יתר לחץ דם ומחלות כליה: מי גורם למי ומדוע?

הלחץ שלכם סוחט את הכליות? הסיפור המלא על זוגיות עם קאצ'

תחשבו על זה רגע. שני איברים סופר קריטיים בגוף, כאלה שעובדים קשה מאחורי הקלעים, בדרך כלל בלי שניתן להם יותר מדי קרדיט. האחד, מזרים דם לכל פינה, שומר על קצב, דואג שהחמצן יגיע לאן שצריך. השני, מסנן בלי הפסקה, מנקה את הדם מפסולת, שומר על איזון נוזלים ומלחים כאילו מדובר במעבדה אולטרה-מדויקת. נשמע כמו שיתוף פעולה אידיאלי, נכון? ובכן, במקרים רבים, זו אהבה מסוכנת. יתר לחץ דם ומחלת כליות – צמד חמד שמנהל מערכת יחסים מורכבת, לפעמים אחד גורם לשני, לפעמים שניהם יחד יוצרים כאוס קטן בגוף. אז בואו נצלול פנימה, נבין איך הזוגיות הזו עובדת, או ליתר דיוק, איך היא לפעמים קורסת, ולמה זה אמור לעניין אתכם, ולעניין מאד.

1. הלחץ עולה: כשמערכת הדם מתחילה לדחוק

כולנו מכירים את המושג "לחץ דם גבוה". שומעים אותו הרבה. "תיזהר עם המלח", "תעשה ספורט", "הלחץ לא טוב". אבל מה זה אומר באמת? דמיינו את כלי הדם שלכם כצינורות מים. הלב הוא המשאבה. לחץ הדם הוא הכוח שבו הדם זורם בתוך הצינורות האלה. כשהלחץ גבוה מדי, לאורך זמן, זה כמו שזם מים שפועל בעוצמה מטורפת על צינורות עדינים. הצינורות (כלי הדם) מתחילים להינזק. הדפנות מתעבות, הגמישות נעלמת, ולפעמים נוצרות ממש קרעים קטנים או חסימות.

עכשיו תחשבו איפה יש בגוף כלי דם עדינים ועמוסים במיוחד? נכון, בכל מקום! אבל יש איברים שרשת כלי הדם שלהם סופר דחוסה ועדינה, כי זה חלק מהתפקיד שלהם. הכליות הן דוגמה מושלמת.

2. הכליה: פילטר מתוחכם בפני עצמו

שתי כליות, בגודל אגרוף בערך, ממוקמות משני צידי עמוד השדרה. מה הן עושות? עבודה שחורה, 24/7. הן מסננות את כל הדם בגוף, שוב ושוב. כל דקה עוברים דרכן כמויות אדירות של דם. המטרה: להוציא פסולת, עודפי נוזלים, רעלים. להשאיר את הדברים הטובים בפנים (חלבונים, תאי דם), ולהחזיר אותם למחזור הדם. הן גם שומרות על איזון מלחים, עוזרות לשלוט בלחץ הדם (הנה הרמז הראשון לקשר!), מייצרות הורמונים שמסייעים בייצור תאי דם אדומים ובשמירה על עצמות בריאות. בקיצור, סדנת תיקונים ומיחזור ברמה הכי גבוהה שיש.

3. מה הקשר, הלחץ הזה לכליה? או, כשהגורם הופך לתוצאה (ולהפך!)

אז בואו נדבר על הקשר המאפיין הזה. יתר לחץ דם הוא אחד הגורמים המובילים למחלת כליות כרונית. למה? בגלל אותם צינורות מים שדיברנו עליהם. בתוך הכליות יש יחידות סינון מיקרוסקופיות שנקראות נפרונים. בכל כליה יש בערך מיליון כאלה. כל נפרון מכיל גלומרולוס – מעין צרור זעיר של כלי דם עדינים (קפילרות) שמסננים את הדם. הלחץ הגבוה פוגע בדיוק בקפילרות העדינות הללו בגלומרולוס. הוא הורס אותן לאט לאט.

הנזק הזה נקרא נפרופתיה היפרטנסיבית. כשהגלומרולוסים נהרסים, הכליה מאבדת את יכולת הסינון שלה. חלבונים שרצוי שיישארו בדם מתחילים לברוח בשתן (פרוטאינוריה, אלבומינוריה), פסולת שהכליה אמורה לסנן נשארת בדם (עליה בקריאטינין, אוריאה), ויש קושי בוויסות הנוזלים והמלחים.

