמקשה על הגוף להילחם בווירוס). אז כן, הוא נפוץ, אבל זה לא אומר שכולם בצרות צרורות.

שאלה: האם HPV זה כמו הרפס או HIV? זה אותו דבר?

תשובה: ממש לא! אלו משפחות וירוסים שונות לגמרי, עם דרכי הדבקה שונות (אם כי כולן יכולות לעבור במגע מיני), תסמינים שונים, ודרכי טיפול שונות. חשוב לא לבלבל ביניהם. HPV הוא HPV, הרפס הוא הרפס, ו-HIV הוא HIV. כל אחד מהם הוא "כוכב" בפני עצמו, ולא כדאי לעשות סלט מהם.

בדיקת ה-HPV: הבלש הפרטי של מערכת הרпродукציה (ולא רק)

אז אחרי שהבנו מי האויב (או לפחות, מי ה"אורח" שיכול להפוך לבעייתי), בואו נדבר על הנשק שלנו: בדיקת ה-HPV.

מה זה בעצם? בפשטות, זו בדיקה שמחפשת נוכחות של DNA או RNA של וירוס הפפילומה האנושי בדגימת תאים. היא לא אומרת אם יש לכם סרטן. היא גם לא אומרת אם יש לכם שינויים טרום-סרטניים (למרות שלפעמים היא נעשית יחד עם בדיקה שכן מחפשת את זה, כמו בדיקת פאפ). מה שהיא כן אומרת זה האם הווירוס עצמו, ובמיוחד הזנים המסוכנים שלו, נמצאים אצלכם בגוף.

זה קצת כמו שוטר תנועה שעוצר רכב לבדיקת רישיונות. הוא לא יודע אם הנהג עבר עבירה חמורה, אבל הוא בודק אם יש לו בכלל רישיון להיות על הכביש. אם מתגלה "נהג" לא רצוי (זן HPV בסיכון גבוה), אז אפשר להתחיל לחקור לעומק יותר.

איך הקסם הזה עובד? הצצה מאחורי הקלעים של הבדיקה (בלי דם, יזע ודמעות, מבטיחים!)

אצל נשים, דגימת התאים לבדיקת HPV נלקחת בדרך כלל מצוואר הרחם. התהליך דומה מאוד (ולעיתים זהה לחלוטין) לזה של בדיקת פאפ (Pap smear). הרופא/ה משתמש/ת במכשיר קטן שנקרא ספקולום כדי להרחיב בעדינות את הנרתיק ולקבל גישה לצוואר הרחם. לאחר מכן, באמצעות מברשת קטנה או מטוש, נאספת דגימה של תאים מפני השטח של צוואר הרחם. זה אולי נשמע קצת מלחיץ, אבל התהליך כולו אורך דקות ספורות בלבד, ולרוב לא כואב, אם כי יכול להיות קצת לא נעים או לגרום לתחושת לחץ קלה.

את הדגימה הזו שולחים למעבדה, ושם הטכנולוגיה נכנסת לפעולה. המעבדה בודקת אם החומר הגנטי (DNA או RNA) של זני HPV בסיכון גבוה נמצא בתאים. בחלק מהבדיקות אפשר גם לדעת בדיוק אילו זנים נמצאו (למשל, האם מדובר ב-HPV 16 או 18, שהם ה"כוכבים" הראשיים).

ישנן גם אפשרויות לבדיקות HPV עצמיות שזמינות במדינות מסוימות, בהן האישה יכולה לקחת את הדגימה בעצמה בבית ולשלוח אותה למעבדה. זה יכול להיות פתרון מצוין לנשים שמתקשות להגיע למרפאה או מרגישות פחות בנוח עם הבדיקה אצל רופא. יעילותן של בדיקות אלו הוכחה כגבוהה, אך חשוב לוודא שהן מאושרות על ידי רשויות הבריאות.

ומה לגבי גברים? כאן הסיפור קצת יותר מורכב. כיום, אין בדיקת סקר HPV מאושרת ומומלצת באופן גורף לגברים, כמו שיש לנשים לבדיקת סרטן צוואר הרחם. ניתן לבדוק נוכחות HPV בדגימות מפי הטבעת, הפין או הפה והלוע, אך בדיקות אלו נעשות בדרך כלל במקרים ספציפיים (למשל, אצל גברים בסיכון גבוה או כחלק מבירור של ממצאים). המחקר בתחום הזה עדיין מתפתח.

