בדיקות פוריות לגבר ולאישה שכל זוג חייב להכיר עכשיו

אז החלטתם שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה? מזל טוב! איזה כיף.

הרבה זוגות מדמיינים את הדרך לבייבי כמסלול קליל ורומנטי, אבל לפעמים, רק לפעמים, החסידה לוקחת את הזמן שלה.

ואז מתחילות להתגנב שאלות… האם הכל בסדר איתנו? אולי כדאי לבדוק?

אם אתם כאן, כנראה שאתם בדיוק בצומת הזו.

הגעתם למקום הנכון! במדריך הזה נפרק לגורמים את כל מה שצריך לדעת על בדיקות פוריות לגבר ולאישה.

בלי מילים מפחידות, בלי ז'רגון רפואי מסובך. רק מידע ברור, בגובה העיניים, עם קצת הומור (כי למה לא בעצם?).

המטרה? שתסיימו לקרוא ותרגישו שקיבלתם את כל התשובות, שאתם יודעים בדיוק מה הצעד הבא, ושאתם יכולים לגשת לתהליך הזה הרבה יותר רגועים ומלאי ביטחון. אז קדימה, מתחילים!

למה בכלל לעשות בדיקות? זה לא קצת מלחיץ?

שאלה מצוינת. הנטייה הטבעית היא לחשוב "יהיה בסדר" ולקוות לטוב.

אבל בואו נהיה כנים, חוסר ודאות יכול להיות מלחיץ לא פחות, אם לא יותר.

המטרה של בדיקות פוריות היא לא לחפש בעיות בכוח, אלא פשוט לאסוף מידע.

זה כמו להדליק את האור בחדר חשוך – פתאום רואים איפה כל דבר נמצא.

לפעמים מגלים שהכל תקין לחלוטין, וזה נותן המון שקט נפשי להמשיך לנסות בכיף.

ולפעמים מגלים שיש איזשהו אתגר קטן שאפשר לטפל בו בקלות יחסית, או שנדרש סיוע מקצועי.

בכל מקרה, ידע הוא כוח. ככל שתדעו יותר על המצב שלכם, כך תוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר ולנווט את הדרך בצורה יעילה יותר.

חשבו על זה כעל בדיקה תקופתית לרכב – אתם לא עושים אותה כי אתם מצפים לתקלה, אלא כדי לוודא שהכל עובד חלק ושאפשר לנסוע בבטחה.

אז כן, אולי יש קצת חשש לפני, אבל התמונה הברורה שתקבלו שווה את זה.

המסע הנשי: מה בודקים אצל האישה?

אצל נשים, בירור הפוריות הוא קצת כמו עבודת בילוש מקיפה. הגוף הנשי הוא מערכת מורכבת ומדהימה, ויש כמה תחנות עיקריות שצריך לבדוק כדי לוודא שהכל מתקתק כמו שצריך לקראת הריון.

שלב ראשון: שיחת היכרות ואיסוף מודיעין

הכל מתחיל בפגישה עם רופא/ת נשים או מומחה/ית פוריות.

אל תצפו ישר לבדיקות פולשניות. קודם כל, ידברו איתכם.

ישאלו על ההיסטוריה הרפואית שלכן, על מחזורים קודמים, על אורח החיים, על ניסיונות קודמים להיכנס להריון.

פרט חשוב הוא מעקב אחר המחזור החודשי. מתי הוא מגיע? כמה זמן הוא נמשך? האם הוא סדיר?

מידע זה הוא קריטי להבנת תזמון הביוץ.

לפעמים, כבר בשלב הזה אפשר לקבל תובנות ראשוניות.

בדיקות דם: הצצה לעולם ההורמונים הסודי

ההורמונים הם השליחים הכימיים שמנהלים את כל תזמורת הפוריות בגוף האישה.

בדיקות דם פשוטות יכולות לספר לנו המון על מה שקורה מאחורי הקלעים.

