הלב שלנו, פלא של הטבע, עובד ללא הפסקה. דמיינו משאבה סופר-טקית שעובדת עשרות שנים בלי חופשה. מרשים, נכון? אבל גם למשאבות הכי טובות בעולם יש לפעמים ימים קשים. או יותר נכון… תקופות קשות.
ואז, כשהעניינים מתחילים להיות קצת יותר מאתגרים בפנים, הלב שלנו מנסה לשלוח לנו רמזים. קריאות קטנות לעזרה. לחישות עדינות. הבעיה? רובנו פשוט לא יודעים להקשיב.
אנחנו מפספסים את הסימנים המוקדמים. אלה שיכולים לעשות את כל ההבדל. הסימנים שאומרים: "היי, אולי כדאי להעיף מבט?"
רגע לפני שאתם רצים לגוגל ומקבלים מיליון תשובות סותרות ומפחידות, עצרו! בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן. כדי לשים את הדברים על השולחן. להבין מה הלב מנסה להגיד לכם. ומעל הכל – איך לזהות את הסימנים האלה כשהם עוד ממש ממש בתחילת דרכם. למה זה חשוב? כי תפיסה מוקדמת של אי ספיקת לב יכולה לשנות את מסלול החיים. פשוטו כמשמעו.
אז שבו נוח, קחו נשימה עמוקה, ובואו נצלול לעולם המרתק (והקצת מסתורי לפעמים) של הלב והרמזים שהוא שולח לנו. אחרי שתקראו את זה, תסתכלו על עצמכם (ועל היקרים לכם) בצורה קצת אחרת. מבטיחים.
הסימנים הקטנים שהלב מנסה לספר לנו
טוב, אז בואו ניקח נשימה עמוקה. שוב.
כששומעים "אי ספיקת לב", המון אנשים חושבים ישר על זה שהלב פשוט הפסיק לעבוד.
בום! נגמר הסיפור.
אז זהו, שלא בדיוק.
אי ספיקת לב זה לא דום לב.
זה יותר קשור לעובדה שהלב, המשאבה המדהימה הזו שלנו…
פשוט לא עובד ביעילות כמו פעם.
הוא מתקשה לשאוב מספיק דם כדי לענות על הצרכים של הגוף. לכל הרקמות. לכל האיברים. לכל התאים הזעירים.
דמיינו משאבת מים קצת עייפה
תחשבו על הלב כמו על משאבת מים בגינה. המשאבה ששואבת מים מהחבית (הריאות) וזורקת אותם החוצה לכל הצינורות (כלי הדם). כשהיא חדשה, היא שואבת בלחץ, מגיעה לכל פינה במהירות.
אחרי שנים של עבודה בשמש, בטח עם קצת אבנית שהצטברה…
היא אולי עדיין עובדת.
אבל היא שואבת לאט יותר. בלחץ נמוך יותר. חלק מהמים נשארים "עומדים" בצינורות במקום לזרום קדימה ביעילות.
זה בערך מה שקורה באי ספיקת לב. הלב עדיין פועם, אבל הוא לא מזרים דם כמו שצריך.
למה בכלל להתעסק בזה בשלב מוקדם? זה לא פאניקה?
האמת? בדיוק ההפך מפאניקה.
פאניקה זה כשהדברים מתדרדרים ואנחנו לא יודעים מה קורה. לזהות סימנים מוקדמים זה לקבל שליטה. זה כוח.
כי כמו בכל דבר בחיים, ובריאות על אחת כמה וכמה:
- לתפוס בעיה כשהיא רק מתחילה? זה תמיד יותר קל לטיפול.
- יש יותר סיכוי לעצור או להאט את ההתקדמות.
- אפשר למנוע סיבוכים רציניים בהמשך.
- ולשמור על איכות חיים פצצה לאורך שנים רבות.
