ריסוק אבנים בכליות בגלי הלם: כל מה שחובה לדעת עכשיו

אז כואב לכם.

או אולי כאב לכם.

ואתם כבר יודעים בדיוק למה.

כן, אנחנו מדברים על אבנים בכליות.

האורחים הלא רצויים האלה שמחליטים לפעמים לעשות מסיבה בתוך מערכת השתן שלכם, והמסיבה הזאת… ובכן, בואו נגיד שהיא לא נעימה בלשון המעטה.

הכאב יכול להעיף אתכם מהקירות, ובאמת, מי צריך את זה?

אבל רגע, לפני שאתם נכנסים לפאניקה ומתחילים לחפש את כל הפתרונות הכי הזויים באינטרנט (בלי להזכיר את "דוקטור גוגל", כן?), בואו נדבר על אחת הדרכים המודרניות והאלגנטיות להתמודד עם המטרד הזה.

טכניקה שנקראת בשם הארוך והמפוצץ: ליטוטריפסי חוץ-גופית בגלי הלם.

או בקיצור, ESWL.

נשמע מסובך?

בואו נשבור את זה לחתיכות קטנות, בדיוק כמו שגלי ההלם האלה עושים לאבנים.

אם תמשיכו לקרוא, תבינו בדיוק איך הקסם (או המדע?!) הזה עובד, למי הוא מתאים, מה מרגישים במהלכו ובעיקר – איך הוא יכול להחזיר לכם את השקט לגוף ולנפש.

תתכוננו לצלול איתנו לעומק הנושא.

בסוף המאמר הזה, תרגישו שאתם כמעט מומחים בעצמכם. כמעט.

הקרב המודרני נגד אבנים בכליות: הכל על גלי הלם

אז מה זה בכלל אבן בכליה? (ולמה היא שם?)

בואו נתחיל מההתחלה.

הכליות שלנו הן פועלות חרוצות.

הן מסננות דם.

מפנות פסולת.

מייצרות שתן.

הכל כדי שהגוף שלנו יעבוד כמו שעון שוויצרי.

לפעמים, מכל מיני סיבות (תזונה, גנטיקה, שתייה לא מספקת – הרשימה ארוכה), חומרים מסוימים בשתן, כמו סידן, אוקסלט, או חומצת שתן, מתחילים להצטבר.

במקום להישאר מומסים ולהיפלט החוצה בשמחה, הם מתגבשים.

לאט לאט.

יוצרים גושים קטנים.

שגדלים.

והופכים לאבנים.

כל עוד האבן יושבת בשקט בכליה, היא לרוב לא מפריעה.

הבעיה מתחילה כשהיא מחליטה שהגיע הזמן לטייל קצת.

לצאת למסע במורד צינור השתן (האורטר) בדרך לשלפוחית.

שם, היא יכולה להיתקע.

לחסום את מעבר השתן.

וזה, חברים, כואב.

כואב מאד.

הכאב יכול להיות עוויתי, מגיע בגלים, מקרין לגב התחתון או למפשעה.

בקיצור, סיוט.

הכירו את הנשק הסודי: מה זה לעזאזל ESWL?

אז מה עושים כשיש אבן שמציקה?

יש כמה אופציות.

אחת מהן, ובה נתמקד היום, היא ה-ESWL.

תחשבו על זה כעל דרך מתוחכמת לשבור את האבן לחתיכות קטנות כל כך, שהגוף יוכל לפלוט אותן באופן טבעי.

בלי ניתוח פולשני.

בלי חתכים גדולים.

פשוט… לשבור אותה מבחוץ.

איך זה עובד בקטנה? (הסבר טכני קליל)

זה עובד על העיקרון של גלי הלם אקוסטיים.

תחשבו על זה כמו מיקרו-רעידות מאד מאד ממוקדות ועוצמתיות.

המכשיר מייצר את הגלים האלה מחוץ לגוף (ומכאן השם "חוץ-גופית").

הגלים עוברים דרך רקמות הגוף הרכות בלי לגרום להן נזק משמעותי (מים ורקמות רכות מעבירים את גלי ההלם בצורה טובה).

אבל כשהם פוגשים משהו צפוף וקשה יותר… נכון, כמו אבן!

בום.

האנרגיה של הגל משתחררת על פני האבן.

יוצרת סדקים.

ושוברת אותה לחלקיקים קטנים יותר.

זה כמו להשתמש ב"פטיש אוויר" ממוקד מטרה, רק שהפטיש הזה עובד מרחוק, דרך הגוף.

מגניב, לא?

למי זה מתאים ומי נשאר בחוץ?

לא כל אבן ולא כל אדם מתאימים לטיפול הזה.