הנה השחקנים המרכזיים שנבדקים:

FSH (Follicle Stimulating Hormone): ההורמון שמעודד את הזקיקים בשחלות לגדול בתחילת המחזור. רמות גבוהות מדי עלולות להצביע על רזרבה שחלתית נמוכה.
LH (Luteinizing Hormone): ההורמון שאחראי לביוץ עצמו (ה"פיק" של LH גורם לשחרור הביצית).
אסטרדיול (Estradiol – E2): הורמון המיוצר על ידי הזקיקים הגדלים. רמתו משקפת את התפתחות הזקיקים.
פרוגסטרון (Progesterone): מופרש אחרי הביוץ. רמה תקינה שלו מעידה שהיה ביוץ ושהרחם מתכונן לקליטת הריון.
AMH (Anti-Müllerian Hormone): זה הורמון "כוכב". הוא נותן הערכה די טובה לגבי כמות הביציות שנותרו בשחלות (הרזרבה השחלתית). חשוב: הוא לא מעיד על איכות הביציות!
TSH ופרולקטין: בודקים גם את תפקוד בלוטת התריס ורמות פרולקטין, כי חוסר איזון בהם יכול להשפיע על הפוריות.

את רוב בדיקות הדם האלה עושים בימים ספציפיים של המחזור החודשי (לרוב בימים 2-5) כדי לקבל תמונה מדויקת.

ביוץ ווטש: האם הביצית יוצאת למסיבה בזמן?

אחד הדברים הכי חשובים הוא לוודא שהביוץ אכן מתרחש, ובאופן סדיר.

איך בודקים? יש כמה דרכים:

מעקב זקיקים באולטרסאונד: זו הדרך הכי מדויקת. רואים את הזקיק גדל בשחלה, את רירית הרחם מתעבה, ולפעמים אפילו רואים סימנים שהביוץ התרחש. זה כמו לצפות בשידור חי!
בדיקת דם לפרוגסטרון: עושים אותה כשבוע אחרי המועד המשוער של הביוץ (סביב היום ה-21 למחזור של 28 יום). רמה גבוהה מספיק מאשרת שהיה ביוץ.
ערכות ביוץ ביתיות: מבוססות על זיהוי "פיק" ה-LH בשתן. הן יכולות לעזור לתזמן יחסים, אבל לא תמיד מדויקות ב-100% ולא מאשרות שהביוץ באמת התרחש.

סיור מצולם: מה קורה ברחם ובחצוצרות?

לפעמים צריך ממש להסתכל פנימה כדי לראות שהכל תקין מבחינה מבנית.

כאן נכנסות לתמונה בדיקות ההדמיה:

אולטרסאונד וגינלי: הבדיקה הבסיסית והחשובה ביותר. מאפשרת לראות את הרחם, השחלות, עובי רירית הרחם, ולעקוב אחרי התפתחות הזקיקים. לא הכי נעים בעולם, אבל בהחלט נסבל וסופר אינפורמטיבי.
צילום רחם (HSG – Hysterosalpingography): כן, יש דבר כזה. מזריקים חומר ניגוד דרך צוואר הרחם ומבצעים צילום רנטגן. המטרה: לראות אם החצוצרות פתוחות ומאפשרות מעבר של הביצית והזרע. זה יכול להיות קצת לא נעים, אבל נותן מידע קריטי. לפעמים אפילו "פותח סתימות" קלות. בונוס!
היסטרוסקופיה (Hysteroscopy): כאן מחדירים מצלמה זעירה ישירות לתוך חלל הרחם כדי לבדוק אם יש פוליפים, שרירנים, הידבקויות או בעיות מבניות אחרות שיכולות להפריע להשתרשות העובר. אפשר לעשות את זה במרפאה (אבחנתי) או בחדר ניתוח (ניתוחי, אם צריך לתקן משהו).

בדיקות גנטיות: כשצריך להסתכל על ה-DNA

במקרים מסוימים, למשל כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות, או במקרים של הפלות חוזרות, ימליצו על בדיקות גנטיות.

זה יכול לכלול בדיקות סקר לנשאות של מחלות תורשתיות נפוצות באוכלוסייה מסוימת, או בדיקות קריוטיפ (בדיקת כרומוזומים) לשני בני הזוג.