אי ספיקת לב היא מחלה כרונית שלרוב מחמירה עם הזמן אם לא מטפלים בה. אז כן, תפיסה מוקדמת היא קריטית.
אז בואו נצלול פנימה. מהם אותם סימנים שהלב מנסה לשלוח לנו?
7 רמזים מהלב שאסור לפספס (לפחות לא אם אתם רוצים לחיות טוב)
זכרו, כל אחד מהסימנים האלה לבדו יכול להיות קשור למשהו אחר לגמרי. הסוד הוא לשים לב לשינוי, לעקביות, ולצירופים של כמה סימנים יחד. אבל הינה הרשימה המרכזית:
1. עייפות? אולי זו לא רק העבודה המעצבנת?
כן כן, כולם עייפים. מי לא עייף היום? העבודה, הילדים, הפקקים, החדשות… אבל כשאנחנו מדברים על עייפות שיכולה להצביע על אי ספיקת לב…
אנחנו מדברים על עייפות ברמה אחרת. כזו שמפריעה לפעולות יומיומיות פשוטות. עייפות שתשלימו שעות שינה ועדיין תהיו מותשים.
עלייה קטנה במדרגות מרגישה כמו טיפוס על האוורסט? סתם ללכת לסופר זה מבצע לוגיסטי קשה?
זה קורה כי הלב לא מצליח לספק מספיק דם וחמצן לשרירים ולאיברים. הם פשוט לא מקבלים את הדלק שהם צריכים. והתוצאה? תחושת תשישות קבועה ומעיקה שלא עוברת עם מנוחה רגילה.
2. קוצר נשימה: לא רק אחרי ספרינט למקרר
גם קוצר נשימה הוא משהו שכולם חווים לפעמים. אחרי ריצה קלה? הגיוני. אחרי עלייה תלולה במדרגות? הגיוני. אבל קוצר נשימה מפעילות קלה? או גרוע מזה, קוצר נשימה כשאתם שוכבים במיטה? כשאתם רק מנסים להירדם? זה דגל אדום גדול ובוהק.
זה קורה כי כשהלב לא מזרים ביעילות, נוזלים יכולים "להתגנב" לריאות. זה כמו לנסות לנשום דרך ספוג רטוב. קשה!
כששוכבים, הנוזלים האלה נוטים להתפשט בריאות בצורה שמקשה על הנשימה עוד יותר. לפעמים אנשים עם אי ספיקת לב מתחילים לישון עם יותר כריות כדי להיות בזווית יותר זקופה ונוחה לנשימה.
3. נפיחות ברגליים, בקרסוליים, או… בבטן?! (בצקת קוראים לזה ברפואה, סתם לידע כללי)
נפיחות! אדמה! (בצלאל אלוני היה גאה בי על הבדיחה הזו)
סתם.
המונח הרפואי הוא בצקת, והיא תוצאה קלאסית של הצטברות נוזלים. כשהלב לא מזרים טוב, הדם "נתקע" בוורידים, כי הוא לא מצליח לחזור ללב בקלות. בעיקר בחלקים התחתונים של הגוף, בגלל כוח הכבידה. ואז הנוזלים האלה "זולגים" מהכלי הדם אל הרקמות מסביב.
התוצאה? קרסוליים שנראות כמו בלונים בסוף היום. רגליים נפוחות. לפעמים גם הצטברות נוזלים בידיים. ובמקרים קצת יותר מתקדמים, גם הצטברות נוזלים בחלל הבטן (מיימת), שגורמת לבטן להיראות נפוחה.
אם הגרביים שלכם משאירות סימן עמוק בסוף היום, או שהטבעת פתאום לוחצת, או שהנעליים מרגישות צפופות יותר מהרגיל…
כדאי לשים לב. זה לא רק "עייפות של סוף יום".
4. שיעול טורדני או צפצופים שלא עוזבים (לא, זה לא תמיד התחלה של שפעת קיץ מוזרה)
כמו שאמרנו על קוצר נשימה, הצטברות נוזלים בריאות יכולה לגרום לגירוי. והגוף? מנסה להיפטר מהם! איך? שיעול!
