Skip to content
דף הבית » רפואה כללית ומשפחה » תופעות לוואי נדירות של תרופות SGLT2 שהרופא לא יספר לכם

תופעות לוואי נדירות של תרופות SGLT2 שהרופא לא יספר לכם

קסם התרופות החדשות לסוכרת… והצדדים הפחות נוצצים שלהן?

שמעו סיפור: במשך שנים, המאבק בסוכרת סוג 2 היה מסע מורכב. טיפולים ניסו להוריד את רמות הסוכר בדם בדרכים שונות ומשונות, אבל עם אתגרים לא קטנים. ואז הגיעו הן. תרופות שעשו מהפכה של ממש. הן לא רק הורידו סוכר, הן גם הראו יכולות מדהימות בהגנה על הלב והכליות. פלא ממש! אנשים רבים שינו את חייהם לטובה בזכותן. הרגשה של תקווה חדשה. אבל כמו בכל סיפור גדול, גם לסיפור הזה יש צדדים פחות מוכרים. דברים שחשוב לדעת. לא כדי להיבהל, אלא כדי להיות מוכנים, עירניים וחכמים. כי ידע, חברים, הוא הכוח האמיתי. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן היום. לצלול יחד, בכיף ובלי דרמות מיותרות, אל כמה מהסודות הפחות מדוברים של התרופות המופלאות האלה. בואו נתחיל במסע שיהפוך אתכם למומחים קטנים בעצמכם. מוכנים?

1. אז מה זה בכלל ה"קלאסה" הזאת שנקראת SGLT2?

בואו נדבר רגע בגובה העיניים. תרופות ה-SGLT2 הן משפחה של תרופות. שמות מוכרים יכולים להיות ג'ארדיאנס (Jardiance), פורסיגה (Forxiga), אינבוקנה (Invokana). הן פועלות במקום מיוחד בגוף – בכליות. תפקיד הכליות הוא לסנן את הדם שלנו. הן בעצם הפילטר המשוכלל של הגוף. כשהן מסננות, הן מחליטות מה להשאיר בפנים (כמו סוכר, למשל, אם רמותיו לא גבוהות מדי) ומה להוציא החוצה בשתן (כמו פסולת מיותרת).

הסוכר שלנו, שעובר סינון בכליות, אמור כמעט כולו לחזור בחזרה לגוף. יש שם מעין "משאבות" קטנות שאוספות אותו ומחזירות אותו לזרם הדם. אחת המשאבות המרכזיות האלה נקראת SGLT2. הבנתם את הרמז? התרופות האלה בדיוק את המשאבה הזאת. הן חוסמות אותה!

ומה קורה כשחוסמים את המשאבה שאוספת סוכר בחזרה? בדיוק! הסוכר נשאר בפילטר. והיכן הוא ממשיך את דרכו? ישר לתוך השלפוחית, ובסוף… החוצה, בפיפי. פשוט גאוני.

התוצאה? רמות הסוכר בדם יורדות. אבל לא רק זה. כשהסוכר יוצא החוצה, הוא "מושך" איתו גם מים. אז יש גם אפקט קל של השתנה מוגברת. ולמה זה טוב? כי זה עוזר להוריד לחץ דם קצת, ובעיקר – זה מקל עומס על הלב והכליות. בגלל זה הן הפכו לכוכבות לא רק בטיפול בסוכרת, אלא גם במחלות לב ובמחלות כליה כרוניות, גם אצל אנשים ללא סוכרת! חלום של תרופה. כמעט…

2. הפעם, נצלול למעמקים: איפה הסיכון האורב? (רמז: לא בפינה שחשבתם)

אף אחד לא הבטיח לנו שהחיים יהיו קלים, בטח לא כשמדובר בסוכר בגוף ובבריאות בכלל. אז כן, למרות כל היתרונות המדהימים, גם לתרופות ה-SGLT2 יש כמה צדדים פחות נעימים. רוב תופעות הלוואי מוכרות ולא דרמטיות: השתנה מוגברת (הגיוני, לא?), קצת צמא. אבל יש כמה תופעות לוואי שהן פחות שכיחות. הרבה פחות שכיחות, למען האמת. אבל דווקא בגלל שהן נדירות, הן לפעמים מפתיעות. ולפעמים, חשוב לזהות אותן מוקדם. בדיוק אליהן נצלול עכשיו. אל תדאגו, אנחנו נעשה את זה בחיוך.

3.1. החברים הקטנים והלא רצויים: זיהומים פטרייתיים באזורים אינטימיים

זוכרים שאמרנו שהסוכר יוצא עם הפיפי? נכון. וזה מצוין לרמת הסוכר בדם. אבל איפה הפיפי הזה עובר בדרך החוצה? באזורים אינטימיים. ואם הפיפי הזה עשיר בסוכר? אוי אוי אוי. הסוכר הזה הוא בעצם ארוחת גורמה אמיתית לחיידקים ובעיקר לפטריות. בעיקר פטריית קנדידה, אותה חברה ותיקה (ולא תמיד אהובה) שגורמת לפטרת.

