איפה מוצאים דפיברילטור ציבורי שיציל חיים במצב חירום?

תחשבו רגע על יום רגיל לגמרי.

בחוץ שמש נעימה או אולי קצת גשם, אתם בבית קפה שוקק, בקניון עמוס, ברכבת בדרך לפגישה, או סתם מטיילים בפארק השכונתי.

פתאום, משום מקום, מישהו קורס.

פשוט נופל.

הוא לא מגיב.

נשימה? לא נראה.

הרגע הזה, הלא צפוי בעליל, הוא הרגע שבו כל שנייה קובעת.

זה הרגע של דום לב פתאומי.

וזה בדיוק הרגע שבו מכשיר קטן, מבריק וחכם, יכול להיות ההבדל בין אסון להצלה מדהימה.

קוראים לו דפיברילטור או AED (Automated External Defibrillator).

הוא סוג של "מלאך מציל" שמסתובב בינינו.

הקטע הוא שאנשים רבים לא יודעים שהוא שם בכלל.

ועוד יותר אנשים לא יודעים מה לעשות איתו.

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

במאמר הזה הולכים לצלול לעומק של הדבר הזה.

לגלות איפה הוא מסתתר (רמז: בפינות הכי מפתיעות לפעמים), למה הוא הדבר הכי קריטי אחרי שהתקשרתם ל-101, ואיך להשתמש בו זה באמת יותר קל מלהרכיב שידה מאיקאה.

אנחנו נשבור כמה מיתוסים, נעבור על המיקומים הכי שווים, ונגלה לכם למה אתם לגמרי, אבל לגמרי, יכולים להיות גיבורי על בחיים האמיתיים.

אז בואו נתחיל במסע בעקבות המציל השקט.

הלב: גאון חשמלי שהולך לאיבוד לפעמים (ומה זה בכלל דום לב פתאומי?)

תחשבו על הלב שלכם כמו על דירת סטודיו קטנה ותוססת.

יש שם מערכת אינסטלציה (כלי הדם) ומערכת חשמל מטורפת.

המערכת החשמלית הזו היא זו שדואגת שהלב יתכווץ ויזרים דם בקצב אחיד וסדיר.

דום לב פתאומי (SCA – Sudden Cardiac Arrest) קורה כשהמערכת החשמלית הזו פתאום משתגעת.

במקום לפעום כמו שעון שוויצרי, היא מתחילה לרעוד בפראות, בצורה כאוטית ולא יעילה.

קוראים לזה פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation) או טכיקרדיה חדרית ללא דופק (Pulseless Ventricular Tachycardia).

במצב כזה, הלב לא באמת מזרים דם.

הוא פשוט "רוקד" בלי קצב.

כשהדם לא זורם, חמצן לא מגיע למוח ולאיברים אחרים.

זה קורה מהר מאוד.

בתוך שניות האדם מאבד הכרה.

תוך דקה-שתיים מתחיל נזק מוחי.

תוך דקות ספורות הסיכוי לשרוד צונח דרמטית.

חשוב להבין: דום לב פתאומי זה לאו דווקא התקף לב (שזו בעיה בזרימת הדם עצמה, סתימה בכלי דם).

התקף לב יכול *לגרום* לדום לב, אבל דום לב יכול לקרות גם מסיבות אחרות, ולפעמים גם לאנשים צעירים ובריאים לכאורה.

אז מה עושים כשהמערכת החשמלית של הלב משתגעת?

צריך ללחוץ על "ריסטארט".

וה"ריסטארט" הזה הוא השוק החשמלי שמספק הדפיברילטור.

למה כל שניה באמת קובעת (ולא, זה לא סתם קלישאה מעצבנת)

בסרטים תמיד רואים שמגיעים אמבולנסים בתוך שניה וחצי, חובשים קוראים "פינוי דחוף!" ומצילים את כולם.

במציאות?

זמן התגובה של כוחות ההצלה בישראל מצוין יחסית, אבל הוא עדיין לוקח כמה דקות טובות.

דקות יקרות.

כמה יקרות?

הסיכוי לשרוד דום לב פתאומי יורד בכ-10% על כל דקה שעוברת בלי טיפול.