לפעמים השיעול הזה מלווה בכיח. לפעמים בצבע ורדרד, לפעמים קצף. ולפעמים זה סתם שיעול יבש ומעצבן, בעיקר בלילה.
גם צפצופים בנשימה, כמו אצל אסתמטיים, יכולים להופיע. למה? כי דרכי האוויר הקטנות נהיות צרות בגלל הנוזלים שמקיפים אותן.
אז לפני שאתם שולפים עוד סוכריית שיעול, תחשבו רגע. האם זה מלווה בעוד סימנים?
5. אין חשק לאכול? גם בחתונה? (אוקיי, אולי לא בחתונה, שם הכל טעים מדי)
טוב, אולי לא בדיוק בחתונה. אבל איבוד תיאבון משמעותי, תחושת מלאות מהירה אחרי רק כמה ביסים, תחושת בחילה קבועה…
אלה בהחלט סימנים אפשריים.
זה קורה כי הלב המקרטע משפיע גם על מערכת העיכול. יש פחות זרימת דם לקיבה ולמעיים, מה שפוגע בעיכול ובספיגה. ולפעמים, כמו שאמרנו על הבטן, הצטברות נוזלים מסביב לאיברים הפנימיים יוצרת תחושת מלאות ולחץ.
פתאום ארוחה קטנה מרגישה כמו ארוחת חג טורקית. והמחשבה על אוכל פשוט… לא עושה לכם את זה כמו פעם. אם אתם יורדים במשקל בלי להתכוון – זה גם סימן שכדאי לבדוק.
6. דפיקות לב מואצות או לא סדירות (טאקי-קארדיה, סתם בשביל השוואצה)
הלב מנסה לפצות!
אם בכל פעימה הוא מזרים פחות דם ממה שהגוף צריך…
אז מה הפתרון ההגיוני של המשאבה המדהימה הזו?
לרוץ מהר יותר! לפעום מהר יותר!
קצב לב מואץ במנוחה, או תחושה שהלב "מדלג" על פעימות, שהוא פועם בצורה לא סדירה, "מעופף" בחזה…
אלה דרכים של הלב להגיד "היי! אני עובד קשה מדי כאן! אני מנסה להספיק!".
לפעמים זה מרגיש כמו פרפורים קטנים בחזה. ולפעמים סתם דופק מהיר שמפריע ומורגש. שימו לב לדופק שלכם. לא רק אחרי ספורט.
7. בלבול או קושי לחשוב בהיגיון: כשהמוח לא מקבל מספיק דלק (פחות שכיח מוקדם, אבל קיים!)
זה סימן קצת פחות שכיח בשלבים ממש מוקדמים, כי הגוף נוטה לתעדף את אספקת הדם למוח (הוא די חשוב). אבל בהחלט אפשרי, במיוחד כשהמצב מתחיל להתקדם קצת.
כשהלב לא מזרים מספיק דם ביעילות, גם המוח מקבל פחות חמצן וחומרים מזינים. זה כמו לנסות לנהוג במכונית עם מיכל דלק כמעט ריק. היא עדיין נוסעת, אבל קצת מגמגמת.
התוצאה? קושי להתרכז. תחושת בלבול קל. קושי לעבד מידע מהר. במקרים מתקדמים יותר, גם בעיות זיכרון וקושי בהתמצאות.
אם פתאום אתם שוכחים איפה שמתם את המפתחות יותר מהרגיל (אוקיי, זה קורה לכולם וזה לא בהכרח אי ספיקת לב!)… אבל אם זה מלווה בסימנים אחרים מהרשימה הזו, או שזה שינוי בולט אצל מישהו שאתם מכירים…
זה בהחלט שווה בדיקה. למוח מגיע את הדלק הכי טוב שאפשר!