מתי זה "פריים טיים"? תזמון בדיקת ה-HPV – כי טיימינג זה (כמעט) הכל

אז מתי בעצם צריך להתחיל להיבדק, ובאיזו תדירות? כאן ההמלצות יכולות להשתנות קצת בין מדינות וארגוני בריאות שונים, והן גם מתעדכנות מדי פעם בהתאם למחקרים חדשים. לכן, הכי חשוב זה להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת שלכם ולקבל הנחיות מותאמות אישית.

ובכל זאת, בואו ננסה לתת קווים כלליים:

גיל התחלה: רוב ההנחיות ממליצות להתחיל בבדיקות HPV (לרוב בשילוב עם פאפ, או כבדיקה ראשונית) סביב גיל 25 או 30. למה לא קודם? כי אצל נשים צעירות יותר, זיהומי HPV הם מאוד נפוצים, וברובם המכריע חולפים מעצמם. בדיקות מוקדמות מדי עלולות להוביל לחרדה מיותרת ולטיפולי-יתר בשינויים קלים שבמילא היו נעלמים לבד. הגוף הצעיר פשוט יודע לעשות את העבודה מצוין.
תדירות הבדיקה: אם תוצאת בדיקת ה-HPV שלילית, וגם בדיקת הפאפ (אם נעשתה) תקינה, לרוב ניתן לחזור על הבדיקה כל 3 עד 5 שנים. כן, קראתם נכון – לא כל שנה! זה בגלל שלוקח לזיהום HPV מתמשך לגרום לשינויים משמעותיים בתאים די הרבה זמן. המרווחים האלה נחשבים לבטוחים ויעילים.
בדיקה משולבת (Co-testing): במקומות רבים ממליצים על בדיקה משולבת של פאפ ו-HPV כל 5 שנים לנשים בגילאי 30-65. בדיקת הפאפ מחפשת שינויים בתאים, ובדיקת ה-HPV מחפשת את הווירוס עצמו. השילוב הזה נותן תמונה מקיפה יותר.
בדיקת HPV ראשונית (Primary HPV testing): גישה חדשה יותר, שצוברת תאוצה, היא להשתמש בבדיקת HPV כבדיקת סקר ראשונית. אם היא שלילית, מצוין. אם היא חיובית לזנים בסיכון גבוה, אז עושים בדיקת פאפ כדי לראות אם יש שינויים בתאים. גישה זו הוכחה כיעילה מאוד.
מתי אפשר (אולי) להפסיק? לרוב, נשים מעל גיל 65 שעברו בדיקות סדירות עם תוצאות תקינות בשנים האחרונות, יכולות, בהתייעצות עם הרופא/ה, לשקול להפסיק את בדיקות הסקר. זאת בתנאי שאין להן היסטוריה של שינויים טרום-סרטניים חמורים או גורמי סיכון אחרים. אבל שוב – זה מאוד אינדיבידואלי ודורש שיחה עם הרופא/ה.

חשוב לזכור: ההנחיות האלה הן כלליות. אם יש לכם גורמי סיכון ספציפיים (כמו מערכת חיסון מוחלשת, היסטוריה של זיהום HPV או שינויים טרום-סרטניים, חשיפה לתרופות מסוימות), הרופא/ה עשוי/ה להמליץ על תוכנית בדיקות שונה, צפופה יותר או מותאמת אישית.

ומה אם את בהריון? בדרך כלל, בדיקות סקר שגרתיות ל-HPV ופאפ יכולות להיעשות גם במהלך ההיריון, אם הגיע הזמן לבדיקה. אם מתגלה משהו, הרופא/ה יחליט/ה על הגישה המתאימה ביותר, שלרוב תכלול מעקב, ואם יש צורך בטיפול – הוא יידחה בדרך כלל לאחר הלידה.

עוד כמה שאלות בוערות על תזמון ובדיקות:

שאלה: אם קיבלתי את חיסון ה-HPV, אני עדיין צריכה להיבדק?

תשובה: בהחלט כן! החיסון נגד HPV הוא כלי מדהים והוא מגן מפני הזנים הנפוצים והמסוכנים ביותר של הווירוס (כמו 16 ו-18, ולפי סוג החיסון גם מפני זנים נוספים). אבל, הוא לא מגן מפני כל זני ה-HPV שיכולים לגרום לסרטן. לכן, גם נשים שחוסנו צריכות להמשיך בבדיקות סקר סדירות לפי ההנחיות. החיסון מפחית משמעותית את הסיכון, אבל לא מבטל אותו לחלוטין. זה כמו לחגור חגורת בטיחות וגם לנהוג בזהירות – שני הדברים חשובים.