אז כן, אחת מתופעות הלוואי השכיחות יחסית (אבל לא "נדירה מאוד" כמו האחרות שנדבר עליהן) של התרופות האלה היא עלייה בשכיחות של זיהומים פטרייתיים. בעיקר אצל נשים (וגינליות) וגברים לא נימולים (באזור העטרה והעורלה).

זה לא נעים, זה יכול לגרד, לשרוף, לגרום לאדמומיות ולהפרשות. זה בהחלט יכול להעיק. אבל! זה לרוב לא מסוכן וזה בדרך כלל מטופל בקלות עם משחות או כדורים נגד פטריות.

איך מזהים?

  • גירוד, צריבה או כאב באזור איברי המין.
  • אדמומיות ונפיחות.
  • הפרשות חריגות (בדרך כלל לבנות, גושיות או דמויות גבינה אצל נשים; לפעמים רק אדמומיות וגרד אצל גברים).
  • כאב או אי נוחות בזמן יחסי מין או השתנה.

אפשר לעשות משהו כדי למנוע או להקל? כן, בהחלט! היגיינה טובה היא חברה הכי טובה במקרה הזה. שמירה על האזור יבש ונקי. בגדים תחתונים מכותנה נושמת. ולפעמים, במקרים חוזרים, הרופא יכול לתת טיפול מונע או להמליץ על טיפולים טבעיים מסוימים.


כמה שאלות בוערות על זיהומים פטרייתיים ו-SGLT2:

Q: אם קיבלתי זיהום פטרייתי, זה אומר שהתרופה לא טובה לי?

A: לא בהכרח! זה אומר שאתה או את רגישים יותר לתופעת הלוואי הזו. אם הטיפול בזיהום קל ויעיל, ויתרונות התרופה עולים על אי הנוחות, בהחלט אפשר להמשיך בה. שוחחו עם הרופא שלכם.

Q: אני גבר נימול, יש לי סיכוי נמוך יותר?

A: באופן כללי כן, השכיחות נמוכה יותר אצל גברים נימולים לעומת גברים לא נימולים. אבל זה עדיין אפשרי, אז כדאי להיות עירניים לכל שינוי.

Q: אפשר להשתמש בטיפולים טבעיים?

A: יש אנשים שמדווחים על שיפור עם דברים כמו יוגורט פרוביוטי (לא הכוונה למרוח אותו, כן?), אבל תמיד עדיף להתייעץ עם הרופא או הרוקח לפני שמשתמשים בכל טיפול, טבעי או קונבנציונלי. טיפולים תרופתיים מקומיים בדרך כלל יעילים ומהירים.

Q: האם היגיינה מוגזמת יכולה להזיק?

A: כן, ניקיון מוגזם או שימוש בסבונים חריפים עלולים דווקא להפר את האיזון הטבעי ולהחמיר את המצב. מים וסבון עדין (ולא בתוך הנרתיק אצל נשים) בדרך כלל מספיקים בהחלט.


3.2. המלכודת המתוקה: חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) – סיפור עם טוויסט!

אוקיי, כאן נכנסים לטריטוריה של ה"נדיר אבל חשוב לדעת". DKA (Diabetic Ketoacidosis) היא מצב חירום רפואי. בדרך כלל הוא קורה אצל אנשים עם סוכרת סוג 1, או סוכרת סוג 2 שלא מטופלת טוב, כשרמות הסוכר גבוהות *מאוד* ואין מספיק אינסולין בגוף. כשהגוף לא יכול להשתמש בסוכר לאנרגיה (כי אין מספיק אינסולין), הוא מתחיל לפרק שומן במקום. פירוק השומן הזה מייצר "קטונים" – מעין חומרי דלק חלופיים. כשיש יותר מדי קטונים, הדם הופך חומצי מדי, וזה מצב מסוכן.

אבל רגע… אמרנו שתרופות SGLT2 מורידות סוכר, נכון? אז איך הן יכולות לגרום ל-DKA שקשור לסוכר גבוה? אה, כאן הטוויסט! במקרים נדירים, התרופות האלה יכולות לגרום ל-DKA גם כשרמות הסוכר בדם *לא* גבוהות באופן דרמטי. לפעמים הן אפילו בטווח הנורמלי. זה נקרא Euglycemic DKA (euDKA) – DKA עם סוכר תקין (או קרוב לכך).