"אבל אמא שלי תמיד עייפה!" – איך מבדילים בין סתם לבין… זה?
זו שאלת מיליון הדולר, נכון?
כי כל הסימנים האלה יכולים להיות קשורים גם למיליון דברים אחרים. הזדקנות טבעית. לחץ. חוסר שינה. אנמיה. מחלות פשוטות וחולפות. מי לא חווה עייפות או קוצר נשימה קל פה ושם?
אז איך יודעים מתי זה "סתם" ומתי כדאי להרים גבה?
הסוד הוא בדפוס, בעקביות, ובשינוי
הכי חשוב זה לשים לב לשינוי. האם הסימנים האלה חדשים? האם הם מחמירים לאורך זמן? האם הם מופיעים בצורה עקבית ולא רק פעם אחת?
והאם מופיעים כמה סימנים יחד?
ככל שיש יותר סימנים ברשימה, ובמיוחד אם הם הופיעו לאחרונה או הולכים ונעשים גרועים יותר לאורך שבועות או חודשים…
הסיכוי שזה משהו שכדאי לבדוק ברצינות עולה משמעותית.
אל תצפו לזהות את כל 7 הסימנים כדי להרגיש שזה רציני. לפעמים מספיק 2-3 סימנים משמעותיים שמחמירים כדי להצדיק בדיקה.
ולמה לא לאבחן את עצמכם בגוגל (בלי הרופא)?
טוב, כי גוגל הוא כלי מדהים. הוא נותן המון מידע. לפעמים יותר מדי.
אבל הוא לא רופא.
הוא לא יכול לשמוע את הלב שלכם עם סטטוסקופ. הוא לא מכיר את ההיסטוריה הרפואית המלאה שלכם. הוא לא יכול להזמין בדיקות דם ספציפיות או אקו לב. הוא לא יכול להבדיל בין קוצר נשימה מחרדה לבין קוצר נשימה מנוזלים בריאות.
המטרה של המאמר הזה היא לתת לכם את הידע לשים לב. להיות מודעים. ולהגיע לרופא בזמן.
אל תחליטו לבד "אה, זה בטח אי ספיקת לב!" ולייצר פאניקה מיותרת. מצד שני, ואולי חשוב יותר – אל תגידו "אה, זה סתם כי אני עייף היום" כשבעצם מדובר על עייפות שלא עוברת, מלווה בנפיחות וקוצר נשימה במאמץ קל.
אם יש לכם חשש – גשו להיבדק. מקסימום תגלו שזה לא זה. וזה מעולה! עדיף בהרבה מאשר לגלות מאוחר מדי.
למה לעזאזל הלב שולח לנו רמזים כאלה עדינים בהתחלה? הוא לא יכול פשוט לשלוח סמס?
הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה, כבר אמרנו? הוא בנוי כדי לשרוד. כדי להתמודד. כשהוא מזהה שמשהו לא עובד 100% כמו שצריך, הוא מנסה לפצות.
מנגנוני הפיצוי הטבעיים של הגוף – קסם (עם קאץ')
כשהלב מתחיל להתקשות לשאוב דם ביעילות… הגוף מפעיל מנגנונים שיעזרו לו לעשות את העבודה. למשל:
- המערכת העצבית מעלה את קצב הלב ולוחצת על כלי הדם כדי להעלות את הלחץ.
- הכליות מפרישות הורמונים שמורים לגוף לשמור יותר מלח ונוזלים, כדי להגדיל את נפח הדם ולהקל על הלב לשאוב (כמו למלא את המשאבה במים).
- השריר של הלב עצמו יכול להתעבות או להתנפח (להתרחב) כדי לנסות לשאוב חזק יותר או להכיל יותר דם.
אלה עובדים בהתחלה. הם עוזרים לשמור על זרימת דם יחסית תקינה לזמן מה. והסימנים? הם או לא מופיעים בכלל, או מופיעים בצורה עדינה ורק במאמץ גדול.