אם לוקח 10 דקות עד שמגיע אמבולנס ויש עליו דפיברילטור (ואם בכלל ניתן שוק מיד), הסיכוי כבר צנח מ-100% ל-0% (כמעט).

בגלל זה הטיפול המיידי הוא הכי חשוב בעולם.

שני דברים עיקריים יכולים להציל חיים בדקות הראשונות:

החייאה (CPR) – לוחצים על החזה כדי להזרים קצת דם למוח ולאיברים חיוניים עד שמגיע טיפול מתקדם. זה לא מפעיל את הלב מחדש, אבל זה "קונה זמן".
דפיברילציה – מתן שוק חשמלי כדי "לאפס" את המערכת החשמלית הפרועה של הלב ולאפשר לה לחזור לפעילות סדירה.

מבין השניים, הדפיברילציה היא הטיפול היחיד שיכול להחזיר קצב לב תקין במקרים של פרפור חדרים/טכיקרדיה חדרית.

לכן, זמינות של דפיברילטור בסביבה הקרובה, ושימוש מהיר בו, זה קריטי.

קריטי ברמה של חיים ומוות.

איפה מסתתרים המלאכים המצילים האלה? (רמז: יש חוק!)

אז איפה מוצאים את הקופסאות הקטנות שיכולות לעשות כל כך הרבה טוב?

החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות יש חוק בישראל שמחייב הצבת דפיברילטורים במקומות ציבוריים מסוימים.

המטרה? להפוך את המכשירים האלה לנגישים יותר, כך שבמקרה חירום, כל אחד יוכל למצוא אחד בקלות יחסית ולהשתמש בו.

אז איפה בדיוק?

20 מקומות שסביר למצוא בהם דפיברילטור (תמיד כדאי לבדוק!)

על פי החוק וההמלצות השונות, הנה רשימה של מקומות שאתם אמורים או עשויים למצוא בהם דפיברילטור ציבורי:

קניונים ומרכזי קניות גדולים
תחנות רכבת מרכזיות ותחנות אוטובוס גדולות
נמלי תעופה (בטרמינלים)
אצטדיוני ספורט, בריכות שחייה גדולות וחדרי כושר
בתי מלון גדולים
אולמות אירועים וכנסים גדולים
בתי קולנוע גדולים
מבני ציבור מרכזיים (למשל, עיריות גדולות, בתי חולים – למרות שבבתי חולים יש בכל מקום, אבל לא תמיד "ציבורי" ברחוב)
מוסדות חינוך גדולים (אוניברסיטאות, מכללות)
מקומות עבודה גדולים (עם מעל 500 עובדים, ולעיתים פחות)
מרפאות גדולות וקופות חולים
בתי אבות ומוסדות גריאטריים
מרכזי קהילה ומתנ"סים
אצטדיוני ספורט שכונתיים גדולים
ספריות ציבוריות גדולות
מוזיאונים גדולים
אתרי תיירות פופולריים ועמוסים
רכבת קלה ותחנותיה המרכזיות
כלי שיט גדולים (כמו מעבורות נוסעים)
אוטובוסים בינעירוניים חדישים (חלקם מצוידים)

איך מזהים אותם? הם לרוב נמצאים בארונות בולטים על הקירות, בצבע בולט (ירוק או אדום לרוב), ומסומנים בבירור עם סמל לב עם ברק או הכיתוב AED.

האפליקציה ששווה זהב (ויש מצב שהיא חינם!)

לחפש דפיברילטור כשאתם בלחץ היסטרי יכול להיות מאתגר.

לשמחתנו, בעידן הטכנולוגי יש כלים שיכולים לעזור.

זוכרים שדיברנו על חוק שמחייב הצבת מכשירים?

החוק גם מחייב רישום של המכשירים הללו במאגר ארצי.

הרעיון הוא ליצור "מפת הצלה" ציבורית.

ובאמת, משרד הבריאות ביחד עם מגן דוד אדום (מד"א) הקימו מאגר כזה.

יש גם אפליקציות ייעודיות שמחוברות למאגר הזה או למאגרים דומים אחרים (של ארגוני הצלה שונים).