איך זה קורה? המנגנון לא לגמרי מפוענח עד הסוף, אבל ההשערה היא שהתרופה גורמת לגוף להשתמש יותר בשומן לאנרגיה (כי פחות סוכר נכנס לתאים), וזה מגביר ייצור קטונים. אם יש גם מצב אחר שמגביר ייצור קטונים (כמו שנדבר עוד מעט) ו/או מוריד קצת את פעילות האינסולין, השילוב עם ה-SGLT2 יכול לדחוף את הגוף למצב של DKA, גם בלי רמות סוכר אסטרונומיות ש"יתריעו" כמו ב-DKA קלאסי.

הקטע המסוכן כאן הוא שמכיוון שרמות הסוכר לא מאוד גבוהות, לפעמים לא חושדים מיד ב-DKA, וזה יכול לעכב את האבחנה והטיפול.

3.3. מי בסיכון מוגבר ל-DKA הזה?

חשוב להדגיש שזה נדיר, אבל יש מצבים שיכולים להעלות את הסיכון אצל אנשים שלוקחים SGLT2:

  • ניתוחים: הגוף בסטרס, לפעמים יש צום לפני ואחרי, לפעמים מפחיתים מינון אינסולין.
  • מחלות חריפות: זיהומים קשים, שפעת, דלקת ריאות, הקאות ושלשולים. כל אלה מכניסים את הגוף לסטרס ויכולים להשפיע על רמות האינסולין והקטונים.
  • צום או דיאטות דלות פחמימות/קטו: אם הגוף גם ככה מתחיל לפרק יותר שומן בגלל תזונה מסוימת, זה יכול להוסיף לנטל הקטונים.
  • התייבשות: פחות נוזלים יכולים להחמיר את המצב.
  • צריכת אלכוהול מופרזת.
  • הפחתה במינון אינסולין (במטופלים שמקבלים גם אינסולין).
  • מצבים שעלולים לרמז על נטייה ל-DKA (למשל, אנשים עם סוכרת סוג 2 אבל עם חלק מתכונות סוכרת סוג 1, או כאלה שסבלו בעבר מ-DKA).

3.4. הסימנים שחייבים, אבל פשוט חייבים להכיר!

אלה הסימנים שצריכים להדליק לכם נורה אדומה. הם לא קשורים ישירות לרמות הסוכר בדם, אלא למצב ה-DKA עצמו. אם אתם לוקחים SGLT2 וחווים אחד או יותר מהסימנים האלה, אל תהססו לרגע ופנו מיד לעזרה רפואית!

  • בחילות קשות, הקאות, וכאבי בטן חזקים. (זה אחד הסימנים הכי שכיחים ב-euDKA).
  • קשיי נשימה או נשימה מהירה ועמוקה במיוחד. (הגוף מנסה "לנשוף" החוצה את החומצה).
  • עייפות קיצונית וחולשה.
  • בלבול או קושי להתרכז.
  • ריח פה "פירותי" או דמוי אצטון. (בגלל הקטונים).

חשוב לזכור: אם אתם חולים (שפעת, זיהום, וכו') או עומדים לפני ניתוח או פרוצדורה רפואית שדורשת צום, התייעצו עם הרופא שלכם לגבי הפסקה זמנית של התרופה מהמשפחה הזו. זה נקרא "כללי יום חולי" (Sick Day Rules) והם קריטיים!


עוד כמה שאלות חכמות (וישירות) על DKA ו-SGLT2:

Q: אם אני לוקח/ת SGLT2, האם אני צריך/ה לבדוק קטונים באופן קבוע?

A: לא באופן שגרתי לכולם. הבדיקה הופכת חשובה אם אתם לא מרגישים טוב, חווים תסמינים שציינו (בחילות, כאבי בטן וכו'), או במצבים של סיכון מוגבר כמו מחלה או צום לפני ניתוח. במצבים אלה, בדיקת קטונים (בשתן או בדם) יכולה להיות מאוד מועילה.

Q: אני טס/ה לחו"ל ויש שינוי בשעות הארוחות. האם זה מעלה סיכון?

A: שינויים קלים לא אמורים להיות בעיה. צום ארוך מהרגיל, או שינוי משמעותי בהרגלי האכילה (כמו דיאטת כסאח פתאומית), הם אלה שיכולים להעלות את הסיכון. אם יש ספק, התייעצו עם הרופא לפני הטיסה, במיוחד אם אתם מטופלים גם באינסולין.

Q: אם אני מרגיש/ה בחילה קלה, זה אומר שזה DKA?

A: לא בהכרח. בחילות יכולות להיגרם ממיליון ואחד דברים. אבל אם הבחילות קשות, מתמשכות, מלוות בהקאות, כאבי בטן או קשיי נשימה – זו נורה אדומה שצריך להתייחס אליה ברצינות רבה ומיד לפנות לטיפול רפואי.

Q: האם DKA עם סוכר תקין מסוכן פחות מ-DKA רגיל?