יש כמה קריטריונים:

• גודל האבן: לרוב מתאים לאבנים קטנות עד בינוניות (בדרך כלל עד 2 ס"מ). אבנים גדולות יותר קשות יותר לריסוק יעיל בשיטה זו.
• מיקום האבן: הטיפול הכי יעיל לאבנים בכליה עצמה או בחלק העליון של האורטר. אבנים בחלקים התחתונים יותר של דרכי השתן פחות נגישות לגלים.
• סוג האבן: אבנים מסוגים מסוימים (למשל, ציסטין או אבנים מסוג מסוים של סידן אוקסלט) קשות יותר לריסוק מגלי הלם לעומת אחרות (למשל, אבני חומצת שתן).
• מצב רפואי כללי: נשים בהריון, אנשים עם הפרעות קרישה משמעותיות, זיהום פעיל בדרכי השתן, או מפרצת באבי העורקים קרובה לכליה לרוב לא יהיו מועמדים טובים.
• משקל הגוף: לעיתים, משקל עודף משמעותי יכול להקשות על הגעת גלי ההלם לאבן ביעילות.

אז כמו תמיד ברפואה, זה לא גודל אחד שמתאים לכולם.

צריך הערכה מדויקת של אורולוג.

היום הגדול: מה קורה בפועל?

אוקיי, החלטתם שזה הטיפול בשבילכם.

מה מצפה לכם?

ההכנה: לא מסובך כמו שזה נשמע

לרוב, לא מדובר בהכנה דרמטית.

אולי צום של כמה שעות לפני הטיפול, תלוי בסוג ההרדמה או הטשטוש שמקבלים.

ברוב המקרים מקבלים חומר שיעזור לכם להירגע (טשטוש) או הרדמה קלה.

המטרה היא שתהיו נינוחים ולא תזוזו בזמן הטיפול.

חשוב ליידע את הצוות על כל תרופה שאתם לוקחים, במיוחד מדללי דם.

הטיפול עצמו: קצת רעש והרבה תקווה

תשכבו על מיטה מיוחדת.

המכשיר, שיש לו מעין "ראש" או "מקור", יוצמד לגב או לצד שלכם, באזור הכליה עם האבן.

הצוות ישתמש בהדמיה (אולטרסאונד או רנטגן) כדי למקם את האבן בדיוק.

וזה קריטי.

כי אנחנו רוצים שהגלים יפגעו במטרה, נכון?

ברגע שהאבן ממוקמת, מתחילים "לירות" עליה גלי הלם.

זה לא כואב ממש (בגלל הטשטוש/הרדמה), אבל אתם עלולים להרגיש מין תחושת "תיפוף" או דפיקות קלות באזור.

או לשמוע רעשים.

די חזקים לפעמים.

אל תיבהלו.

זה המכשיר עובד.

הטיפול לוקח בדרך כלל בין 45 ל-60 דקות.

במהלכו "יורים" מאות או אלפי גלי הלם לעבר האבן.

המטרה? לפורר אותה לאבקה.

או לפחות לחתיכות מספיק קטנות.

אחרי הריסוק: מה עכשיו?

הטיפול נגמר.

אתם מתעוררים מהטשטוש.

מה הלאה?

זה כואב? בואו נדבר על זה בפתיחות

הריסוק עצמו לא אמור לכאוב (בזמן הטיפול).

אבל בימים או שבועות שאחרי, בזמן שחלקיקי האבן יוצאים מהגוף… כן, זה עלול להיות פחות נעים.

זה יכול להרגיש כמו כאבי כליה קלים עד בינוניים.

לפעמים גם קצת צריבה בזמן מתן שתן.

החדשות הטובות?

לרוב, הכאב הזה הרבה פחות דרמטי מהכאב המקורי שנגרם מאבן שחוסמת את הצינור.

אפשר להתמודד איתו עם משככי כאבים פשוטים שקיבלתם מהרופא.

אני רואה חול? כן! וזה טוב!

אל תיבהלו אם תראו בשירותים מין עכירות בשתן.

אולי אפילו חלקיקים ממש קטנים שנראים כמו חול או גרגירים זעירים.

לפעמים אפילו קצת דם בשתן (זה גם נורמלי בהתחלה).

זה סימן מעולה!

זה אומר שהטיפול עבד!

שהאבן התפוררה והגוף שלכם מפנה את השאריות.

תשתו המון מים בתקופה הזאת.

זה יעזור לשטוף את דרכי השתן ולהקל על יציאת החלקיקים.

ושאלות שכולם שואלים (בלי להתבייש)

בואו נענה על כמה שאלות נפוצות, כאלה שאתם בטח חושבים עליהן עכשיו:

שאלה: האם טיפול אחד תמיד מספיק?

תשובה: לא תמיד. זה תלוי בגודל האבן, בסוגה ובמיקומה. לפעמים צריך יותר מטיפול אחד כדי לפורר את כל האבן בצורה יעילה. ההחלטה על טיפול חוזר מתקבלת בדרך כלל אחרי כמה שבועות, כשהאורולוג בודק אם נשארו שרידים משמעותיים.

שאלה: כמה זמן לוקח עד שכל החלקיקים יוצאים?

תשובה: זה משתנה מאדם לאדם. זה יכול לקחת כמה ימים, שבועות ואפילו כמה חודשים עד שכל השאריות הקטנות מפונות מהגוף. שתייה מרובה בהחלט מזרזת את התהליך.

שאלה: האם יש תופעות לוואי משמעותיות ל-ESWL?