האפליקציות האלה מאפשרות לכם, במקרה חירום (או אפילו סתם ככה כדי להיות מוכנים), לראות איפה נמצא הדפיברילטור הציבורי הקרוב ביותר למיקום שלכם.

הטיפ שלנו: שווה להוריד אחת כזו מראש. לעבור על המפה באזור שלכם. לדעת איפה נמצאים ה"מלאכים" האלה ליד הבית, העבודה, או המקומות שאתם מרבים לבלות בהם.

כי ברגע האמת, כל שניה שתחסכו על חיפושים יכולה להציל חיים.

בנוסף לאפליקציות, כשאתם מתקשרים ל-101 (מד"א) במקרה חירום, הפאראמדיק במוקד יכול לזהות את המיקום שלכם ולהגיד לכם היכן נמצא הדפיברילטור הרשום והקרוב ביותר! זה שירות מציל חיים בפני עצמו.

זה פשוט כמו 1, 2, שוק! (כן, באמת!)

אנשים רבים חוששים להשתמש בדפיברילטור כי הם לא עברו הכשרה.

אז בואו ננשום עמוק ונספר לכם סוד:

הדפיברילטור הציבורי האוטומטי (AED) מתוכנת במיוחד לשימוש על ידי הדיוטות!

הוא מדריך אתכם שלב אחר שלב בקול.

הוא לא ייתן שוק חשמלי למי שלא צריך אותו (למשל, מי שהתעלף מסיבה אחרת אבל יש לו דופק וקצב לב סדיר).

הוא בטוח.

והוא קל לתפעול.

הוראות הפעלה ב-3 שלבים (פלוס קצת בונוסים):

הדליקו אותו וקשיבו לו: הוציאו את המכשיר מהארון, פתחו את המכסה (אם יש) והדליקו אותו (לרוב יש כפתור הדלקה בולט, לפעמים הוא נדלק אוטומטית בפתיחה). המכשיר מיד יתחיל לדבר אליכם ולתת הוראות קוליות ברורות.
חברו את המדבקות: חשפו את בית החזה של האדם (קרעו את החולצה/שמלה אם צריך, הזמן קריטי!). הוציאו את זוג המדבקות מהאריזה שלהן. על כל מדבקה יש ציור שמראה איפה להדביק אותה על בית החזה. הדביקו את המדבקות על עור יבש ונקי (אם הוא רטוב, נגבו מהר). חברו את הכבלים של המדבקות למכשיר אם הם לא מחוברים כבר (יש חיבור בולט).
התרחקו והקשיבו לניתוח: ברגע שהמדבקות מחוברות, המכשיר יתחיל לנתח את הקצב החשמלי של הלב. וודאו שבאף אחד לא נוגע באדם המטופל בשלב זה! המכשיר יגיד "מנתח קצב לב" או משהו דומה. המתינו להוראה שלו.
תן שוק (אם המכשיר אומר): אם המכשיר מזהה קצב שניתן לטפל בו באמצעות שוק, הוא יגיד "מומלץ לתת שוק" או "יש לתת שוק" והכפתור של מתן השוק יתחיל להבהב (לרוב בצבע כתום או אדום). וודאו שוב שאף אחד לא נוגע באדם! צעקו בקול רם "כולם להתרחק!". הסתכלו שאין מגע, ולחצו על הכפתור המהבהב. האדם יקבל שוק קצר.
המשך לפי ההוראות: אחרי השוק (או אם המכשיר אמר שלא צריך לתת שוק), המכשיר לרוב יורה לכם להתחיל או להמשיך בהחייאה (עיסויי חזה והנשמות, אם אתם יודעים). המשיכו לבצע החייאה לפי הנחיות המכשיר ושל המוקד של מד"א בטלפון (101) עד שכוחות ההצלה המקצועיים מגיעים.

כן, זה באמת כזה פשוט.

המכשיר עושה את העבודה הקשה של האבחון וקביעת הצורך בשוק.

התפקיד שלכם הוא רק לחבר אותו ולהקשיב.

3 השלבים שיכולים לשנות הכל: טלפון, ידיים, מכשיר.

אז מה עושים ברגע שאתם רואים מישהו קורס ולא מגיב?