אבל יש להם מחיר.
המנגנונים האלה, שנועדו לעזור לטווח קצר, מעמיסים עוד יותר על הלב בטווח הארוך. הלב נאלץ לעבוד קשה יותר ויותר. ועם הזמן, הם מפסיקים להיות מספיקים.
כשהמנגנונים האלה "נשברים" או כבר לא יכולים לפצות, אז הסימנים נהיים ברורים יותר, קשים יותר, ומופיעים גם במנוחה.
ולכן, תפיסה בשלב ה"רמזים העדינים" הזה – כשהגוף עדיין מצליח לפצות יחסית טוב – זה מפתח. זה הזמן להתערב כשהסיכוי להשפיע הוא הכי גבוה.
מתי להרים טלפון לרופא? (בלי להיות היפוכונדר, אבל גם בלי להזניח!)
אז מתי כדאי לקבוע תור ולא לחכות לפנסיה או לזה שהסימנים "יעברו לבד"?
אזעקת אמת קלה: מתי לא לחשוב פעמיים
אם אתם חווים כמה מהסימנים שתיארנו…
ובמיוחד אם הם הופיעו לאחרונה (בשבועות או חודשים האחרונים) או מחמירים בהדרגה…
אל תחכו!
עייפות קיצונית חדשה שלא עוברת?
קוצר נשימה פתאומי או מחמיר במאמץ קל, או כששוכבים?
נפיחות בולטת ברגליים או בקרסוליים שלא הייתה שם קודם או שמחמירה?
אלה סיבות מספיק טובות לקבוע תור לרופא המשפחה שלכם.
הוא הכתובת הראשונה והכי נכונה. הוא יאזין, ישאל שאלות, יבצע בדיקה פיזית, ויוכל להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות או בהפניה לקרדיולוג (מומחה לב).
תמיד עדיף לבדוק ולהבין שזה לא זה (טפו טפו טפו)… מאשר להגיד "אה, יהיה בסדר" ולפספס משהו חשוב.
הרופא שלכם שם בשביל זה. הוא לא ישפוט אתכם אם הגעתם "לחינם". וגם אם כן (שזה לא יקרה אצל רופא טוב), עדיף על פני הזנחה של בעיה אמיתית, נכון?
זכרו: אתם לא עושים "טובה" לרופא כשאתם באים להיבדק. אתם שומרים על עצמכם. וזו המטרה העיקרית!
אוקיי, הבנו. מה עכשיו? (מדריך מקוצר לאזרח המודע והסקרן)
הידע זה כוח, כבר אמרנו? עכשיו כשיש לכם את הרשימה הזו בראש, ואת ההבנה שסימנים מוקדמים קיימים וחשוב לזהות אותם… מה עושים בפועל?
שימו עין על עצמכם (ולא, זה לא נרקיסיזם)
היו מודעים לגוף שלכם. לשינויים שהוא עובר. לא להילחץ מכל פיפס קטן ולקפוץ למסקנות הכי גרועות. אבל לא להתעלם מרמזים עקביים ומטרידים, במיוחד אם הם מופיעים בכמה "חזיתות" יחד (עייפות + נפיחות + קוצר נשימה, למשל).
תזכרו שוב את הרשימה. מדי פעם תעברו עליה במחשבה. לא בלופ חרדתי, אלא במודעות בריאה.
השיחה עם הרופא: איך לגרום לה להיות אפקטיבית
כשאתם מגיעים לרופא עם חשש, היו מוכנים. תארו בדיוק אילו סימנים שמתם לב אליהם. לא רק "אני עייף". אלא "אני עייף ברמה שקשה לי לעלות מדרגות, וזה התחיל לפני חודשיים ומחמיר".
ציינו מתי הסימנים התחילו, מתי הם קורים (במאמץ? במנוחה? בשכיבה?), האם יש משהו שמקל עליהם או מחמיר אותם, והאם הם מחמירים לאורך זמן.