שאלות ותשובות מהירות על בדיקות לאישה:

שאלה: בדיקת AMH יצאה נמוכה, זה אומר שלא אוכל להיכנס להריון?

תשובה: ממש לא בהכרח! AMH נמוך מצביע על כמות נמוכה יותר של ביציות (רזרבה שחלתית נמוכה), אבל לא אומר כלום על איכות הביציות שנותרו. נשים רבות עם AMH נמוך נכנסות להריון, לפעמים ספונטנית ולפעמים בעזרת טיפולים. זה פשוט אומר שאולי אין המון זמן לבזבז וכדאי להיות יעילים בטיפול אם צריך.

שאלה: האם צילום רחם (HSG) כואב?

תשובה: התחושה משתנה מאוד בין נשים. חלק מרגישות אי נוחות קלה או התכווצות קצרה, וחלק חוות כאב משמעותי יותר (אך לרוב קצר). מומלץ לקחת משכך כאבים כשעה לפני הבדיקה. החדשות הטובות: זה נגמר מהר והמידע שמתקבל הוא סופר חשוב.

שאלה: כל כמה זמן צריך לעשות מעקב זקיקים?

תשובה: במהלך בירור או טיפול, מעקב זקיקים נעשה בדרך כלל כל כמה ימים (לפעמים אפילו כל יום-יומיים) סביב מועד הביוץ הצפוי, כדי לתפוס את הרגע הנכון ולראות איך הזקיקים מתפתחים.

ועכשיו לגברים: כן, גם אתם בתמונה!

טוב, גברים יקרים, הגיע תורכם. במשך שנים רבות, הנטייה היתה להתמקד בעיקר באישה כשדובר על קשיי פוריות.

אבל הנתונים ברורים: בכ-40%-50% מהמקרים, ישנו גם פקטור גברי שמשפיע על היכולת להרות (לפעמים הוא הגורם היחיד, לפעמים בשילוב עם גורם נשי).

אז בדיקת פוריות לגבר היא חלק בלתי נפרד והגיוני לחלוטין מהתהליך. והאמת? היא לרוב הרבה יותר פשוטה ופחות פולשנית מזו של האישה.

בדיקת זרע: הספירה הגדולה

זו הבדיקה הבסיסית והחשובה ביותר לגבר.

כן, זה אולי קצת מביך לחשוב על לתת דגימת זרע במעבדה, אבל היי, תחשבו על מה שהאישה עוברת עם כל הבדיקות האחרות!

מה בודקים בבדיקת זרע? כמה דברים עיקריים:

ריכוז (Count): כמה תאי זרע יש במיליליטר של נוזל? (הנורמה היא מעל 15 מיליון למ"ל).
תנועתיות (Motility): איזה אחוז מתאי הזרע נעים קדימה בצורה יעילה? (חשוב שידעו לשחות לכיוון הנכון!).
מורפולוגיה (Morphology): איזה אחוז מתאי הזרע נראים "נורמליים" מבחינת צורה ומבנה? (כן, יש להם מבנה אידיאלי).
פרמטרים נוספים: נפח הדגימה, חומציות (pH), وجود תאי דם לבנים (שעלולים להעיד על דלקת).

חשוב לזכור: תוצאה לא תקינה בבדיקה אחת לא בהכרח אומרת שיש בעיה קבועה. איכות הזרע יכולה להשתנות. לרוב ימליצו לחזור על הבדיקה אחרי כמה שבועות או חודשים כדי לוודא את התוצאה.

טיפ קטן: לרוב צריך להתנזר מקיום יחסים או פליטה במשך 2-5 ימים לפני הבדיקה כדי לקבל תוצאה מייצגת.

בדיקות הורמונליות לגבר: פחות נפוץ, אבל קיים

בניגוד לנשים, בדיקות דם הורמונליות לגברים פחות שגרתיות בבירור הפוריות.

הן נדרשות בעיקר במקרים של ספירת זרע נמוכה מאוד, או אם יש סימנים אחרים לבעיה הורמונלית (כמו ירידה בחשק המיני).