הנה סדר הפעולות האידיאלי:

שלב 1: וודאו שהסביבה בטוחה!

לפני שמתקרבים, הסתכלו סביב. אין סיבה שגם אתם תיפגעו.

שלב 2: בדקו תגובה וקראו לעזרה!

טלטלו בעדינות את האדם, נסו לדבר איתו. אם אין תגובה, צעקו בקול רם: "הצילו! מישהו חייג 101?! מישהו יביא דפיברילטור?!"

המטרה היא להזעיק עזרה מאנשים אחרים שיוכלו לסייע לכם, בין אם זה להתקשר למד"א, לחפש דפיברילטור, או לעזור בהחייאה.

שלב 3: התקשרו ל-101! (כן, קודם כל זה)

או בקשו ממישהו שהזעקתם להתקשר. דווחו שאתם ליד אדם חסר הכרה שלא נושם (או לא נושם נורמלי).

מוקד מד"א ייתן לכם הנחיות מדויקות, ישלח ניידת טיפול נמרץ, וכאמור – יוכל לכוון אתכם לדפיברילטור הקרוב הרשום במאגר.

שלב 4: התחילו החייאה (CPR) ומצאו דפיברילטור!

בזמן שמישהו בטלפון עם 101 ומישהו אחר (אפילו אתם עצמכם אם אין ברירה וקיבלתם הנחיה מהמוקד) יוצא לחפש דפיברילטור, התחילו לבצע עיסויי חזה אם אתם יודעים איך (קצב של כ-100-120 לחיצות בדקה, חזק ומהר במרכז החזה). אם אתם לא יודעים, המוקד יכול לנסות להדריך אתכם בטלפון.

אבל זכרו: מציאת הדפיברילטור והשימוש בו הוא סופר-סופר-סופר קריטי. אם יש מישהו שיכול לרוץ ולהביא אותו מיד בזמן שאתם בטלפון עם 101 ומקבלים הנחיות, זה אידיאלי.

ברגע שהדפיברילטור מגיע, השתמשו בו מיד לפי ההוראות שתיארנו קודם.

שאלות שאתם אולי מתביישים לשאול (אבל כדאי שתדעו את התשובות!)

בואו נשבור כמה חששות ובלבולים נפוצים:

שאלה 1: מה יקרה אם אני בטעות אחבר את הדפיברילטור למישהו שהתעלף מסיבה אחרת ואין לו דום לב?

תשובה: מעולה ששאלתם! זה חשש נפוץ. הדפיברילטור האוטומטי (AED) תוכנן בדיוק בשביל זה. הוא קודם כל מנתח את קצב הלב. אם הוא מזהה קצב לב סדיר (או אפילו קצב לא סדיר שהוא לא פרפור חדרים), הוא פשוט לא יאפשר לתת שוק. הוא יגיד לכם "לא מומלץ לתת שוק" או "הקצב אינו דורש שוק". אתם לא יכולים לגרום נזק לאדם חי עם דופק באמצעות AED ציבורי.

שאלה 2: האם אני יכול להיתבע אם משהו ישתבש או האדם לא ישרוד למרות שהשתמשתי במכשיר?

תשובה: בישראל יש חוק שנקרא "חוק הספורט" (כן, הוא קצת רחב יותר מספורט) שיצר סוג של "חוק שומרוני טוב" בהקשר של דפיברילטורים ציבוריים. החוק מעניק הגנה משפטית לאדם שמשתמש בדפיברילטור ציבורי בתום לב כדי להציל חיים במקרה חירום רפואי. הרעיון הוא לעודד אנשים לעזור ולא לפחד מסיבוכים משפטיים. פעלתם בתום לב לפי ההוראות? אתם מכוסים.

שאלה 3: האם AED עובד על ילדים?

תשובה: כן. לרוב הדפיברילטורים הציבוריים יש אפשרות להשתמש בהם גם לילדים (לרוב מעל גיל שנה ומשקל מעל 8 ק"ג). יש להם מדבקות קטנות יותר שמותאמות לגוף קטן יותר, ולפעמים גם "מפתח" מיוחד או כפתור שמעביר למצב "ילדים" כדי שהשוק החשמלי יהיה בעוצמה נמוכה יותר. המכשיר יגיד לכם אם הוא במצב ילדים או מבוגרים, ואם יש אפשרות, השתמשו במדבקות/מצב ילדים בהתאם.