ספרו גם על היסטוריה רפואית שלכם ושל המשפחה (לחץ דם, סוכרת, מחלות לב קודמות, כולסטרול). זה יעזור לרופא להבין את התמונה מהר יותר ולהחליט על הבדיקות הנכונות.
אל תשכחו גם את האורח חיים! (זה תמיד רלוונטי, נכון?)
תזונה בריאה (ים תיכונית? נהדר!), פעילות גופנית סדירה (בהתאם ליכולת ולהמלצת רופא, כמובן), הימנעות מעישון לחלוטין, שמירה על משקל תקין, וניהול לחץ ומתח…
כל הדברים האלה שתמיד שומעים עליהם, בכל כתבת בריאות אפשרית…
הם חשובים לא רק למניעה ראשונית של מחלות לב.
אלא גם לשמירה על לב חזק ותומכים בצורה משמעותית בטיפול אם מתגלה בעיה כלשהי, כולל אי ספיקת לב בשלביה המוקדמים או המתקדמים יותר.
אל תזלזלו בהם! הם אבני יסוד בבריאות שלכם.
שאלות בוערות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ועכשיו גם מקבלים תשובה!)
שאלה 1: האם אי ספיקת לב קורית רק למבוגרים?
תשובה: לא! אמנם הסיכון עולה משמעותית עם הגיל (כי המשאבה עובדת יותר שנים), אבל היא יכולה לפגוע גם בצעירים. במיוחד אם יש להם מחלות רקע כמו סוכרת, לחץ דם גבוה שאינו מאוזן, מחלות לב מולדות, דלקת בשריר הלב שנגרמה על ידי וירוס, או שעברו טיפולים אונקולוגיים מסוימים שפגעו בלב.
שאלה 2: יש הבדל בסימנים המוקדמים בין גברים לנשים?
תשובה: לרוב הסימנים המרכזיים דומים בשני המינים (עייפות, קוצר נשימה, נפיחות). עם זאת, מחקרים מראים שלפעמים נשים מדווחות יותר על סימנים "פחות קלאסיים" או קצת יותר מעורפלים בהתחלה. למשל: עייפות קיצונית שהיא הסימן היחיד הבולט, הפרעות שינה, כאבים בבטן עליונה, או בחילה. חשוב שהרופאים יהיו מודעים גם ל"גיוון" הזה בסימנים.
שאלה 3: האם כאבים בחזה הם סימן אופייני לאי ספיקת לב?
תשובה: כאבים בחזה (תעוקת חזה) קשורים לרוב יותר למחלת לב איסכמית – מצב בו יש היצרות או חסימה בעורקים שמספקים דם לשריר הלב עצמו (התקף לב הוא חסימה מלאה). באי ספיקת לב הבעיה היא יותר בתפקוד הלב כמשאבה. כלומר, הוא לא שואב מספיק טוב, וזה גורם להצטברות נוזלים או לחוסר אספקת דם לרקמות הפריפריאליות. *עם זאת*, מחלת לב איסכמית היא אחת הסיבות המרכזיות לאי ספיקת לב! אז אם יש כאבים בחזה – תמיד אבל תמיד כדאי להיבדק!
שאלה 4: כמה זמן לוקח לסימנים האלה להתפתח מרגע שהבעיה בלב מתחילה?
תשובה: זה מאוד משתנה ותלוי בסיבה לאי ספיקת הלב וביכולת הפיצוי של הגוף. לפעמים, כמו אחרי התקף לב גדול, אי ספיקת לב יכולה להתפתח די מהר (שבועות-חודשים). במקרים אחרים, למשל כתוצאה מיתר לחץ דם כרוני לא מטופל, זה יכול להיות תהליך הדרגתי מאוד, על פני חודשים או אפילו שנים, כשהסימנים מופיעים לאט לאט ומחמירים בהדרגה בלתי מורגשת כמעט. לכן שוב – לשים לב לשינויים לאורך זמן.