שאלה: האם הבדיקה כואבת? אני ממש חוששת.

תשובה: זו שאלה נפוצה ומובנת לגמרי. רוב הנשים מדווחות על אי-נוחות קלה או תחושת לחץ במהלך לקיחת הדגימה, אבל לא על כאב ממשי. זה מאוד אינדיבידואלי. מה שיכול לעזור זה לנסות להירגע ככל האפשר, לנשום עמוק, ולדבר עם הרופא/ה או האחות אם אתן חוששות. הם מנוסים ויודעים איך להפוך את התהליך למהיר ונוח ככל האפשר. ואם לומר את האמת, הדקות הספורות של אי-נוחות הזאת שוות את השקט הנפשי ואת הגילוי המוקדם.

שאלה: מה קורה אם אני מפספסת בדיקה? זה סוף העולם?

תשובה: לא, זה לא סוף העולם, אבל זה גם לא אידיאלי. אם פיספסת בדיקה, פשוט קבעי תור חדש בהקדם האפשרי. המרווחים בין הבדיקות נקבעו מתוך מחשבה על קצב התפתחות אפשרי של שינויים, כך שעיכוב קטן לרוב לא יהיה קריטי, אבל חשוב לא להפוך את זה להרגל ולא לדחות את הבדיקות לאורך זמן רב מדי. הבריאות שלך חשובה!

פענוח הצופן: מה אומרות תוצאות בדיקת ה-HPV שלי (והאם אני צריכה להתחיל לארוז מזוודה לאי בודד)?

אז עשית את הבדיקה, חיכית כמה ימים במתח (כי מי לא?), והתוצאות הגיעו. מה עכשיו? בואו נפרק את האפשרויות העיקריות:

תרחיש מספר 1: תוצאה שלילית ל-HPV (יאיי!)

זו התוצאה שאנחנו הכי אוהבים לראות. תוצאה שלילית אומרת שלא נמצאו זנים של HPV בסיכון גבוה בדגימה שלך. מה זה אומר בפועל? שהסיכון שלך לפתח סרטן צוואר הרחם (או סוגי סרטן אחרים הקשורים ל-HPV) בתקופה הקרובה הוא נמוך מאוד. אפשר לנשום לרווחה (אבל לא לשכוח את הבדיקה הבאה בעוד כמה שנים, כן?). זה כמו לקבל ציון "מעולה" במבחן חשוב. כל הכבוד, מערכת החיסון שלך עושה עבודה טובה!

תרחיש מספר 2: תוצאה חיובית ל-HPV (אוקיי, נשמו עמוק, זה לא מה שאתם חושבים)

קיבלת תוצאה חיובית ל-HPV בסיכון גבוה. המחשבה הראשונה שעוברת לרוב האנשים בראש היא "אוי לא, יש לי סרטן!". אז קודם כל – עצרו! תוצאה חיובית ל-HPV אינה אומרת שיש לכם סרטן. היא גם לא אומרת בהכרח שתפתחו סרטן. היא פשוט אומרת שהווירוס נמצא בגוף שלכם.

זוכרים שאמרנו שרוב זיהומי ה-HPV חולפים מעצמם? זה נכון גם לזנים בסיכון גבוה. אצל הרבה מאוד אנשים, גם זיהום בזן מסוכן יחלוף תוך שנה-שנתיים בלי לגרום לשום בעיה.

אז מה כן עושים עם תוצאה חיובית?