שאלה 4: כמה זמן באמת יש לי למצוא מכשיר ולהשתמש בו?

תשובה: כמו שאמרנו, הזמן הוא קריטי. כל דקה שחולפת בלי שוק מפחיתה את הסיכוי לשרוד בכ-10%. הכי טוב להגיע למכשיר ולהשתמש בו בתוך 3-5 דקות מהרגע שהאדם קרס. לכן חשוב לדעת איפה הם נמצאים מראש ולהשתמש באפליקציות ובמוקד 101 כדי לאתר אותם במהירות שיא.

שאלה 5: אני חייב לעבור קורס בשביל להשתמש בדפיברילטור?

תשובה: לא ולא! הדפיברילטורים הציבוריים מתוכנתים כך שאדם ללא כל ידע רפואי קודם יוכל להשתמש בהם בהצלחה רק על ידי הקשבה להוראות הקוליות של המכשיר. קורס החייאה בהחלט יכול להגביר את הביטחון העצמי ולהכין אתכם טוב יותר להתמודדות עם המצב כולו (גם החייאה ידנית), אבל הוא לא תנאי לשימוש בדפיברילטור ציבורי.

שאלה 6: מה קורה אחרי שהאדם קיבל שוק והתחיל לנשום או להתעורר?

תשובה: כל הכבוד! זה הרגע שבו ההצלה שלכם נשאה פרי (ביחד עם המכשיר החכם). אל תסירו את המדבקות ואל תנתקו את המכשיר עד שכוחות ההצלה המקצועיים מגיעים ולוקחים פיקוד. אם האדם מתחיל לנשום שוב לבד ועדיין לא מגיב לחלוטין, השכיבו אותו על הצד (תנוחת התאוששות) כדי למנוע חנק. המשיכו להשגיח עליו מקרוב והמתינו. אם הוא ממשיך לא לנשום נורמלי והמכשיר מורה לתת שוק נוסף, המשיכו להקשיב לו.

שאלה 7: האם כל הדפיברילטורים בישראל רשומים במאגר הציבורי?

תשובה: החוק מחייב רישום של המכשירים הציבוריים שהוצבו על פי דרישות החוק. אולם, ייתכנו מכשירים שהוצבו באופן וולונטרי על ידי עסקים או ארגונים שונים ואינם רשומים במאגר הרשמי. המאגר והאפליקציות הן כלי מצוין, אבל לא תמיד 100% מלאות. לכן עדיין חשוב להיות מודעים למקומות שבהם סביר למצוא אותם (כמו הרשימה למעלה), ולחפש את השילוט המתאים.

אז… אתם מוכנים להיות המלאכים המצילים הבאים?

דום לב פתאומי הוא מפחיד.

הוא קורה בלי התראה.

והוא דורש תגובה מיידית.

אבל הסיפור הזה הוא לא רק סיפור על סכנה.

הוא סיפור על כוח.

הכוח שנמצא בידיים שלכם.

הכוח שיכול לבוא ממכשיר קטן וחכם שפשוט מחכה בפינה.

עכשיו אתם יודעים איפה לחפש.

אתם יודעים למה כל דקה שווה עולם.

אתם יודעים שהמכשיר הזה ידידותי למשתמש ברמה היסטרית.

ואתם יודעים שהחוק מגבה אתכם.

בפעם הבאה שתהיו בקניון, בתחנת רכבת או באולם אירועים גדול, תסתכלו סביב.

חפשו את השלט של הלב עם הברק.

זה כמו ציד אוצרות קטן, רק שהאוצר הוא פוטנציאל להציל חיים.

תורידו אפליקציה רלוונטית.

תתרגלו בראש את השלבים הפשוטים.

כי הידע הזה, החיפוש הקטן הזה, ההבנה שאתם יכולים להשתמש במכשיר הזה – זה מה שהופך אתכם מ"עובר אורח" ל"מלאך מציל".

תהיו גיבורים. העולם צריך אתכם מוכנים.