ההורמונים העיקריים שנבדקים הם:

טסטוסטרון: ההורמון הגברי הראשי.
FSH ו-LH: אותם הורמונים שחשובים אצל האישה, וגם אצל הגבר הם משפיעים על ייצור הזרע וטסטוסטרון.

בדיקה גופנית אצל אורולוג: מבט מקרוב

לפעמים, במיוחד אם בדיקת הזרע לא תקינה, יופנה הגבר לבדיקה אצל אורולוג.

האורולוג יבצע בדיקה גופנית כדי לחפש בעיות אפשריות כמו:

וריקוצלה (Varicocele): ורידים מורחבים באשכים, מצב נפוץ שיכול לפגוע באיכות הזרע.
בעיות מבניות אחרות באשכים או בדרכי הזרע.

בדיקות נוספות (למקרה הצורך)

יש עוד כמה בדיקות פחות שכיחות שנכנסות לתמונה במקרים ספציפיים:

אולטרסאונד אשכים: להדמיית המבנה הפנימי.
בדיקות גנטיות: במקרים של ספירת זרע נמוכה מאוד (אזואוספרמיה או אוליגוספרמיה קשה), לבדוק אם יש בעיות כרומוזומליות (כמו תסמונת קליינפלטר) או חסרים בגן ה-CFTR (שקשור גם לסיסטיק פיברוזיס).
בדיקת שתן לאחר פליטה: אם יש חשד לפליטה אחורית (Retrograde Ejaculation), מצב בו הזרע נפלט אחורה לשלפוחית השתן במקום החוצה.

שאלות ותשובות מהירות על בדיקות לגבר:

שאלה: האם צריך להימנע ממשהו לפני בדיקת זרע?

תשובה: כן. ההמלצה היא בדרך כלל להימנע מקיום יחסים או פליטת זרע (כל סוג של פליטה) למשך 2 עד 5 ימים לפני מתן הדגימה. תקופת התנזרות קצרה מדי או ארוכה מדי עלולה להשפיע על התוצאות. כמו כן, חשוב לעדכן את המעבדה אם היית חולה עם חום גבוה לאחרונה, או אם אתה נוטל תרופות מסוימות.

שאלה: בדיקת הזרע יצאה לא תקינה. מה עושים עכשיו?

תשובה: קודם כל, לא להיכנס לפאניקה. תוצאה אחת היא לא סוף הסיפור. הרופא כנראה ימליץ לחזור על הבדיקה אחרי מספר שבועות. במקביל, ייתכן שיופנה לבדיקת אורולוג ו/או לבדיקות נוספות. יש מגוון אפשרויות טיפול בהתאם לגורם הבעיה, החל משינויים באורח חיים, דרך תרופות ועד לטכניקות מתקדמות של הפריה חוץ גופית (IVF) עם מיון זרע (ICSI). יש הרבה מה לעשות!

הכל יצא תקין… אז למה זה לא קורה?!

זה אחד המצבים המתסכלים ביותר: עברתם את כל הבדיקות, גם את וגם אתה, והכל נראה תקין לחלוטין. אבל ההריון המיוחל עדיין לא מגיע.

לתופעה הזו קוראים "אי פוריות בלתי מוסברת".

זה לא אומר שאין סיבה, זה פשוט אומר שהבדיקות הסטנדרטיות לא הצליחו לאתר אותה.

זה יכול להיות מתסכל, אבל זה ממש לא אומר שאין סיכוי.

לפעמים יש גורמים עדינים יותר שלא נבדקים בשגרה (איכות ביצית/זרע, בעיות קליטה ברחם ברמה המולקולרית, גורמים אימונולוגיים ועוד).

במקרים כאלה, הרופאים לרוב יציעו לעבור לשלב הבא – טיפולי פוריות.

טיפולים כמו הזרעה תוך רחמית (IUI) או הפריה חוץ גופית (IVF) יכולים לעקוף הרבה מהמכשולים הבלתי נראים האלה ולהגדיל משמעותית את הסיכוי להריון, גם כשהכל נראה "תקין" על הנייר.

חשוב לא להתייאש ולהמשיך להיות בקשר עם הרופא המטפל כדי לבנות תוכנית פעולה מתאימה.