לא נכנסים לפאניקה: זה הדבר הכי חשוב. לחץ וחרדה לא עוזרים לאף אחד.
מדברים עם הרופא/ה: הרופא/ה יסביר/תסביר לכם את משמעות התוצאה ומה הצעדים הבאים המומלצים.
בדיקות המשך: הצעד הבא תלוי בכמה גורמים, כמו הגיל שלך, האם נמצאו גם שינויים בתאי צוואר הרחם בבדיקת הפאפ (אם נעשתה), ואילו זני HPV ספציפיים נמצאו (למשל, אם מדובר ב-HPV 16 או 18, שהם יותר אגרסיביים, ההתייחסות עשויה להיות קצת שונה).
- בדיקת פאפ (אם לא נעשתה עם בדיקת ה-HPV): כדי לראות אם יש שינויים בתאים.
- קולפוסקופיה: אם בדיקת הפאפ לא תקינה, או אם נמצאו זני HPV מאוד מסוכנים, ייתכן שתופנו לקולפוסקופיה. זו בדיקה שבה הרופא/ה מסתכל/ת על צוואר הרחם בהגדלה (באמצעות מכשיר דמוי מיקרוסקופ) כדי לחפש אזורים חשודים. אם נמצא אזור כזה, אפשר לקחת ממנו ביופסיה (דגימת רקמה קטנה) לבדיקה מעמיקה יותר במעבדה. גם הבדיקה הזו לרוב לא מאוד כואבת, אבל יכולה להיות קצת לא נעימה.
- מעקב צמוד יותר: במקרים רבים, אם בדיקת הפאפ תקינה גם כשיש HPV חיובי, ההמלצה תהיה פשוט לחזור על הבדיקות (HPV ו/או פאפ) בטווח זמן קצר יותר, למשל תוך שנה, כדי לראות אם הזיהום חלף או אם חלו שינויים.

המסר המרכזי כאן הוא שגם תוצאה חיובית היא לא סוף הסיפור. זה פשוט איתות שהגוף שלכם זקוק לקצת יותר תשומת לב ומעקב. הרפואה המודרנית מציעה מגוון דרכים יעילות מאוד לטפל בשינויים טרום-סרטניים הנגרמים מ-HPV, ולמנוע מהם להתפתח לסרטן. המפתח הוא גילוי מוקדם ומעקב מסודר.

תחשבו על זה כמו על נורת אזהרה שנדלקת ברכב. זה לא אומר שהרכב הולך להתפוצץ, אבל זה כן אומר שכדאי לגשת למוסך לבדוק מה קורה. אותו דבר כאן.

להקדים תרופה למכה: האם אפשר "לעשות ghosting" ל-HPV? (רמז: חיסונים וחברים)

אז אחרי כל הדיבורים על בדיקות ותוצאות, נשאלת השאלה המתבקשת: האם יש דרך למנוע את כל הדרמה הזאת מלכתחילה? האם אפשר פשוט… לא להידבק ב-HPV? ובכן, התשובה היא "בערך".

חיסון ה-HPV: מגן הגיבורים של מערכת החיסון?

החדשות הטובות הן שיש לנו כלי נשק חזק מאוד במלחמה נגד זני ה-HPV המסוכנים: חיסון ה-HPV. החיסון הזה הוא פריצת דרך משמעותית בבריאות הציבור, והוא יכול למנוע את רוב מקרי סרטן צוואר הרחם, וכן סוגי סרטן אחרים הקשורים ל-HPV ויבלות באברי המין.

איך הוא עובד? החיסון מלמד את מערכת החיסון שלנו לזהות ולהילחם בזנים הספציפיים של HPV הכלולים בו, עוד לפני שהם מספיקים לגרום נזק. זה כמו לתת למערכת החיסון "תמונות מבוקשים" של הווירוסים, כדי שתדע לזהות אותם מיד כשהם מנסים להיכנס.

החיסונים הקיימים היום (כמו Gardasil 9) מכוונים נגד מספר זנים של HPV:

הזנים HPV 16 ו-18 (האחראים העיקריים לסרטן).
הזנים HPV 6 ו-11 (האחראים העיקריים ליבלות באברי המין).
זנים נוספים בסיכון גבוה (כמו 31, 33, 45, 52, 58), מה שמגביר עוד יותר את ההגנה.

למי מומלץ להתחסן?

החיסון מומלץ ומוצע בדרך כלל לבנים ולבנות בגילאי 11-12 (לפני תחילת הפעילות המינית, כדי שההגנה תהיה מקסימלית). עם זאת, ניתן ואף מומלץ להתחסן גם בגילאים מאוחרים יותר, עד גיל 26. במקרים מסוימים, ובהתייעצות עם רופא, גם אנשים עד גיל 45 יכולים להפיק תועלת מהחיסון, במיוחד אם לא נחשפו בעבר לזנים שהוא מכסה.

החיסון ניתן בסדרה של 2 או 3 זריקות, תלוי בגיל שבו מתחילים את החיסון.

חשוב להדגיש שוב: גם אם התחסנתם, עדיין חשוב להמשיך בבדיקות סקר סדירות ל-HPV ופאפ, כי החיסון, יעיל ככל שיהיה, לא מכסה 100% מהזנים גורמי הסרטן.