שאלה 5: אם זיהיתי כמה סימנים ברשימה, האם זה אומר שבוודאות יש לי אי ספיקת לב?
תשובה: בשום אופן לא! וזו נקודה חשובה ביותר. כמו שאמרנו בהתחלה, הסימנים האלה יכולים להעיד על המון דברים אחרים, חלקם שגרתיים לחלוטין, וחלקם רציניים אבל שונים (למשל, בעיות בבלוטת התריס, מחלות ריאה, אנמיה קשה, בעיות בכליות ועוד). המטרה של המאמר הזה היא אך ורק להעלות את המודעות, כדי שאם אתם מזהים כמה כאלה יחד, ועוד יותר אם הם חדשים או מחמירים, תלכו להיבדק אצל רופא מוסמך שיכול לתת אבחנה מדויקת. רק הרופא יכול לאבחן!
שאלה 6: אילו בדיקות הרופא עשוי לעשות כדי לאבחן או לשלול אי ספיקת לב?
תשובה: הרופא יתחיל מבדיקה פיזית מקיפה (האזנה ללב ולריאות, בדיקת בצקות) ושאלות מפורטות על הסימנים שלכם וההיסטוריה הרפואית. אחר כך עשויות לבוא בדיקות כמו אק"ג (בדיקת הפעילות החשמלית של הלב), צילום חזה (לראות אם יש הצטברות נוזלים בריאות או שהלב מוגדל), בדיקות דם מסוימות (כמו BNP או NT-proBNP – חלבונים שעולים כשהלב במצוקה), ובדיקה מרכזית וחשובה: אקו לב (אולטרסאונד של הלב), שמראה איך שריר הלב מתכווץ ואיך המסתמים עובדים – זו בדיקה נהדרת להערכת תפקוד המשאבה.
שאלה 7: אם אובחנה אי ספיקת לב, האם אפשר להחלים מזה?
תשובה: ברוב המקרים, אי ספיקת לב היא מצב כרוני, כלומר אי אפשר "להחלים" ממנה לחלוטין ולהחזיר את הלב למצב שהיה לפני. אבל! וזה אבל גדול וחשוב! עם טיפול נכון ומתאים (תרופתי שהשתפר דרמטית בשנים האחרונות, שינויי אורח חיים, ולפעמים גם פרוצדורות רפואיות או התקני קוצב לב מסוימים), אפשר לשפר משמעותית את התסמינים, לעצור או להאט את ההתקדמות של המחלה, למנוע אשפוזים מיותרים, ולחיות חיים מלאים, פעילים וטובים למרות המצב. אז גם אם קיבלתם אבחנה – זו לא סוף העולם, אלא תחילתה של תקופת טיפול ושמירה על עצמכם בצורה המיטבית.
אז הנה זה!
הרשימה של הסימנים המוקדמים של אי ספיקת לב.
זכרו, הגוף שלכם מדבר אליכם.
לפעמים בצעקות ברורות, ולפעמים בלחישות עדינות וכמעט בלתי מורגשות.
במקרה של הלב, הלחישות המוקדמות האלה הן זהב טהור.
הן נותנות לכם הזדמנות לפעול. לשים לב. ללכת להיבדק. לקבל טיפול בזמן. ולשמור על המשאבה החשובה ביותר שלכם במצב הכי טוב שאפשר, לאורך שנים רבות וטובות.
אז שימו לב לסימנים. הקשיבו לגוף. ואל תהססו לרגע להתייעץ עם הרופא המשפחה שלכם אם יש לכם חשש כלשהו.
הבריאות שלכם בידיים שלכם (ובעזרה מקצועית קטנה מהרופא, כמובן!).
הישארו בריאים, שמחים, ומודעים!
עד הפעם הבאה.