זה תהליך איטי, הדרגתי, שלפעמים לוקח שנים ואין לו סימפטומים בהתחלה. הכליה מתפקדת פחות ופחות טוב, עד שבמקרים קיצוניים מגיעים לאי ספיקת כליות סופנית שדורשת דיאליזה או השתלת כליה. וכל זה רק בגלל שהלחץ היה גבוה מדי.

אבל רגע, זה לא נגמר כאן. הקשר הוא דו כיווני, ולפעמים הכליה הפגועה עצמה הופכת להיות הגורם ליתר לחץ דם, או מחמירה לחץ דם קיים.

4. 20 שאלות שרציתם לשאול (אבל התביישתם) על הקשר הזה

בואו נשים את הדברים על השולחן. הנה כמה שאלות נפוצות שמתעוררות כשחושבים על הצמד הזה:

ש: האם כל מי שיש לו יתר לחץ דם יפתח מחלת כליות?
ת: לא בהכרח. יתר לחץ דם הוא גורם סיכון משמעותי, אבל לא כל מי שסובל ממנו יפתח בהכרח נזק כליות. שליטה טובה בלחץ הדם מקטינה משמעותית את הסיכון.
ש: איך אני יכול לדעת אם יתר לחץ הדם שלי פוגע בכליות?
ת: בדיקות פשוטות. בדיקת דם לקריאטינין ואוריאה (מעידות על תפקוד כלייתי) ובדיקת שתן לנוכחות חלבון/אלבומין. הרופא שלכם כבר יודע להפנות אתכם לבדיקות האלה אם יש לכם יתר לחץ דם.
ש: האם מחלת כליות תמיד גורמת ליתר לחץ דם?
ת: לעיתים קרובות, כן. כשהכליה נפגעת, יכולת הוויסות שלה נפגעת, ויש נטייה לעלייה בלחץ הדם.
ש: אילו תרופות ללחץ דם הכי טובות להגן על הכליות?
ת: תרופות מקבוצות כמו מעכבי ACE (למשל, אנלפריל, ליזינופריל) וחוסמי קולטן אנגיוטנסין II (ARBs, למשל, לוסרטן, ולסרטן) הן לרוב הבחירה הראשונה כשיש גם יתר לחץ דם וגם חשש לנזק כלייתי (במיוחד אם יש חלבון בשתן), כי הן הוכחו כיעילות במיוחד בהאטת ההתקדמות של מחלת כליות. אבל רק רופא יכול להחליט מה מתאים לכם!
ש: אם כבר יש לי מחלת כליות, מה הסיכוי שגם יתר לחץ הדם שלי יחמיר?
ת: די גבוה. ככל שהכליה נפגעת יותר, כך קשה יותר לשלוט בלחץ הדם, ולעיתים קרובות יש צורך ביותר תרופות או מינונים גבוהים יותר.
ש: האם תזונה יכולה לעזור גם ללחץ דם וגם לכליות?
ת: בהחלט! תזונה דלת נתרן (מלח), עשירה בפירות וירקות, דלה בשומן רווי ובכולסטרול, ותזונה מתונה בחלבון (בעיקר חלבון מן החי) יכולה להועיל מאוד בשני המישורים.
ש: מה לגבי סוכרת? יש לה קשר לסיפור הזה?
ת: בום! פגיעה בול. סוכרת היא גורם סיכון עצום לשניהם. גם ליתר לחץ דם וגם למחלת כליות (נפרופתיה סוכרתית). למעשה, השילוב של סוכרת ויתר לחץ דם הוא מתכון כמעט בטוח לנזק כלייתי אם הם לא מטופלים כראוי.

5. מעגל קסמים (רק בכיוון ההפוך): כשזה נהיה מסובך

דמיינו את זה: יתר לחץ דם פוגע בכליה. כשהכליה נפגעת, היא פחות טובה בוויסות לחץ הדם. היא עלולה לשחרר הורמונים (כמו רנין) שמעלים את לחץ הדם, והיא פחות יעילה בהוצאת עודפי נוזלים ומלחים, מה שגם מעלה את הלחץ. אז הלחץ עולה עוד יותר. הלחץ הגבוה יותר פוגע בכליה עוד יותר. וחוזר חלילה. זה מעגל אכזרי שנקרא "מעגל הלב-כליה" (או הכלייתי-לבבי). בלי התערבות, המצב רק ילך ויחמיר.

הבשורה הטובה? אפשר לשבור את המעגל הזה. איך? על ידי טיפול אגרסיבי ונכון בשני הצדדים של המשוואה.