אמצעי הגנה נוספים: כי גם גיבור-על צריך קצת עזרה

מעבר לחיסון, יש עוד כמה דברים שיכולים לעזור להפחית את הסיכון להדבקה ב-HPV ולהתפתחות מחלות הקשורות אליו:

שימוש בקונדומים: קונדומים יכולים להפחית את הסיכון להדבקה ב-HPV, אבל הם לא מספקים הגנה מלאה. למה? כי HPV יכול להימצא גם באזורים בעור שאינם מכוסים על ידי הקונדום. ובכל זאת, שימוש עקבי ונכון בקונדום הוא חשוב ותורם להפחתת הסיכון להדבקה ב-HPV ובמחלות מין אחרות. זה כמו ללבוש קסדה כשרוכבים על אופניים – זה לא מבטיח שלא תיפלו, אבל אם תיפלו, זה יכול להציל אתכם מפגיעה רצינית.
הפחתת מספר הפרטנרים המיניים: ככל שיש לכם פחות פרטנרים מיניים, כך הסיכון שלכם להיחשף ל-HPV (ולמחלות מין אחרות) קטן יותר. זה עניין סטטיסטי פשוט.
בדיקות סקר סדירות: כבר דיברנו על זה הרבה, אבל זה כל כך חשוב ששווה לחזור על זה. בדיקות סדירות לא מונעות הדבקה, אבל הן יכולות לגלות את הווירוס או שינויים בתאים בשלב מוקדם מאוד, מה שמאפשר טיפול יעיל ומניעת סרטן.
לא לעשן: עישון מחליש את מערכת החיסון ומקשה על הגוף להילחם בזיהומי HPV. מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן צוואר הרחם אם הן נדבקות ב-HPV. אז הנה עוד סיבה טובה (מאוד!) להפסיק לעשן.

בסופו של דבר, שילוב של חיסון, התנהגות מינית בטוחה יותר, ובדיקות סקר סדירות הוא הדרך הטובה ביותר להגן על עצמכם מפני HPV וההשלכות הלא נעימות שלו.

שבירת מיתוסים: אגדות אורבניות על HPV שהגיע הזמן לנפץ!

כמו כל נושא רפואי שקשור למין ולסרטן, גם סביב HPV צמחו לא מעט מיתוסים, אגדות אורבניות וסתם מידע לא מדויק. בואו ננפץ כמה מהם, כי ידע זה כוח, ופאניקה זה סתם מיותר.

מיתוס: רק נשים נדבקות ב-HPV ומפתחות מחלות ממנו.

אמת: ממש לא נכון! גברים נדבקים ב-HPV בדיוק כמו נשים. הם יכולים להעביר את הווירוס הלאה, והם גם יכולים לפתח מחלות הקשורות ל-HPV, כולל יבלות באברי המין, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין, וסרטן הפה והלוע. לכן, גם גברים צריכים להיות מודעים ל-HPV ולשקול חיסון.

מיתוס: אם יש לי HPV, זה אומר שאני או הפרטנר/ית שלי בוגדים.

אמת: שטויות במיץ עגבניות! HPV יכול להישאר "רדום" בגוף במשך שנים רבות בלי לגרום לשום תסמינים ובלי להתגלות בבדיקות. לכן, אם פתאום מתגלה אצלכם HPV, זה לא בהכרח אומר שנדבקתם לאחרונה. זה יכול להיות זיהום ישן שהתעורר, או זיהום שהיה שם כל הזמן ולא ידעתם עליו. בנוסף, הווירוס כל כך נפוץ, שרוב הסיכויים שנדבקתם בו מאחד הפרטנרים שלכם בעבר, וזה לא אומר כלום על נאמנות בקשר הנוכחי.

מיתוס: אם אין לי תסמינים, אז אין לי HPV.

אמת: טעות גדולה! רוב האנשים שנדבקים ב-HPV (כולל בזנים בסיכון גבוה) לא יפתחו שום תסמינים לעולם. הווירוס יכול לחיות בגוף בשקט במשך שנים. זו בדיוק הסיבה שבדיקות סקר כל כך חשובות – הן יכולות לגלות את הווירוס גם כשאתם מרגישים מצוין.

מיתוס: חיסון HPV גורם לאוטיזם או לבעיות בריאותיות חמורות אחרות.