תשובה: לרוב הטיפול נסבל היטב. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאב באזור הטיפול, דם בשתן (לרוב חולף תוך יום-יומיים), חבלות קטנות על העור באזור שהמכשיר נגע בו. במקרים נדירים יכולה להיות חסימה של דרכי השתן מחלקיקים גדולים יחסית, זיהום, או דימום סביב הכליה. חשוב לדווח לרופא על כל תופעה חריגה.

שאלה: מתי אפשר לחזור לשגרה, לעבודה, לפעילות גופנית?

תשובה: רוב האנשים חוזרים לפעילות רגילה יום או יומיים אחרי הטיפול. מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת או הרמת משאות כבדים בימים הראשונים. שחייה או הליכה קלה בדרך כלל מותרות ואף מומלצות (עוזרות לשטוף את החלקיקים).

שאלה: האם הטיפול מונע אבנים עתידיות?

תשובה: לא! חשוב להבין ש-ESWL מטפל באבן הקיימת, הוא לא מונע היווצרות אבנים חדשות בעתיד. אם אתם נוטים לפתח אבנים, חשוב לבצע בירור מקיף (ניתוח הרכב האבן, בדיקות דם ושתן) ולקבל המלצות ספציפיות למניעה, כמו שינויים תזונתיים ובעיקר – שתייה מספקת של מים!

שאלה: כמה הטיפול הזה "יקר" או "יעיל" בהשוואה לאפשרויות אחרות?

תשובה: מבחינה כלכלית, ESWL נחשב לרוב פחות יקר מניתוחים פולשניים יותר. מבחינת יעילות, כפי שציינו, זה תלוי באבן. לאבנים מסוימות הוא פתרון מצוין עם סיכון נמוך. לאבנים אחרות (גדולות, עקשניות), ייתכן שיהיה צורך בטיפולים אחרים עם שיעורי הצלחה גבוהים יותר אך גם יותר פולשנות (כמו אורטרוסקופיה או ניתוח פרקוטני).

זה באמת עובד? שיעורי ההצלחה

אז מה הסיכוי שזה יעבוד?

שיעורי ההצלחה של ESWL נעים.

זה תלוי, שוב, בהרבה גורמים: גודל האבן, מיקומה, ההרכב שלה, וגם… במי שמבצע את הטיפול.

באופן כללי, לאבנים קטנות ומתאימות, שיעורי הצלחה (הכוונה ל"נקיות מאבנים" או שיירים זעירים לא משמעותיים) יכולים להגיע ל-70-80% ואף יותר.

לאבנים גדולות יותר או באזורים פחות נגישים, שיעורי ההצלחה יכולים להיות נמוכים יותר.

חשוב לזכור ש"הצלחה" לא תמיד אומר שהאבן נעלמה כלא הייתה מיד אחרי הטיפול.

הצלחה פירושה לרוב שהיא התפוררה מספיק כדי שתוכל לצאת לבד.

וזה התהליך שלוקח זמן.

יש אלטרנטיבות? תמיד יש

ESWL היא רק אופציה אחת במניפה של טיפולים לאבנים בכליות.

יש גם:

• מעקב וטיפול תומך: לאבנים קטנות שלא גורמות לכאב, לפעמים ההמלצה היא פשוט לשתות הרבה ולחכות שהן יצאו לבד.
• אורטרוסקופיה: החדרת סיב אופטי דק דרך דרכי השתן עד לאבן, שם ניתן לפורר אותה בלייזר או מכשיר אחר, ולהוציא את השאריות בסלסלה קטנה. לרוב דורש הרדמה כללית ופולשני יותר מ-ESWL, אבל יעיל יותר לאבנים מסוימות או כאלה שנתקעו באורטר.
• ניתוח פרקוטני (PCNL): כניסה ישירות לכליה דרך חתך קטן בגב, בדרך כלל לאבנים גדולות ומורכבות. פולשני יותר, דורש אשפוז ארוך יותר, אבל יעיל מאד לאבנים ענקיות.

ESWL נחשב לרוב לאופציה הפחות פולשנית מבין הטיפולים הפעילים (שמערבים שבירת אבנים), וזו היתרון הגדול שלו.

השורה התחתונה: רגע לפני שרצים

אז לסיכום, ESWL הוא טיפול מודרני, יעיל יחסית, ולא פולשני להתמודדות עם אבנים בכליות.

הוא לא מתאים לכולם, לא לכל אבן, ולא תמיד פותר את הבעיה בטיפול יחיד.

אבל כשהוא מתאים, הוא יכול לחסוך כאב משמעותי ופרוצדורות מורכבות יותר.

הוא עובד על עיקרון של גלי הלם שמפוררים את האבן מבחוץ.

ההחלמה יחסית מהירה.

וכן, רוב הסיכויים שתראו חול בשירותים אחר כך.

וזה טוב.

הכי חשוב?

אם אתם סובלים מאבנים בכליות, אל תשמרו את זה בבטן (או בכליה…).

פנו לאורולוג.

הוא האדם הנכון לאבחן, להעריך את מצבכם, ולבחור את הטיפול הכי מתאים בשבילכם.

הבריאות שלכם שווה את זה.

תשתו מספיק.

ותהיו בריאים!