6. המפתח הוא בשליטה: מה אפשר לעשות כדי להגן על הכל?

הכליות שלנו, למרות שהן פילטרים מתוחכמים, לא חסינות. במיוחד לא בפני לחץ מתמשך. החדשות הטובות הן שיש המון דברים שאפשר לעשות כדי להגן עליהן, ודרך אגב, גם להגן על הלב, המוח, והרבה מערכות אחרות בגוף. כי בסוף, הכל מחובר.

7. 3 עקרונות זהב (ועוד כמה בונוסים) לשמירה על יחסים טובים עם הכליות והלחץ

לחץ דם תחת שליטה: זה ה-דבר הכי חשוב. להגיע לערכי יעד (לרוב, מתחת ל-130/80 ממ"כ, אבל זה יכול להשתנות בהתאם למצב הרפואי הספציפי שלכם – התייעצו עם הרופא!). זה אומר ליטול תרופות במידה שנדרשת, לשנות אורח חיים, ולעקוב אחרי המדידות בבית.
סוכרת מאוזנת: אם אתם סוכרתיים, חשוב לשמור על רמות סוכר תקינות ככל הניתן. זה מקטין משמעותית את הסיכון לפגיעה בכליות (ובכלי דם קטנים בכלל).
אורח חיים בריא: נשמע קלישאתי? אולי, אבל זה עובד. ובגדול.
- תזונה: נתרן (מלח) הוא האויב מספר אחת של לחץ הדם (ולאורך זמן, גם של הכליות). פחות מלח = פחות לחץ. תזונה ים תיכונית עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שמן זית ודגים, ודלה בבשר אדום ובמזון מעובד, היא אידיאלית.
- פעילות גופנית: ספורט סדיר עוזר להוריד לחץ דם ולשפר את בריאות כלי הדם. 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה (הליכה מהירה, שחייה, אופניים) יכולות לעשות פלאים.
- שמירה על משקל תקין: עודף משקל והשמנה מעלים סיכון ליתר לחץ דם וסוכרת, וכתוצאה מכך גם למחלת כליות. ירידה במשקל יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי.
- הפסקת עישון: עישון פוגע בכלי הדם וגם בכליות באופן ישיר. אם אתם מעשנים, זו אחת ההחלטות הטובות ביותר שתוכלו לקבל.
- הגבלת אלכוהול: צריכה מופרזת של אלכוהול יכולה להעלות לחץ דם ולפגוע בכליות.
בדיקות סדירות: אל תזניחו את המעקב הרפואי שלכם. בדיקות דם ושתן תקופתיות יכולות לזהות נזק כלייתי בשלבים מוקדמים, עוד לפני שיש סימפטומים. ככל שהזיהוי מוקדם יותר, כך הטיפול יעיל יותר ומאט את התקדמות המחלה.
שימוש זהיר בתרופות מסוימות: חלק מהתרופות, כמו משככי כאבים מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs, למשל איבופרופן, נפרוקסן), עלולות לפגוע בכליות, במיוחד במי שכבר יש לו בעיה כלייתית או יתר לחץ דם לא מאוזן. התייעצו עם הרופא או הרוקח לפני נטילת תרופות כאלה באופן קבוע.

8. אז מה למדנו על הסיפור הדרמטי הזה?

הקשר בין יתר לחץ דם למחלת כליות הוא הדוק, מורכב, ולפעמים, אם לא שמים לב, הוא יכול להפוך למערבולת שקשה לצאת ממנה. הלחץ הגבוה יכול לשחוק את הכליות לאורך זמן, והכליה הפגועה יכולה בתורה לדחוף את הלחץ למעלה, במעגל לא סימפטי במיוחד. אבל הידע הזה הוא כוח!

הבנה של הסיכונים והקשרים הללו מאפשרת לנו לפעול מראש. לשלוט בלחץ הדם. לאזן סוכרת אם קיימת. לאמץ אורח חיים ששומר על כלי הדם והכליות שמחים ובריאים. ללכת לבדיקות, להיות ערניים לסימנים (שכאמור, מופיעים מאוחר לרוב).

אז בפעם הבאה שאתם מודדים לחץ דם, או כשאתם מקבלים תוצאות בדיקת דם שגרתית, תזכרו שיש שם סיפור שלם שמתרחש בפנים, בין שני שותפים סופר חשובים בגוף שלכם. לדאוג להם זה לדאוג לעצמכם, ובגדול.