אמת: ממש, אבל ממש לא! זהו אחד המיתוסים המסוכנים ביותר. מחקרים מדעיים רבים ורחבי היקף, שנערכו בכל רחבי העולם על ידי גופי בריאות בלתי תלויים, הוכיחו שוב ושוב ושוב שחיסון ה-HPV הוא בטוח ויעיל. אין שום קשר בין החיסון לאוטיזם או לבעיות בריאותיות חמורות אחרות. תופעות הלוואי של החיסון הן לרוב קלות וחולפות (כמו כאב במקום ההזרקה, חום קל או כאב ראש), והן זניחות לעומת התועלת העצומה של החיסון במניעת סרטן.

מיתוס: אם יש לי HPV, אני אהיה חולה כל החיים וזה לא יעבור אף פעם.

אמת: לא בהכרח. כפי שאמרנו, בכ-90% מהמקרים, מערכת החיסון מצליחה לסלק את הווירוס מהגוף תוך שנתיים, גם אם מדובר בזנים בסיכון גבוה. במקרים שבהם הווירוס נשאר (זיהום מתמשך), חשוב להיות במעקב רפואי כדי לטפל בשינויים בתאים אם הם מופיעים.

עוד שאלות ותשובות לסיום המתוק:

שאלה: האם אפשר להידבק ב-HPV ממושב אסלה או מבריכה?

תשובה: הסיכוי לכך הוא נמוך מאוד עד אפסי. HPV מועבר בעיקר באמצעות מגע עור לעור אינטימי, בדרך כלל במהלך פעילות מינית (כולל מין וגינלי, אנאלי ואוראלי). הוא לא שורד טוב על משטחים, אז לא צריך לחשוש ממושבי אסלה או מבריכות שחייה בהקשר הזה.

שאלה: אם אני והפרטנר/ית שלי נמצאים במערכת יחסים מונוגמית כבר שנים, האם אנחנו עדיין צריכים לדאוג מ-HPV?

תשובה: אם שניכם נבדקתם בעבר והייתם שליליים, ולא היו לכם פרטנרים אחרים מאז, הסיכון שלכם נמוך מאוד. עם זאת, זכרו ש-HPV יכול להיות רדום במשך שנים. אם אחד מכם נדבק בעבר (גם אם זה היה לפני שנים רבות ולפני הקשר הנוכחי), הווירוס יכול תיאורטית להתעורר. לכן, בדיקות סקר לנשים עדיין מומלצות לפי ההנחיות, גם אם הן במערכת יחסים מונוגמית ארוכת טווח. זה פשוט אמצעי זהירות חשוב.

סיכום: לחיות עם HPV (או ליתר דיוק, לחיות טוב למרות ה-HPV)

אז מה למדנו היום? למדנו שווירוס הפפילומה האנושי הוא אורח נפוץ מאוד בגופנו, שלרוב הוא לא מזיק וחולף מעצמו, אבל שלפעמים הוא יכול לגרום לצרות, כולל סרטן.

למדנו שבדיקת HPV היא כלי חשוב וחכם שיכול לגלות את נוכחות הווירוס עוד לפני שהוא מספיק לעשות נזק משמעותי, ושגילוי מוקדם הוא המפתח למניעת סרטן.

דיברנו על חשיבות החיסונים, על התנהגות מינית בטוחה יותר, ועל הצורך להישאר מעודכנים וערניים.

המסר הכי חשוב שאנחנו רוצים שתיקחו מכל המלל הזה הוא: אל תפחדו מ-HPV, אבל כן תתייחסו אליו ברצינות. ידע הוא הכוח שלכם. ככל שתדעו יותר על הווירוס, על דרכי ההדבקה, על אפשרויות המניעה ועל חשיבות הבדיקות, כך תוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי הבריאות שלכם.

אל תהססו לדבר עם הרופא/ה שלכם, לשאול שאלות (גם אם הן נראות לכם מביכות), ולהתעקש לקבל את המידע והטיפול הטובים ביותר עבורכם. אחרי הכל, הגוף שלכם הוא הנכס הכי יקר שיש לכם, ושווה להשקיע בו.

אז קדימה, היו פרואקטיביים, היו מודעים, והכי חשוב – היו בריאים! כי חיים טובים מתחילים בבריאות טובה. ואם המאמר הזה עזר לכם להבין קצת יותר טוב את העולם המורכב (אך בהחלט ניתן להתמודדות) של HPV, אז עשינו את שלנו.