רכבת הרים רגשית? אתם לא לבד!

אי אפשר לדבר על בדיקות וטיפולי פוריות בלי להתייחס לפן הרגשי.

התהליך הזה יכול להיות מלווה בהרבה עליות ומורדות.

תקווה ואכזבה, ציפייה וחשש, לחץ מהסביבה, תחושה של חוסר שליטה – כל אלה רגשות טבעיים ולגיטימיים.

זה בסדר גמור להרגיש מוצפים לפעמים.

הנה כמה דברים שיכולים לעזור:

דברו על זה: עם בן/בת הזוג, עם חברים קרובים, עם משפחה תומכת. אל תשמרו בבטן.
מצאו תמיכה: יש קבוצות תמיכה (גם אונליין וגם פנים אל פנים) לאנשים שעוברים תהליכי פוריות. לדעת שאתם לא לבד זה עוזר המון.
אל תזניחו את עצמכם: המשיכו לעשות דברים שאתם אוהבים, שמרו על תחביבים, צאו לבלות. אל תתנו לתהליך להשתלט על כל החיים.
שקלו ייעוץ מקצועי: לפעמים שיחה עם פסיכולוג/ית או מטפל/ת רגשי שמתמחה בתחום הפוריות יכולה לתת כלים להתמודדות.
זכרו את המטרה: כן, הדרך יכולה להיות מאתגרת, אבל היא נעשית למען מטרה גדולה ומרגשת.

עוד שאלות ותשובות לסיום:

שאלה: מתי בכלל כדאי להתחיל בירור פוריות?

תשובה: ההמלצה הכללית היא לפנות לבירור אם לא הושג הריון לאחר שנה של ניסיונות סדירים (קיום יחסים ללא אמצעי מניעה סביב מועד הביוץ). אם האישה מעל גיל 35, מומלץ לפנות כבר לאחר חצי שנה של ניסיונות. כמובן, אם ידועה בעיה רפואית קודמת שיכולה להשפיע על הפוריות (אצל הגבר או האישה), כדאי לפנות לבירור מוקדם יותר.

שאלה: כמה זמן לוקח כל הבירור הזה?

תשובה: זה משתנה. בירור בסיסי (שיחה, בדיקות דם הורמונליות, בדיקת זרע, אולטרסאונד) יכול לקחת כמה שבועות עד חודשיים-שלושה, תלוי בזמינות התורים ובתזמון הבדיקות לפי המחזור החודשי. אם נדרשות בדיקות מורכבות יותר (כמו צילום רחם או היסטרוסקופיה), התהליך עשוי להתארך מעט.

שאלה: האם הבדיקות מכוסות על ידי קופת החולים?

תשובה: רוב בדיקות הפוריות הבסיסיות מכוסות במסגרת סל הבריאות בישראל דרך קופות החולים. עם זאת, ייתכנו השתתפויות עצמיות מסוימות, ותלוי גם אם יש לכם ביטוחים משלימים. בדיקות מורכבות יותר או טיפולים מתקדמים עשויים להיות כרוכים בעלויות נוספות. הכי טוב לבדוק ישירות מול קופת החולים שלכם מה בדיוק מכוסה ומה העלויות הצפויות.

אז זהו, הגענו לסוף המסע המידעתי שלנו בעולם בדיקות הפוריות.

אנחנו מקווים שהצלחנו לשפוך קצת אור על התהליך, להפיג כמה חששות, ואולי אפילו להעלות חיוך קטן פה ושם.

זכרו, בדיקות פוריות הן לא מבחן שצריך לעבור או להיכשל בו.

הן כלי חשוב שנועד לתת לכם מידע, לאפשר לכם להבין טוב יותר את הגוף שלכם (ושל בן/בת הזוג), ולקבל החלטות מושכלות לגבי הדרך שלכם להורות.

הדרך הזו יכולה להיות שונה עבור כל זוג, וזה בסדר גמור.

העיקר הוא לגשת אליה מצוידים בידע, בתקווה, ובהרבה סבלנות ואהבה.

שיהיה המון בהצלחה!