A: ממש לא! הוא מצב חירום רפואי בדיוק כמו DKA קלאסי, ודורש טיפול רפואי דחוף בבית חולים. הסכנה העיקרית היא כאמור עיכוב באבחון.

Q: אם הפסקתי את התרופה בגלל מחלה או ניתוח, מתי אפשר לחזור לקחת אותה?

A: בדרך כלל חוזרים לקחת את התרופה רק לאחר שמצבכם התייצב לחלוטין, אתם אוכלים ושותים כרגיל, ורמות הסוכר מאוזנות. שוב, הנחיה ספציפית צריכה להינתן על ידי הרופא המטפל.


3.5. ועוד דברים ממש נדירים (אבל כדאי לשמוע עליהם בשקט בשקט)

יש עוד כמה דברים שנצפו לעיתים נדירות בשימוש בתרופות האלה. אחד מהם נקרא פורנייה (Fournier's Gangrene). זהו זיהום חיידקי נדיר ומסוכן מאוד של אזור איברי המין והפרינאום (האזור שבין איברי המין לפי הטבעת). זהו מצב חירום רפואי שדורש טיפול מיידי. הקשר לתרופות הללו נצפה בדיווחים לאחר שיווקן, והוא כנראה קשור לעובדה שיש יותר סוכר בשתן ובאזור, מה שעלול ליצור קרקע פורייה יותר לחיידקים במקרה של פצע או זיהום מקומי קטן שהתפשט. שוב, זה נדיר להחריד, אבל חשוב להיות מודעים לכך ולפנות לטיפול רפואי מיד אם מופיעים סימנים כמו כאב חמור באזור, נפיחות, אדמומיות שמתפשטת במהירות, או חום.

היו גם דיווחים ראשוניים על סיכון מוגבר לשברים או קטיעות גפיים תחתונות (בעיקר עם תרופה ספציפית מהמשפחה הזו – קנאגליפלוזין/אינבוקנה), אבל נתונים עדכניים יותר פחות תומכים בקשר זה באופן גורף עם כל המשפחה, וזה עדיין נושא למחקר והערכה. הרופאים עוקבים אחר זה.

4. אז מה עושים עם כל המידע הזה? רצים להחליף תרופה?

בשום פנים ואופן לא! הנקודה העיקרית כאן היא ידע הוא כוח, לא פחד. תרופות ה-SGLT2 הן כאמור תרופות נהדרות שהוכיחו חד משמעית שיפור בבריאות ואיכות החיים של מטופלים רבים, במיוחד אלה עם סוכרת סוג 2 שכבר פיתחו מחלת לב או כליה, או בסיכון גבוה לכך. היתרונות המוכחים שלהן בהגנה על הלב, הכליות, והורדת הסיכון לאשפוזים עולים בהרבה על הסיכון הנדיר לתופעות הלוואי עליהן דיברנו, עבור רוב המטופלים הנכונים.

העניין הוא פשוט להיות מודעים. לדעת מה לחפש. לדעת מתי לגשת לרופא. לדעת מתי לשאול שאלות. הקומוניקציה ביניכם לבין הרופא המטפל היא הכלי החשוב ביותר. אם אתם מתחילים טיפול כזה, או כבר מטופלים בו, דברו עם הרופא על הסיכונים הפוטנציאליים, ובעיקר על מה לעשות אם מופיעים תסמינים חשודים. הקפידו על "כללי יום חולי" במצבים המתאימים.

המודעות לתסמינים של DKA (במיוחד euDKA) והתייעצות רפואית מהירה הם קריטיים כדי למנוע סיבוכים קשים. מודעות לסימני זיהום פטרייתי מאפשרת טיפול מהיר שמקל על אי הנוחות.

5. לסיכום: להיות בצד הבטוח והמאוזן

התרופות האלה הן חלק מארסנל טיפולי מודרני ומדהים. הן שינו את פני הטיפול במחלות מטבוליות ולבביות רבות. כמו כל כלי רפואי חזק, חשוב להשתמש בהן בחוכמה ועם מודעות מלאה. הכירו את התרופה שלכם, הכירו את הגוף שלכם, ואל תפחדו לשאול שאלות. היו עירניים לסימנים המעידים על תופעות לוואי נדירות אך חשובות. זכרו את כללי "יום חולי" ושמרו על קשר פתוח עם הרופא שלכם.

בסופו של יום, המטרה היא לשמור על הבריאות שלכם בצורה הטובה ביותר, לנצל את היתרונות העצומים שהתרופות האלה מציעות, ובו זמנית להיות מוגנים ובטוחים ככל האפשר. אתם שותפים מלאים בתהליך הזה. המידע הזה נועד להעצים אתכם, לא להלחיץ. אז קחו נשימה עמוקה, חייכו, ואמרו לעצמכם: "אני יודע יותר, ואני מוכן יותר". לבריאות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *